סימן קח – דיני החיטין והקמח למצות

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר קיצור שולחן ערוך המלא סימן קח – דיני החיטין והקמח למצות

סעיף א

כתיב ושמרתם את המצות, מכאן שצריכין לשמור את החטין לשם מצות מצוה שלא יבא עליהם מים. ולדעת קצת מגדולי הפוסקים זכרונם לברכה, צריכין שמירה זו מיד משעת קצירה ואילך, אבל המנהג הוא כהפוסקים דסגי להו בשמירה משעת שמוליכין אותן לטחון ואילך, ואך המדקדקין במצוות חוששין לשמירה משעת קצירה וכן נכון לעשות. וראוי לדקדק שלא יעמדו השבלים במחובר עד שיתיבשו כל צרכן וילבינו, כי אז אם ירדו עליהם גשמים יחומצו אפילו במחובר, כיון שאינן צריכין עוד לקרקע, על כן ראוי ונכון לקצור בעוד שיש בהן קצת מראה ירקות, מי שאפשר לו בחטין שמורין משעת קצירה לכל ימי החג מה טוב, ואם לאו ראוי לו על כל פנים להדר בזה למצות שעל הסדר משתי לילות.

סעיף ב

חטים שנמצאו בהן מבוקעות או מצומחות השאר מותר, ובלבד שיבררו אותן, או צריכין לדקדק היטב אם יש שם על כל פנים ששים כנגד המבוקעות והמצומחות, ולכתחלה יש להדר לברור גם מן החטים שאכלו מהן עכברים או שיהיה ששים כנגדן, והחטים שבאו בספינה או שהיו מונחין בבורות, אם הן יבשות וקשות ולא נשתנה מראיהן כשרות, ואם היו מונחות בעליה וירדו עליהן גשמים דרך הגג בקצת מקומות, אסורות, אבל אם נפל עליהן קצת שלג או קצת מים במקום אחד, מסלק אותן שיש להסתפק בהן והשאר מותרות.

סעיף ג

כבר נהגו ישראל לדקדק בהכשר הריחים לנקר היטב ולנקות בכל האפשרי, וכיסים לוקחים חדשים. ובמקום שיש תלמידי חכמים המה הולכים אל הריחים להשגיח שיהא ההכשר כראוי, ובמקום שאין תלמידי חכמים, ראוי לכל ירא שמים שילך בעצמו להשגיח על ההכשר, דמצוה בו יותר מבשלוחו, ונוהגין שהקמח הראשון שנטחן לאחר ההכשר אין אוכלין אותו בפסח, אם טוחנין בריחים גם תבואה לתותה, צריכין להפסיק במחיצה שלא יתערב בו מן האבק ההוא.

סעיף ד

שק עם קמח שנתלחלח ממים, אם הוא במקום אחד, בין שהוא עדיין לח בין שנתיבש, יאחוז את המקום הזה בידו ויריק השאר ומותר, רק זאת שנתלחלח אסור, ואם נתלחלח בכמה מקומות שאי אפשר לו לעשות כן, אזי אם עדיין לח ירקד את הקמח, ומה שנשאר על הנפה פירורין זהו לבד חמץ והשאר מותר, וכן אם אכלו עכברים מן הקמח ירקדנו, אבל אם כבר נתיבש לא מהני ליה הרקדה וכל הקמח אסור.

סעיף ה

ביום שטחנו את הקמח אסור לאפותו, מפני שאז הקמח הוא חם וממהר להחמיץ כשנותנין בו את המים, על כן ישהה אחר הטחינה לכל הפחות מעת לעת.

סעיף ו

השקים שמשימים בהם את הקמח, טוב לעשותן חדשים, או לכל הפחות להתיר את התפירות ולכבסן היטב היטב בחמין ובאפר ובשפשוף וחביטה.

סעיף ז

אסור להניח שק עם קמח על גבי בהמה אלא אם יש עור עב תחתיו דאם לא כן יתחמם ויתלחלח מן הזיעה, ואם אפשר יזהר גם כן שלא להניח הרבה שקים זה על זה, מפני שעל ידי זה מתחמם ויחמיץ בלישה.

דילוג לתוכן