הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה טוֹב שֶׁיִּלְמַד בִּלְבַד אוֹ גַּם שֶׁיַּעֲבֹד?

——– בַּעַל תשובה שֶׁעֲבוֹדָתוֹ בֵּין נָשִׁים בְּוַדַּאי רָאוּי לִבְרֹחַ מִשָּׁם כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ, וְלֹא לְהָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן. וְאִם עֲבוֹדָתוֹ בְּמָקוֹם צָנוּעַ וּבֵין אֲנָשִׁים יִרְאֵי שָׁמַיִם, אִם הוּא נָשׂוּי שֶׁחַיָּב לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בָּרוּר שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הַנָּכוֹן, טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָווֹן. וְאִם הַמְדֻבָּר בְּרַוָּק, אִם מְסֻגָּל הוּא לָשֶׁבֶת … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף נ"ד ע"א – חק לישראל

——– מְנָא הָנֵי מִילֵי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר קְרָא (שמות י"ח) וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִיל וְגוֹ' אַנִיסָא דְרַבִּים מְבָרְכִינָן אַנִיסָא דְיָחִיד לֹא מְבָרְכִינָן וְהָא הַהוּא גַבְרָא דַהֲוָה קָאָזִיל בְּעֵבֶר יְמִינָא נָפַל עֲלֵיהּ אַרְיֵה אִתְעֲבִיד לֵיהּ נִיסָא וְאִיתְצַל מִינֵיהּ אָתָא לְקָמֵיהּ דְּרָבָא וְאָמַר לֵיהּ כָּל אֵימַת דְּמָטִית לְהָתָם בְּרִיךְ בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם … להמשך קריאה

משנה כלאים פרק ח – חק לישראל

——– א. כִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין מִלִּזְרֹעַ וּמִלְּקַיֵּם, וַאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. כִּלְאֵי זְרָעִים, אֲסוּרִים מִלִּזְרֹעַ וּמִלְּקַיֵּם, וּמֻתָּרִין בַּאֲכִילָה, (וְכָל שֶׁכֵּן בַּהֲנָאָה). כִּלְאֵי בְגָדִים מֻתָּרִין בְּכָל דָּבָר, וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלִּלְבּש. כִּלְאֵי בְהֵמָה מֻתָּרִים לְגַדֵּל וּלְקַיֵּם, וְאֵינָן אֲסוּרִים אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ. כִּלְאֵי בְהֵמָה אֲסוּרִים זֶה בָזֶה: (א) כלאי הכרם אסורים מלזרוע. אבל אינו לוקה משום כלאי הכרם עד שיזרע … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-א

——– [משלי פרק-טז-יב]&nbsp תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּא: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי … להמשך קריאה

סימן שפו – דיני שתוף בערוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שפו – דיני שתוף בערוב א אָסְרוּ חֲכָמִים לְטַלְטֵל מִן הַחֲצֵרוֹת לַמָּבוֹי, וְהִתִּירוּהוּ עַל יְדֵי שִׁתּוּף שֶׁגּוֹבִין פַּת אוֹ דָּבָר אַחֵר מִמִּינֵי מַאֲכָל מִכָּל חָצֵר וְחָצֵר וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ בְּאֶחָד מִן הַחֲצֵרוֹת וְאָנוּ רוֹאִים כְּאִלּוּ פָּתוּחַ כָּל הַמָּבוֹי לְאוֹתוֹ חָצֵר. וּמִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְשַׁתֵּף הַחֲצֵרוֹת, יְכוֹלִים לִתְּנוֹ בַּאֲוִיר הֶחָצֵר אוֹ בְּבַיִת שֶׁאֵין לוֹ אַרְבַּע עַל … להמשך קריאה

תכלית העולם התגלות "היחוד השלם" – תפארת ישראל

——– ראשית עלינו לבאר מהו ענין "מלך", ובמה מתבטא יחודיות המלך על יתר שריו ובני-עמו. אם בתלבשת, הלא כל אחד יכול לשים בגדי מלכות וכתר על ראשו. אלא פשוט הוא לכל, שהעם והשרים כפופים למשמעתו והוא המצוה. ובעצם, "מלכות" ישנה לכל אדם במדת מה, יש שר על עירו, והרי הוא כמלך בעירו, לפי שבעיר זו … להמשך קריאה

לסימן ל' אות ד' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

פְּתַיָּא אוּכְמָא פֵּרוּשׁ כְּלִי חֶרֶס שָׁחוֹר כֵּן הוּא בְּעָרוּךְ עֶרֶךְ פְּתַיָא, וּבְמִדְּרַשׁ רַבָּה פָּרָשָׁה פ"ח. לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם – דובב שפתי ישנים

——– כ"ב, ז': וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָּלָק. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרק ה'.))) קֶסֶם זֶה נָטְלוּ בְּיָדָם זִקְנֵי מִדְיָן, אָמְרוּ: אִם יָבֹא עִמָּנוּ בְּפַעַם הַזֹּאת יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, וְאִם יִדְחֶנּוּ אֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת. כָּךְ צָרִיךְ לוֹמַר כָּל אָדָם בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁלּוֹ: אִם אֶתְעוֹרֵר וְאָשׁוּב … להמשך קריאה

מַה הַמִּכְשׁוֹלוֹת שֶׁטּוֹמֵן כֹּחַ הָרָע לַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה?

——– א. לְהַתְחִיל מִיָּד עִם עִנְיְנֵי חֲסִידוּת, וְלִרְאוֹתָם כְּעִקַּר הַדִּין. חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה חַיָּב לְהַבְדִּיל בֵּין דְּבָרִים שֶׁהֵם חֲסִידוּת בִּלְבַד, לְבֵין דְּבָרִים שֶׁהֵם עִקַּר הַדִּין וְזֹאת לְכַמָּה סִבּוֹת: רֵאשִׁית, בְּדֶרֶךְ כְּלָל דְּבָרִים שֶׁהֵם עִקַּר הַדִּין קַל לְקַיְּמָן וּלְהִזָּהֵר בָּהֶם, כְּגוֹן: שַׁבַּת, תְּפִלִּין, תְּפִלָּה וְכַיּוֹצֵא, וְאִלּוּ בְּמִלֵּי דַּחֲסִידוּת קָשֶׁה מְאֹד לַעֲמֹד בָּהֶם, וְאִם יִרְאֵם כְּעִקַּר הַדִּין תֵּחָלֵשׁ … להמשך קריאה

תו. מצות דין הפרת נדרים. – ספר החינוך

שנצטוינו במצות הפרת נדרים. כלומר, שנדון במי שנדר כאשר צותה התורה, שנאמר (במדבר ל ג) איש כי ידור נדר וגו', כמו שבא מבאר בפרשה, וכתב הרמב"ם זכרונו לברכה במצוה זו (מצות עשה צה) וזה לשונו, ואין הענין שנתחיב להפר על כל פנים, וזה הענין בעצמו הבן ממני כל זמן שתשמעני מונה דין אחד מהדינין, שאין … להמשך קריאה

רימונים

——– מעטרים את ספר התורה ברימונים לכבודה של תורה. וכתב רבנו האר"י, שיש להניח את הרימונים על הספר דוקא בעת הוצאתו מההיכל ולא קודם. על כן, הנכון שקודם התפילה יוציאו את הרימונים מספר התורה, ובעת הוצאת הספר, הזוכה במצוה, כשמניח רמון ימין, יכוון לעטרה של חסד. וכשמניח רמון שמאל, יכוון לעטרה של גבורה. כי החסד … להמשך קריאה

זוהר דף קא ע"א – חק לישראל

——– אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶשַׁע כְּסוּי חַטָּאָה (תהלים ל"ב). מַאי כְּסוּי חַטָּאָה הָא אוֹקְמוּהָ דְּהוּא כַּסֵי מִבְּנֵי נְשָׁא הַהוּא חַטָּאָה דְּחָב לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹדֵי קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲבָל תָּא חֲזֵי כַּד בַּר נַשׁ חָטֵי וְחָב זִמְנָא חָדָא וּתְרֵין וּתְלָתָא וְלָא אַהֲדַר בֵּיהּ הָא חוֹבוֹי בְּאִתְגַלְיָא אִנּוּן וּמְפַרְסְמֵי לוֹן לְעֵילָא וּמְפַרְסְמֵי לוֹן לְתַתָּא וְכָרוֹזֵי אָזְלִין … להמשך קריאה

הַכְּלָל הַשְּׁלִישִׁי: בַּיִּסוּרִין הַמְמָרְקִין – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בְּיִסּוּרֵי יָחִיד, הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בְּיִסּוּרֵי רַבִּים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם … להמשך קריאה

ניחום אבלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לנחם אבלים בשבת. ויאמר להם: "שבת היא מלנחם, ונחמה קרובה לבוא", ולא יאמר כדרך שאומרים בחול: "תנוחמו מן השמים", או "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים". וישתדל לפייסם בדברי חיזוק ועידוד. (א שעח) אסור לבכות בשבת, אבל אם יש לו עונג בזה שעל ידי כך … להמשך קריאה

זוהר תרומה דף קנ"ב ע"ב – חק לישראל

——– רִבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹמֵר כַּמָּה זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְהוּ וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ מִכָּל עַמִּין וּבְגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל יָהִיב מְזוֹנָא וְשַׂבְעָא לְכָל עַלְמָא וְאִלְּמָלֵא יִשְׂרָאֵל לָא יָהִיב קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא מְזוֹנָא לְעַלְמָא וְהַשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן בְּגָלוּתָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְנַטְּלֵי מְזוֹנָא עַל חַד תְּרֵין. בְּזִמְנָא … להמשך קריאה

זוהר תשא דף קפ"ח ע"א – חק לישראל

——– פָּתַח אִידָךְ (ס"א רִבִּי חִיָּיא) וְאָמַר (משלי י"ב) שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר. תָּא חֲזֵי אִילוּ כָּל בְּנֵי עַלְמָא הֲווֹ פַלְחִין לְשִׁקְרָא הָיָה הָכִי אֲבָל הָאי נְהוֹרָא וְזִהֲרָא דְנָהִיר וַדָּאי קְשׁוֹט אִיהוּ כּוֹכְבֵי רוּמָא דִרְקִיעָא קְשׁוֹט אִינוּן. אִי בִטְפִשׁוּ וְחֶסְרוֹנָא דְדַעְתָּא דִילְהוֹן אִינוּן אַמְרֵי וְקָרָאן לְהוּ אֱלָהָא לָא בָעֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ … להמשך קריאה

סעי' ג' – אם היושב ישב כבר, ועמד זה בצדו, אינו צריך לקום, שהרי זה בא בגבולו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שהרא"ש היה אומר שאם היושב ישב כבר ועמד זה והתפלל בצדו שאינו צריך לקום שהרי זה בא בגבולו. וכתב הטור לשון הגמרא משמע כדבריו דקאמר אסור לישב דמשמע אסור לישב אצל המתפלל אבל אם ישב כבר מותר. והקשה הטור מעלי שהיה יושב שכתוב ועלי הכהן יושב וגו' ובכל אופן עמד. וכתב הב"י … להמשך קריאה

סימן תפג – דין מי שאין לו יין – ערוך השולחן

——– א מי שאין לו יין לארבע כוסות – יקח מי דבש שקורין מע"ד, אם הם מקומות שרגילין לשתות משקה זו, והוי חמר מדינא. ואף שיש אומרים שאין עושין קידוש על שאר משקין, כמו שכתבתי בסימן ער"ב, מכל מקום בפסח דצריך ארבע כוסות ואי אפשר לקדש על הפת – יש לסמוך על מי שסובר שמקדשין … להמשך קריאה

סעי' ד' – אסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ד' אמות, ודווקא לפניהם, אבל בצדיהם מותר לעבור ולעמוד. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות כז. רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת והוה מצלי רב ירמיה בר אבא אחורי דרב וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרב ירמיה שמע מינה תלת וכו' ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללים מסייע לרבי יהושע בן לוי דאמר אסור לעבור כנגד המתפללים איני והא רבי אמי ורבי אסי חלפי … להמשך קריאה

זוהר וישב דף קע"ט ע"ב – חק לישראל

——– רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר תָּא חֲזֵי טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מַאן יֶלֶד מִסְכֵּן הָא אוֹקְמוּהָ וְאִתְמָר דְּאִיהוּ יֵצֶר טוֹב אֲבָל טוֹב יֶלֶד הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים ל"ז) נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְדָא הוּא נַעַר דְּאִיהוּ יֶלֶד מִסְכֵּן דְּלֵית לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם, וְאַמַּאי אִקְּרֵי נַעַר בְּגִין דְּאִית לֵיהּ חַדְתּוּ דְּסִיהֲרָא דְּמִתְחַדְּשָׁא תָּדִיר, וְתָדִיר אִיהוּ יֶלֶד מִסְכֵּן … להמשך קריאה

כֹּחַ הַמַּעֲשִׂים – דובב שפתי ישנים

——– כ"ב, כ"א: וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה בראשית פרק נ"ה.))) מִכָּאן שֶׁהַשִּׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, שֶׁחָבַשׁ הוּא בְּעַצְמוֹ, אָמַר הַקָּבָּ"ה: רָשָׁע! כְּבָר קְדָמְךָ אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: *(((בראשית כ"ב, ג'.))) "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ". וּמִכְּלָל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו: אִלּוּלֵי אַבְרָהָם שֶׁהִשְׁכִּים לִכְבוֹד … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ק"ש פרק ג' א. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים בְּטַלִּית אַחַת כָּל אֶחָד מֵהֶן אָסוּר לִקְרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיְּכַסֶּה מִתַּחַת לִבּוֹ עַד שֶׁתְּהֵא טַלִּית מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בָּשָׂר זֶה בְּבָשָׂר זֶה מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה וְאִם הָיָה יָשֵׁן עִם אִשְׁתּוֹ אוֹ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ הַקְּטָנִים הֲרֵי גוּפָן כְּגוּפוֹ וְאֵינוֹ מַרְגִישׁ מֵהֶן לְפִיכָךְ אַף … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ב

——– [דברים פרק-לג-ד]&nbsp תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: [יואל פרק-ב-א]&nbsp תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי בָא יוֹם יְהוָה כִּי קָרוֹב: [זכריה פרק-ט-ה]&nbsp תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן וְתִירָא וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד וְעֶקְרוֹן כִּי הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב: [תהילים פרק-סט-כו]&nbsp תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה בְּאָהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב: … להמשך קריאה

דּוֹרֵנוּ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם דּוֹר הַתשובה, הַאִם זוֹ הַגְדָּרָה נְכוֹנָה?

——– הַגְדָּרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר נְכוֹנָה יֵשׁ לְדוֹרֵנוּ וְהִיא דּוֹר הַבֵּרוּר, בְּדוֹר זֶה נִצְרָפִים וּמִתְבָּרְרִים אֶחָד לְאֶחָד וְאַחַת לְאַחַת בְּבֵרוּרִים חַדִּים וְנוֹקְבִים הַמְאַלְּצִים אֶת הָאָדָם לְהַחְלִיט בְּאֹפֶן בָּרוּר לְאָן הוּא מִשְׁתַּיֵּךְ, הַאִם לַד' וּלְמַחֲנֵהוּ הַקָּדוֹשׁ, אוֹ לָרְחוֹב הַשָּׁטוּף בְּזִמָּה וּבִכְפִירָה. אֵין מִי שֶׁהַיּוֹם לֹא נִבְרָר, הֵן מִפְּאַת תֹּקֶף הַנִּסְיוֹנוֹת וּתְכִיפוּתָם, וְהֵן מִפְּאַת קְשִׁי הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת לְמִינֵיהֶם, … להמשך קריאה

תז. שלא נחל דברנו בנדרים. – ספר החינוך

שנמנענו שלא לשנות מה שנחיב בנפשותינו בדבור (עי' סהמ"צ ל"ת קנז) ואף על פי שהוא בלא שבועה, ואלה הם הנדרים, כגון שיאמר האדם פרות העולם או פרות מדינה פלונית או מין פלוני של פרות אסורין עליו, וכמו כן שיאמר אשתו אסורה עליו. וכיוצא באלו הענינים שאפילו לקים עליו, ועל זה נאמר (במדבר ל ג) לא … להמשך קריאה

ביקור חולים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לבקר חולה בשבת, ויאמר לו: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא". ולא יאמר לו כדרך שאומר בחול: "ה' ישלח לך רפואה שלימה". (א שעח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן