——–
א. וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו (לג.א)
איתא בילקוט שמעוני [תתק"נ] – תדע לך, שהוא כן, שכל ימיו של משה לא נקרא "איש האלקים" עד שברכן, שנאמר: "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים".
ויש להבין, מה העניין הכ"כ גדול בברכת משה את ישראל אשר מחמתה זכה להקראות "איש האלקים"?
ב. את בני ישראל לפני מותו (לג.א)
יש לדקדק, מדוע הוצרך לומר "את בני ישראל", הרי בהמשך פרט הכתוב את שמות המתברכים?
ג. מימינו אש דת למו (לג.ב)
יש לידע, מדוע רק מימינו אש דת ולא משמאלו?
ד. תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב (לג.ד)
יש לדקדק, מדוע ייתר קרא תיבת "לנו" דמיותרת היא?
ה. עוד יש לדקדק, מדוע נקט "קהלת יעקב". ולא "קהלת ישראל" שהוא עדיף, דהרי ישראל הוא לשון שררה וחשיבות?
ו. עוד יש להבין, מדוע נקט "צוה לנו משה"- הרי הקב"ה צוונו את התורה ולא משה, (דמשה הוי רק השליח). והול"ל "צונו ה'"?
ז. אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותיך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך (לג.כט)
יש לבאר כוונת הפסוק, דמהו שצריך ישראל להשתמש ב"גאותיך"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הג"ר ישראל סלנטר זצ"ל בספרו אור ישראל [ל' ח"ב] בעניין גדר איש אלקים. וז"ל – במה שנוגע לתועלת והנאת חבירו, החוב פרושה להשתמש היפך הפרישות, לצאת בשוקים וברחובות קריה, לחפש למלאות טובת חבירו, ומכש"כ טובת רבים.
הוא מאמר רז"ל (מדרש רבה, דברים פ' י"א) "מהו איש האלקים? אמר ר' אבין: מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה אלקים", כי משה רבינו, אם כי היה איש אלקים קדוש, פרוש מכל מחמדי תבל, בכ"ז חציו היה בחינת איש – במה שנוגע לישראל התלויים עליו. וכו'.
לזאת צריך האדם לעמול, לעשות קניה בנפשו בכל דבר והפוכו. ולהרגיל את נפשו, אשר בעת כי ידרוש דבר הנוגע לעצמו – יתעוררו בקרבו מדות הנדרשות וההיפך יהיה שכוח בנפשו.
אבל בעת אשר ידרוש לטובת חבירו, תתעורר בקרבו המדה בהפוכה, ויסוד המדה תשכח, לשעתה, בנפשו.
אל יפול לב האדם ואל ישתומם על המראה הלזה, הלא אנחנו רואים תמיד בתכונת נפש האדם דבר והפוכו, והאדם משתמש בהם בטבעו, כל דבר בענינו ושעתו. כמו הזכרון והשכחה וכיוצא בהם.
כן גם בכח האדם להרחיב כחות מדות נפשו ולהשתמש בהם בטבעו – דבר והפוכו. הוא מאמר רז"ל (מדרש רבה, בראשית, פ' י"ד) "אם אני בוראו מן העליונים כו', מן התחתונים כו', אלא הריני בוראו מאלו ומאלו", כי האדם נברא בתכונה הלזו, שיהיה בכחו לתקן כחות נפשו, להיות – במה שנוגע לעצמו – מוכתר בכל המדות והמעלות דומה לעליונים, פרוש מכל מחמדי התבל.
ובמה שנוגע לאחרים להיות דומה לתחתונים, איש מרגיש ויודע בכל מחמדי התבל, לחזק ידי רבים ולהיות דעתו מעורבת עמהם, כמאמר רז"ל (כתובות י"ז.) "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות". עכ"ל.
א"כ מבואר – כי צריך האדם להיות בבחינת "איש"-"אלקים". חציו קדוש, פרוש מכל מחמדי תבל, אך בכ"ז חציו האחר להיות בחינת "איש"- במה שנוגע לרבים, וכפי שהיה משה רבינו אשר נקרא "איש האלקים".
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א' וב' מתורצות – לא נקרא משה "איש האלקים" עד שברך את ישראל. כי משה רבינו, על אף שהיה איש אלקים קדוש, פרוש מכל מחמדי תבל. בכ"ז שלימות המידות, היתה רק כאשר אף חציו היה בחינת "איש"- במה שנוגע לישראל התלויים עליו. לזה כאשר ברכם, הוכיח כי הוא אף "איש"- מרגיש ויודע בכל מחמדי התבל, לחזק ידי רבים ולהיות דעתו מעורבת עמהם.
לזה יתרה התורה תיבות "את בני ישראל", לרמז על עניין כינוי משה איש האלקים, מכח היותו בחציו בחינת "איש"- במה שנוגע לישראל התלויים עליו.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי רק "מימינו" אש דת למו, ולא ג"כ משמאלו, כי פעמים צריך להיות "שמאל" ולא רק "ימין"- פעמים צריך להיות דומה לתחתונים, "איש" מרגיש ויודע בכל מחמדי התבל, לחזק ידי רבים ולהיות דעתו מעורבת עמהם.
לפ"ז גם הקושיות ד', ה' וו' מתורצות – לימדתנו התורה, כי "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"- נקט "משה" דווקא, ולא ה'. ללמדנו, כי ישנה תורה שהיא בבחינת "משה"- אדם, ולא רק ה' – רוחניות גרידא, כי שלימות המידות מחייבת להיות פעמים בבחינת איש.
כדי להיות "משה"- איש אלקים, צריך להיות פעמים אף בבחינת "לנו"- בדעתו המעורבת עם הצבור. מעורב עם "קהלת יעקב"- ולהיות פעמים נחות מבחינת "דומה לעליונים" הפרוש מכל מחמדי התבל-"ישראל", אלא להיות בבחינת "יעקב"- דומה לתחתונים, "איש" מרגיש ויודע בכל מחמדי התבל, לחזק ידי הרבים.
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי בכדי להגיע למעלת "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' וכו'"- שלימות המידות, חייבים להיות פעמים בבחינת "ואשר חרב גאותיך"- להשתמש אף במידות הרעות כגאווה כעס וכדו' – בהפך המדות. אז יהיה הוא בבחינת איש אלקים קדוש ומושלם, "אשר יכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך"- בנצחו היצר ותאוותיו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5