כתובים – תהילים – פרק ה – חק לישראל

——– ה (א) לַמְנַצֵּ&#1445חַ אֶֽל-הַנְּחִיל&#1431וֹת מִזְמ&#1445וֹר לְדָוִֽד: לְשַׁבָּחָא עַל חִנְגִין תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד: אל הנחילות . מנחם פתר בכולן נחילות ועלמות גיתות ידותון כלם שמות כלי זמר הם ונעימות המזמור היתה לפי שיר הראוי לאותו כלי ומדרש אגדה יש מפרשים נחילות לשון נחלה ואין זה משמעות התיבה וגם ענין המזמור אינו מדבר בנחלה ויתכן לפתור נחילות … להמשך קריאה

מַחֲלוּ זֶה לָזֶה! – דובב שפתי ישנים

——– כ"א, ז': וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִּבַּרְנוּ בַה' וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרשת חקת (פרק י"ט).))) מִכָּאן לְמִי שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ מְחִילָה שֶׁלֹּא יְהֵא אַכְזָרִי מִלְּמְחֹל. יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים הַמְנַצְּלִים אֶת הַמַּצָּב שֶׁהַשֵּׁנִי נִגַּשׁ לְפַיְּסָם וּלְבַקֵּשׁ אֶת מְחִילָתָם, וְנִמּוּקָם עִמָּם … להמשך קריאה

סימן תפ – סדר כוס רביעי, והלל, והלל הגדול – ערוך השולחן

——– א ואחר ששתו הכוס השלישי נוהגין לומר "שפוך חמתך…", ולפתוח הדלת כדי לזכור שהוא ליל שמורים. ובזכות אמונה זו יבוא משיח, וישפוך חמתו על הבבליים שחרבו בית המקדש. ועל כי קודם ביאת המשיח יבוא אליהו, כדכתיב: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני…". ולכן המנהג להעמיד עוד כוס באמצע השולחן, וקורין אותו "כוסו … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יח – חק לישראל

——– (כ) מִפְּרִ&#1443י פִי-אִ&#1453ישׁ תִּשְׂבַּ&#1443ע בִּטְנ&#1425וֹ תְּבוּאַ&#1430ת שְׂפָתָ&#1443יו יִשְׂבָּֽע: מִן פְּרִי פוּמֵיהּ דְּגַבְרָא תִסְבַּעכְּרֵיסֵיהּ וּמִן עֲלַלְתָּא דְשִּׂפְוָתֵיהּ נִסְבַּע: (כא) מָ&#1443וֶת וְ&#1453חַיִּים בְּיַד-לָשׁ&#1425וֹן וְ&#1437אֹהֲבֶ&#1431יהָ יֹאכַ&#1445ל פִּרְיָֽהּ: מוֹתָא וְחַיֵּי בִּידָא דְלִישְׁנָא וּדְרָחֵםלֵיהּ נֵיכוּל מִן פֵּרוֹי: ואהביה יאכל פריה . אוהב את לשונו ומרגיל לתורה אוכל שכרה בעה"ז : (כב) מָצָ&#1443א אִ&#1453שָּׁה מָ&#1443צָא ט&#1425וֹב וַיָּ&#1445פֶק רָ&#1437צ&#1431וֹן מֵיְהוָֽה: דְּמַשְׁכַּח … להמשך קריאה

גלילה

——– אסור לאחוז בגוף הקלף של ספר התורה. על כן, אין לגוללו בלי מטפחת (חזו"ע שבת ב רסו). אולם אם הוצרכו לגוללו לפרשה רחוקה, ואי אפשר על ידי מטפחת, המיקל לגוללו בידיו, ובפרט כשנטל ידיו, יש לו על מה לסמוך. (ה"ב ז רעו) כשגוללים את ספר התורה הרבה עמודים, מן הראוי להוציאו מן התיק ולגוללו … להמשך קריאה

בן תורה – הברכה והאושר הכי גדולים בעוה"ז – אפיקי אליהו על התורה

——– א. וזאת הברכה אשר ברך משה וכו' (לג.א) איתא במדרש רבה (פי"א.ד) "וזאת הברכה"- זו התורה שנאמר בה (דברים ד.מה) "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל". ויש להבין המדרש, בקוראו לתורה -"ברכה"! ב. תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב (לג.ד) איתא בתרגום אונקלוס – אוריתא יהב לנא משה מסרה ירתא לכנשת … להמשך קריאה

תג. מצות קרבן מוסף בכל חדש וחדש. – ספר החינוך

שנקריב קרבן מוסף בכל ראש חדש על תמיד של כל יום, שנאמר (במדבר כח יא טו) ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליי פרים בני בקר שנים ואיל אחד, כבשים בני שנה שבעה תמימם, ומנחתם ונסכיהם" וגו', ושעיר עזים אחד לחטאת ליי. משרשי המצוה. הקדמה. ידוע לכל חכם לב בבני אדם, כי גלגל השמש וגלגל הירח, פועלים … להמשך קריאה

אלפא ביתא של הגאון המפלג מוהר"ר צבי הירש ז"ל – ספר פלא יועץ

[האלפא ביתא של הגאון ר' צבי הירש ז"ל העתיק בעל "פלא יועץ", כנראה, מתוך ההוצאה השלישית [ברדיטשוב תקעח]. הספר נדפס תחילה בשם אלפא ביתא, ספר אותיות מחכימות – בשנת תק"ן [באחת מערי רוסיה פולין], ונדפס שנית בשנת תקנ"ט בנאווי-דוואהר. בשתי ההוצאות אין זכר למחבר הספר. ורק בהוצאה השלישית, שנדפסה ע"י ר' דוד אריה ב"ר צבי … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רצה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל הַמַּשְׂכִּיל הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' לִבּוֹ יָחִיל בְּקִרְבּוֹ, בִּהְיוֹתוֹ יוֹדֵעַ כִּי כָל מַעֲשָׂיו בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין וְהָאֱלֹהִים יָבִיא בַּמִּשְׁפָּט עַל כָּל נֶעֱלָם אִם טוֹב וְאִם רָע. וְהָאָדָם תְּחִלַּת דִּינוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ נֶחְתָּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכַאֲשֶׁר יֵדַע הָאָדָם שֶׁבָּא דִּינוֹ לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, וַהֲלֹא יֶחֱרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה לְהִנָּצֵל מִן הַדִּין, מַה יֵּשׁ לוֹ … להמשך קריאה

הֵיכָן לָגוּר לְאַחַר הַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה?

——– לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לִבְרֹחַ מִמְּקוֹם הַנִּסָּיוֹן, וְלָכֵן אִם בִּמְקוֹם מְגוּרֶיךָ עֲדַיִן נִסְיוֹנוֹת הֶעָבָר מְצוּיִים לִתְקֹף אוֹתְךָ חַיָּבִים לִבְרֹחַ מֵהַנִּסָּיוֹן, אִם דָּר אַתָּה בִּשְׂכִירוּת אֲזַי תִּשְׂכֹּר דִּירָה בִּמְקוֹם תּוֹרָה, וְאִם יֵשׁ לְךָ דִּירָה קְנוּיָה אוֹ תַּשְׂכִּיר פֹּה וְתִשְׂכֹּר שָׁם אוֹ תִּמְכֹּר פֹּה וְתִקְנֶה שָׁם, וּבְכָל אֹפֶן שֶׁיְּהֵא צַעַד זֶה בְּיִעוּץ עִם חָכָם, אוּלָם בְּעִקָּרוֹן זֶהוּ חוֹבָה … להמשך קריאה

דברי תורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כל מי שקדושת השבת נוגעת אל ליבו, ישתדל שלא ידבר בשבת כי אם בדברי תורה ובדברים הנצרכים לו. ושכרו של הלומד תורה, הוא לאין ערוך ולאין שיעור, וכל שכן כשלומד בשבת, ששכר לימוד תורה של שעה אחת בשבת, כמאה שבעים מיליון שעות של חול, וכמבואר בהרחבה לעיל ב"סדר … להמשך קריאה

לסימן כ"ג אות ו' – תְּשׁוּקַת הַמָּמוֹן – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כִּי אוּלַי חֲבֵרוֹ שֶׁחוֹלֵק עָלָיו הוּא פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה נֶגְדּוֹ. וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַפִּילוֹ לְתַאֲוַת מָמוֹן: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ר

——– [שמות פרק-כג-יב]&nbsp שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר: [שמות פרק-כח-ז]&nbsp שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר: [ישעיה פרק-י-כא]&nbsp שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַעֲקֹב אֶל אֵל גִּבּוֹר: [ישעיה פרק-כד-ח]&nbsp שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר: [ישעיה פרק-מ-כו]&nbsp שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק ט – חק לישראל

——– (ט) וְה&#1431וּא יִשְׁפֹּֽט-תֵּבֵ&#1445ל בְּצֶ&#1425דֶק יָדִ&#1445ין לְ&#1437אֻמִּ&#1431ים בְּמֵישָׁרִֽים: וְהוּא יְדִין עַמָּא דְאַרְעָא בִּזְכוּתָאיְדִין עַמְמַיָּא בִּתְרִיצוּתָא: והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים . עד בא הקץ הי' רגיל לשפטם ברחמים לפי מישרים המצווין בהם דן אותם בלילה כשהם ישנים מן העבירות : (י) וִ&#1432יהִ&#1444י יְהוָ&#1443ה מִשְׂגָּ&#1443ב לַדָּ&#1425ךְ מִ&#1437שְׂגָּ&#1431ב לְעִתּ&#1445וֹת בַּצָּרָֽה: וִיהֵי מֵימְרָא דַיְיָ תְּקוֹף לְמַסְכְּנָאתְּקוֹף … להמשך קריאה

פרשת נצבים – תפארת ישראל

——– אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם… טפכם נשיכם וגו' (כט, ט-י) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש … להמשך קריאה

הַאִם מֻשָּׂג "גִּרְסָא דְּיַנְקוּתָא" הַשַּׁיָּךְ לְגַבֵּי תּוֹרָה גַּם בְּעִנְיַן מִדּוֹת? וְהֵיאַךְ?

——– בהחלט כן, כמה שיעבוד האדם על מידותיו בגיל צעיר יותר כן בנקל ישתרשו בו המידות הטובות ביותר. וזכורני סיפור בהגה"צ רבי אליהו לאפיאן זצוק"ל שלקחוהו תלמידיו לבית החולים "הדסה" עבור טיפול בעינו, והמתינו בתחנת האוטובוס כחום היום זמן רב. והרב לא הזיז ראשו הנה והנה כדרך העולם שמסתכלים בכל רגע אימתי יבוא האוטובוס, אולם … להמשך קריאה

מַה לַּעֲשׂוֹת כְּשֶׁהָאִשָּׁה מְסָרֶבֶת לְקַבֵּל עָלֶיהָ תשובה?

——– א. אֵין חוֹבָה עָלֶיךָ לְהַכְרִיחַ אֶת אִשְׁתְּךָ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה בְּאֹפֶן שּׁוֹנֶה מֵאֲשֶׁר בֶּן אָדָם אַחֵר, מַה שֶּׁעָלֶיךָ הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלְּךָ מִבְּלִי לְאַלֵּץ אֶת בַּת זוּגָתְךָ לָלֶכֶת בְּדַרְכְּךָ, הַהַשְׁפָּעָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר הִיא בְּכָךְ שֶׁתַּרְאֶה שֶׁאַתָּה מְאֻשָּׁר מִדַּרְכְּךָ, וְדַרְכְּךָ הַחֲדָשָׁה מְבִיאָה לְךָ סִפּוּק וּמַרְגוֹעַ, הֶאָרַת פָּנִים, שִׁנּוּי לְטוֹבָה בְּמַצַּב הָרוּחַ, וְאָז לֹא יִשָּׁאֵר לְבַת זוּגָתְךָ … להמשך קריאה

סימן תפא – דינים שאחר הסדר – ערוך השולחן

——– א קבלה היתה ביד הגאונים, שאם רוצה לשתות כוס חמישי – שותה. וכן כתב הרמב"ם בפרק שמיני, וזה לשונו: ואחר כך מוזג כוס רביעי, וגומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר והוא "יהללוך ה' כל מעשיך…". ומברך "בורא פרי הגפן", ואינו טועם אחר כך כלום כל אותו הלילה חוץ מן המים. ויש לו … להמשך קריאה

סעי' א' – אסור לישב בתוך ד' אמות של מתפלל, אפילו מהצדדין. ועוסק בתפלה ואפילו בפרק איזהו מקומן, מותר, ויש מתיר בעוסק בתורה. ויש מי שאומר שכנגדו אפילו כמלא עיניו אסור, ואפילו עוסק בק"ש. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות לא: אני האשה הנצבת עמכה בזה מכאן שאסור לישב בתוך ד"א של תפלה. ופירש"י הנצבת עמכה שהיה עומד כמותה. וכתב הטור ז"ה בגימטריא תריסר דהיינו י"ב אמות לשלושה הרוחות. אבל התוספות (ד"ה עמכה) כתבו עמך משמע בתוך ד' אמות ומשום דכתיב עמכה מלא בה"א דייק כלומר שלא היה יושב בתוך … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רצו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁיִּכָּנֵס הַיּוֹם יִתְקַדֵּשׁ אָדָם גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, שֶׁהוּא נָקִי מִכָּל חֵטְא, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק מו מִפִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: רָאָה סַמָּאֵל שֶׁלֹּא מָצָא חֵטְא לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, יֵשׁ לְךָ עַם אֶחָד בָּאָרֶץ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יְחֵפֵי רֶגֶל, אַף יִשְׂרָאֵל יְחֵפֵי רֶגֶל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נְקִיִּים מִכָּל חֵטְא, אַף יִשְׂרָאֵל … להמשך קריאה

לסימן כ"ח אות א' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

הוּא בְּחִינַת וְאָנכִי תוֹלַעַת. חֶרְפַּת אָדָם. הַיְנוּ לַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת. הַסְּגֻלָּה הִיא בְּחִינַת תּוֹלָע [כִּי עַל-יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת אֱמוּנָה אוֹת ב']: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי … להמשך קריאה

משנה תרומות פרק ט – חק לישראל

——– א. הַזּוֹרֵע תְּרוּמָה, שׁוֹגֵג, יוֹפַךְ. וּמֵזִיד יְקַיֵּם. אִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, בֵּין שׁוֹגֵג, בֵּין מֵזִיד, יְקַיֵּם. וּבַפִּשְׁתָּן, מֵזִיד, יוֹפַךְ: (א) הזורע תרומה שוגג יופך. חורש ומהפך, כדי שלא יגדל, ואין בכך כלום: ומזיד יקיים. כיון שנקרא שם תרומה על השדה, היה נראה כמאבד את התרומה: ואם הביאה שליש אפילו שוגג יקיים. משום דאסור לאבד את … להמשך קריאה

הוכח תוכיח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בן השומע את הוריו שמדברים דברים שאסור לדבר בהם בשבת, יאמר להם בעדינות 'שבת היום', כדי שיבינו שאסור לדבר דברי חול בשבת. אך לא יאמר להם בלשון אזהרה ותוכחה – "אסור לדבר דברי חול בשבת". (ב קעו) השומע את אשתו מדברת דברי חול, יודיעה שאסור לדבר. ואם יודע … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ש

——– [שמות פרק-כט-ל]&nbsp שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ: [שמות פרק-כט-לז]&nbsp שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ: [במדבר פרק-ז-פה]&nbsp שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וְשִׁבְעִים הַמִּזְרָק הָאֶחָד כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: [ישעיה פרק-ג-ג]&nbsp שַׂר חֲמִשִּׁים … להמשך קריאה

תד. מצות קרבן מוסף ביום חג השבועות. – ספר החינוך

שנצטוו ישראל להקריב קרבן מוסף ביום חג השבועות, שהוא יום ששי בסיון, שנאמר (במדבר כח כו) וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליי בשבועותיכם וגו'. כבר כתבתי פעמים, כי בסדר אמר אל הכהנים במוסף דפסח (מצוה רצט), דברתי מענין המוספין. —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לְהִגָּמֵל מִמִּדַּת הַלֵּיצָנוּת?

——– מידת הליצנות נובעת מכמה סיבות, וביניהן: "ריקנות", דהיינו כשמודע האדם לריקנותו הפנימית מכל תוכן וערך אמיתי, וחש הוא תחושת ריקנות ויודע שבשביל כך אינו נחשב בין חבורתו, וחפץ להחשב ביניהם, אזי מושך תשומת לבם אליו בליצנותו. וכמו כן תופעה זו תיתכן מהגאוה, שיחפוץ האדם להשמיע חכמתו פקחותו וחריפותו על מנת להתכבד ופעמים שהוא על … להמשך קריאה

דילוג לתוכן