אַף־עַל־פִּי שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה הוּא יוֹם שֶׁהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַפֵּר חַטַּאת יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לוֹ לָאָדָם לַעֲזֹב חֶטְאוֹ וּלְהִנָּחֵם עַל מַה שֶּׁעָבַר וּלְקַבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד לַחֲטֹא. וְהַיּוֹם הַזֶּה – עִם תְּשׁוּבָה כַּזֹּאת מְכַפֵּר, וּבִלְתִּי זֶה לֹא יְכַפֵּר, וְלֹא יֹאמַר: אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁלֹּא יְכַפֵּר, כְּדִתְנָן בְּמִשְׁנַת פֶּרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פה, ב): הָאוֹמֵר: אֶחֱטָא וְאָשׁוּב – אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה; אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר – אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה חֲבֵרוֹ. לְהוֹדִיעֵנוּ, שֶׁאֵין הַיּוֹם מְכַפֵּר אֶלָּא לַשָּׁב כָּרָאוּי.
וְגַם אֵין הַכַּוָּנָה בְּצוֹם שֶׁל עִנּוּי גוּפוֹ בִּלְבָד וְשֶׁיִּשָּׁאֵר מְטֻנָּף בְּחֶטְאוֹ, שֶׁלָּזֶה מוֹאֵס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵינוֹ חָפֵץ בּוֹ. אֶלָּא שֶׁיְּיַשֵּׁר הָאָדָם מַעֲשָׂיו וּדְרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא בְּהַפְטָרַת יוֹם זֶה עַל הַתַּרְעֹמֶת שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִין יִשְׂרָאֵל, בְּאָמְרָם: "לָמָּה צַמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ" וגו' (ישעיה נח, ג) וּמֵשִׁיב לָהֶם: "הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ וגו' הֵן לְרִיב וּמַצָּה וגו' הֲכָזֶה יִהְיֶה" וגו' (שם שם, ג־ה). וְהָיָה מַרְאֶה לָהֶם דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה שֶׁהָיָה חָפֵץ, וְאוֹמֵר: "הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ" וגו' (שם שם, ו). וְגַם הָיָה אוֹמֵר: שֶׁהַתַּעֲנִית הוּא טוֹב עִם הַצְּדָקָה לֶעָנִי, וְאוֹמֵר: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב" וגו' (שם שם, ז).
תמצאו חפץ. אתם עושים כל הרעות כמו שלבבכם חפץ: הן לריב ומצה. מחלוקת ביניכם ומה מועיל לכם הצום. הצום כזה יקבל הקב"ה הלא צום אבחרהו אמר הקב"ה צום כזה בחרתי להיות שלום ביניכם ושלא לעשות עול ואון:
וְהַצְּדָקָה וְהַתַּעֲנִית עִם הַתְּפִלָּה הֵם טוֹבִים לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה, כִּדְגָרְסִינָן בִּפְסִיקְתָּא (ל, קצא): רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הֵם מְבַטְּלִים אֶת הַגְּזֵרָה: הַתְּפִלָּה וְהַצְּדָקָה וְהַתְּשׁוּבָה וכו'. כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּחֵלֶק הַתְּפִלּוֹת (סימן קא).
וְגַם מֵאַחַר שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה אֵין בּוֹ עֹנֶג הַגּוּף לְכַבְּדוֹ בְּעִדּוּן כְּמוֹ שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, יְכַבְּדֵהוּ בְּמַלְבּוּשִׁים נָאִים, כָּל אֶחָד כְּפִי מִסַּת יָדוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק כָּל כִּתְבֵי (קיט, א): אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הַמְנוּנָא: מַאי דִּכְתִיב "וְלִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד" (ישעיה נח, יג)? זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, אָמְרָה תוֹרָה: כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה.
וּלְפִי שִׁבַּעֲוֹנוֹתֵינוּ חָרַב מִקְדָּשֵׁנוּ וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהַקְרִיב שְׂעִירֵי חַטָּאת, תִּקְּנוּ לָנוּ לִקְרוֹת בְּפָרָשַׁת "אַחֲרֵי מוֹת" דְּבַר הַשְּׂעִירִים וְהַפָּר, וְעִם הַמַּפְטִיר מוּסַף הַיּוֹם וְגַם לְסַפֵּר סֵדֶר עֲבוֹדָה כְּתִקְּנָהּ וְהִלְכָתָהּ, כְּדֵי שֶׁיֵּחָשֵׁב לָנוּ לִפְנֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ הָיִינוּ עוֹסְקִין בַּעֲבוֹדָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת, פֶּרֶק בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים (כז, ב) וּבְמַסֶּכֶת מְגִילָה, פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר (לא, ב): תִּקַּנְתִּי לָהֶם סֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת, בִּזְמַן שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּם לְפָנַי וּמוֹחֵל לָהֶם עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם.
דבר השעירים והפר. שהיו מקריבין ביום הכפורים ולמפטיר קורין בפרשת פינחס ובעשור לחודש דכתיב ביה קרבן מוסף:
וְגַם כָּתוּב בְּאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּא: "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל־ הַמִּזְבֵּחַ" (שמות כט, לח), הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים" (הושע יד, ג) וכו'. כִּדְאִיתָא לְמַעְלָה בְּפֶרֶק שֵׁנִי מֵחֵלֶק הַתְּפִלּוֹת (סימן צב).
קחו עמכם דברים. של קרבנות והם כאלו תעשה קרבן על המזבח:
וְגַם לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד יִתֵּן אֶל לִבּוֹ אִם חָטָא בְּמַעֲשֶׂה אוֹ בְּהִרְהוּר בְּאַחַת מִן הַנָּשִׁים הָאֲסוּרוֹת, שֶׁהֵן רֶשֶׁת לִלְכֹּד רֹב בְּנֵי אָדָם, עַל כֵּן קוֹרְאִין בְּמִנְחָה פָּרָשַׁת הָעֲרָיוֹת. וּמַפְטִירִין בִּנְבוּאַת יוֹנָה הַנָּבִיא, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אָדָם הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה מֵאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְעַל כֵּן כָּתְבוּ דִבְרֵיהֶם בֵּין סִפְרֵי הַנְּבִיאִים.
וְגַם תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִיּוֹת שֶׁל צָרוֹת דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין מִתְּשׁוּבַת נִינְוֵה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת (טז, א): אַחֵינוּ, לֹא שַׂק וְלֹא תַעֲנִיּוֹת גּוֹרְמִין, אֶלָּא תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶם "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם", אֶלָּא: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם" וגו' (יונה ג).
דברי כבושין. לשון עצור כמו מכבש פרע"ס בל"א שכובשין את הלבבות להחזירם למוטב ואלו הן דברי כבושין כגון אחינו וכו':
וּלְפִי שֶׁבַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַטָּה עִם יִשְׂרָאֵל וּבָעֶרֶב עוֹלָה עַל שִׁבְעָה רְקִיעִים וְחוֹזֶרֶת לְמַעְלָה, אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה גָּאוֹן: תִּקְּנוּ לוֹמַר בָּעֶרֶב שִׁבְעָה פְעָמִים הַשֵּׁם [הוּא הָאֱלֹהִים], לְהַרְאוֹתֵינוּ שֶׁעוֹלֶה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר, כְּדִכְתִיב: "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה" (תהלים מז, ו). וְגַם כֵּן מַשְׁמַע מִמַּעֲמַד הַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהוּא סִימָן לְסִלּוּק שְׁכִינָה וְאָז יִהְיוּ רַשָּׁאִין לַעֲלוֹת אֶל הָהָר.
שבעה פעמים. לומר ה' הוא האלהים ובכל פעם יותר חזק בקול לרמז עלית מעלה מעלה ואין מתעלה למעלה עד אחר שנתעלה למטה שנאמר ברן יחד כוכבי בוקר אלו ישראל שנמשלו לכוכבים ואחר כך ויריעו כל בני אלהים:
וּמָצִינוּ בִּתְשׁוּבוֹת הַגְּאוֹנִים, שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ הַאי בִּתְשׁוּבָה: מִנְהָגֵנוּ לִתְקֹעַ בְּמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּרִים וְלֹא מָצִינוּ טַעַם חוֹבָה, אֶלָּא רוֹמֵז כִּי הוּא זֵכֶר לַיּוֹבֵל, אוֹ כְּדֵי לְעַרְבֵּב אֶת הַשָּׂטָן. עַד כָּאן. וְנוּכַל לוֹמַר, שֶׁרוֹמֵז לִתְקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁל חֵרוּת, כִּי לְפִי שֶׁבָּא יוֹם כַּפָּרָה וְנִשְׁאֲרוּ הַנְּשָׁמוֹת מְשֻׁחְרָרוֹת מִשִּׁעְבּוּד הַגּוּף וְגַם הַגּוּפִים רְאוּיִים לְחֵרוּת עוֹלָם, עַל כֵּן תּוֹקְעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר" וגו' (ישעיה כז, יג).
כי הוא זכר ליובל. שבשנת היובל היו תוקעין ביום הכפורים ויובל הוא שופר ועל שם שתוקעין בשופר להודיע שהוא שנת היובל נקרא שנה זו יובל:
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א
לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א
ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5