——–
א. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (לב.א)
יל"ע, מה שייכות ישנה בין שמים והארץ לבין תוכחת ישראל על חטאיהם ועוונותיהם?
ב. עוד יש לדקדק, מדוע נקט קרא "אמרי פי"- בלשון רבים, הרי היה יכול לומר "ותשמע הארץ מאמר פי"?
ג. ועוד יש לדקדק, מדוע לגבי "שמים" נקט "דיבור", ולגבי "ארץ" נקט "אמירה"?
ד. יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי (לב.ב)
יש לדקדק, מדוע ב"מטר" נקט קרא דווקא לשון לקחי, ואילו ב"טל" לשון אמרתי?
ה. עוד יש לדקדק, מדוע נקט במטר לשון "יערף" ובטל לשון "תזל" דווקא, ולא להפך?
ו. כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב (לב.ב)
יש להבין, מדוע "עלי עשב"- רק כ"רביבים", ולא "כשעירים"?
ז. בנים לא אמון בם (לב.כ)
יש לידע, כיצד אפשר לתקן את פגם ה"בנים לא אמון בם"?
ח. לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם (לב.כט)
יש לדקדק, דתיבת "זאת" מיותרת היא!
ט. על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צין על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל (לב.נא)
פירש רש"י – "על אשר לא קדשתם אותי"- גרמתם לי שלא אתקדש, אמרתי לכם: "ודברתם אל הסלע" והם הכוהו.
ויש לבאר – מה העניין שצריך לדבר אל הסלע דווקא ולא להכותו?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של החפץ חיים בספרו משלי החפץ חיים [משל קנ] בעניין דרך השיבה בתשובה בשלבים. וז"ל – אמנם גלוי וידוע לפניו יתברך שלמרות הבטחותינו נשוב ונחטא, אולם אף על פי כן, אין הוא, שרחום וחנון שמו, יכול להשיב פנינו ריקם בבקשתנו, ואפשר שאף היה נעתר לנו ושולח לנו באמת גואל צדק להעלותנו מבור גלותנו.
ברם, כאן באה מידת הדין ומעכבת בידו כביכול, וטוענת שאנו "בנים לא אמון בם"- מבטיחים אנו לחזור בתשובה שלימה אך מעולם לא עמדנו בדיבורינו ולא קיימנו הבטחותינו.
לפיכך, אין דרך אחרת לפנינו אלא לעשות כאותו חנווני, אם אין בכחנו לקנות כמות גדולה של סחורה ולחזור בתשובה שלימה – האין טוב לנו לקנות מעט מעט ובמזומנים? הבה נתחיל ונחזור בתשובה על עוונות קלים שבידינו לשון הרע שקר ורכילות, קמעא קמעא נסלק את חובותינו עד אשר נעמוד על רגלינו כבני אדם מהוגנים ודיבור שלנו יהא נאמן עליו יתברך. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי דרך השיבה בתשובה, חייבת להיות שלב שלב קמעא קמעא, ולא בבת אחת, כי תפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת.
ותדע – שהרי האדם הינו גוף חומרי, עם נשמה רוחנית ואדם שהיה שקוע בחומר וטימא את נשמתו, צריך לטהרה ולזככה. הדבר יכול להיות רק בשלבים, במיוחד בזמן שהגוף החומרי מושך לכיוון הגשמיות להיטמא עוד ועוד. לכן כדי לבטל רצונותיו צריך להחדיר לאט לאט את התרופה – התורה הקדושה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א', ב' וג' מתורצות – רצה משה לרמז לנו, כי בעבודת ה' ישנן ב' דרכים -"שמים" ו"ארץ". השמים – הינם סמל לעובדי ה' התדירים, העובדים את ה' בשלימות ובדביקות – הם צריכים להיות בגדר -"ואדברה"- בדרך הקשה (דיבור – קשה), ולשמור את כל התורה ללא חסרון של אף לא מצווה קלה.
אולם, ישנה דרך נוספת של "ארץ"- סמל לאותם בעלי תשובה אשר היו גשמיים בעברם – אשר עסקו בענייני הארץ השפלים והגשמיים. אותם מצווה ה' לנהוג בדרך של "אמרי פי"- בדרך הקלה (אמירה – קלה ונוחה). כביכול, לחלק את התורה ל"אמרי"- כמה חלקים, לאט לאט לשמור עוד מצוה ועוד מצוה, לא בבת אחת, למען תעלה התעלותם יפה, ולא ח"ו יפלו ויחזרו לסורם.
לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – ממשיך משה לפרש באותה הדרך, לבאר כי ישנן ב' דרכים בעבודת ה' – של "מטר" ושל "טל"- אותם שהינם "שמים"- עובדי ה' התדירים, החרדים לדבר ה', ינהגו בדרך "המטר"- גשמים מרובים וחזקים, "יערוף כמטר לקחי"- בדרך הקשה, בשמירת התורה בשלימות, על כל מצוותיה ודקדוקיה הרבים.
אך ישנה דרך אחרת של אותם אשר הינם בבחינת "ארץ"- אותם בעלי תשובה. אשר עליהם לנהוג בדרך "הטל"- הנח, שאינו מזיק לאף אחד, לאט לאט, בדרך שלא ירגיש בקשיים או בסבל, יתחזק ויתעלה הוא כטל היורד בנחת דלא כמטר.
אף צריך הוא לילך בדרך של "תזל"- לאט לאט "כטל"- היורד בנחת. "אמרתי"- לשון קלה ונוחה, רק בדרך קלה זו, יוכל הבעל תשובה להתעלות ולהדבק בה' – לאט לאט ובמזומנים.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – ממשיך משה לרמז לנו, כי ישנן ב' דרכים בעבודת ה'. של "דשא" ושל עשב". אותם אשר הינם "שמים", ו"מטר"- עובדי ה' התדירים החרדים לדבר ה', ינהגו בדרך של "דשא"- שדה גדולה העטופה בתבואה רבה, כביכול, התורה השלימה – בשלימותה על כל מצוותיה ודקדוקיה, "כשעירים"- גשמים רבים "עלי דשא".
אך אותם אשר הינם "ארץ" ו"טל"- בעלי התשובה, עליהם לנהוג בדרך של "עשב"- ערוגות בודדות, שעליהם נותנים "כרביבים"- טיפי מטר. כי בכדי שחזרתם בתשובה תעלה יפה, עליהם לשמור התורה והמצוות לאט לאט, כטיפי מטר על ערוגות בודדות, עד לקיומם כל התורה כולה.
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – אומר הח"ח: כי רק ע"י חזרה בתשובה כחנווני – לאט לאט, ולא בבת אחת, אפשר שתשובתנו תעלה יפה (ולא נחזור לסורנו). בהוספת עוד מצוה ועוד מצוה עד לקיום התורה כולה בשלימות – רק כך לא נגיע לידי "בנים לא אמון בם".
לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי אותם הרוצים להתקרב ולהדבק בה' -"לו חכמו ישכילו"- הדרך הכי חכמה ונכונה תהיה בדרך "זאת"- אם יוסיפו עוד מצוה ועוד מצוה לאט לאט, "זאת"- יחידה, ולא הרבה מצוות בבת אחת, אז יזכו ש"יבינו לאחריתם"- חזרתם בתשובה ודבקותם בה' יתברך תצלח.
ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – חייב ה' את משה לדבר אל הסלע דווקא ולא להכותו, רמז לאותו אדם הרחוק מה', אשר הינו בבחינת "סלע", שכדי להוציא ממנו מים-תורה (שהתורה נמשלה למים), צריך שיתקרב אל ה' בדרך קלה ונוחה, לאט לאט, "לדבר" אל הסלע, ולא להכותו.
בכדי להוציא מהסלע מים, אין נכון להוציאם בדרך קשה, בבת אחת ע"י הכאתו בכל איסורי התורה, אלא לאט לאט בדרך נוחה וקלה – לדבר אל הסלע וע"י כך יתקדש שם ה' בעולם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5