א
במס' פאה פ' מאימתי תנן מדה זו אמורה בכהנים ולוים וישראלים הי' מציל נותן מחצה ונוטל מחצה הי' לו דבר מועט נותן לפניהם והם מחלקים ביניהם פי' מדה זו שאמרנו לעיל דאין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וכו' אמורה בין בכהנים עניים בין בלוים בין בישראל עניים הי' מציל כגון שבאו עניים ואין רוצה לחלק להם כל מעשר עני שבידו ורוצח להציל ממנו לקרוביו עניים נותן מחצה לעניים ונוטל מחצה ואמרינן בירושל' ר' יונה פתר מתני' ביותר מכשיעור הי' מציל נוטל מחצה ונותן מחצה אבל בכשעור נותן לפניהם ומחלקי' ביניהם ר' חזקיה פתר מתני' בכשיעור בקש להציל נוטל מחצה ונותן מחצה שמתוך שהוא נוטל מחצה ונותן מחצה נעשה דבר מועט והוא נותן לפניהם והן מחלקין ביניהם. פי' ר' שמשון ב"ר אברהם זצ"ל מתני' ביותר מכשיעור דלאחר שקבלו העניים שבאו שיעור הקצוב להם במתני' אי איכא מותר יכול להציל והא דנקט ר' יונה מחצה לאו דוקא אי נמי דאיכא תנא בתוספתא דשרי להציל שני חלקים ור' חזקי' סבר דמתני' בכשיעור דמכשיעור נמי יכול להציל מחצה ומחצה מחלקין ביניהן דדייק לישנא דמתני' דקתני ומחלקין דאין שייך לשון זה על כשיעור שבעל הגורן מחלק להם והא דתניא בתוספתא אבא יוסי בן דוסאי אומר משום ר' אליעזר אם רצה נותן לפניהם שליש ושתי ידות לקרוביו נראה שיש לישבו בין לחזקי' בין לר' יונה וההיא דתוספתא דפ"ק דפאה דתניא א"ר שמעון מפני ד' דברים אמרה תורה לא יתן אדם פאה אלא לבסוף מפני גזל עניים כיצד שלא יראה שעה שאין אדם ויאמר לקרובו עני טול פאה זו לך נרא' בעיני היינו שלא (אמר לך) [יאמר] טול לך כל פאה זו אבל עד מחצה או עד שתי ידות נמי שרי ולא פליג אתנאי דירושלמי. ומכאן אני המחבר למד על אדם שעישר את ממונו או נתן כך ממונו לצדקה שיכול ליתן לקרוביו מאותה צדקה או מאותו מעשר עד מחצה כדאשכחן גבי מעשר עני דלר' חזקי' אפי' מכשיעור מציל עד מחצה ולאבא יוסי בן דוסאי משום ר' אליעזר אפי' שני חלקים מציל לקרוביו ממעשר ורואה אני שהדברים ק"ו ומה מעשר עני שהתורה זכתה לעניים וחייב בעל השדה לעשר אפי' הכי נותן לקרוביו. הצדקה שאדם נותן מדעתו לא כש"כ שיתן לקרוביו עד חצי. ונראה בעיני דוקא שהפריש הצדקה כדי לחלק בין עניי העיר או בין עניים דעלמא אז לא מצי ליתן לעניי קרוביו אלא למר מחצה ולמר שני חלקים אבל אם הפריש הצדקה בסתם ולא גילה בדעתו בשעת הפרשה שיש דעתו לחלקה בין עניי העיר ובין עניים דעלמא זכו בה קרוביו עניים כי מסתמא כל הנותן צדקה על דעת התורה נותן והתורה אמרה ענייך קודמין לעניים אחרים ועוד הואיל והוא עשיר קרובים העניים אינם מוטלים על הגבאי שבעיר לפרנסם כי אם עליו כדפרי' לעיל נמצא שזו הצדקה שלהם היא הלכך הם זכו בה כך נראה בעיני אני המחבר:
הסבר על זכויות יוצרים
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.