סימן תרכה – – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרכה –

א בַּסֻכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים וְגו' כִּי בַּסֻכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהִקִּיפָם בָּהֶם לְבַל יַכֵּם שָׁרָב וָשֶׁמֶשׁ { וּמִצְוָה } א { לְתַקֵּן הַסֻּכָּה מִיָּד לְאַחַר יוֹם כִּפּוּר, דְּמִצְוָה הַבָּאָה לְיָדוֹ אַל יַחְמִיצֶנָּה } (מַהֲרִי"ל).

באר היטב – סימן תרכה –

א א לתקן. היינו לבנותה כולה כן הוא במהרי"ל:

מגן אברהם תרכ״ה – סימן תרכה –

א׳ ויכוין בישיבתה שציונו הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר לי"מ (ב"ח): לתקן. היינו לבנותה כולה כ"ה במהרי"ל:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תרכ״ה

א׳ כתב הטור תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכן הרבה מצות כו' נראה כוונת רבינו שעשה ממצות סוכה פרט יותר משאר מצות וכן במ"ש אח"כ והסוכות שאומר הכתוב כו' דמשמע שיש בזה קשר למה שכתב קודם לזה הוא בדרך זה דאיתא פלוגתא בפ"ק דסוכה ר"ע ס"ל סוכות ממש קאמר קרא שהושיבם הקב"ה בשעת יציאת מצרים ור"א ס"ל ענני כבוד הקיפם ונראה דיש חילוק בפי' הפסוק ביניהם דלר"ע אין רבותא באותן הסוכות א"כ מה זכרון יהיה בדבר אלא ודאי הזכרון שאז יצאנו ממצרים ונמצא עיקר תכלית סוכ' שלנו לזכור י"מ אבל לר"א הוה הזכיר על נס אחר דהיינו הקפת ענני כבוד אלא שתלה הכתוב המצוה בי"מ כמו שאר מצות כגון מצות ציצית שיש בה י"מ וזה פשוט שאין גוף מצות ציצית להזכיר י"מ אלא שהכתוב ייחס המצו' אחר י"מ ורבינו רוצה לסתום כר"א כמו שפרש"י בחומש כר"א וכ' שם הרא"ם בפ' אמור שטעם רש"י דמשמע שהי' פועל אלהי באותן סוכות וז"ד רבינו כאן שכתב שתל' הכתוב מצות סוכה בי"מ וכן הרב' מצו' פי' שאין עיקר המצו' כדי להזכי' י"מ דאל"כ לא הל"ל תלה הכתוב אלא הל"ל צוה אותנו מצות סוכ' כדי להזכיר י"מ אלא ודאי המצו' בשביל נס אחר אלא שתלה מצוה זו בי"מ כמו בהרבה מצות שאין בהם אלא התליי' בי"מ לא שזה טעם המצו' וא"כ קשה מה ענין תלי' זו והשיב לפי שהוא דבר שראינו בעינינו כו' ויש כאן הרגש' גדול' אדונינו ב"ה ויראתו תהיה על פנינו לקיים המצוה וכמ"ש בפ' קדושים שכתוב הרבה פעמים אני ה' אלהיכם ופירש"י שרצונו ית' להראות המורא מי הוא הגוזר ופריך גבי סוכה לפי שאמרו בה מצוה קלה ע"כ אמר בל תהי קלה בעיניך שתדע מי הגוזר עליך שהוא בעל כח גדול ב"ה וכן איתא בר"פ א"נ במ"ש הכתוב י"מ בציצית וריבית ומשקול אני הוא שהבחנתי בין טיפה של בכור כו' וכ"ה כאן הזהיר הכתוב שלא יהיה מצו' סוכה קלה בעינינו וע"כ שייך שפיר אחר מ"ש רבינו אח"כ והסוכו' הה ענני כבוד כו' דהיינו כר"א שזכרנו וזהו מצוה בפ"ע לא בשביל זכר י"מ כר"ע ואמר אח"ז ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן כו' דלר"ע שאומר שעיקר המצו' לזכור י"מ לק"מ דזכיר' זו זמנה כל השנה ורצה הוא ית' שנזכיר זה ביחוד ב"פ בשנה א' בפסח בתחלת הקיץ וא' בתשרי תחילת החורף משא"כ לר"א דאמר לזכו' ענני כבוד שהית' לאבותינו אין זה זמן הענני כבוד ההם ע"כ תי' רבינו דבזה יראה לכל שמצות מלך ב"ה הוא כנ"ל נכון מאוד:

ספר מחצית השקל על אורח חיים תרכ״ה

תרכ״ה:ב׳קט״ז א׳ כתב מ"א ויכוין כו' זכר לי"מ ודייק כן מלשון הטור: ב׳ והטעם אע"ג שבכל המצות אפי' למ"ד מצות צריכות כונה. די שיתכוין לצאת ידי המצוה שנצטונו מפי ה' ע"י משה. אבל מצות סכה דכתיב גבי' למען ידעו דורותיכם כו' בהוציאי אותם מא"מ. נראה מלשון הכתוב שהקפידה תורה שבשעת קיום המצות נדע ונתכוין לטעם מצוה שהיא זכר לי"מ: ג׳ וכתב שם שכן גם הדין בציצית ותפילין עיין שם:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א