סימן תרא – סדר יום שני של ראש השנה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרא – סדר יום שני של ראש השנה א בְּיוֹם שֵׁנִי { מִתְפַּלְּלִים כְּמוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן } (טוּר), וְקוֹרִים מִוְּהָאֱלֹהִים נִסָה אֶת אַבְרָהָם עַד סוֹף סִדְרָא, וּמַפְטִיר קוֹרֵא כְּמוֹ אֶתְמוֹל וּמַפְטִיר בְּיִרְמִיָּה (יִרְמִיָּה לא, א) כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַד הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם; וּבְמוֹצָאֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מַבְדִּילִין כְּמוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֶלָּא … להמשך קריאה

בהמשך – מברך ואח"כ בוצע – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם רבינו ירוחם שאם רוצה לפורר הפת השלם או גדול לפירורים יברך המוציא אחר שפורר הפת. והביא ראיה מגמ' לט. אמר רב חייא בר אשי פת צנומה בקערה מברך עליה המוציא. ודחה דבריו הב"י וכתב שאין הלכה כן אלא כרבא שאמר מברך ואח"כ בוצע. לכן יברך על הפת בעודה שלמה ואח"כ יפוררנה. … להמשך קריאה

חיבור וריחוק אותיות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ספר שכתוב בו על חודי דפיו, וכשהוא סגור, ניכרות האותיות, וכשהוא פתוח, אינן ניכרות, מותר לפותחו ולסוגרו, שהרי אינו כותב ואינו מוחק, אלא רק מקרב הדפים זה אצל זה או מרחיקם זה מזה. וכן דלתות של ארון הקודש שכתובים עליהן פסוקים, מותר לפותחן ולסוגרן. וכן נייר שנקרע באמצע … להמשך קריאה

סימן תרצו – דין מלאכה בפורים, ותענית, ואבלות – ערוך השולחן

——– א פורים מותר בעשיית מלאכה. ואף על גב דכתיב "משתה ושמחה ויום טוב", ויום טוב הא אסור בעשיית מלאכה, אמנם באמת יום טוב לא קבילו עלייהו. וראיה דכתיב: "לקיים עליהם… לעשות אותם ימי משתה ושמחה…", ויום טוב לא כתיב. ומכל מקום במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה – אסור לעשות (ה ב). והעושה אינו רואה … להמשך קריאה

סימן תרב – סדר עשרת ימי תשובה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרב – סדר עשרת ימי תשובה א בְּכָל הַיָּמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים מַרְבִּים בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים. { הַגָּה: וְאוֹמְרִים } א { אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֶרֶב וָבֹקֶר, מִלְּבַד בְּשַׁבָּת } (טוּר); { וַאֲפִלּוּ אִם חָל מִילָה, שֶׁאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, אֲפִלּוּ הָכֵי אוֹמְרִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ } (מִנְהָגִים); { וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם } ב { שְׁלֹשָה … להמשך קריאה

חריטה בצפורן לסימן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הלומד בספר ומצא בו חידוש, רשאי לחרוט בציפורן בדף לסימן, כדי לעיין בו לאחר השבת. וכן מותר לקפל קצה הדף שבספר לסימן. (סימן שמ סעיף ה. שבת ה קסח, קעא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

סימן תרצז – דין אדר הראשון – ערוך השולחן

——– א אדר הראשון הוי כשבט. ואם קראו בו הארבע פרשיות – לאו כלום הוא, וצריך לחזור ולקרותם בשני. דאף למי שסובר בגמרא (ו ב) דבדיעבד אם קראו בראשון – יצאו, עיין שם, זהו כשלא ידעו שתתעבר השנה, והיינו בזמן המקדש. אבל עכשיו שעושין על פי חשבון, והעיבור ידוע מקודם – לא יצאו. ורק לעניין … להמשך קריאה

סעי' ג' – שני לחמים שנדבקו והאחת חצויה יפריד החצויה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם ת"ה סימ' קו'. גבי שני לחמים שנדבקו בשעת האפיה ואחד מהם חצוי שצריך להוריד החצי שלא יהא נראה שמברך על לחם חצוי. כדקימ"ל שלימה קטנה עדיפה לענין ברכה מפתיתים גדולים. וכ"פ מרן. שני גלוסקאות הדבוקים יחד שנאפו ונחתך מן האחת והשניה נשארה שלימה, טוב להחמיר להפריד החתיכה מהשלימה כדי שתהא נראית … להמשך קריאה

סעי' ד' – פת שעורים ופת כוסמין מברך על שעורים – ספר מנחת שי

——– כתב הטור פת שעורים ופת כוסמין מברך על השעורים כיון שהוא ממין שבעה אע"פ שהכוסמין יפין יותר. וכתב הב"י שכן הוא בירושלמי ובתוספתא וכ"פ התו"ס הרא"ש והרשב"א. וכ"פ מרן פת שעורין ופת כוסמין, מברך על של שעורים כיון שהוא ממין ז', אע"פ שהכוסמין יפים. וכתב המ"ב (ס"ק יב') אף שכוסמין מין חיטין הוא כיוון … להמשך קריאה

סימן תרג – ובו סעיף אחד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרג – ובו סעיף אחד א אַף מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מִפַת שֶׁל א עכוּ"ם, בַּעשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִזָּהֵר. { הַגָּה: וְיֵשׁ לְכָל אָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מֵהֶם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה; וּסְפֵק עֲבֵרָה צָרִיךְ יוֹתֵר תְּשׁוּבָה מֵעֲבֵרָה וַדַּאי, כִּי יוֹתֵר מִתְחָרֵט כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁעָשָׂה מִשֶּׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְלָכֵן קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי הֻצְרַךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר בְּיֹקֶר … להמשך קריאה

לימוד בסמוך לכלי כתיבה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הרגיל ללמוד בחול כשכלי כתיבה לפניו, ובעת לימודו כותב מה שמתחדש לו, בערב שבת יסירם מלפניו, שמא מטרדת לימודו ישכח שהיום שבת ויכתוב. (שבת א רלה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

בהמשך – פת נקיה ופת קיבר מברך על הנקיה. שתיהם נקיות מברך על הלבנה יותר. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור פת נקיה ופת קיבר והן ממין אחד מברך על הנקיה. טהורה וטמאה מברך על הטהורה. פת נקיה טמאה, ופת קיבר טהורה מברך על איזה מהן שירצה. וכן פת עכו"ם נקיה ופת קיבר של ישראל מברך על איזה מהן שירצה. וכתב הב"י שכן הוא בירושלמי ובתוספתא וכן כתבו בתו"ס. ומוסיף הב"י וכותב ומשמע … להמשך קריאה

הגהת ספר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המחבר ספר ורוצה להגיה את כתביו קודם שישלחם לדפוס, יסיר מערב שבת את מכשירי הכתיבה שלפניו, ורשאי ללמוד בכתביו בשבת, ואם ימצא טעות, יחרוט בציפורן, או יחבר שם סיכת משרד, כדי לתקן במוצאי שבת. כתב הגאון רבי אברהם פלאג'י, שכן היה מנהגו של רבנו יצחק בילמונטי מחבר ספר … להמשך קריאה

סימן תרד – סדר ערב יום כפור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרד – סדר ערב יום כפור א מִצְוָה א לֶאֱכֹל בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וּלְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדָּה. { הַגָּה: וְאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ אֲפִלּוּ תַּעֲנִית } ב { חֲלוֹם } (מַהֲרִי"ל), { וְאִם נָדַר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ עַיֵּן לְעֵיל סִימָן תק"ע } (סָעִיף ב'). ב אֵין נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים. { הַגָּה: גַם אֵין אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ … להמשך קריאה

כיתוב שתחת הנעליים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– נעליים שחקוקות בסולייתן אותיות או צורות של סמל מסחרי, ובהילוכו הן נחקקות על העפר, מותר ללכת בהן. שהואיל והכתיבה היא בשינוי, וגם הכתב אינו מתקיים, הרי זה "פסיק רישיה דלא ניחא ליה בשני איסורי דרבנן", וכמבואר להלן להיתר. (שבת ד קעא. שבת ה קנב) ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

סעי' ה' – פת גוים נקיה ופת קיבר של ישראל מברך על איזה שירצה אם לא נזהר, ואם נזהר יסלק פת גוים. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור וכן פת גוים נקיה ופת קיבר של ישראל מברך על איזה מהם שירצה. וכתב הב"י שכן כתבו התו"ס הרא"ש והמרדכי ולמדו כן מהירושלמי שכתב פת נקיה טמאה ופת קיבר טהורה מברך על איזה מהם שירצה. ומדמים פת גוים לפת טמאה. וכתב המרדכי שכל זה בלא נזהר וכתב הב"י נראה מדבריו שאם נזהר … להמשך קריאה

סעי' ו' – על פת הבאה בכיסנין מברך מזונות ועל המחיה, ואם אכל שיעור קביעות מברך ברהמ"ז. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מב. רב הונא אכל פת הבאה בכיסנין שתים עשרה ככרות שכל שלושה מהם במשקל קב, ביחד ארבע קבין (כ-6 ק"ג) ולא ברך ברכת המזון אמר לו רב נחמן עדי כפנא אלא כל מה שאחרים קובעים עליו סעודה צריך לברך. וכתב הרי"ף מסקנא היכא דאכיל ליה בתורת כסנין בתחילה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף … להמשך קריאה

סימן תרה – מנהג כפרות בערב יום כפור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרה – מנהג כפרות בערב יום כפור א מַה שֶּׁנּוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת כַּפָּרָה בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים לִשְׁחֹט תַּרְנְגוֹל עַל כָּל בֵּן זָכָר וְלוֹמַר עָלָיו פְּסוּקִים, יֵשׁ לִמְנֹעַ הַמִּנְהָג. { הַגָּה: וְיֵשׁ מֵהַגְּאוֹנִים שֶׁכָּתְבוּ מִנְהָג זֶה, וְכֵן כָּתְבוּ אוֹתוֹ רַבִּים מִן הָאַחֲרוֹנִים, וְכֵן } א { נוֹהֲגִין בְּכָל מְדִינוֹת אֵלּוּ וְאֵין לְשַׁנּוֹת, כִּי הוּא מִנְהַג וָתִיקִין. … להמשך קריאה

כתב סתרים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– עט מיוחד שכותבים בו על נייר ואין הכתב ניכר כלל, וכשמקרבים את הנייר לאור, ניכר בו הכתב, מותר לקרבו לאור בשבת כדי לקרוא ממנו. כתב בשו"ת נשאל דוד אופנהיים: נייר שכתוב עליו דברים סודיים במי בצלים או לימון, ואי אפשר לקרוא מה כתוב בו אלא על ידי קירוב … להמשך קריאה

סימן תרו – שיפיס אדם חברו בערב יום כפור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרו – שיפיס אדם חברו בערב יום כפור א עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּפַיְּסֶנּוּ; אֲפִלּוּ לֹא הִקְנִיטוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ; וְאִם אֵינוֹ מִתְפַּיֵּס בָּרִאשׁוֹנָה, א יַחֲזֹר וְיֵלֵךְ פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, וּבְכָל פַּעַם יִקַּח עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, וְאִם אֵינוֹ מִתְפַּיֵּס בִּשְׁלֹשָׁה פְּעָמִים ב אֵינוֹ זָקוּק לוֹ. { מִיהוּ יֹאמַר … להמשך קריאה

עוגה עם אותיות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– עוגה שכתובות עליה אותיות, בין אם האותיות עשויות מגוף העוגה, בולטות או שוקעות, בין אם האותיות נכתבו על העוגה בקרם וכדומה, מותר לחתוך את העוגה ולאוכלה, ואין בזה איסור מוחק. ובני אשכנז נהגו להחמיר באותיות שנכתבו על העוגה בקרם, שלא לשוברן בידים, אלא בפה דרך אכילה. (שבת ה … להמשך קריאה

בהמשך – צריך ליטול ידים כשקובע סעודה על פהב"כ. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י שלדעת הרשב"א צריך ליטול יד אחד לפת הבאה בכיסנין בלא קבע סעודה עליהם. ולדידן לא בעי ליטול אפילו יד אחת. ובסימן קנח' כתב הב"י מסברא שאף אם קבע עליהם לא צריך ליטול ידיו, ושוב דייק מדברי הרשב"א הנ"ל שאם קבע צריך ליטול ב' ידים. וכתב המ"ב (ס"ק כה') שבאופן שקובע צריך ליטול … להמשך קריאה

מחיקה מידיו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם היו כתובות אותיות על ידיו, לא ינקה אותן בשבת, משום מוחק. וכשנוטל ידיו לסעודה, יטול רביעית [81 גרם] מים בבת אחת, ולא ינגבן, [כי הניגוב גורם למחיקה]. אבל אם היו ידיו מלוכלכות בדיו, מותר לנקותן. [כי מוחק שלא על מנת לכתוב, אסור מדרבנן. וכיון שאין דרך לכתוב … להמשך קריאה

סעי' ז' – על פת הבאה בכיסנין שהיא פת ממולאת בדבר מתוק, או פת שנלושה בסוכר, או פת נכססת, מברך מזונות. – ספר מנחת שי

——– לדעת הר"ח והרשב"א והטור – היא פת שעשויה כמין כיסים מלאים סוכר ושקדים ואגוזים ומיני תבלין. לדעת הרמב"ם – אם עירב בעיסה דבש או מיני תבלין או מי פירות, וטעמן ניכר בעיסה שאין דרך בני אדם לקבוע סעודתן עליו . ואפילו שנקרא לחם וחייב בחלה כגון פת הנילושה במי פירות החייבת בחלה מ"מ כיון … להמשך קריאה

סימן תרז – סדר הודוי במנחה בערב יום כפור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרז – סדר הודוי במנחה בערב יום כפור א צָרִיךְ א לְהִתְוַדּוֹת בְּמִנְחָה קֹדֶם סְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת. { הַגָּה: וְיָחִיד אוֹמְרוֹ אַחַר שֶׁגָּמַר תְּפִלָּתוֹ, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמְרוֹ בְּיוֹם כִּפּוּר בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה } (טוּר). ב אֵין צָרִיךְ לְפָרֵט הַחֵטְא; וְאִם רָצָה לְפָרֵט, ב הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ; וְאִם מִתְוַדֶּה בְּלַחַשׁ, נָכוֹן לְפָרֵט הַחֵטְא. { הַגָּה: אֲבָל כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּקוֹל … להמשך קריאה

סעי' ח' – לחמניות, בלילתן רכה ודקים מאוד, ברכתם מזונות ומעין שלש, ואם קבע עליהם מברך המוציא וברהמ"ז. – ספר מנחת שי

——– מלבד פת הבאה בכיסנין יש אופן נוסף שמברך על פת מזונות. אף שאין בה שום דמיון לאחת הדעות הנ"ל בפהב"כ. והוא הנקרא בגמ' לחמניות. בגמ' מב'. לחמניות מערבים בהם ומברכים עליהם המוציא, באופן שקבע סעודתו עליהם, ואם לא קבע מברך מזונות. ונחלקו רש"י והתוס' והרא"ש מה הם. לרש"י הם אובלי"ש (ונראה שהם פת העשוי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן