איש האלקים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו (לג.א) איתא בילקוט שמעוני [תתק"נ] – תדע לך, שהוא כן, שכל ימיו של משה לא נקרא "איש האלקים" עד שברכן, שנאמר: "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים". ויש להבין, מה העניין הכ"כ גדול בברכת משה את ישראל אשר מחמתה זכה … להמשך קריאה

סימן שפד – עכו"ם אכסנאי אם מעכב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שפד – עכו"ם אכסנאי אם מעכב א עַכּוּ"ם הַנִּכְנָס לְשֵׁם אַכְסְנָאוּת, אִם נִכְנָס שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אֵינוֹ אוֹסֵר לְעוֹלָם. וְאִם נִכְנָס א בִּרְשׁוּת, אִם הוּא רָגִיל לָבֹא, אוֹסֵר מִיָּד; וְאִם אֵינוֹ רָגִיל, אֵינוֹ אוֹסֵר עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. ב אַנְשֵׁי חֵיל הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּכְנְסוּ בְּבָתֵּי הַיְּהוּדִים, ב בֵּין בְּחָזְקָה בֵּין בְּרָצוֹן, אִם יֵשׁ לְבַעֲלֵי בָּתִּים בְּאוֹתָן … להמשך קריאה

משנה שביעית פרק ט – חק לישראל

——– א. הַפֵּיגָם, וְהַיַּרְבּוּזִין הַשּׁוֹטִים, וְהַחֲלַגְלוֹגוֹת, כֻּסְבָּר שֶׁבֶּהָרִים, וְהַכַּרְפַּס שֶׁבַּנְּהָרוֹת, וְהַגַּרְגֵּר שֶׁל אֲפַר, פְּטוּרִין מן. הַמַּעְשְׂרוֹת, וְנִלְקָחִים מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶם נִשְׁמָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְפִיחֵי חַרְדָּל, מֻתָּרִין, שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עֲלֵיהֶן עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הַסְפִיחִים, מֻתָּרִים, חוּץ מִסְפִיחֵי כְרוּב, שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶם בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל הַסְפִיחִים אֲסוּרִים: (א) … להמשך קריאה

משנה דמאי פרק ד – חק לישראל

——– א. הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וְשָׁכַח לְעַשְּׂרָן, וְשׁוֹאֲלוֹ בַשַּׁבָּת, יֹאכַל עַל פִּיו. חָשֵׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. לֹא מְצָאוֹ, אָמַר לוֹ אַחֵר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, מְעֻשָּׂרִין הֵן, אוֹכֵל עַל פִּיו. חָשֵׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶל דְּמַאי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק לב – חק לישראל

——– (ו) וַיֹּ&#1430אמֶר יִרְמְיָ&#1425הוּ הָיָ&#1445ה דְּבַר-יְהוָ&#1430ה אֵלַ&#1445י לֵאמֹֽר: וַאֲמַר יִרְמְיהוּ הֲוָה פִּתְגַּם נְבוּאָהמִן קֳדָם יְיָ עִמִּי לְמֵימָר: ויאמר ירמיהו וגו' . לא לצדקיהו אמר כן אלא פי' הכתוב למה כלאו וחוזר לדבורו הראשון לפרש מה הדבר אשר הי' אל ירמיהו : (ז) הִנֵּ&#1443ה חֲנַמְאֵ&#1431ל בֶּן-שַׁלֻּם&#1433 דֹּֽדְךָ&#1428 בָּ&#1445א אֵלֶ&#1430יךָ לֵאמֹ&#1425ר קְנֵ&#1443ה לְךָ&#1431 אֶת-שָׂדִי&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר בַּעֲנָת&#1428וֹת כִּ&#1445י … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ח – חק לישראל

