סימן קיא – הלכות בדיקת חמץ וביטול חמץ

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר קיצור שולחן ערוך המלא סימן קיא – הלכות בדיקת חמץ וביטול חמץ

סעיף א

בלילה שלפני ערב פסח בודקין את החמץ. וחייבין לבדוק מיד בתחלת הלילה, ואסור להתחיל לאכול או לעשות שום מלאכה חצי שעה קודם הלילה.

סעיף ב

אין בודקין אלא בנר של שעוה יחידי. ולא קלועים משום דהוי כאבוקה, ובשעת הדחק שאין לו נר של שעוה יבדוק בנר של חלב.

סעיף ג

בודק כל החדרים שיש לחוש שמא הכניסו בהם חמץ, אפילו המרתפים והעליות והחניות ובית העצים, כל שיש לחוש שמא הכניסו שם חמץ צריכין לבדקו, וכן צריכין לבדוק כל הכלים שמחזיקים בהם חמץ, וקודם הבדיקה יכבדו היטב כל המקומות וינקו אותם מכל חמץ, למען יהא נקל לו אחר כך לבדוק.

סעיף ד

רפת של בקר שנותנים שמה תבואה לבהמות לאכול, וכן לול של תרנגולים שנותנים להם שם תבואה אינן צריכין בדיקה, כי שמא לא נתחמצה כלל התבואה, ואם תמצא לומר נתחמצה, שמא אכלו הכל ולא שיירו כלום, אבל אם נתנו להם שמה תבואה חמוצה, שאין כאן אלא ספק אחד שמא אכלו הכל, אין סומכין על זה וצריכין בדיקה.

סעיף ה

צריכין לבדוק בכל המקומות בחורין ובסדקין כל מה שאפשר, וגם הכיסים שבבגדים שלו ושל תינוקות שלפעמים נותנים בהן חמץ צריכין בדיקה, וינערם היטב למחר בשעת הביעור.

סעיף ו

החדרים שמוכרים לאינו יהודי עם החמץ כיון שאין מוכרים עד למחר, אם כן חל עליו בלילה חיוב בדיקה וחייב לבדקם.

סעיף ז

קודם שמתחיל לבדוק יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ. ואף על פי שעתה עדיין אינו מבערו מכל מקום מברך על ביעור, לפי שמיד אחר הבדיקה יבטל את החמץ שאינו ידוע לו, והוא הביעור לחמץ שאינו ידוע לו. ולא יפסיק בין הברכה לתחלת הבדיקה, וטוב שלא יפסיק עד גמר כל הבדיקה אלא במה שהוא מענין הבדיקה, ויכול לבדוק כמה בתים בברכה אחת.

סעיף ח

יש נוהגין שקודם הבדיקה מניחין פתותי לחם במקומות שימצאם הבודק, כי חוששין שמא לא ימצא כלום ותהא ברכה לבטלה, ופשיטא כי מי שאינו בודק כראוי, אלא שהוא מקבץ אלו הפתיתים, לא קיים מצות בדיקה ועשה ברכה לבטלה.

סעיף ט

החמץ שהוא משייר לאכילה או למכירה, יניח קודם הבדיקה במקום המשומר היטב, וכן החמץ שהוא מוצא בבדיקתו, וצריך לשרפו למחר, יניח במקום משומר ומקושר שלא יאבד ממנו, ויניחנו במקום שיראהו למחר ולא ישכח לשרפו.

סעיף י

אחר הבדיקה מיד יבטלנו, ועיקר הביטול הוא בלב, שיגמור בלבו שכל חמץ שברשותו הרי הוא כאלו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כמו עפר וכדבר שאין בו צורך כלל, ותקנו חכמים שיוציא דברים אלו גם בפיו, ויאמר: כל חמירא וכו'. ומי שאינו יודע פירושו יאמר בלשון שהוא מבין (אללער זויערטייג, אונד אללעס געזייערטע וועלכעס זיך אין מיינעם רשות בעפינדעט, דאס איך ניכט געזעהן אונד ניכט וועגגעשאפט העבע, זאל פערניכטעט אונד דעם שטויבע דער ערדע גלייך געהאלטען זיין).

סעיף יא

אף על פי שביטל את החמץ בלילה לאחר הבדיקה מכל מקום גם ביום לאחר ששרף אותו יחזור ויבטלנו, ויכלול כל החמץ ויאמר: כל חמירא וכו'. או בלשון שהוא מבין (אללער זויערטייג אונד אללעס געזייערטע, וועלכעס זיך אין מיינעם רשות בעפינדעט. דאס איך געזעהן אדער ניכט געזעהן, דאס איך וועגגעשאפט אדער ניכט וועגגעשאפט האבע, זאל פערניכטעט אונד דעם שטויבע דער ערדע גלייך געהאלטען זיין).

סעיף יב

חדר שצריך בדיקת חמץ ורוצה לעשותו אוצר, פירוש שרוצה לאצור בתוכו פירות או עצים או שאר דברים, שמחמת זה לא יוכל לבדקו כשיגיע ליל ארבעה עשר צריך לבדוק תחלה את החמץ שם בלילה, כמו שבודקין את החמץ ליל ארבעה עשר, ואפילו יש עוד זמן רב עד הפסח ואפילו מיד לאחר פסח שעבר, ובדיעבד אם לא בדקו קודם שעשאו אוצר, אם דעתו לפנותו קודם שיגיע זמן בדיקת חמץ, אינו צריך להטריח עתה לפנותו ולבדקו, אבל אם דעתו לפנותו בתוך ימי הפסח, צריך לפנותו עתה ולבדקו, ואף על פי שיש טורח רב וחסרון כיס.

סעיף יג

ואם עושה את האוצר על דעת שלא לפנותו עד לאחר הפסח, אזי יש חילוק בזמן, אם הוא קודם שלשים יום שלפני הפסח, אינו צריך לבדקו (אלא שאם יש שם חמץ ידוע יבערו תחלה) ויועיל לו הביטול שיבטל כל חמץ בזמנו, אבל אם הוא תוך שלשים יום שלפני הפסח חל עליו חיוב בדיקה (כיון ששואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום) וצריך לבדקו, ואפילו בדיעבד אם שכח ולא בדקו, צריך לפנות את האוצר ולבדקו בלילה תיכף לאחר שנזכר.

סעיף יד

ואם עשה אוצר בבור מחטים שאינן מחומצות, ואחר כך מחמת ליחות הבור נתחמצו החטים שבקרקעית הבור ושבקירותיו, אף על פי שאצרן בתוך שלשים יום, אין צריך לפנות את הבור בליל ארבעה עשר ולבדקו אלא די לו בביטול, כיון שבשעה שאצר אצר בהיתר, ואם יש ביניהם חטים מחומצות יש בזה כמה חילוקי דינים ויעשה שאלת חכם.

סעיף טו

לא ישליך גרעיני תבואה לתרנגולים במקום לח תוך שלשים יום שמא ישכח לבערם.

סעיף טז

היוצא לדרך, קודם לכתו ימנה שליח שיבדוק ויבטל חמצו, ויאמר לו בפירוש שהוא ממנה אותו שליח על הבדיקה וגם על הביטול, והשליח יאמר בביטול: חמצו של פלוני, וכו'. ומכל מקום גם הוא באשר הוא שם בערב פסח בבוקר יבטל חמצו שברשותו.

סעיף יז

מצא חמץ בביתו בחול המועד יוציאו וישרפו, ואם יש בו כזית יברך מתחלה על ביעור חמץ, אבל על פחות מכזית לא יברך, ואם מצאו ביום טוב או בשבת חול המועד, וכן בשבת שחל בערב פסח דאסור לטלטלו משום דהוי מוקצה, יכפה עליו כלי עד מוצאי יום טוב או מוצאי שבת ואז ישרפו, ואם מצאו בימים האחרונים שאז במוצאי יום טוב כבר עבר הפסח, אינו מברך עליו, אלא שורפו בלא ברכה אפילו יש בו כזית

דילוג לתוכן