"תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי, וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה"

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר סדר היום בהלכה ובאגדה "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי, וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה"
תוכן עניינים הצג

——–

(משלי כג כו)

ראשית, יש לדעת כי איסור חמור מן התורה להסתכל באשה שאינה אשתו, בין שהיא פנויה בין נשואה, ועובר על מה שנאמר בתורה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ואפילו רק בשערה או באצבעה הקטנה, אסור להסתכל (ברכות כד ע"א). ואמרו חכמים (נדרים כ ע"א): "כל הצופה בנשים, סופו בא לידי עבירה". ועוד אמרו (ברכות סא ע"א): "הַמְרַצֶּה [מעביר] מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה, אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו, לא ינקה מדינה של גיהנם". ואמרו בתלמוד ירושלמי (ברכות פ"א ה"ה): הלב והעיניים שני סרסורים של החטא, ולכן אמר הפסוק: "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי, וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה", אמר הקב"ה, אם אתה נותן לי את ליבך ועיניך, אני יודע שאתה שלי ולא תחטא. וכל הכובש עיניו מהעריות, זוכה ומקבל פני שכינה.

וכתב הבית יוסף, לא יהיה האדם קל בעיניו להביט ולראות מהרה קל חיש בכל מקום, שזהו עוון פלילי. ועל כל אדם כשהולך בשוק, להביט למטה כפי האפשר. ואם ראה אשה מרחוק, חייב להעלים מבטו ממנה ולהסתכל לכיוון אחר. (פסקי תשובות א תרב)

חינוך – כשם שחובה על כל אחד מישראל להשמר ולהזהר בענייני קדושה, כך חובה עליו לחנך את ילדיו לאיסור הסתכלות, אף שבדרך כלל בגילם אין זו אלא ראיה לפי תומם. והניסיון מוכיח שהיראה הנקנית בימי הילדות עומדת לעד. (פס"ת א תרד)

אסור לומר דברים שבקדושה כנגד בשר אשה מגולֶה שהדרך לכסותו, אבל אם אין הדרך לכסותו, כפניה וידיה, וראה באקראי, מותר לקרוא. אבל להסתכל בדרך הנאה, הרי זה איסור חמור ועוונו גדול מאוד, כמבואר לעיל שאסור להסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה. (ה"ב ה כח)

אסור לומר דברים שבקדושה כנגד טפח [8 ס"מ] מגולה של אשתו שהדרך לכסותו, כשמסתכל בו ממש, אבל אם רואה באקראי, מותר. ואם אין הדרך לכסותו כפניה וידיה, אף אם מסתכל בו ממש, מותר (ה"ב ה כו). והוא הדין כנגד אמו, אחותו, בתו ונכדתו. אבל שאר קרובותיו, דינן כשאר נשים שאסור. (פסקי תשובות א תקצח)

אסור לומר דברים שבקדושה גם בפני בנות קטנות שאינן לבושות בצניעות. ולדעת רבים מהפוסקים דין זה מגיל שלוש שנים ומעלה, ויש אומרים שאין זה תלוי בגיל אלא לפי קטנות גופן שאין דעת בני אדם עליהן. ועל כן, יש להזהר שלא להביא לבית הכנסת בנות קטנות שאינן לבושות כהלכה. ותקנה טובה עשו בבתי כנסת רבים, שלא להביא בנות מגיל שלוש כלל. ובפחות מגיל שלוש, רשאי להביאן בתנאי שאין שום חשש שיפריעו למתפללים, אך אין ענין להביאן. (ד תרסד)

וכאן המקום להאיר אודות בתי כנסת הממנים אשה על ניקיון המקום, ופעמים שהיא באה בלבוש שאינו כהלכה ובגילוי ראש, שבודאי לא נכון שתכנס לבית הכנסת בצורה כזו, ולעבור על רצון ה' בביתו. על כן, חובה קדושה על הגבאים לומר לה, שלפחות בשעה זו, תלבש שמלה וכיסוי ראש, ותבוא עליה ברכה.

אם טעה וקרא קריאת שמע כנגד מקום האסור, יחזור ויקרא שוב. ואם התפלל כך, יחזור להתפלל בתנאי של נדבה, שאם הוא חייב, הרי הוא חוזר, ואם אינו חייב, הריהו מתפלל תפלת נדבה. (ד תרע)

מותר לאשה לקרוא ולברך כנגד טפח ויותר מגולה שלה או של חברתה, שאין דין זה שייך אלא באיש כנגד אשה. (ד תרסט)

הנוסע באוטובוס ונמצאות מולו נשים בבגדי פריצות, רשאי לומר דברי תורה בפיו, ובלבד שיתן עיניו בספר, או שיהפוך פניו לצד אחר, או שיעצום את עיניו. (ד תרסח)

רב הבא לערוך "חופה וקידושין", ולצערנו ניצבת הכלה או מקרובות המשפחה בבגדי פריצות, יַפנה הרב את עיניו מעט לכיוון אחר שלא יראה אותן או שיעצום את עיניו. והנכון להודיע מראש לחתן ולכלה שישימו לב שלפחות הכלה והנשים הניצבות עמה בחופה כאם החתן ואם הכלה, יכסו עצמן כהלכה בטוּל גדול. ומי יתן ויערה עלינו הקב"ה רוח טהרה ממרום ונזכה לעשות רצונו יתברך בקדושה ובטהרה.

מצות חינוך – על כל אב ואם להקפיד שבנותיהם ילכו בבגדים צנועים. והורים המזלזלים בזה, ואינם מורים לבנותיהם את דרך התורה של אמותינו הקדושות, ללכת בצניעות ויראת שמים כיאות לבת ישראל הכשרה, ומניחים לבנותיהם ללבוש בגדים צמודים וקצרים, עתידים ליתן את הדין. שהרי כל מטרת הלבוש היא להצניע את הגוף, והן עושות להיפך, רחמנא ליצלן. ובפרט שאין זה עוון פרטי לעצמה כאכילת חזיר וחילול שבת, אלא היא חוטאת ומחטיאה את הרבים באיסורי תורה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", בכל צעד ושעל.

אסור לומר דברים שבקדושה בפני אשה ההולכת בבגדים צמודים המבליטים את הגוף, אף שאין בשרה מגולה, ואפילו היא אשתו וכמבואר לעיל. (פסקי תשובות א תקצז)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן