אור זרוע, חלק א ד׳

א

אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפלתי שתהא לפני מטתי מאי לפני מטתי אילימא לפני מטתי ממש והאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה אמר ר' יהושע בן לוי (וא"ל במתני' תני) מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין הכותל ת"ל ויסב חזקי' פניו אל הקיר ויתפלל לא תימ' לפני מטתי אלא סמוך למטתי פרש"י זצ"לכל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ולעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק"ש ואתפלל עד כאן וזה הפי' לפי פרש"י זצ"ל שלא רצה ללמוד לעצמו מה שלא ידע עד שהי' קורא ק"ש ומתפלל דלמגמר לעצמו מעשה עדיף ותפלה היא מעשה כדפר"ח זצ"ל בפ' תפלת השחר דאמר בירושלמי כתיב ולעבדו בכל לבבכם איזה עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה וכן בדניאל הוא אומר אלהא דאנת פלח לי' בתדירא וגו' ובאיזה עבודה הוא עבדו הוה אומר זו תפלה כדכתי' וזמנין תלתא ביומא הוה בריך על ברכוהי. ולמגמר לעצמו מעשה עדיף דאמר ספ"ק דב"ק אמר רבב"ח (אמר ר' יוחנן) כי הוה אזלינן בתרי' דרבי [יוחנן] למשאל שמעתא כי הוה עייל לבית הכסא כי הוה בעינא מני' מילתא לא פשיט לן עד דמשי ידי' ומנח תפלין ומברך והדר אמר לן אפי' קיים אמרי' למד לא אמרי' והאמר מר גדול תלמוד ממעשה שהתורה מביא לידי מעשה לא קשיא הא למגמר הא לאגמורי ופירש"י התם למגמר לעצמו מעשה עדיף אבל לאגמורי לאחריני עדיף ממעשה הילכך לימד לא אמרינן ע"כ לשונו. אם כן אבא בנימין לעצמו לא רצה ללמוד קודם התפלה אבל לאחרים הי' בטוב מלמד קודם התפלה דלאגמורי לאחריני עדיף ממעשה ולפר"ח זצ"ל אפכא דפר"ח התם דלמגמר הוא תלמוד עדיף ורוצה לומר שע"ז מקשה שלא רצה ר' יוחנן לפשוט בעייתם עד שהניח תפלין אלמא סבר מעשה עדיף ופריך והאמר מר גדול ת"ת וכו'. ומשני הא למגמר הא לאגמורי דמעשה עדיף דההיא דר' יוחנן לאגמורי הוה למגמר תלמוד עדיף כדי שידע לעשות מעשים טובים מתוך תלמודו מעתה אבא בנמין לא רצה ללמד לאחרים קודם התפלה אבל לעצמו הי' בטוב לומר קודם התפלה. מיהו הכא בשמעתא תפש לו פר"ח שיטה אחרת שתהא תפלתי סמוכה למטתי כלו' שלא ישאר לי דבר מלאכה לעשות ויהי' לבי טרוד עליו אלא מאחרי תפלתי אסוב על מטתי לאכול. ד"א שתהא תפלתי קודמת למטתי כי אם אקדים מטתי לתפלתי אני מתיירא שמא תחטפני שינה וארדם ונמצאתי ישן בלא תפלה ד"א שיהי' מקום תפלתי סמוך למטתי כדי שיהיו עניים מצויין שם עד כאן לשונו: