סעי' יב' – השרה פירורים ביין מברך עליהם בורא מיני מזונות. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י וכתב עוד המרדכי (שם) וכן השורה פתו ביין אין מברך המוציא שיצא מתורת לחם הואיל וסימוק ודומה לפת הבאה בכיסנין ומברך עליו בורא מיני מזונות דמיזן זיין. ונראה דהיינו דוקא בפירורין אי נמי בפרוסה שאין בה כזית אבל בפרוסה שיש בה כזית לא: וכ"פ בשו"ע יש מי שאומר שפת השרוי ביין (אדום) … להמשך קריאה

סימן תריז – דין עברה ומיניקה ויולדת ביום הכפורים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תריז – דין עברה ומיניקה ויולדת ביום הכפורים א עֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת וּמַשְׁלִימוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. ב עֻבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה { וּפָנֶיהָ מִשְׁתַּנִּים אַף עַל פִּי } א { שֶׁלֹּא אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי } (רי"ו נכ"ז); לוֹחֲשִׁין לָהּ בְּאָזְנָהּ שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא; אִם נִתְקָרְרָה דַּעְתָּהּ בְּזִכָּרוֹן זֶה, מוּטָב; וְאִם לָאו, ב מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתָּהּ. … להמשך קריאה

סעי' יג' – עיסה מבושלת או מטוגנת ברכתה מזונות וירא שמים יאכלנה בתוך הסעודה. – ספר מנחת שי

——– בפסחים לז'. נחלקו ר' יוחנן וריש לקיש אם אפה לחם בקדרה (בלילה רכה) אם חייב בחלה לר' יוחנן חייב שמעשה אלפס חייב בחלה ולריש לקיש פטור. ואם חימם את הקדירה ואח"כ הדביק בתוכה גם ר"ל מודה שלחם הוא וחייב בחלה. וכתב הרא"ש שר"ח פסק כר"ל אבל לדעת הרא"ש הלכה כרבי יוחנן, וכן דעת השאלתות … להמשך קריאה

סימן תריח – דין חולה ביום הכפורים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תריח – דין חולה ביום הכפורים א חוֹלֶה שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל, אִם יֵשׁ שָׁם רוֹפֵא בָּקִי אֲפִלּוּ הוּא א עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאוֹמֵר: אִם לֹא יַאֲכִילוּ אוֹתוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיִּכְבַּד עָלָיו הַחֹלִי ב וְיִסְתַּכֵּן, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמָּא יָמוּת. אֲפִלּוּ אִם הַחוֹלֶה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִים לָרוֹפֵא; וְאִם הַחוֹלֶה אוֹמֵר: צָרִיךְ אֲנִי, אֲפִלּוּ … להמשך קריאה

אוהל ופריסת וילון

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לעשות אוהל עראי, דהיינו לעשות גג כדי להגן עליו מפני החמה או הגשמים וכיוצא. אבל מחיצה בלבד ללא גג, מותר לעשותה. ולכן מותר לפרוס וילון לצניעות בין גברים לנשים, או בפתח החדר וכיוצא. וכמו כן, אם הוצרך לעשיית צרכיו, ויש בחדר ספרי קודש [כגון זקן הישן בסוכה] … להמשך קריאה

סעי' יד' – עיסה שנתבשלה ושוב נאפתה SOחלוטSC מברך עליה המוציא. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י גרסינן בפרק החולץ (יבמות מ.) גבי חלוט אע"ג דחלטיה מעיקרא כיון דהדר אפייה בתנור לחם קרינן ביה ואדם יוצא ידי חובתו בפסח ונראה דהוא הדין שמברכין עליו המוציא ושלש ברכות מאחר שלא נאמר עליו בשום מקום שלא יברכו עליו המוציא ושלש ברכות: וכ"פ בשו"ע חלוט (פירוש כמין פת חולטין אותו ברותחין) שאח"כ … להמשך קריאה

