הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי בַּצּוֹמוֹת – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

תורה – ספר פלא יועץ

מי ימלל שבח התורה כי טוב סחרה מסחר כסף, וכדתנן (קדושין פב, ב) רבי נהוראי אומר, מניח אני כל אמניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה וכו'. וכבר התלמוד והמדרשים והזהר הקדוש וכל ספרי הקדש מלאים זיו, הם המדברים בשבח התורה, ולמפרסמות אייגבן צריכות ראיה וכלי עלמא ידעי, יעידון יגידון כי גדולה תורה ולגדלתה … להמשך קריאה

לסימן ח' אות ח' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

אָמַר הַמַּעְתִּיק מוּבָן מִזֶּה שֶׁטּוֹב לְהִתְאַנֵּחַ בָּעֵת הָעֲטִיפָה כִּי אָז בְּנָקֵל יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ רוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹתָיו: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

גמרא בכורות דף ל' ע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן הַבָּא לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת צָרִיךְ לְקַבֵּל בִּפְנֵי שְׁלשָׁה חֲבֵרִים וַאֲפִילוּ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לְקַבֵּל בִּפְנֵי שְׁלשָׁה חֲבֵרִים. זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל בִּפְנֵי שְׁלשָׁה חֲבֵרִים שֶׁכְּבַר קִיבֵּל עָלָיו מִשָּׁעָה שֶׁיָּשַׁב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף תַּלְמִיד חָכָם אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל בִּפְנֵי שְׁלשָׁה חֲבֵרִים וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲחֵרִים מְקַבְּלִים לְפָנָיו. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן … להמשך קריאה

סעי' ב' – לא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כוונתו, ולא בשעה המבטלת כוונתו. ועכשיו אין אנו נזהרין בכל זה, מפני שאין אנו מכוונים כ"כ בתפלה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' עירובין סה. ולא יתפלל לא במקום שיש בו דבר שמבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת כוונתו דא"ר חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל. רבי חנינא ביומא דרתח פירוש ביום שהיה כועס לא הוה מצלי, רבי אליעזר אומר הבא מן הדרך אל יתפלל תוך ג' ימים, ר' … להמשך קריאה

"תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי, וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה"

——– (משלי כג כו) ראשית, יש לדעת כי איסור חמור מן התורה להסתכל באשה שאינה אשתו, בין שהיא פנויה בין נשואה, ועובר על מה שנאמר בתורה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ואפילו רק בשערה או באצבעה הקטנה, אסור להסתכל (ברכות כד ע"א). ואמרו חכמים (נדרים כ ע"א): "כל הצופה בנשים, סופו בא לידי עבירה". … להמשך קריאה

עם מה לצאת למלחמה – תפארת ישראל

——– חדש "אלול" זמן תשובה לכלי זמן התבוננות להתמודדות במלחמת יצר הרע. מי אינו רוצה לנצח במלחמת היצר, הכי יש גבור יותר מהכובש את יצרו, היש מעלה ושכר כמעלתו ושכרו של הכובש מדותיו ותאוותיו ושם רסן לבלם את תשוקות ומאויי לבו השובב?! ואם כן השאלה, עם מה מתחילים, הרי מצוות רבות נצטוינו לעשותם והרבה מצוות … להמשך קריאה

משנה מנחות פרק ו – חק לישראל

——– א. אֵלוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת וּשִׁירֵיהֶן לַכֹּהֲנִים, מִנְחַת סֹלֶת, וְהַמַּחֲבַת, וְהַמַּרְחֶשֶׁת, וְהַחַלּוֹת, וְהָרְקִיקִין, מִנְחַת גּוֹיִם, מִנְחַת נָשִׁים, מִנְחַת הָעֹמֶר, מִנְחַת חוֹטֵא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת, וְהַקֹּמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם קְרֵבִין לְעַצְמָן: (א) אלו מנחות נקמצות. מנחת סולת נקמצת עיסה. ומנחת מחבת ומרחשת וחלות ורקיקים דהיינו מאפה, פותתן לאחר אפייתן. … להמשך קריאה

בית חדש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הבונה בית חדש, אסור ליכנס בו בשבת, כדי לעמוד על התקדמות הבניה. (ב קיח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

משנה זבחים פרק ח – חק לישראל

——– א. כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, אוֹ בְשׁוֹר הַנִּסְקָל, אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא, יָמוּתוּ כֻלָּם. נִתְעָרְבוּ בְשׁוֹר שֶׁנֶּעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה, אוֹ שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד, אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים, בָּרוֹבֵעַ, וּבַנִּרְבָּע, וּבַמֻּקְצֶה, וּבַנֶּעֱבָד, וּבָאֶתְנָן, וּבַמְּחִיר, וּבַכִּלְאַיִם, וּבַטְּרֵפָה, וּבַיּוֹצֵא דֹפֶן, יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, (וְיִמָּכְרוּ) וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נִתְעָרֵב בְּחֻלִּין תְּמִימִים, … להמשך קריאה

דּוֹרֵנוּ כְּהַיּוֹם חָמְרָנִי בְּיוֹתֵר, הַפִּרְצָה בְּהִתְחַדְּשׁוּת וּבִזְבּוּזִים הִנָּהּ לִקּוּי כִּמְעַט בְּכָל בַּיִת, הֲיֵשׁ לָזֶה קֶשֶׁר עִם דּוֹר עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא דַּוְקָא?

——– בהחלט ישנו לכך קשר ישיר ואמיץ. הרי הארכנו בכמה מקומות בדברי האוה"ח הק' (שמות ג, ח,) ששער הנו"ן של הטומאה שיתפרץ בדור עקבות משיחא מהותו הוא מינות והאפיקורסות והתכחשות לאמונה הפשוטה, והסברנו שלשם כך ישנם היום נסיונות קשים של עריות לפי שאין כמותן המכחישים את האמונה ומטמטמים את הדעת להאמין בעבודה זרה אפילו כפעור … להמשך קריאה

גמרא ערכין דף יד ע"ב – חק לישראל

——– וְהַבּוֹשֶׁת וְהַפְּגַם וְכוּ' אֲמָאי אֵימָא חֲמִשִּׁים סֶלַע אָמַר רַחֲמָנָא מִכָּל מִילֵי אָמַר רַב זְעִירָא יֹאמְרוּ בָעַל בַּת מְלָכִים חֲמִשִּׁים. בָּעַל בַּת הֶדְיוֹטוֹת חֲמִשִּׁים. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי אִי הָכִי גַּבֵי עֶבֶד נָמֵי יֹאמְרוּ עֶבֶד נוֹקֵב מַרְגָּלִית שְׁלשִים עֶבֶד עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה מַחַט שְׁלשִים אֶלָּא אָמַר רַב זְעִירָא אִילוּ בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם אֶחָד שֶׁלֹא כְדַרְכָּה וְאֶחָד כְּדַרְכָּה … להמשך קריאה

מעט מעט ובמזומנים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (לב.א) יל"ע, מה שייכות ישנה בין שמים והארץ לבין תוכחת ישראל על חטאיהם ועוונותיהם? ב. עוד יש לדקדק, מדוע נקט קרא "אמרי פי"- בלשון רבים, הרי היה יכול לומר "ותשמע הארץ מאמר פי"? ג. ועוד יש לדקדק, מדוע לגבי "שמים" נקט "דיבור", ולגבי "ארץ" נקט "אמירה"? … להמשך קריאה

סימן תסה – דין מורסן, ליתן לבהמה ולעופות בפסח – ערוך השולחן

——– א דבר ידוע דכשם שאסור בעצמו לאכול חמץ בפסח, כמו כן אסור ליתן לבהמתו. דחמץ בפסח אסור בהנאה, וגם עובר על "בל יראה" ו"בל ימצא". ונמצא דהנותן חמץ לבהמה חיה ועוף בפסח – עובר על שלושה לאוין: האחד על "לא תאכל חמץ", דכולל גם הנאה. והשנית על "בל יראה". והשלישית על "בל ימצא". ואין … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ג

——– [נחום פרק-ב-ז]&nbsp שַׁעֲרֵי הַנְּהָרוֹת נִפְתָּחוּ וְהַהֵיכָל נָמוֹג: [תהילים פרק-קב-ח]&nbsp שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג: [איוב פרק-כא-ג]&nbsp שָׂאוּנִי וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר וְאַחַר דַּבְּרִי תַלְעִיג: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

שפח. מצות שמירת המקדש. – ספר החינוך

שנצטוו הכהנים והלוים לשמר המקדש וללכת סביבו תמיד בכל לילה ולילה כל הלילה (עי' בסהמ"צ לר' חיים הלר עשה כב). ושמירה זו היא כדי לכבדו ולרוממו ולפארו, לא מהיות שום פחד מאויב חלילה. שנאמר (במדבר יח ד) ושמרו את משמרת אהל מועד. ולשון ספרי (כאן), ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות. הכהנים מבפנים, והלוים אף … להמשך קריאה

אָכֵן זָכִיתִי לְהַרְגָּשָׁה נְעִימָה וְנִפְלָאָה (שהזכרנו בתשובה הקודמת), אוּלָם מַדּוּעַ הָיְתָה זֹאת רַק זְמַנִּית וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנִּי?

——– מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת ה' וְלַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה – כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן חַלָּשׁ הוּא וְלֹא אִישׁ מִלְחָמָה נֶגֶד יִצְרוֹ, מָה עוֹשֶׂה הַקָּבָּ"ה כְּדֵי שׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ? נוֹתֵן לוֹ בְּרֹב רַחֲמָיו – בְּתוֹרַת מַתָּנָה סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְיֻחֶדֶת וְהִיא שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ בּוֹעֵר לַד' מִבְּלִי שֶׁיַּקְדִּים לְכָךְ שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת מִצִּדּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁמַּרְגִּילִים יֶלֶד לָלֶכֶת, מִתְּחִלָּה תּוֹפְסִים לוֹ בְּיָדוֹ וְאַחַר … להמשך קריאה

סימן שסח – דין אם אחר שערבו נתקלקל הערוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שסח – דין אם אחר שערבו נתקלקל הערוב א עֵרְבוּ וְאַחַר כָּךְ א נִתְקַלְקֵל הָעֵרוּב וּבָא אֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר לַחֲזֹר וּלְתַקְּנוֹ, אִם בָּא לְעָרֵב מִמִּין הָרִאשׁוֹן, אֲפִלּוּ כָּלָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ וַאֲפִלּוּ מְעָרֵב עֲלֵיהֶם מִשֶׁלָּהֶם. וְאִם בָּא לְעָרֵב מִמִּין אַחֵר, אִם כָּלָה הָרִאשׁוֹן צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָהֶם, אִם מְעָרֵב מִשֶׁלָּהֶם; וְאִם מִשֶּׁלּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעָם … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כח – חק לישראל

——– (ו) טֽוֹב-רָ&#1453שׁ הוֹלֵ&#1443ךְ בְּתֻמּ&#1425וֹ מֵעִקֵּ&#1445שׁ דְּ&#1437רָכַ&#1431יִם וְה&#1443וּא עָשִֽׁיר: טָב מִסְכֵּינָא דִמְהַלֵךְ בִּתְמִימוּתֵיהּ מִןהוּא דִמְעַקְמָן אָרְחָתֵיהּ וְהוּא עַתִּיר: טוב רש . אף עני שבתורה : והולך בתומו . במעשים טובים : (ז) נוֹצֵ&#1443ר תּ&#1453וֹרָה בֵּ&#1443ן מֵבִ&#1425ין וְרֹעֶה ז&#1437ֽוֹלְלִ&#1431ים יַכְלִ&#1445ים אָבִֽיו: דְּנָטַר אוֹרָיְתָא בְּרָא הוּא דְמִתְבַּיֵןוּדְמִתְחַבֵּר לִזְלִילֵי מַחֲמֵץ אֲבוּי: ורועה זוללים . מחבר לו זוללים והוא … להמשך קריאה

אַל תִּתְעָרֵב! – דובב שפתי ישנים

——– ט"ז, א': וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין ק"ט ע"ב.))) וְלֹא הִזְכִּיר בֶּן יַעֲקֹב, שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עַל מַחְלָקְתָּם. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אָדָם לְמַחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין שְׁנַיִם, שֶׁ*(((משלי כ"ו, י"ז. ופירש הגר"א זצוק"ל: … להמשך קריאה

כי תצא למלחמה – במלחמת היצר הרע הכתוב מדבר – תפארת ישראל

——– מתוך הספר "נתיבות שלום": המפרשים עמדו על הלשון כי תצא למלחמה, שהיה לו לכתב כי תלחם באויביך. וכן יש לבאר "על איביך" ולא כתיב על אויב, שמשמע שמדבר על האויב הידוע. כן צריך באור אמרו: "ונתנו ה' אלקיך בידך" מה ענינו לפרשת יפת תאר, שלצרך הענין היה די באמרו כי תצא למלחמה על איביך … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ד

——– [דברים פרק-ו-ד]&nbsp שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד: [שמואל א פרק-כה-ח]&nbsp שְׁאַל אֶת נְעָרֶיךָ וְיַגִּידוּ לָךְ וְיִמְצְאוּ הַנְּעָרִים חֵן בְּעֵינֶיךָ כִּי עַל יוֹם טוֹב בָּנוּ תְּנָה נָּא אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ וּלְבִנְךָ לְדָוִד: [צפניה פרק-ג-יג]&nbsp שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית כִּי הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ וְאֵין … להמשך קריאה

זוהר אמור דף צט ע"ב – חק לישראל

——– סִדְרָא תְּלִיתָאָה קָלָא נָפִיק וְסָלִיק וּבָקַע כָּל אִנּוּן רְקִיעִין וְרַחֲמֵי מִתְעֲרָן וּמָטֵי הַהוּא קָלָא לְרֵישֵׁיהּ דְּיַעֲקֹב וְיַעֲקֹב אִתְעָר וְחָמֵי לְאַבְרָהָם מִתְתַּקַּן בְּגִיסָא אָחֳרָא כְּדֵין אֲחִידָן תַּרְוַיְהוּ בֵּיהּ בְּיִצְחָק דָּא מֵהַאי סִטְרָא וְדָא מֵהַאי סִטְרָא וְלָא יָכְלִין תּוּקְפּוֹי לְנַפְקָא לְבָר. וְהַנֵּי תְּלָתָא סִדְרִין כֻּלְּהוּ סִדְרָא חָד. סִדְרָא אָחֳרָא קָלָא נָפִיק וְסָלִיק וְנָטִיל לְאַבְרָהָם מֵאַתְרֵיהּ וְנָגִיד … להמשך קריאה

כל מצוה כנגד איבר בגופו של האדם – אפיקי אליהו על התורה

——– א. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (לב.א) איתא בבעל הטורים – "השמים ואדברה"- עולה תרי"ג, כלומר האזינו לתרי"ג מצות. ויל"ע, מה רצתה התורה בהדגשתה לקיום כל התרי"ג מצוות הנלמדים מתיבות "השמים ואדברה"? ב. ותשמע הארץ אמרי פי (לב.א) יש לדקדק, מדוע נקט קרא "אמרי פי"- בלשון רבים, ולא "מאמר פי" או "אמרתי"- … להמשך קריאה

זוהר פנחס דף רמ"ו ע"א – חק לישראל

——– תְּלַת אִינוּן דְּגַרְמִין בִּישׁ לְגַרְמַיְיהוּ תְּרֵין בְּהָאי עַלְמָא וְחָד בְּעַלְמָא אַחֲרָא וְאִלֵּין אִינוּן. מָאן דְלָיִיט גַּרְמֵיהּ דְּתָנֵינָן חַד מְמָנָא אִתְפְּקַד קָמֵיהּ דְּבַר נָשׁ וּבְשַׁעְתָּא דְלָיִיט גַּרְמֵיהּ הַהוּא בַר נָשׁ הָאי מְמָנָא וְשִׁבְעִין אַחֲרָנִין דִמְּמָנָן תְּחוֹתֵיהּ נַטְלִין הַהִיא מִלָּה וְאַמְרֵי אָמֵן וְסַלְקֵי לָהּ לְעֵילָא וְדַיְינִין לָהּ וְאִיהוּ רָדִיף אֲבַתְרֵיהּ עַד דְּעָבִיד לֵיהּ וְאַשְׁלִים לֵיהּ הַהִיא … להמשך קריאה

שפט. שלא יתעסקו הכהנים בעבודת הלוים ולא הלוים בעבודת כהנים. – ספר החינוך

שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים, ולא הכהנים בעסק הלוים, אלא כל אחד יעשה מלאכתו המיחדת לו, מדכתיב (במדבר ד יט) איש איש על עבודתו ואל משאו. ולשון המניעה שבאה בזה הוא שנאמר בלוים (שם יח ג) אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ואחר כן שב הכתוב מדבר אל הכהנים ואמר ולא ימותו גם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן