סימן תרח – סדר סעדה המפסקת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרח – סדר סעדה המפסקת א אוֹכְלִים וּמַפְסִיקִים קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁצָּרִיךְ א לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ; וְתוֹסֶפֶת זֶה אֵין לוֹ שִׁעוּר, אֶלָּא קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁזְּמַנּוֹ אֶלֶף וְת"ק אַמָּה קֹדֶם הַלַּיְלָה, צָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ מְעַט אוֹ הַרְבֵּה. ב נָשִׁים שֶׁאוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת עַד שֶׁחָשְׁכָה, וְהֵן אֵינָן יוֹדְעוֹת שֶׁמִּצְוָה לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, … להמשך קריאה

נקיון בנייר כתוב

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לנקות לכלוך בנייר כתוב, ואין לחוש למחיקת האותיות. שהרי זה פסיק רישיה בשני איסורי דרבנן [מקלקל, ומוחק כלאחר יד,] שמותר, כמבואר להלן. ובלאו הכי, יש אומרים שעל נקיון בנייר אין שם מחיקה כלל, כי מלאכת מחיקה היא, מחיקת הכתב ממש, שעל ידי זה תהיה אפשרות לכתוב שתי … להמשך קריאה

סימן תרט – הטמנת חמין בערב יום כפור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרט – הטמנת חמין בערב יום כפור א מֻתָּר לְהַטְמִין חַמִּין מֵעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים } א { שֶׁאֵין לְהַטְמִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים } (עַיִּןִ בְּטוּר), { וְכֵן הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ } (מַהֲרִי"ל). באר היטב – סימן תרט – הטמנת חמין בערב יום כפור א א שאין. שמכין ביה"כ … להמשך קריאה

בהמשך – אם אוכלם בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה מברך עליהם. – ספר מנחת שי

——– כתב בהגהות מימוניות שצריך לברך עליהם מזונות כדין פת הבאה בכיסנין שאם אוכלם בתוך הסעודה שצריך לברך עליהם מזונות וברהמ"ז פוטרתם מברכה אחרונה. וכ"כ בשיבולי הלקט – על כובא דארעא ולחמניות ופת הבאה בכיסנין אי קבע סעודתו על הפת ולבסוף הביאו לו אלו לקינוח סעודה מברך עליהם בורא מיני מזונות דהוי ליה כמו פירות … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הבונה בנין או אוהל קבוע, חייב משום בונה. וכן המחזיר דלת בית או חלון למקומם, עובר משום בונה. והמוציא דלת בית או חלון, עובר משום סותר. [ובמקרה שחם מאוד, רשאי לומר לגוי להוציא את החלונות ממקומם, כיון שיש אומרים שחלונות שלנו שנוח להוציאם, אין בהוצאתם איסור תורה.] (סימן … להמשך קריאה

בהמשך – רקיקים שנותנים עליהם מרקחת ברכת המרקחת פוטרתן. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י ומיהו אותם רקיקים דקים שנותנים מרקחת עליהם נראה שהם טפלים למרקחת וברכת המרקחת פוטרן וכן כתב הכל בו (סו"ס כד כ ע"ג) ואכתוב לשונו בסימן ריב' בס"ד: וזה לשון הכל בו בסימן ריב' מרקחת שמוציאין על רקיקין דקין אותם רקיקין הוו טפלה למרקחת שהדבר ידוע שאין באין שם לאכול לחם ואותם רקיקין … להמשך קריאה

סימן תרי – הדלקת נרות ביום כפור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרי – הדלקת נרות ביום כפור א מָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַדְלִיק נֵר בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים, מַדְלִיקִין; מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק, אֵין מַדְלִיקִין. { וְאִם יֵשׁ לוֹ נֵר בַּבַּיִת, חַיָּב לְהַדְלִיק בַּחֶדֶר שֶׁשּׁוֹכֵב שָׁם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ עִם אִשְׁתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ אֵצֶל הַנֵּר שֶׁבְּבֵיתוֹ } (מַהֲרִי"ל); וְאִם חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, חַיָּבִין הַכֹּל לְהַדְלִיק. … להמשך קריאה

סימן תריא – שליל יום הכפורים דינו כיומו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תריא – שליל יום הכפורים דינו כיומו א יוֹם הַכִּפּוּרִים לֵילוֹ כְּיוֹמוֹ לְכָל דָּבָר. וּמָה הֵם הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים בּוֹ; מְלָאכָה, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, רְחִיצָה, סִיכָה, נְעִילַת הַסַנְדָּל, תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה; וְאֵין חִיּוּב א כָּרֵת אֶלָּא עַל מְלָאכָה וַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. ב כָּל מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִים עָלֶיהָ בְּשַׁבָּת, חַיָּבִים עָלֶיהָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים; וְכָל שֶׁבְּשַׁבָּת פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, גַּם בְּיוֹם … להמשך קריאה

תקיעת מסמר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– התוקע מסמר בקיר, חייב משום בונה, כיון שהמסמר נעשה כחלק מהקיר, והרי זה כתוספת בבנין. ומכל מקום מותר לתלות תמונה על מסמר הקבוע בקיר. (שיג ט. ב שמו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

סעי' ט' – על פת פחות מכזית מברך המוציא, ואחריו לא מברך. – ספר מנחת שי

——– כתב הרשב"א בשם הראב"ד שבפחות מכזית פת מברך בתחילה מזונות ולבסוף מעין שלוש. אולם לדעת הרשב"א שלפניו מברך המוציא ולאחריו לא מברך כלום, כיון שאין כאן שיעור ברכה אחרונה. וכן דעת הרי"ף. והרא"ש הביא ירושלמי מפורש שמברך המוציא, ולאחריו משמע שלא מברך כלום. וכן דעת הרמב"ם והכי נקטינן. וכ"פ מרן, פת גמור אפילו פחות … להמשך קריאה

סעי' י' – ג' חילוקים בפירורים. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בשם רבינו יונה ג' חילוקים בפירורים א' : היכא שנתבשל אם יש בהן כזית מברך עליהם המוציא ושלש ברכות ואם אין בהן כזית אע"פ שנראה שיש בו תואר לחם אין לברך עליהן אלא בורא מיני מזונות דכיון שנתבשל אינו חשוב תואר לחם. ב' : ואם אינו מבושל אלא שהוא מחובר על ידי … להמשך קריאה

חופר בבית

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– החופר ברצפת ביתו גומה קטנה, כדי להשתמש בה להניח מעות או שאר חפצים, הרי הוא עובר על תולדת בונה. (שבת ד לג, שבת ה רעז) מותר לילדים לשחק בגולות על גבי קרקע מרוצפת, אבל לא על גבי עפר, שמא יחפרו או ישוו גומות בעפר, ויעברו משום בונה. (ביאור … להמשך קריאה

סימן תריב – אסור אכילה ביום הכפורים ושעור כמותה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תריב – אסור אכילה ביום הכפורים ושעור כמותה א הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָה, חַיָּב; וְהוּא פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה מְעַט, וְשִׁעוּר זֶה שָׁוֶה לְכָל אָדָם בֵּין לְנַנָּס בֵּין לְעוֹג מֶלֶךְ הָבָּשָׁן. ב כָּל הָאֳכָלִים מִצְטָרְפִים לְשִׁעוּר זֶה, אֲפִלּוּ מֶלַח שֶׁעַל הַבָּשָׂר וְצִיר שֶׁל יָרָק; אֲבָל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. ג אָכַל, וְחָזַר וְאָכַל, אִם יֵשׁ … להמשך קריאה

בהמשך – פרורי לחם מבושלים יש בהם כזית מברך המוציא אין בהם כזית מברך מזונות. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לז' הכוסס את החיטה מברך עליה בורא פרי האדמה טחנה הפאה ובשלה בזמן שהפרוסות קימות בתחילה מברך המוציא ולבסוף שלש ברכות אם אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף מעין שלש ומפרש בירושלמי (שם) שהפרוסות קיימות היינו שיש בהם כזית. ומכאן למדנו החילוק הראשון היכא שנתבשל הכל תלוי ביש בפרוסות כזית … להמשך קריאה

סימן תריג – אסור רחיצה ביום כפור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תריג – אסור רחיצה ביום כפור א אָסוּר לִרְחֹץ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן; וַאֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בַּמַּיִם, אָסוּר. וְאִם הָיוּ יָדָיו אוֹ רַגְלָיו אוֹ שְׁאָר גּוּפוֹ מְלֻכְלָכִים בְּטִיט אוֹ א בְּצוֹאָה, אוֹ שֶׁנָּטַף דָּם מֵחוֹטְמוֹ, מֻתָּר ב לְרָחֲצָם; שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג. ב נוֹטֵל אָדָם יָדָיו שַׁחֲרִית וּמְבָרֵךְ עַל נְטִילַת … להמשך קריאה

החזרת מזוזה למקומה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מזוזה שנפלה ממקומה, מותר להחזירה לבית המזוזה או לחפירה בכותל שהיתה בו. ואין זה דומה לדלת בית או למסמר שאסור להחזירם, הואיל והם בטלים ונחשבים כחלק מהבית, אבל מזוזה היא קדושה ואינה בטלה להיחשב כחלק מהבית. וכמו כן, אין כאן איסור משום מתקן במה שמכשיר את הבית להיכנס … להמשך קריאה

כיסויי בורות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מכסה של בור שיש לו ידית או שחקוק בו בית אחיזה, מותר לפותחו ולסוגרו. אבל בלאו הכי, אסור אפילו להזיז את המכסה, [לפי שהוא "מוקצה מחמת גופו" כדלהלן]. ופשוט שאם הבור פתוח ויש חשש שיפלו בו, חייבים לכסותו בכל אופן. (ב שע, שעב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

