סימן קד – דיני חול המועד - הלכות חול המועד

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר קיצור שולחן ערוך המלא סימן קד – דיני חול המועד - הלכות חול המועד

סעיף א

חול המועד אסור בקצת מלאכות ומותר בקצתן, דהיינו כל מה שהוא לצורך אכילה לחול המועד או ליום טוב, וכן מלאכה בדבר האבד, דהיינו שאם לא יעשנה יבא לידי הפסד מותר לעשותה, וצריכין ליזהר מאד שלא לעשות בחול המועד מלאכה האסורה, כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה המחלל את חול המועד כאלו עובד עבודה זרה.

סעיף ב

עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה המבזה את חול המועד, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא, והמבזה היינו שאינו מכבדו במאכל ובמשתה ובכסות, ולכן כל אדם חייב לכבדו כפי כחו וללבוש בגדים מכובדים.

סעיף ג

מלאכת דבר האבד יכול לעשות גם על ידי ישראל אחר אפילו בשכר, אבל מה שאינו דבר האבד אלא שהוא לצורך המועד, אין לעשות על ידי ישראל אחר בשכר אלא על ידי אינו יהודי ואם אינו מוצא אינו יהודי וגם בעצמו אינו יכול לעשות, מותר אפילו על ידי ישראל בשכר.

סעיף ד

הא דמותר לעשות דבר האבד, זהו דוקא אם לא היה אפשר לו לעשותו קודם יום טוב, אבל אם היה אפשר לו לעשותו קודם יום טוב, והניחו עד חול המועד אסור לעשותו בחול המועד.

סעיף ה

כל מלאכות האסורות לעשות בחול המועד אם יש כאן ישראל שאין לו מה לאכול כראוי לחול המועד ויום טוב, מותר לעשותן על ידו כדי שיהא לו מה לאכול, ומכל מקום יעשה בצנעא ואסור לעשותן על ידי אינו יהודי, אך לצורך מצוה מותר.

סעיף ו

אפילו מלאכות המותרות אסור לעשותן בשביל אינו יהודי.

סעיף ז

אסור לזבל שדהו, ואפילו להכניס שם צאן בשביל שיעשו שם זבל אסור, ואפילו על ידי אינו יהודי אסור.

סעיף ח

זריעה אסורה, ואם יש לו זרעים שאם לא ישקם במים יפסדו לגמרי, מותר להשקותם.

סעיף ט

אסור לתלוש או לקצוץ שום דבר מן המחובר, אם לא יתקלקלו הפירות עד לאחר יום טוב, כי אם מה שהוא צריך לאכול במועד, ואינו צריך לצמצם אלא תולש בהרוחה ואם יותיר יותיר. וכן עצים שהוא צריך להסקה במועד, מותר לקצצם ממחובר, ואסור ללקט עצים מן השדה ליפותן לחרישה, ואם ניכר שמכוין לצרכו שצריך לעצים, כגון שנוטל הגדולים ומניח הקטנים מותר, וכן אסור לקצוץ ענפי האילן לתקנו, ואם ניכר שמכוין בשביל הענפים להאכילן לבהמתו ולא לתקנו, כיון שקוצץ כולן מצד אחד מותר.

סעיף י

מי שיש לו גן אצל גן אינו יהודי והאינו יהודי לוקט פירותיו, ואם הישראל לא ילקט יבא לידי הפסד, מותר לו ללקטם. ואם המה דברים שיתקלקלו בתלוש אם לא יעשה לצרכם גם מלאכה אחרת, מותר לעשות הכל, אפילו לדרוך ענבים לעשות יין וכדומה לזה, ובלבד שלא יניח בכוונה מלאכתו לחול המועד.

סעיף יא

אסור לגלח בחול המועד אפילו גילח את עצמו גם בערב יום טוב, אלא מי שיצא מבית האסורים, ואפילו יצא בערב יום טוב אלא שלא היה לו פנאי לגלח אז.

סעיף יב

ולקצוץ הצפרנים גם כן אסור, אך אם קצצן בערב יום טוב מותר לקצצן גם בחול המועד וכן אשה לצורך טבילה מותרת.

סעיף יג

אסור לכבס שום דבר אפילו לצורך המועד, אלא אם לא היה אפשר לו בשום אופן לכבס קודם יום טוב, וכן מטפחות שמלפפין בהן את התינוקות (חיתולים), כיון שמשתינין תדיר וצריכין להם הרבה מותר לכבסן, ויזהרו לכבסן בצינעא.

סעיף יד

כל דבר שהוא לצורך רפואה מותר לעשות, בין לאדם בין לבהמה.

סעיף טו

חשבונות וכיוצא בזה שאם לא יכתבם ישכחם, מותר לכתבם משום דהוי דבר האבד, וכן מה שהוא לצורך המועד מותר לכתוב אבל שאר דבר אסור לכתוב, ואגרת שלומים שכותב אדם לחברו, נוהגין לכתוב בשינוי קצת דהיינו שכותבין שורה הראשונה עקומה, ולכל מה שמותר לכתוב מותר גם כן לתקן קולמוס ודיו.

סעיף טז

מי שצריך למעות אפילו שלא לצורך המועד, אלא שהוא חושש פן לא ימצא ללוות לאחר המועד, והמלוה אינו רוצה להלוות לו בלי שטר, מותר לו לכתוב את השטר.

סעיף יז

אין נושאין נשים בחול המועד משום דאין מערבין שמחה בשמחה, אבל מותר להחזיר גרושתו ומותר לעשות משתה לברית מילה ולפדיון הבן, גם מותר לעשות משתה לכתיבת תנאים.

סעיף יח

מותר לשכור פועלים ואפילו ישראלים שיעשו מלאכתו לאחר המועד.

סעיף יט

מותר ללכת חוץ לתחום בין ברגליו בין בקרון בין רכוב.

סעיף כ

אין מעלין בהמה זכר על נקבה להרביעם משום דלא הוי דבר האבד.

סעיף כא

אין משיבין תרנגולת על ביצים לגדל אפרוחים, ואם הושיבה קודם המועד וברחה, אם הוא בתוך שלשה ימים לבריחה מותר להחזירה, אבל לאחר שלשה ימים אסור להחזירה אפילו יפסדו הביצים, ולהושיב אחרת תחתיה אפילו תוך שלשה ימים אסור.

דילוג לתוכן