——– (ז) כִּֽי-אֱ&#1453מֶת יֶהְגֶּ&#1443ה חִכִּ&#1425י וְתוֹעֲבַ&#1430ת שְׂפָתַ&#1443י רֶֽשַׁע: מְטוּל דְּקוּשְׁטָא רָגֵא פּוּמִי וְרִיחוּקָאדִשִּׂפְוָתַי רִשְׁעָא: (ח) בְּצֶ&#1445דֶק כָּל-אִמְרֵי-פִ&#1425י אֵ&#1445ין בָּ&#1437הֶ&#1431ם נִפְתָּ&#1445ל וְעִקֵּֽשׁ: וּבְצִדְקוּתָא אִנוּן כָּל מֵימְרֵי פּוּמִיוְלֵית בְּהוֹן פִּתּוּלָא וְעִקּוּמָא: נפתל ועקש . עקמומיות : (ט) כֻּלָּ&#1443ם נְ&#1453כֹחִים לַמֵּבִ&#1425ין וִ&#1437ֽישָׁרִ&#1431ים לְמֹ&#1443צְאֵי דָֽעַת: וְכוּלָּן גַּלְיָן לֶאֱנָשׁ דְּמִתְבַּיֵן וּתְרִיצִיןלְאִלֵין דְּצָבְאִין בִּידִיעֲתָא: (י) קְחֽוּ-מוּסָרִ&#1445י וְאַל-כָּ&#1425סֶף וְ&#1437דַ&#1431עַת מֵחָר&#1445וּץ נִבְחָֽר: קַבִּילוּ … להמשך קריאה

מה תפקידנו בראש השנה – תפארת ישראל

——– מובא בזהר הקדוש (ח"ב ל"ב) "אתם נצבים היום" הכונה לראש השנה יום בו נצבים כלם לפני ה', וכנאמר במשנה: בראש השנה כלן עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר: "היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם". במשנה ראש השנה מכנה חג זה בשם יום טוב – "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת", וכן להלכה … להמשך קריאה

פתיחת ההיכל

——– הנכון לאחוז בצידה השמאלי של הפרוכת, ולפותחה משמאל לימין, על דרך שאמרו (יומא טו ע"ב): "כל פינות שאתה פונה, לא יהיו אלא דרך ימין". (מרן הראשל"צ שליט"א) נוהגים שמי שאשתו בהריון בחודש התשיעי, הוא פותח וסוגר את ההיכל, וסימן יפה הוא שיפתח ה' את רחמה ללדת, ויסגרהו לאחר הלידה. (החיד"א ועוד. ח"ב ב) ——– … להמשך קריאה

שאיפה לגדלות – אפיקי אליהו על התורה

——– א. וזאת הברכה וכו' (לג.א) איתא בדברים רבה (יא, ג) – "וזאת הברכה"- זה שאמר הכתוב: "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה". מהו "ואת עלית על כלנה"? מדבר במשה על שנתעלה יותר מן הכל. כיצד? אדם הראשון אומר למשה אני גדול ממך שנבראתי בצלמו וכו'. אמר לו משה: אני נתעליתי יותר ממך … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף סג ע"א – חק לישראל

——– דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁכָּל גּוּפֵי תּוֹרָה תְּלוּיִין בָּהּ (משלי ג) בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אוֹרְחוֹתֶיךָ. אָמַר רָבָא: אֲפִלּוּ בִּדְבַר עֲבֵרָה. דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה. מַאי הִיא: אָמַר רַב חַסְדָּא מַחֲטָא דְּתַלְמִיּוּתָא. תַּנְיָא רִבִּי אוֹמֵר: לְעוֹלָם אַל יַרְבֶּה אָדָם רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם … להמשך קריאה

פִּתְחוֹן פֶּה – דובב שפתי ישנים

——– כ"ב, ה': וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה במדבר פרק כ'.))) וְאִם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה הִשְׁרָה הַקָּבָּ"ה שְׁכִינָתוֹ עַל עוֹבֵד כּוֹכָבִים רָשָׁע? כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה … להמשך קריאה

מַדּוּעַ לָשׁוֹן-הָרַע חָמוּר מִכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאַף יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָה זָרָה גִּלּוּי עֲרָיוֹת שְׁפִיכוּת דָּמִים?

——– מבואר בה"חפץ חיים" שישנם כמה סיבות לכך: א. כשפיו של אדם מטונף בדברים האסורים, הרי שלאחר מכן כאשר מביא בפיו זה דברי תורה ותפילה, נחשב כמגיש למלך יהלומים ופנינים בקופסא מטונפת ומסרחת הירצהו או הישא פניו?! אם כן הרי שפגם הלשון גרוע מהכל, אחר שאי אפשר עם פה זה להביא תורה ותפילה. ב. כשאדם … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף י"ד ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר עוּלָא כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה בְּלֹא מִנְחָה וְזֶבַח בְּלֹא נְסָכִים. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הָרוֹצֶה שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵימָה יִפְנֶּה וְיִטּוֹל יָדָיו וְיַנִּיחַ תְּפִלִּין וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְיִתְפַּלֵּל וְזוּ הִיא מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵימָה. אָמַר … להמשך קריאה

סימן שפה – דין צדוקי ומומר בערוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שפה – דין צדוקי ומומר בערוב א א צְדוֹקִי הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל, וּמְבַטֵּל רְשׁוּת. אֲבָל עֵרוּב אֵינוֹ מוֹעִיל כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בְּעֵרוּב. ב כּוּתִי הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר עַמִּים, וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא בִּשְׂכִירוּת. ג יִשְׂרָאֵל ב מוּמָר לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים אוֹ לְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְחַלְּלוֹ אֶלָּא בְּאִסוּר דְּרַבָּנָן, הֲרֵי הוּא כְּעַכּוּ"ם. וְאִם אֵינוֹ … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף מ"ו ע"א – חק לישראל

——– רַבִּי זֵירָא חָלַשׁ עָל גַּבֵּיהּ רַבִּי אַבָּהוּ קָבִּיל עָלֵיהּ אִי מִתְפַּח קְטִינָא חָרִיךְ שַׁקֵּי עֲבִידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן אִתְפַּח. עָבַד סְעוּדָתָא לְכֻלְּהוּ רַבָּנָן. כִּי מָטָא לְמֵשְׁרֵי אָמַר לֵיהּ לְרִבִּי זֵירָא לִישְׁרֵי לָן מָר. אָמַר לֵיהּ לָא סָבַר לָהּ מָר לְהָא דְרִבִּי יוֹחָנָן. דְאָמַר בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ שָׁרָא לְהוּ כִּי מָטָא לִבְרוּכֵי אָמַר לֵיהּ נְבָרִיךְ … להמשך קריאה

מה לענות לנהג הנוסע בשבת?

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יהודי שעדיין לא זכה לשמור מצוות, ונוסע ברכב בשבת, ושואל היאך להגיע לרחוב פלוני, יענה לו כך: "התורה אסרה לנו לנסוע בשבת, ואסור לנו לסייע בידך לומר לך היכן המקום". הגם שבכך ירבה במסעו בחילולי שבת לחפש את המקום. (ב קפ) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ת

——– [שמות פרק-טו-יד]&nbsp שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת: [שמות פרק-לא-טו]&nbsp שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת: [שמות פרק-לד-כא]&nbsp שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: [שמות פרק-לה-ב]&nbsp שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל … להמשך קריאה

בריך שמיה

——– בעת פתיחת ההיכל, אומרים "בריך שמיה וכו'", כמו שאמרו בזוהר הקדוש (ויקהל רו): אמר רבי שמעון כשמוציאים את ספר התורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי הרחמים בשמים ומעוררים את האהבה למעלה, ואז יאמרו "בריך שמיה". ומנהג בני אשכנז לאומרו בין בחול ובין בשבת, אבל בני ספרד אין אומרים אותו בחול, (רבנו האר"י, החיד"א ועוד.) … להמשך קריאה

סעי' ב' – יש מי שאומר שאם היושב בצד המתפלל חלוש, מותר. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתוב בארחות חיים (תפלה סי' נא) וזה לשונו כתב הרב בעל התמיד שאם היושב בצד המתפלל חלוש ואינו יכול לעמוד כל כך עד שיגמור האחר תפילתו נראה שמותר לו לישב ע"כ. ודבריו דברי תימה וצריך עיון עכ"ל. ולי נראה דאין כאן תימה דחולשתו מוכחת עליו שמפני כך ישב: וכ"פ מרן יש מי … להמשך קריאה

אמרו לפני מלכיות – תפארת ישראל

——– אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם (ר"ה) מצינו חרון אף ה' יתברך, גדול על ישראל על עשותם את המצוות בדרך הרגל – כמצות אנשים מלמדה, וכמו שנאמר בנביא: "ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה… " (ישעיה כט, יג-יד) ובעצם יש להבין, מה הגרוע כל כך בקיום המצוות … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רצז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף־עַל־פִּי שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה הוּא יוֹם שֶׁהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַפֵּר חַטַּאת יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לוֹ לָאָדָם לַעֲזֹב חֶטְאוֹ וּלְהִנָּחֵם עַל מַה שֶּׁעָבַר וּלְקַבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד לַחֲטֹא. וְהַיּוֹם הַזֶּה – עִם תְּשׁוּבָה כַּזֹּאת מְכַפֵּר, וּבִלְתִּי זֶה לֹא יְכַפֵּר, וְלֹא יֹאמַר: אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁלֹּא יְכַפֵּר, כְּדִתְנָן בְּמִשְׁנַת פֶּרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פה, ב): הָאוֹמֵר: … להמשך קריאה

משנה ברכות פרק ט – חק לישראל

——– א. הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרַה, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ: (א) הרואה מקום שנעשו בו נסים. כגון מעברות ים סוף, ונחלי ארנון, ומעברות הירדן, ואבן שישב עליה משה ע"ה כשעשה מלחמה בעמלק, ודומיהן. ואניסא דרבים, כגון הני דאמרינן, מחייבי … להמשך קריאה

לסימן כ"ח אות ג – זוֹכִין לְחֶסֶד. – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וּבָזֶה הַחֶסֶד הוּא מְתַקֵּן אֶת הָאַלְפִין הַנְּפוּלִין בִּבְחִינַת וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים. וּבִשְׁבִיל זֶה כוּ': לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

סימן תפב – דין מי שאין לו אלא כזית מצה שמורה – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם סוף פרק שמיני: מי שאין לו מצה משומרת אלא כזית, כשגומר סעודתו ממצה שאינה משומרת מברך "על אכילת מצה" ואוכל אותו כזית, ואינו טועם אחריו כלום. עד כאן לשונו, ולשיטת הרמב"ם דבעי שימור משעת קצירה ולכל ימי הפסח, כמו שכתבתי בסימן תנ"ג, עיין שם. אך אם אין לו שמורה כזו, פשיטא … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כח – חק לישראל

——– (יא) חָכָ&#1443ם בְּ&#1453עֵינָיו אִ&#1443ישׁ עָשִׁ&#1425יר וְדַ&#1430ל מֵבִ&#1443ין יַחְקְרֶֽנּוּ: גַּבְרָא עַתִּירָא חַכִּים הוּא בְעַיְנוֹיוּמִסְכְּנָא סוּכְלְתָנָא בָסֵר לֵיהּ: איש עשיר ודל מבין . כנגד רב ותלמיד הוא מדבר שהתלמיד חוקר ועל ידו הרב מתחכם : (יב) בַּעֲלֹ&#1443ץ צַ&#1453דִּיקִים רַבָּ&#1443ה תִפְאָ&#1425רֶת וּבְק&#1445וּם רְ&#1437שָׁעִ&#1431ים יְחֻפַּ&#1445שׂ אָדָֽם: כַּד יֶחֱדוּן צַדִיקַיָא סַגִיעָא שַׁבְהוֹרָאוּבְקוּמָא דְרַשִׁיעֵי מִבְצֵי בַּר נָשָׁא: יחופש אדם . … להמשך קריאה

תה. מצות שופר בראש השנה. – ספר החינוך

שנצטוינו לשמע קול שופר ביום ראשון של תשרי שהוא ראש השנה, וכדתנן במסכת ראש י השנה (ב, א) באחד בתשרי ראש השנה לשנים, שנאמר (במדבר כט א) יום תרועה יהיה לכם, ואף על פי שאין כאן זכר לתרועה זו אם בשופר, או במצלתים, או בכל שאר כלי נגון מפי השמועה למדו זכרונם לברכה (ר"ה לג, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן