א פ"ק דר"ה ת"ר הרמים והערכין והחרמי' וההקדשות חטאות ואשמות עולות ושלמים צדקות ומעשרות בכור ומעשר ופסח לקט שכחה ופאה כיון שעברו עליהם שלשה רגלים עובר בבל תאחר. ותנו רבנן מוצא שפתיך זו מצות עשה תשמר זו מצות ל"ת ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך כאשר נדרת זה נדר לה' אלהיך חטאות ואשמות עולות ושלמים נדבה כמשמעו … להמשך קריאה
א מעשה באחד שהיו נושים בו מנה ונצטרך לבריות ושט אחר פרנסתו עד שהביא מאתים ותבעו הנושה והשיבו הלוה לא ריחמו עלי כ"א לפרנס בני ביתי ולא לפרוע את חובי ופטרו מורי רבינו אבי העזרי זצ"ל דתניא בתוספתא דפאה מעשר עני אין פורעין ממנו מלוה וחוב ואין משלמין ממנו גמולין ואין פודין ממנו שבוים ומורי … להמשך קריאה
א במסכת מגילה בפ' בני העיר אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה נותנין וכשהן חוזרין מביאין אותה עמהם ומפרנסין בה עניי עירם פי' רבי' שלמה זצ"ל נותנין אל גבאי העיר כדי שלא יחשדום הפוסקין דאין נותנין וכשהן באים לחזור למקומם תובעין אותו מן הגבאי ומפרנסין בה עניי עירם … להמשך קריאה
א בנדרים בפרק ר' אליעזר תנן פותחין לאדם שהדיר את חבירו מנכסיו אומרים לו אלו היית יודע שאתה עובר על וחי אחיך עמך היית נודר דשמא יעני ואי אתה יכול לפרנסו ואומר אלו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר ואמר לי' רב הונא בר רב קטינא לרבא ולימא לי' כל דמיעני … להמשך קריאה
א מעשה באחד שנתן מקצת נכסיו לצדקה בעת מותו לימים ירדו קרוביו מנכסיהם והיו רבותי שבביה"ם נוחם עדן אומרים שיש ליתן אותה צדקה לקרוביו שידדו מנכסיהם דתניא בפ' יש נוחלין הרי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחרי' ואח"כ בא בנו מתנתו מתנה ר' שמעון בן מנסיא אומר אין מתנתו … להמשך קריאה
א מעשה באחד שנדר להשיא יתומה אחת והקצה מעות לצורכה והרויח הרבה באותם מעות ועד שלא השיא אותה מתה היתומה ובאו יורשיה ותבעו את המעות מן הנודר וטענו הואיל והקצה המעות לצורכה בפירוש הרי לא הי' רשאי לשנותם לדבר אחר א"כ שלה היו וזכינו בהם אנו כשמתה כי אנו יורשיה והשיב להם הנודר לא אתן … להמשך קריאה
א בפ"ג דשבועות מוצא שפתיך תשמור אין לי אלא שהוציא בשפתיו גמר בלבו מנין ת"ל בל נדיב לב פי' רבי' שלמה זצ"ל גבי נודר להביא קרבן כתיב דהיכי דגמר בלבו נדר או נדבה לקרבן שחייב להדיא אע"פ שלא הוציא בפיו ובריש פ' האיש מקדש נמי פריך סתמא דתלמודא אקדשים ותרומה מה להנך שכן ישנן במחשבה … להמשך קריאה
א בפ"ק דר"ה אמר רבא וצדקה מיחייב עליה לאלתר משום בל תאחר מאי טעמ' דהא קיימי עניים פשיטא מהו דתימא כיון דבעניינא דקרבנות כתיבא לענין בל תאחר כקרבנות דמיין ולבעי ג' רגלים קמ"ל דעבר עלי' לאלתר ופי' רבותינו בתשובות דהא קיימי עניים או בכאן או חוץ לחומה לנו שהרי עניי העיר מחלקין להו מע"ש לע"ש … להמשך קריאה
א בפ"ק דב"ב ת"ר קופה של צדקה נגבת בשנים מפני שאין עושין שררות על הצבור פחות משנים מאי שררות אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לפי שממשכנין על הצדקה אפי' בערב שבת שיש פתחון פה לבעה"ב לומר טרוד אני איני והכתיב ופקדתי על כל לוחציו וא"ר יצחק בר שמואל בר מרתא משמי' דרב אלו … להמשך קריאה
א אדם שהצבור חפצים בו למנותו גבאי של צדקה יש לו לקבל על עצמו להיות גבאי של צדקה ואמר בירושל' פ' בתרא דפאה ר' יוסי על לכפר' בעי מוקמין לון פרנסין פי' גבאי צדקה ולא קבלון עליהון על ואמר קומיהון בן בבי ממונה על הפקיע מה אם זה שנתמנה על הפתילות זכה להמנות עם גדולי … להמשך קריאה
א בפ"ק דב"ב ת"ר קופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה מפני שאין עושין שררות על הצבור פחות משנים שממשכנים על הצדקה ומתחלקת בשלשה מפני שהיא כדיני ממונות שצריך לעיין ולתת לכל אחד כפי הטפלים התלויין בו. שררות הוא דלא עבידנא יחיד להיות גיזבר הא הימוני מהימנא מסייע לי' לר' חנינא דא"ר חנינא מעשה ומינה … להמשך קריאה
א בבראשית רבה ר' אחא בשם ר' אלכסנדרי זה האבריא פי' שהי' מבריא את העולם העוברים ואת השבים דרך (דורש) [ארצו] ורבנן אמרי זה בקור חולים ר' עזרי' אמר בשם ר' יהודה בר' סימון בתחלה צדקה ולבסוף משפט הא כיצד אברהם הי' מקבל העוברי' והשבים ומשהיו אוכלים ושותים אמר להם ברכו אמרין לי' מה נאמר … להמשך קריאה
א בפרשה וירא כתיב גבי אברהם כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה
א שי"ן תי"ו שי"ן שכחה ש' שני ת' כתיבה כלומ' שכחה גורמת לשני תוי"ן דהיינו שתי כתיבות כתיב' תושב"כ וכתיב' תושבע"פ. וזשה"כ עת לעשות לה' הפרו תורתך ואי' במס' תמורה בפ"ב דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמני' דרשב"ל כתוב א' אומר כתוב לך את הדברי' האלה וכתי' כי ע"פ הדברים האלה לומר לך דברים שבכתב … להמשך קריאה
א קר"ש הם האותיות שק"ר אל"ף מ"ם תי"ו הם אותיות אמ"ת ומפני מה אותיות של שקר הפוכים מפני שהרשעים בעלי שקר הם הפוכים ומעשיה' הפוכים ונידונים בהפכה כמהפכ' סדם ועמורה ומפני מה אותיות של אמת הם כסדר מפני שהצדיקים דוברי אמת בלבבם עוסקים בתורת אמת הם אמת ומעשיהם אמת. ועצתם אמת ומתקיימת כדכתיב עצת ה' … להמשך קריאה
א צ ק ר ב צד קניגון רשע זשה"כ אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים. ואמ' בפ"ק דע"ז דרש ר"ש בן (עזאי) [פזי] מ"ד אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים מי שלא הלך לאסטרטיאות ולקרקסיאות של עכו"ם. דהיינו פלטרין וכל דבריהן כשהם נאספין לשחוק ולליצנות. ובדרך חטאים לא עמד זה שלא עמד בקניגיון … להמשך קריאה
א צ ק ר ב צד"י במילוי הוא הק"ם בא"ת ב"ש צדי לשון תהו תרגום תהו צדיא כלו' צד"י דהיינו תהו דהיינו רשע הקם אותו וקראהו ר' ברי"ש כדי שיחזור בתשובה ויעסוק בתורה כההיא דהשוכר את הפועלים דאיקלע ר' לאתרא דר' אלעזר בר' שמעון אמר להם יש בן לאותו צדיק אמרו לו יש לו בן … להמשך קריאה
א פ צ ק ר ב רי"ש למפרע שי"ר כלו' פ"ה צדי"ק קר"א שי"ר שהקב"ה חפץ לשמוע שיר מפי צדיק זשה"כ אך צדיקים יורו לשמך שהקב"ה שמח בשבחות שאומרים לפניו הצדיקים כדאמ' פ"ק דברכות כשישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמי' רבה מברך הקב"ה מנענע בראשו ואומ' אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך … להמשך קריאה
א צ"ץ צדיק כפיף צריק פשוט שאינו דומה צדיק גמור לצדיק שאינו גמור כההיא דפ"ק דברכות דא"ר יוחנן [וכו'] מפני מה יש צדיק וטוב לו יש צדיק ורע לו אמר לו צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור. ואמר רב הונא מ"ר למה תביט בוגדים תחריש כבלע רשע צדיק ממנו צדיק … להמשך קריאה
א פ"ף פתח פיך זשה"כ פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף ואמ' בפ' השולח אמר רב יהודה אמר רב (נחמן) נאמן אדם לומר פרוסבול היה לי ואבד מ"ט כיון דתקינו רבנן לא שביק התירא ואכיל איסורא כי הוה אתי לקמי' דרב אמר לי' מידי פרוסבלא הי' לך ואבד כגון דא פתח פיך לאלם … להמשך קריאה
א פ"ף ב פה פשוטה פ"ה כפופה זש"ה בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך וכתיב נמי בשרתי צדק בקהל רב ואמר בפרק הדר רב המנונא רמי כתי' בלבי צפנתי אמרתך וכתי' בשרתי צדק בקהל רב. ל"ק כאן בזמן שעירא היאירי קיים כאן בזמן שאין עירא היאירי קיים בזמן שעירא היאירי קיים צפן בלבו אמרי … להמשך קריאה
א פ"ף ב פ"ה כפופה פ"ה פשוטה פעמים שאתה צריך לכוף את פיך ולסתום פעמים שאתה צריך לפשוט את פיך ולפתוח זשה"כ דבש וחלב תחת לשונך וכתי' כבשים ללבושך ואמרי' בפ' אין דורשין רב יוסף הוה קא גמר מעשה מרכבה וסבי דפומבדיתא הוו קא תני מעשה בראשית אמרו ליה לגמרן מר מעשה מרכבה אמר להן … להמשך קריאה
א סמך עין ב קודם שיעני לגמרי סמו"ך ענ"י. זשה"כ וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו. ופירש ר"ש זצ"ל והחזקת בו אל תניחהו משעה שמטה ידו למה זה דומה למשאוי על החמור עודהו במקום אחד תופס בו ומעמידו נפל לארץ חמשה אין מעמידין אותו והיינו דדרשינן סמ"ך עי"ן סמוך כשמתחיל לירד שלא יפול … להמשך קריאה
א סמך עין ב סמי עינך כשאתה עומד על העין דהיינו מעיין כדכתי' ואבוא היום אל העין זשאה"כ עוצם עיניו מראות ברע ואמרי' בפרק חזקת הבתים עוצם עיניו מראות ברע זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה ודרכן של צדיקים שלא להסתכל אפי' בפנויה. ודרכן של צדיקים שבצדיקים שלא להסתכל אפי' בנשותיהן. בההיא דפ"ק … להמשך קריאה
א סמך עין ב כשתבא לסומכו ברבי סומכהו על העין. על המעין כדכתי' ואבוא היום אל העין. כדי שתמשך תורתו כמעיין המושך כדאמ' פ"ק דכריתות ת"ר אין מושחין מלכים אלא על המעיין כדי שתמשוך מלכותו שנאמר ויאמר המלך וגו' והורדתם אותו אל גיחון. ויושב בראש נקרא מלך שנא' בי מלכים ימלוכו כדפרשי' לעיל באלף אלוף. … להמשך קריאה
א נ ס ע ב בפרק הנודר מן הירק אמר שמואל נ' ס' ע' נונא סמא לעין ההוא בסוף אוכלא. ס ע כיון שנסמך ברבי [שוב] אין מורידין אותו כההוא דפרק זה בורר דר' שמעון בן אליקים הוה מישתקיד עלי' דר' יוסי בר חנינא למסמכי' ולא קא מסתייע מילתא יומא חד הוה יתיב קמי' דר' … להמשך קריאה