סימן תרכב – סדר תפלת מנחה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרכב – סדר תפלת מנחה

א לְמִנְחָה אוֹמֵר: אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיּוֹן, וְאֵין אוֹמְרִים: וַאֲנִי תְּפִלָּתִי, אֲפִלּוּ אִם חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. { הַגָּה: וְאֵין אָנוּ נוֹהֲגִין לוֹמַר: אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיּוֹן, קֹדֶם מִנְחָה, רַק קֹדֶם נְעִילָה; וְכֵן כָּתְבוּ קְצָת רַבְּוָתָא } (מָרְדְּכַי וְהג"מ ס"ס אַהֲבָה וְסוֹף הִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר וְכָל בּוֹ וּמִנְהָגִים); { וְאֵין אוֹמְרִים: } א { אֵין כֵּאלֹהֵינוּ בְּיוֹם כִּפּוּר } (מִנְהָגִים). ב וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְּפָרָשַׁת ב עֲרָיוֹת עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וְהַשְּׁלִישִׁי מַפְטִיר ג בְּיוֹנָה וּמְסַיֵּם: מִי אֵל כָּמוֹךָ, וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ; וְאִם חָל בְּשַׁבָּת מַזְכִּיר בָּהּ שֶׁל שַׁבָּת, וְחוֹתֵם בְּשֶׁל שַׁבָּת. { הַגָּה: וְאֵין אוֹמְרִים: } ד { עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, בְּמִנְחָה } (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי סוֹף הִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר וּמַהֲרִי"ל וּמִנְהָגִים וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי). ג אִם חָל בְּשַׁבָּת, אוֹמְרִים: צִדְקָתְךָ, וְאוֹמְרִים: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ; { הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים: } ה { צִדְקָתְךְ, וְלֹא אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. } ד אֵין נוֹשְׂאִין כַּפַּיִם בְּמִנְחָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים; וְכֹהֵן שֶׁעָבַר וְעָלָה לַדּוּכָן, הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא כַּפָּיו וְאֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ.

באר היטב – סימן תרכב – סדר תפלת מנחה

א א אין כאלהינו. אבל פיטום הקטורת יש לאומרו. אחרונים: ב ב עריות. התוס' במגילה דף ל"א כתבו הטעם בשביל שהנשים מקושטות לכבוד היום. ובמדרש אית' כשם שהקב"ה הזהיר שלא לגלות ערוה כך לא יגלה ערות עונותיו. ובט"ז כתב הטעם דנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות ע"כ מזהירין ע"ז ביוה"כ שהוא יום קדוש ונורא ע"ש. וכן במיתת בני אהרן להורות שלא להקל במצות שלא נמצאו בהם אזהרות כמו בנדב ואביהו. כל בו: ג ביונה. לפי שיש בו כח התשובה ושאין יכולין לברוח מהש"י. לבוש: ד על התורה. פי' אנו אין מנהגינו כמ"ש הש"ע אלא אין אומרים כלל על התורה ועל העבודה רק חותמין מגן דוד: אם אין שהות ידלג א"מ להתחיל נעילה בזמנה ועיין סי' תר"כ וטוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה. אחרונים: ג ה צדקתך. דכתיב בו משפטיך תהום רבה ואנו מבקשי' רחמים ביוה"כ. לבוש:

מגן אברהם תרכ״ב – סימן תרכב – סדר תפלת מנחה

א׳ אין כאלהינו. נתקן נגד י"ח ברכות שאומרי' בחול ובי"כ כבר אמרו אהללך בקול רם וכו' (מט"מ מהרי"ל) ועוד דנתקן נגד קרבנות ובי"כ מביאים הרבה קרבנות (שם) וא"כ פיטום הקטורת יש לאומרו: ב׳ וא"א על התורה. רק חותמין מגן דוד שאין עבודה במנחה (מנהגים) ובהג"מ כ' שכבר פסק' העבודה ובירך עליה שחרית ובהגמ"ר כ' דלא ליחלוף בשאר תענית שא"א על התורה וכ"כ מרדכי פ"ב דשבת אם אין שהות ידלג א"מ להתחיל נעילה בזמנה (ד"מ מהר"מ) וטוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תרכ״ב

א׳ ואני תפלתי. הטעם לפי שבשבת אומרים לשבח ישראל אף שאכלו ושתו מתפללים לא כא"ה ובי"כ ל"צ לזה: ב׳ וא"א נוהגים לומר אשרי כו'. הטעם כדי למהר שלא יעבור זמן המנחה: ג׳ וא"א אין כאלהינו. לפי שבשבת אומרים כן כדי למלאות החסר ממאה ברכות בכל יום ובי"כ איכא הרבה וא"צ למלאות. גם פטום הקטורת א"צ לומר שהוא כלול בעבודה אבל נראה יותר טוב לאומרו ביחידות שהרי סימני הקטורת לא הוזכרו בעבודה כנ"ל: ד׳ בפר' עריות. התו' כתבו הטעם לסי' כי הש"י לא יגלה עריות עונותינו ול"נ דכיון דנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות ע"כ מזהירין ע"ז בי"כ שהוא יום נורא וחקוק בלב האדם טפי משאר ימות השנה: ה׳ וחותם בשל שבת. ול"ד לסי' רפ"ד בר"ח בשבת דאין מזכירין בהפטרה של ר"ח לפי שאין נביא בר"ח וה"נ אין הפטורה במנחה בשבת דכאן עכ"פ יש הפטורה עכשיו בשבת זה דכן תקנו חז"ל להפטיר במנחה די"כ בחול ע"כ יזכיר גם של שבת כשחל בשבת: ו׳ וא"א על התורה. פי' אנו אין מנהגנו כמ"ש הש"ע אלא א"א כלל על התור' ועל העבודה לפי שכבר עבר עבודת היום: בנוסח א"מ קרע רוע גזר דיננו נ"ל שי"ל רוע גזר בנשימה א' כי שייכים להדדי דהיינו שיקרע הוא ית' רוע שיש בגזירה ומה שנשאר בגזירה יהיה לרחמים כי ציווי הש"י יכולים המקבלים להפכה לרחמים כמ"ש בפ' הנחנקין בפ' ננוה נהפכת שיש לפרשה לטובה וכן ותשובה כו' מעבירין רוע הגזירה הוא ג"כ בדרך זה ולא כמו שרבים מפסיקים בניגון בין רוע לגזירה דזה אינו נכון דאז הוה תיבת גזר מל' ציווי או בקשה כמו זבח שפי' תזבח או בחר לנו אנשים שהוא מל' תבחר גם כאן תפרש תגזר כי אנו רוצים שתגזור דיננו וחו"ל כן ע"כ צריך למחות בפרט החזנים שלא יעשו כן:

ספר מחצית השקל על אורח חיים תרכ״ב

אין

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א