סימן תריד – דיני סיכה ונעילת הסנדל – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תריד – דיני סיכה ונעילת הסנדל א אָסוּר לָסוּךְ אֲפִלּוּ מִקְצָת גּוּפוֹ, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ אֶלָּא לְהַעֲבִיר א הַזֻּהֲמָא; אֲבָל אִם הוּא חוֹלֶה, אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ סַכָּנָה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּרֹאשׁוֹ, מֻתָּר. ב אָסוּר לִנְעֹל ב סַנְדָּל אוֹ מִנְעָל שֶׁל עוֹר, אֲפִלּוּ קַב הַקִּטֵּעַ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁל עֵץ וּמְחֻפֶּה עוֹר, אָסוּר; אֲבָל שֶׁל … להמשך קריאה

בהמשך – פירורים המחוברים ע"י דבש או מרק SOחביצאSC יש בהם כזית מברך המוציא, אין בהם כזית אם יש בהם תואר לחם מברך המוציא, אין בהם תואר לחם מברך מזונות. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לז: אמר רב יוסף חביצא אי אית ביה פירורים כזית מברכים המוציא ושלוש ברכות ואי לא מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלוש. ורב ששת אמר אף על גב דלית בהו כזית אמר רבא והוא דאית ביה תוריתא דנהמא. וכתב הטור וכן הלכתא. ופירשו התו"ס והערוך ורבינו יונה והרא"ש וכן … להמשך קריאה

פתיחת תיבה או חדר נעולים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– תיבה או חדר נעולים ויש בהם מאכלים של שבת, ואבד המפתח, מותר לשבור את המנעול או התיבה והדלת. ואם יש שם גוי, ישבור על ידי גוי. ואין בזה איסור סותר, כיון שלא אסרה תורה מלאכת סותר אלא על מנת לבנות, שאז הוא מתקן בסתירה זו, אבל במקרה זה … להמשך קריאה

בהמשך – פירורים לא מבושלים ולא מחוברים אפילו מפוררים דק דק שם לחם עליהם וברכתם המוציא. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י שחילוק זה של רבנו יונה בפירורים דקים הוא מסברא דכיון שהוא פת בלי תערובת שום משקה אינו יוצא מתורת לחם דעד כאן לא אמר רבא דבעינן דאיכא עלייהו תוריתא דנהמא אלא בחביצא שהפירורין מעורבין עם המשקה אבל היכא שהפירורין לבדם בלי שום תערובת אע"פ שהפירורין דקין ביותר לעולם שם לחם עליהם ומברכין … להמשך קריאה

סימן תרטו – יום הכפורים אסור בתשמיש המטה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרטו – יום הכפורים אסור בתשמיש המטה א יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְאָסוּר א לִגֹּעַ בְּאִשְׁתּוֹ כְּאִלּוּ הִיא נִדָּה; וְכֵן אָסוּר לִישַׁן עִם אִשְׁתּוֹ בְּמִטָּה. ב הָרוֹאֶה קֶרִי בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים ב יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה, וְאִם עָלְתָה לוֹ שָׁנָה מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. באר היטב – סימן תרטו – יום הכפורים … להמשך קריאה

סימן תרטז – הקטנים מתי יתחילו להתענות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרטז – הקטנים מתי יתחילו להתענות א הַתִּינוֹקוֹת מֻתָּרִים בְּכָל אֵלּוּ, חוּץ מִבִּנְעִילַת הַסַנְדָּל, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין כָּל כָּךְ אִם לֹא יִנְעֲלוּ. { הַגָּה: וּמֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי } א { לְרָחֲצָן וּלְסוּכָן; אֲבָל לְהַאֲכִילָם, אֲפִלּוּ בְּיָדַיִם שָׁרֵי } (טוּר). ב קָטָן { הַבָּרִיא } בֶּן ט' שָׁנִים שְׁלֵמוֹת, וּבֶן י' שָׁנִים שְׁלֵמוֹת, מְחַנְּכִין אוֹתוֹ לְשָׁעוֹת; … להמשך קריאה

סעי' יא' – שרה פירורים במים ונתלבנו המים מברך עליהם בורא מיני מזונות. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י וכתבו התוספות (ד"ה אמר רבא) (לז:) והמרדכי (סי' קיט) דכשנותנין פירורים במים והמים מתלבנים מחמת הפירורים אזל ליה תוריתא דנהמא וכן היה רגיל רבינו דוד ממיץ לשרות פירורים (מן הלילה) [בלילה] כדי לאכלן בשחר בלא ברכת המוציא ובלא ברכת המזון שלא לאחר כדי שיתחזק ראשו ויוכל להגיד ההלכה: וכ"פ בשו"ע יש מי … להמשך קריאה

קליעת צמה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לקלוע צמה בשיער או להתירה, משום שדומה לבונה וסותר. (סימן שג סעיף כו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

קרם או התזת ספריי על שיער

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לתת קרם שיער או להתיז ספריי על שיער, כדי לחזק ולשמר את עמידת התסרוקת, משום שדומה לבונה. (שבת ה יד) כתב הריב"ש: פוקסת שאסרו, היינו אחר שראש הנערות סרוק יפה ואין בו חשש של השרת שערות, רוחצות המסרק בשמן טרוף במים, ומעבירות המסרק על ראשן להדביק השערות … להמשך קריאה

דילוג לתוכן