סימן תריט – סדר ליל יום הכפורים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תריט – סדר ליל יום הכפורים א לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים נוֹהֲגִים שֶׁאוֹמֵר א שְׁלִיחַ צִבּוּר: בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל, אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם ב הָעֲבַרְיָנִים. וְנוֹהֲגִים שֶׁאוֹמֵר: כָּל נִדְרֵי וְכו', וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר: ג שֶׁהֶחֱיָנוּ, בְּלֹא כּוֹס. { הַגָּה: וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִים עַרְבִית. וְנוֹהֲגִים לוֹמַר כָּל … להמשך קריאה

סימן תרכ – מנהג יפה לקצר בתפלת שחרית – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרכ – מנהג יפה לקצר בתפלת שחרית א טוֹב א לְקַצֵּר בְּפִיּוּטִים וּבִסְלִיחוֹת שַׁחֲרִית, כְּדֵי לְמַהֵר בְּעִנְיָן שֶׁיִּתְפַּלֵּל מוּסָף קֹדֶם שֶׁבַע שָׁעוֹת. באר היטב – סימן תרכ – מנהג יפה לקצר בתפלת שחרית א א לקצר. וכתב בהגמ"נ שאם הוא סוף שש ידלגו א"מ עיין מ"א ומחוייב כל יחיד לומר לפחות י' וידוים ד' … להמשך קריאה

תוספת על אוהל או מחיצה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אוהל גג שהיה מאהיל ברוחב טפח [8 ס"מ] קודם השבת, מותר בשבת להמשיך לפותחו עוד, או לפרוס עליו סדין נוסף, כיון שהוספה על אוהל עראי מותרת. וכן מותר להמשיך מחיצה הבאה להתיר, כשהיתה פתוחה טפח [מהר"ם. ובצירוף דעת רש"י שאפילו מחיצה המתרת, מותר לעשותה]. ולכן מותר להוסיף על … להמשך קריאה

סעי' טו' – פת הנאפת בגומא שבכירה SOטרוקניןSC מברך מזונות, ואם קבע יברך המוציא וברהמ"ז. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לז: טרוקנין חייבת בחלה, מאי טרוקנין אמר אביי כובא דארעא. ופירש"י כובא דארעא עושה מקום חלל בכירה ונותן לתוכו מים וקמח כמו שעושים באלפס. וכתב הרא"ש בשם הירושלמי שכך הגירסא חייבת בחלה ולא פטורה טרוקנין חייבים בחלה ואומרים עליו המוציא. והרמב"ם פירש עיסה הנאפת בקרקע כמו שהערביים שוכני המדברות עושים. הואיל ואין עליה … להמשך קריאה

טפח פתוח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– טפח זה שצריך להיות פתוח קודם השבת, הוא חוץ מרוחב הכריכה והליפוף של הסדין. דהיינו שאם יש סדין כרוך ומגולגל שפותחים אותו להאהיל, והכריכה היא ברוחב טפח, אין הכריכה נחשבת כגג פתוח טפח, לפי שאין בו שום היכר של אוהל. אבל אם הסדין אינו כרוך ומגולגל אלא מכווץ … להמשך קריאה

סימן תרכא – סדר קריאת התורה ומילה ביום כפור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרכא – סדר קריאת התורה ומילה ביום כפור א מוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים, בְּרִאשׁוֹן קוֹרִים שִׁשָּׁה בְּפָרָשַׁת א אַחֲרֵי מוֹת עַד וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'; וְאִם חָל בְּשַׁבָּת, קוֹרִים שִׁבְעָה ב וּמַפְטִיר קוֹרֵא בַּשֵּׁנִי בְּפִנְחָס וּבְעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, וּמַפְטִיר בִּישַׁעְיָה: וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ, עַד כִּי פִי ה' דִּבֵּר. ב ג מִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מָלִין … להמשך קריאה

בהמשך – קמח ומים ששופכים על הכירה SOטריתאSC מברך מזונות ומעין ג' אפילו קבע עליו סעודה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לז: ואמר אביי טריתא פטורה מן החלה, מאי טריתא איכא דאמרי גביל מרתח ואיכא דאמרי נהמא דהנדקא ואיכא דאמרי לחם העשוי לכותח. ופירש"י גביל מרתח נותנים קמח ומים בכלי ובוחשים בכף ושופכים על הכירה כשהיא ניסקת. וכתב הב"י ומשמע דטריתא אפילו קבע עלה אינו מברך אלא בורא מיני מזונות שאם לא כן מאי … להמשך קריאה

סעי' טז' – לחם הצלוי בשיפוד, או בשמש SOטריתאSC ברכתו מזונות. – ספר מנחת שי

——– בגמ' שם גבי טריתא איכא דאמרי נהמא דהנדקא. ופירש"י בצק שאופים בשיפוד ומושחים אותו תמיד בשמן או במי ביצים. ואיכא דאמרי לחם העשוי לכותח. ופירש"י אין אופים אותו בתנור אלא בחמה. וכ"פ מרן נהמא דהנדקא, והוא לחם שאופין בשפוד ומושחין אותו בשמן או במי ביצים, וכן לחם העשוי לכותח שאין אופין אותו בתנור אלא … להמשך קריאה

סימן תרכב – סדר תפלת מנחה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרכב – סדר תפלת מנחה א לְמִנְחָה אוֹמֵר: אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיּוֹן, וְאֵין אוֹמְרִים: וַאֲנִי תְּפִלָּתִי, אֲפִלּוּ אִם חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. { הַגָּה: וְאֵין אָנוּ נוֹהֲגִין לוֹמַר: אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיּוֹן, קֹדֶם מִנְחָה, רַק קֹדֶם נְעִילָה; וְכֵן כָּתְבוּ קְצָת רַבְּוָתָא } (מָרְדְּכַי וְהג"מ ס"ס אַהֲבָה וְסוֹף הִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר וְכָל בּוֹ וּמִנְהָגִים); { וְאֵין אוֹמְרִים: } … להמשך קריאה

עריסה ועגלת תינוק

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לפרוס סדין על עריסת תינוק, כדי להגן עליו מפני החמה או זבובים, אלא אם כן היה פרוס טפח מערב שבת. וכן גגון המחובר לעגלת תינוק, יפתחוהו טפח מערב שבת. ובגגון שיש בכיווציו וקמטיו רוחב טפח, מותר להמשיך לפותחו או לפרוס ניילון על העגלה מפני הגשמים, כנ"ל. (שבת … להמשך קריאה

אופן היתר עשיית גג בשבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חוטים או קנים הסמוכים זה לזה בפחות משלושה טפחים [24 ס"מ], נחשב הדבר כאילו אין ריווח ביניהם, וממילא יש כאן אוהל [שקבלה בידינו הלכה למשה מסיני: "שלושה טפחים, כלבוד [כמחובר] דמי [דומה]", דהיינו, כשהמרחק בין קנה לקנה או בין חוט לחוט פחות מ-ג' טפחים, נחשב הכל כדבר אחד … להמשך קריאה

סימן תרכג – סדר תפלת נעילה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרכג – סדר תפלת נעילה א לִנְעִילָה אוֹמֵר: אַשְׁרֵי, וְקַדִּישׁ, וְאֵינוֹ אוֹמֵר: וּבָא לְצִיּוֹן; { הַגָּה: וּכְבָר כָּתַבְתִּי דְּהַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לוֹמַר: אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיּוֹן, קֹדֶם נְעִילָה. } ב זְמַן תְּפִלַּת נְעִילָה כְּשֶׁהַחַמָּה בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים אוֹתָהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה; וְצָרִיךְ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְקַצֵּר בַּסְלִיחוֹת וּפְסוּקִים שֶׁבְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה, וְגַם אֵין לוֹ לִמְשֹׁךְ בִּתְפִלַּת … להמשך קריאה

סעי' יז' – בצק הממולא בבשר SOפשטידאSC ברכתה המוציא וברכת המזון. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב האגור (סי' רטז) המוליתות שקורין פשטידא או טורט"א הנאפות בתנור בבשר או בדגים או בגבינה אף על גב דבשר ודגים וגבינה עיקר מברכים עליהם המוציא דמין דגן חשיבי ליה אינשי. והם דברי שבלי הלקט (סי' קנט) בשם ה"ר ישעיה וטעמא משום דבתר חמשת המינין אזלינן: וכ"פ מרן פשטיד"א הנאפית בתנור בבשר … להמשך קריאה

סתירת אוהל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לסתור אוהל בשבת. על כן, אם הוצרך לקפל את הסדין המצל או את גגון העגלה, ישאיר ממנו טפח, שבזה ישאר עליו שם אוהל. והיתר זה הוא בין באוהל שהיה עשוי מלפני שבת, ובין באוהל שעשאו בשבת בהיתר, כגון שהיה פתוח טפח. (שבת ה שג, שכח) ——– לעילוי … להמשך קריאה

סימן תרכד – סדר מוצאי יום הכפורים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרכד – סדר מוצאי יום הכפורים א מִתְפַּלְּלִים תְּפִלַּת עַרְבִית, וְאוֹמֵר הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת. ב צָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ גַּם בִּיצִיאָתוֹ, שֶׁיַּמְתִּינוּ מְעַט אַחַר יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים. ג א מַבְדִּילִים עַל הַכּוֹס וְאֵין מְבָרְכִים עַל ב הַבְּשָׂמִים, אֲפִלּוּ אִם חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. ד מְבָרְכִים עַל הָאוּר; וְאֵין מְבָרְכִים בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים עַל הָאוּר שֶׁהוֹצִיאוּ … להמשך קריאה

סעי' א' – לתת לשמש מדבר שיש בו ריח או חמיצות מיד, ושאר מינים אפשר לתת אחר הסעודה ומדת חסידות לתת מיד – ספר מנחת שי

——– בגמ' כתובות סא. כל דאית ליה ריחא או קיוהא (חמיצות) צריך לתת לשמש מעט מכל מין מיד בתחילת הסעודה. ולאחר הסעודה יתן לו משאר מינים שאין בהם ריחא או קיוהא. וחסיד שהיה נותן קודם הסעודה מכל מין אפילו שאין בו קיוהא נגלה אליו אליהו הנביא. נמצא שמכל דבר שיש בו קיוהא או ריח צריך … להמשך קריאה

פריסת טלית

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לפרוס טלית בשמחת תורה על ראשי הילדים בעת עלייתם לתורה, כנהוג. ואין בזה משום עשיית אוהל, כיון שאוחזים את הטלית בידיהם, ולא כשאר אוהל שמונח או תקוע ביתדות בארץ, והרי זה כמותח בגד בידיו על ראשי בני אדם לצל, שאינו נחשב לאוהל. ועוד, שהרי אין פורסים את … להמשך קריאה

מטריה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור להשתמש במטריה בשבת, אפילו אם היתה פתוחה מערב שבת. ויש לפרסם דבר זה ברבים, להסיר מכשול מהטועים. ואף שהתבאר לעיל שאם אוחזים את הטלית ביד, אין זה נחשב לאוהל? יש לחלק בין טלית למטריה, שהטלית אינה מיועדת להאהיל כלל, לכן כשאוחזים אותה ביד, גם אם יתכוונו להאהיל … להמשך קריאה

בהמשך – לא יתן לשמש פרוסה כשהכוס בידו – ספר מנחת שי

——– כדי שלא תהיה תקלה של שפיכת כוס בסעודה שהוא גנאי למסובים, אומרת הגמ' חולין קז: תנו רבנן לא יתן אדם פרוסה לשמש בין שהכוס בידו, בין שהכוס ביד בעל הבית, שמא יארע דבר קלקלה בסעודה. ופירש"י שאחד האורחים לא יתן פרוסה לשמש בעוד שהכוס בידו של בעל הבית שמא יכעס בעל הבית וישפך כוסו … להמשך קריאה

סימן תרכה – – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרכה – א בַּסֻכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים וְגו' כִּי בַּסֻכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהִקִּיפָם בָּהֶם לְבַל יַכֵּם שָׁרָב וָשֶׁמֶשׁ { וּמִצְוָה } א { לְתַקֵּן הַסֻּכָּה מִיָּד לְאַחַר יוֹם כִּפּוּר, דְּמִצְוָה הַבָּאָה לְיָדוֹ אַל יַחְמִיצֶנָּה } (מַהֲרִי"ל). באר היטב – סימן תרכה – א א לתקן. היינו לבנותה כולה כן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן