שיחה לחדש אלול – תפארת ישראל

——– אלול – א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י. א. אלול – חדש חרדת הדין מפרסמים המה דבריו של גאון המוסר, הגאון ר' ישראל מסלנט, המובאים בספר "אור ישראל" (אגרת יד): "לפנים בישראל כל איש אחזו פלצות בשמעו את קול הקורא קדוש – אלול ! " לכאורה יש להבין, הרי סבת החרדה ואחיזת הפלצות בשמיעת קול קורא … להמשך קריאה

סימן תסג – אם מותר לחרוך שני שבלים יחד, ודין כרמל – ערוך השולחן

——– א מותר לחרוך שני שבלים ביחד. וכן מותר למלאות קדירה שבלים לייבשם בתנור, ואין חוששין שמא על ידי החמימות יצאו מים משבולת אחת ויפלו על חבירתה, לפי שזהו מי פירות ואינו מחמיץ. ואף למנהגינו שאין לשין במי פירות, כמו שכתבתי בסימן הקודם, מכל מקום לא חיישינן לזה, דאין זה מצוי כל כך פליטת השבלים. … להמשך קריאה

כל מלאכתך עשויה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מהפסוק בישעיה: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ… וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר", למדו חז"ל (שבת קיג ע"א) שלא יתעסק אדם בשבת בחפצי חול, אלא יהיה בעיניו כאילו כל מלאכתו עשויה. אבל בחפצי שמים לצורך מצוה, מותר, כדלהלן. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

יֶשְׁנָם בַּעֲלֵי תשובה הַמִּתְיַסְּרִים בְּמַהֲלַךְ תְּשׁוּבָתָם, וְיֶשְׁנָם שֶׁאֵינָם מִתְיַסְּרִים, מַדּוּעַ?

——– כַּמָּה תְּשׁוּבוֹת לַדָּבָר, אוּלָם נִתְיַחֵס לִתְשׁוּבָה אַחַת הַמּוּבֵאת בְּ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן (ד, כט) שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּאִם הָאָדָם שָׁב בִּתְשׁוּבָה שֶׁלֹּא מֵחֲמַת מְצוּקָה וְהֶכְרֵחַ אֶלָּא מֵרְצוֹנוֹ וּמֵאַהֲבָתוֹ לַה', זֶהוּ נִקְרָא הַשָּׁב "בְּכָל לֵב" וְחושֵׂךְ מֵעַצְמוֹ יִסּוּרִים, אוּלָם מִי שֶׁאֵינוֹ שָׁב מֵרְצוֹנוֹ אֶלָּא מִמְּצוּקָה וְהֶכְרֵחַ הֲרֵי שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ אֵינָהּ מִכָּל הַלֵּב אֲזַי הַיִּסּוּרִים מַשְׁלִימִים אֶת … להמשך קריאה

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם כְּשֶׁבְּנֵי הַבַּיִת דּוֹרְשִׁים רַחֲבוּת, הַאִם נָכוֹן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת עַל חֶשְׁבּוֹן בְּנֵי הַבַּיִת אוֹ שֶׁזּוֹ מִדָּה טוֹבָה רַק לָאָדָם עַצְמוֹ, וּבִפְרָט שֶׁקַּיָּם גַּם חֲשָׁשׁ בְּאִם יְצַמְצֵם מֵהֶם שֶׁיִּתְאַוּוּ וְיַחְמְדוּ אֶת מַה שֶּׁאֵין לָהֶם?

——– למדנו גאון המוסר הגר"י סלנטר, דאין נכון להשתמש בשבירת התאוות והמדות על חשבון הזולת, וכגון האדם לעצמו ינהג בענוה ובשפלות, אולם את חבירו יכבד וירומם, וכגון האדם הנוהג לעצמו להסתפק בלחם ומים, לחבירו יאכיל תרנגולות פטומות וכיוצא, דאין נכון לאדם לצער את זולתו בשביל ההנהגות החסודות שלו זהו לפי שאין הנהגת והצלת אחרים תלויה … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק קז – חק לישראל

——– (כו) יַעֲל&#1443וּ שָׁ&#1453מַיִם יֵרְד&#1443וּ תְהוֹמ&#1425וֹת נַ&#1437פְשָׁ&#1431ם בְּרָעָ&#1445ה תִתְמוֹגָֽג: סָלְקִין צֵית שְׁמַיָא נָחֲתִין עִמְקֵיתְהוֹמַיָא נַפְשַׁתְהוֹן בְּבִישָׁא תִּתְמוֹגֵג: (כז) יָח&#1443וֹגּוּ וְ&#1453יָנוּעוּ כַּשִּׁכּ&#1425וֹר וְכָל-חָ&#1437כְמָתָ&#1431ם תִּתְבַּלָּֽע: יִרְתְּתוּן יְנוּעוּן הֵיךְ רַוְיָא דַחֲמַרוְכָל חוּכְמַתְהוֹן מִסְתַּלְעֲמָא: יחוגו . לשון שבר הוא וכן בחגוי הסלע ( שה"ש ב' ) וכן והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא ( ישעיה י"ט ) : (כח) וַיִּצְעֲק&#1443וּ … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יח – חק לישראל

——– (טו) לֵ&#1443ב נָ&#1453בוֹן יִקְנֶה-דָּ&#1425עַת וְאֹ&#1445זֶן חֲ&#1437כָמִ&#1431ים תְּבַקֶּשׁ-דָּֽעַת: לִבָּא דְמִתְבַּיֵן נִקְנֵא יְדִיעֲתָא וְאֻדְנָאדְחַכִּימֵי תִבְעֵי מַנְדְּעָא: (טז) מַתָּ&#1443ן אָ&#1453דָם יַרְחִ&#1443יב ל&#1425וֹ וְלִפְנֵ&#1430י גְדֹלִ&#1443ים יַנְחֶֽנּוּ: מוֹהַבְתֵּיהּ דְּבַר נָשָׁא מְרַוְחָא לֵיהּוּקְדָם רַבְרְבֵי מְקִימָא לֵיהּ: מתן אדם ירחיב . כפשוטו , ומדרשו בנותני צדקה מדבר שמרחיב לו חלקו לע"ל וגם בחייו לפני גדולים ינחנו ואומרים עליו שהוא חשוב : … להמשך קריאה

להיות בן תורה – הברכה והאושר הכי גדולים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (לב.א) יש לבאר כוונת הפסוק! ב. יערף כמטר לקחי וכו' כשעירים עלי דשא וכו' (לב.ב) פירש רש"י – מה הרוחות הללו מחזיקין את העשבים ומגדלין אותם, אף דברי תורה מגדלין את לומדיהן. וצ"ב, מה העניין שדימה הפסוק את דברי התורה למטר, טל, רוחות-שעירים ורביבים הקיימים בעולם, … להמשך קריאה

סעי' א' – צריך לכוין פירוש המילות, ויחשוב ששכינה כנגדו, ויסיר המחשבות הטורדות אותו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מברכות לא. תניא המתפלל צריך שיכוין לבו שנאמר תכין לבם פירוש שיכוין פי' המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאילו שכינה כנגדו שנא' שויתי ה' לנגדי תמיד. עוד כתב הטור ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כי אילו היה מדבר לפני מלך ב"ו שהיום כאן ולמחר … להמשך קריאה

סימן תסד – דין חרדל שנתערב בתוכו קמח – ערוך השולחן

——– א חרדל שקורין זענעפ"ט, והוא חד וחזק מאוד, ומטבלין בו בשר, ויש בו חומץ או שארי מיני קיוהא, ונותנין בו גם מעט מים, ודרך לתת בו קמח מעט – אסור לעשות כן בפסח. דאף על גב דהחומץ והיוצא מן החרדל הוי מי פירות, מכל מקום כיון שיש מים גם כן – הוי מי פירות … להמשך קריאה

פֶּרֶק חֲמִשִּׁי [רפד] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כַּמָּה גְּדוֹלָה כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו פָּתַח לָאָדָם פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה כִּדְגָרְסִינָן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּא (כא, ו): "וְעַתָּה פֶּן־יִשְׁלַח יָדוֹ" (בראשית ג, כב), אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא: מְלַמֵּד שֶׁפָּתַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה", וְאֵין "וְעַתָּה" אֶלָּא לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" … להמשך קריאה

עָצְמַת הַדִּבּוּר – דובב שפתי ישנים

——– ט"ז, א': וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פ"א.))) מָשַׁךְ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁבָּהֶם בִּדְבָרִים. יִלְמַד הָאָדָם מִכָּאן עַד כַּמָּה גָּדוֹל הוּא כֹּחַ הַדִּבּוּר, וְעַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא הַשְׁפָּעָתוֹ לְטוֹב אוֹ לְרַע*(((וראה בליקוטי מוהר"ן (תורה מ"ג) שבשעה שרשע מדבר, … להמשך קריאה

שפז. שלא לתור אחר מחשבת הלב וראית העינים. – ספר החינוך

שלא נתור אחר מחשבת הלב וראית העינים, שנאמר (במדבר טו לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחדי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם. ענין לאו זה שנמנענו שלא ניחד מחשבותינו לחשב בדעות שהם הפך הדעת שהתורה בנויה עליו, לפי שאפשר לבוא מתוך כך למינות, אבל אם יעלה על לבו רוח לחשב באותן דעות הרעים יקצר מחשבתו בהם, … להמשך קריאה

משנה בכורות פרק ב – חק לישראל

——– א. הַלוֹקֵחַ עֻבַּר פָּרָתוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְהַמּוֹכֵר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, וְהַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְקַבָּלָה, פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג), בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בַאֲחֵרִים. כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם חַיָּבִין. לֹא נִפְטְרוּ מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, (וְלֹא נִפְטְרוּ) אֶלָּא מִפִּדְיוֹן הַבֵּן וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר: (א) הלוקח עובר פרתו. אע"פ שאינו רשאי. למכור לו … להמשך קריאה

הפסק בין ליבו לערוה

——– גם כשהערוה מכוסה, עדיין אינו רשאי לומר דברים שבקדושה כשלבו רואה את הערוה, דהיינו, כשאין הפסק בין לבו לערוה. ולכן אם הוא לבוש חלוק בלבד, צריך לחגור במתניו, כדי להפסיק בין לבו לערוה, ואם לא חגר, אסור לו לומר דברים שבקדושה, ורק להרהר מותר. ובכל אופן, אם הוא לבוש בגד תחתון, מותר לו לומר … להמשך קריאה

תנאי האיסור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ישנם שני תנאים שבאם יתקיימו שניהם אסור להתעסק בחפצי חול: א. כשהדבר ניכר. ב. כשמתכוון לכך. למשל: אסור לאדם לעמוד בצד גינתו באופן שניכר שמעיין בצרכיה וחושב כיצד לתקנה ולסדרה. אבל אם לא ניכר שמעיין בצרכיה אלא כהולך ומטייל בה, אף אם באמת חושב כיצד לתקנה, הרי זה … להמשך קריאה

תפילין – ספר פלא יועץ

תפלין צריכים גוף נקי שלא יישן בהם ושלא יפיח בהם. וכתבו הפוסקים (או"ח סי' לח סעיף ב), שאם ברור לו שלא יוכל עמד בלי הפחה, וזמן תפלה עוברת, מוטב שיעבר זמן תפלה וישלים אותה בתפלה שאחריה ולא יתפלל בגוף שאינו נקי ולא יפיח בתפלין. וצריך הכנה, שהרי אמרו (ברכות טו א) הרוצה שיקבל עליו על … להמשך קריאה

הַאִם יֵשׁ רַע בַּדָּבָר לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט מִצַּד אֶחָד וּמֵאִידָךְ לֶאֱסֹף מָמוֹן רַב?

——– איש כזה משחית לעצמו את מדת האמונה והבטחון בידים ממש, ומלמד עצמו היאך שלא להצטרך לבטוח בה' ולסמוך על עצמו בלבד, ולחיות תמיד בבטחון בעצמו ולסמוך ועוד משריש בכך את מדת הקמצנות כידוע שמדרך ה"אספנים" לצמצם מאד מעצמם ומאחרים להרבות הונם, כמו כן מתרחק הוא מאד מצות הצדקה, ויתאכזר על העניים ולבו יהא לב … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ח – חק לישראל

——– (ב) בְּרֹאשׁ-מְרוֹמִ&#1445ים עֲלֵי-דָ&#1425רֶךְ בֵּ&#1430ית נְתִיב&#1443וֹת נִצָּֽבָה: בְּרֵישׁ רָמָתָא עַל אָרְחָא אִיתָאוּבֵינַת שְׁבִילֵי קָיְמָא: (ג) לְיַד-שְׁעָרִ&#1445ים לְפִי-קָ&#1425רֶת מְב&#1430וֹא פְתָחִ&#1443ים תָּרֹֽנָּה: וְעַל תַּרְעֵי בְפוּמָא דְּקִרְיָא וּבְמַעֲלָנָאדְתַרְעֵי מִשְׁתַּבְּחָא וְאָמְרָה: לפי קרת . תקרה הנתונה על השער ויושבים עליה : תרונה . תזעקנה ומה היא אומרת : (ד) אֲלֵיכֶ&#1443ם אִישִׁ&#1443ים אֶקְרָ&#1425א וְ&#1437קוֹלִ&#1431י אֶל-בְּנֵ&#1445י אָדָֽם: לְכוֹן גַּבְרֵי קָרִינָא וְקָלִי … להמשך קריאה

מִנַּיִן יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאָכֵן אָהוּב וְנֶחְמָד אֲנִי בִּתְשׁוּבָתִי?

——– תּוֹפָעָה מְיֻחֶדֶת מְצוּיָה אֵצֶל הַמִּתְקָרְבִים לִתְשׁוּבָה, שֶׁבִּתְחִלַּת דַּרְכָּם מַרְגִּישִׁים עֲרֵבוּת וְהֶאָרָה נִפְלָאָה, וּמִתְלַוֶּה אֲלֵיהֶם הַרְגָּשַׁת נְעִימוּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֲרָהּ אֶלָּא רַק לְהַרְגִּישָׁהּ, כָּךְ שֶׁאִם זָכִיתָ לָזֶה בְּוַדַּאי מְבֻשָּׂר אַתָּה שֶׁהַיָּדַיִם הַפְּתוּחוֹת לְקַבֵּל שָׁבִים אָכֵן הוּשְׁטוּ לְךָ בְּאַהֲבָה וּבְרֹב חִבָּה. וְגַם לְלֹא סִימָן הַנִּזְכָּר, חַיָּב כָּל יְהוּדִי לְהַאֲמִין שֶׁאֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתשובה וְאָהוּב וְנֶחְמָד … להמשך קריאה

לסימן ו' אות ו' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל אִלְמָלֵי שָׁמְרוּ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת הַיְנוּ שְׁנֵי הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁהֵם שְׁלֵמוּת הַתְּשׁוּבָה הַמְּבִיאָה גְאֻלָּה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

נביאים – יחזקאל – פרק מה – חק לישראל

——– (ה) וַחֲמִשָּׁ&#1448ה וְעֶשְׂרִ&#1445ים אֶ&#1433לֶף&#1433 אֹ&#1428רֶךְ וַעֲשֶׂ&#1445רֶת אֲלָפִ&#1430ים רֹ&#1425חַב (יהיה) וְֽהָיָ&#1441ה לַלְוִיִּם&#1449 מְשָׁרְתֵ&#1448י הַבַּ&#1447יִת לָהֶ&#1435ם לַאֲחֻזָּ&#1430ה עֶשְׂרִ&#1445ים לְשָׁכֹֽת: וְעַשְּׂרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין אוּרְכָּא וְעַסְרָאאַלְפִין פּוּתְיָא וִיהֵי לְלֵיוָאֵי מְשַׁמְשֵׁיבֵיתָא לְהוֹן לְאַחֲסָנָא עַשְּׂרִין לִשְׁכַּן: וחמשה ועשרים אלף . קנים אורך ועשרת אלפים רחב תרימו רצועה אחרת אצל זו בדרומה של זו לצורך הלוים כך מפורש בסוף הספר שהיא … להמשך קריאה

סימן שסז – אם אשה יכולה לערב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שסז – אם אשה יכולה לערב א אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעָרֶבֶת לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אֲפִלּוּ אִם מִחָה בָּהּ שֶׁלֹּא לְעָרֵב, וַאֲפִלּוּ אֵין רָגִיל לְעָרֵב עִמָּהֶם. וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁאוֹסֵר עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן שֶׁאֵין הַבַּיִת פָּתוּחַ אֶלָּא לְאוֹתוֹ חָצֵר; אֲבָל אִם הוּא פָּתוּחַ לִשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, בְּאַחַת רָגִיל לָצֵאת וְלָבֹא תָּדִיר שֶׁאוֹסֵר עֲלֵיהֶם, וּבְאַחַת אֵינוֹ רָגִיל לָצֵאת וְלָבֹא, … להמשך קריאה

פרשת כי תצא – תפארת ישראל

——– כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו (כא, י) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא … להמשך קריאה

משנה ערכין פרק ג – חק לישראל

——– א. יֵשׁ בָּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, בָּאוֹנֵס וּמְפַתֶּה וּמוֹצִיא שֵׁם רָע לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר. יֵשׁ בָּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר כֵּיצַד, אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַנָּאֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְאֶת הַכָּעוּר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סָלַע. וְאִם אָמַר הֲרֵי דָמָיו עָלַי, נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ: (א) יש בערכין להקל ולהחמיר וכו'. כולהו … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ב

——– [בראשית פרק-ב-יא]&nbsp שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב: [ירמיה פרק-יב-יא]&nbsp שָׂמָהּ לִשְׁמָמָה אָבְלָה עָלַי שְׁמֵמָה נָשַׁמָּה כָּל הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב: [יחזקאל פרק-לב-כב]&nbsp שָׁם אַשּׁוּר וְכָל קְהָלָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתָיו כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב: [תהילים פרק-כו-ה]&nbsp שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים וְעִם רְשָׁעִים לֹא אֵשֵׁב: [תהילים פרק-לב-יא]&nbsp שִׂמְחוּ … להמשך קריאה

דילוג לתוכן