"הוי מחשב שכר עברה כנגד הפסדה"

——– ההולך לקנות חפץ מסוים, ויש לפניו חנות שהמוכרת שבה אינה לבושה בצניעות, ואילו בחנות הרחוקה יותר, לבושה המוכרת בצניעות, עליו לטרוח וללכת לחנות הרחוקה יותר, כדי שלא יכניס את עצמו לניסיון ויכשל באיסור. וכל שכן שעליו לשקול היטב, אם עדיף המקום הזול יותר עם מכשולים באיסורי תורה, או שעדיף לשלם כמה שקלים יותר, אך … להמשך קריאה

סימן תסו – איזה דבר מחמיץ לבד מים – ערוך השולחן

——– א כשם שמים מביא לידי חימוץ, וכן טל וברד וכפור וקרח כשנימסו והיו למים, כמו כן תולדות מים – כמים. ובמסכת מכשירין (פרק ששי) תנן: תולדות למים – היוצא מן העין, מן האוזן, מן החוטם, מן הפה, מי רגלים בין גדולים בין קטנים. כלומר: דלפעמים יוצא גם מפי הטבעת כמים. ותניא בתוספתא דמי רגלים … להמשך קריאה

רכישת דירה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין ללכת בשבת לדירה ריקה כדי לבדוק אם היא ראויה לו לקנותה. אולם אם עתה דרים בה אנשים, מותר לבוא לראותה, אם לא ניכר שעושה כן לצורך הקניה, אלא כבא לבקר את הדרים בה, וכמובן שלא ידבר עימהם מענין הדירה. (ב קיח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

לסימן ט' אות ז' – דֶּרֶךְ שַׁעַר הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כִּי יֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. וְזֶהוּ עִנְיָן שְׁנֵים עָשָׂר חַלּוֹנוֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

גמרא מנחות דף ס"ח ע"א – חק לישראל

——– רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאַמְרֵי תַּרְוַוְיהוּ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים עוֹמֶר מַתִּיר. בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָשׁ קַיָּים הֵאִיר מִזְרָח מַתִּיר מָאי טַעְמָא תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבֵי כְּתִיב (ויקרא כ"ג) עַד הֲביאֲכֶם. וּכְתִיב (שם) עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. הָא כֵיצַד. כַּאן בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים כַּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לַקִּישׁ דְּאַמְרֵי תַרְוַויְיהוּ אֲפִלּוּ … להמשך קריאה

סעי' ג' – יתפלל דרך תחנונים, כרש המבקש בפתח, ובנחת, ושלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה. – ספר מנחת שי

——– בברכות כח: במשנה רבי אליעזר אומר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים ובגמרא (כט:) מאי קבע א"ר יעקב בר אידי א"ר הושעיא כל שתפילתו דומה עליו כמשאוי ורבנן אמרי כל שאינו אומרה בלשון תחנונים וכתב ה"ר יונה (כ. ד"ה גמ') בשם רבינו האי שרבנן סוברים כיון שאומרה בלשון תחנונים כמי שמבקש רחמים על עצמו, … להמשך קריאה

מַדּוּעַ נִתְקָף אֲנִי – הַחוֹזֵר בַּתשובה – מִדֵּי פַּעַם בְּעַצְבוּת וְחֹסֶר סִפּוּק?

——– הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר מִצְווֹת כִּבְיָכוֹל מְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בִּשְׂמָחוֹת שְׁלִילִיּוֹת שֶׁתְּחִלָּתָן שִׂמְחָה מְדֻמָּה וְסוֹפָן תּוּגָה וְאַכְזָבָה, אֲבָל לְכָל הַפָּחוֹת לְחַיֵּי הַשָּׁעָה מְבַלֶּה הוּא אֶת זְמַנּוֹ בַּהֲנָאַת רֶגַע. וְאַתָּה הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה מְחַכֶּה לְךָ אָמְנָם נֹעַם וְעֹנֶג אֲמִתִּי זֶה שֶׁוַּדַּאי תִּזְכֶּה לוֹ בְּהֶמְשֵׁךְ הַתשובה, אוּלָם לְעֵת עַתָּה נָתוּן אַתָּה בִּשְׁלַב בֵּינַיִם שֶׁהוּא קָשֶׁה עָלֶיךָ, דְּהַיְנוּ מִצַּד … להמשך קריאה

הַאִם אֵין נָכוֹן לְבַקֵּשׁ "רַחֲבוּת" בִּשְׁבִיל יִשּׁוּב הַדַּעַת לַעֲבֹד ה', וּכְגוֹן לְהִתְאַמֵּץ לְדִירָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר שֶׁיְּהֵא עוֹד חֶדֶר מְרֻוָּח לַעֲבוֹדַת ה', וְכַיּוֹצֵא?

——– עיין ב"אור יהל" פרשת "וישב" ביקש יעקב לישב בשלוה, וכי בשביל מה רצה יעקב שלוה, וכי לא בשביל להתעלות בעבודת ה', ולהשיג השגות יתרות וכיוצא, וכבר בשביל "שביקש" בלבד, נענש לפי שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. ואם כן שקר ענה בך יצרך, כי רצון ה' לעבדו בתנאים שאתה נתון בהם, באותו מצב פרנסה, … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רפה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

דְּבַר הַתַּעֲנִית הוּא סִיּוּעַ גָּדוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הָרִאשׁוֹן, לְהַחְלִישׁ גּוּפוֹ וּלְשַׁבֵּר גְּאוֹן לִבּוֹ אֲשֶׁר חָטָא בּוֹ; וְהַשֵּׁנִי לְסַגֵּף תַּאֲווֹתָיו וּלְמָרֵק חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ כְּפִי גֹּדֶל אֲשָׁמוֹ וְיֵחָשֵׁב לוֹ יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת חֵלֶב וְדַם קָרְבָּנוֹ. וּכְמוֹ שֶׁחוֹלֵי הַגּוּפוֹת כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁחֳלָיִים בָּאִים לָהֶם מִצַּד מִלּוּי כָּרֵס בְּכֹחַ, רְפוּאָתָם הִיא לַעֲצֹר מַאֲכָלָם, כָּךְ רָאוּי לַעֲשׂוֹת לְחוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת. וּכְשֵׁם … להמשך קריאה

סימן שסט – באיזה אפן מקנין הערוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שסט – באיזה אפן מקנין הערוב א הַנּוֹתֵן מָעוֹת לְנַחְתּוֹם וְאָמַר לוֹ: אִם יָבוֹאוּ בְּנֵי הֶחָצֵר לִקְנוֹת מִמְּךָ כִּכָּר לְעֵרוּב זְכֵה לִי בָּעֵרוּב שֶׁיְּהֵא לִי חֵלֶק עִמָּהֶם בִּשְׁבִיל מָעָה זוֹ, א אֵינוֹ עֵרוּב אֲפִלּוּ עֵרֵב הַחֶנְוָנִי (לְכָל הָאֲחֵרִים) וְזָכָה גַּם לְזֶה עִמָּהֶם; אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: עֲרֵב לִי, קָנָה עֵרוּב. וַאֲפִלּוּ אִם אָמַר: זְכֵה … להמשך קריאה

משנה חולין פרק ד – חק לישראל

——– א. בְּהֵמָה הַמַּקְשָׁה לֵילֵד וְהוֹצִיא הָעֻבָּר אֶת יָדוֹ וְהֶחֱזִירָהּ, מֻתָּר בַּאֲכִילָה. הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֱחֱזִירוֹ, הֲרֵי זֶה כְיָלוּד. חוֹתֵךְ מֵעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ, מֻתָּר בַּאֲכִילָה. מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת, אָסוּר בַּאֲכִילָה. זֶה הַכְּלָל, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא גּוּפָהּ, אָסוּר. שֶׁאֵינוֹ גוּפָהּ, מֻתָּר: (א) בהמה המקשה. מותר באכילה. העובר כולו ואפילו מקום חתך של אבר. … להמשך קריאה

גמרא זבחים דף פ"ח ע"א – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן כְּלֵי קדֶשׁ שֶׁנִּיקָבוּ אֵין מַתִּיכִין אוֹתָם וְאֵין מַתִּיכִין לְתוֹכָן אָבָר נִפְגָּמוּ אֵין מְתַקְּנִין אוֹתָן. סַכִּין שֶׁנִּפְגַּם אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת פְּגִימָתָהּ נִשְׁמְטָה אֵין מַחֲזִירִין אוֹתָהּ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר סַכִּין מַטְרֶפֶת הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנִמְנוּ עָלֶיהָ כֹּהֲנִים וּגְנָזוּהָ. תָּנוּ רַבָּנָן בִּגְדֵי כְהוּנָה אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן מַעֲשֵׂה מַחַט אֶלָּא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל"ט) מַעֲשֵׂה אוֹרֵג. … להמשך קריאה

תמימות – ספר פלא יועץ

כתיב (דברים יח יג) תמים תהיה עם ה' אלהיך. וכתיב (משלי י ט) הולך בתם ילך בטח. ובזה אשתבח יעקב אבינו עליו השלום, דכתיב (בראשית כה כז) ויעקב איש תם, וכן באיוב (איוב א א) איש תם וישר. ענין התמימות הוא, שלא ישתדל לידע עתידות על ידי גורלות וכשפים וכדומה, ולא יצטער צרת מחר, אלא … להמשך קריאה

שָׁכֵן רַע – דובב שפתי ישנים

——– ט"ז, א': וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא ישן פ"ח.))) בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה שֵׁבֶט רְאוּבֵן שָׁרוּי בַּחֲנָיָתָם תֵּימָנָה, שָׁכֵן לִקְהָת וּבָנָיו הַחוֹנִים תֵּימָנָה, נִשְׁתַּתְפוּ עִם קֹרַח בְּמַחְלָקְתָּם. *(((נגעים י"ב, ו'.))) אוֹי לָרָשָׁע וְאוֹי לִשְׁכֵנוֹ. הֲרֵי לָנוּ עַד כַּמָּה חָמוּר … להמשך קריאה

תלמידים – ספר פלא יועץ

תנינן (אבות א, א) והעמידו תלמידים הרבה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק (קהלת יא ו) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך. היו לו תלמידים בילדותו, יהיו לו תלמידים בזקנותו, כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים. וצריך חכמה יתרה ללמד תורה לתלמידים לפי דעתו של בן … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ו א. כָּל הָאוֹכֵל הַפַּת שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו הַמּוֹצִיא צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם תְּחִלָּה וָסוֹף. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פַּת חֻלִּין וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָהֶן טֻמְאָה לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיִּטֹּל שְׁתֵּי יָדָיו וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקִין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם תְּחִלָּה. ב. כָּל הַנּוֹטֵל יָדָיו בֵּין לַאֲכִילָה … להמשך קריאה

זוהר וישלח דף קע"ח ע"ב – חק לישראל

——– פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר (שם ל"ב) אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַר תִּצְרֵנִי רָנֵי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה אַתָּה סֵתֶר לִי דָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ סִתְרָא וּמָגֵן לִבְנֵי נְשָׁא דְּאָזִיל בְּאָרְחֵי דְּאוֹרַיְתָא וְאִיהוּ אִסְתַּתַּר בְּצִלָּא דְּגַדְּפוֹי דְּלָא יָכְלִין לַאֲבְאָשָׁא לֵיהּ, מִצַר תִּצְרֵנִי, מֵעֵילָא וּמִתַּתָּא, לְעֵילָא אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ מָארֵי דְּבָבוּ, לְתַתָּא אוֹף הָכִי נַמֵּי וּמַאן … להמשך קריאה

מַהוּ הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן לַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שֶׁיְּהַוֶּה קֶרֶשׁ קְפִיצָה לְיֶתֶר שְׁלַבֵּי הַתשובה?

——– שְׁמִירַת שַׁבָּת. עֵצָה יְעוּצָה לְכָל הַבָּא לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת ד', וְלֹא רַק חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה אֶלָּא גַּם מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְאַדֵּק בְּעָמְקָהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת, שַׁבָּת הִיא קֶרֶשׁ הַקְּפִיצָה הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר. כֵּן מְבֹאָר בְּסֵפֶר "סִדּוּרוֹ שֶׁל שַׁבָּת", וּרְאָיָה לְכָךְ שֶׁמִּצְוַת שַׁבָּת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּ"מָרָה", עוֹד קֹדֶם מַעֲמַד הַר סִינַי לְלֹא אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא – בְּגֶדֶר מַתָּנָה טוֹבָה, וּבְמִצְוָה זוֹ … להמשך קריאה

אַתְּ פְּתַח לוֹ. – דובב שפתי ישנים

——– ט"ז, ה': וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאַל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה דברים ז'.))) (אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה:) עַתָּה עֵת שִׁכְרוּת הִיא לָנוּ, וְלֹא נָכוֹן לְהֵרָאוֹת לְפָנָיו. וְהוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִדְחוֹתָם שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בָּהֶם. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּל טַצְדֵקִי שֶׁבָּעוֹלָם בִּכְדֵי … להמשך קריאה

שצ. שלא יעבד זר במקדש. – ספר החינוך

שלא יעבד זר במקדש. כלומר כל מי שאינו מזרע אהרן, שנאמר (במדבר יח ד) וזר לא יקרב אליכם. ונכפלה המניעה בזה בלשון אחר בכתוב, והוא שנאמר (שם כב) ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות. משרשי המצוה. כתבתי למעלה בסדר זה במצות עבודת המקדש (מצוה שצד). מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם … להמשך קריאה

שיער באשה

——– אסור לברך כנגד שיער של אשה נשואה, ואפילו של אשתו, כיון שהדרך לכסותו כפי שציוותה התורה. ואולם אשה ההולכת בגילוי ראש, אף שעוברת איסור מן התורה, אין איסור לקרוא כנגד שערה, ודינה כבחורות הרווקות שמותר לקרוא כנגד שערותיהן. וכבר התבאר, שכל זה דוקא אם ראה את שערה באקראי, אבל אסור להסתכל ממש, אף שדרכה … להמשך קריאה

שיפוצים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המשפץ את דירתו שגר בה עתה, מותר לו לעיין בה כדי לראות מה נחוץ לתקן לאחר השבת, כל שלא ניכר שמעיין לצורך התיקונים. (ב קיח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

בן תורה – לפנים משורת הדין – אפיקי אליהו על התורה

——– א. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (לב.א) ידוע בפי המדקדקים, כי "דיבור" הוי דיבור קשה, ו"אמירה" הוי דיבור רך ובנעימות. ויש להבין, מדוע עירב משה בתוכחתו גם "דיבור" קשה וגם "אמירה" רכה? ב. יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי (לב.ב) יש להבין, מדוע רצה שלקחו ואמירתו יהיו "כטל ומטר" דווקא, ולא כדבר … להמשך קריאה

הַאִם עָדִיף לָקַחַת אִשָּׁה פְּשׁוּטָה בַּעֲלַת יִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה וְהִיא בַּת תַּלְמִיד חָכָם חַסְרַת מָמוֹן, מַה שֶּׁיַּקְשֶׁה עַל הַחַיִּים וְיַטְרִידֵם לְאַחַר הַנִּשּׂוּאִין אוֹ לִקַּח אִשָּׁה בַּעֲלַת מָמוֹן שֶׁבְּדֶרֶךְ זוֹ אֶפְשָׁר לִלְמֹד בְּנִיחוּתָא?

——– תשובת הסטייפלר לשאלה זו, בכלל אין שום עדיפות ליקח אשה בעלת ממון בכל אופן, לפי שבכך תטרידהו זו לחיי מותרות ולוקסוס כאשר היא למודה, ובאם יחסר להם מסיבות הזמן ומגלגול העולם – ממונם, תכפה עליו לצאת לעבוד ולהפסיק מלימודיו על מנת להמשיך בחיים שהורגלו. וכבר היה משבח למאד החפץ חיים את אשתו הראשונה שהיתה … להמשך קריאה

סימן תסז – דין דגן שנפל עליו מים; ודין שבלים שמעלים צמחים; וערימות שירדו עליהם גשמים; וגרעין שנמצא בתבשיל, או בצלי, או במליחה; ודין פירות יבשים – ערוך השולחן

——– א חטים שנטבעו בנהר או שנפלו עליהם מים, ואין החימוץ ניכר בהם, דאלו החימוץ ניכר אין לנו שום חשש שמא יקנה מהם ישראל בפסח כיון שרואה החימוץ, ואף על גב דבשעת הדחק קונין קמח מן השוק – לא שכיח זה. אבל כיון שאין החימוץ ניכר, ואז יש חשש שהישראל יקנה מהם לפסח כשימכור החטים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פרק י"א א. מוּתָּר לַעֲשׂוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ אֲבָל בֵּית הַמִּדְרָשׁ אָסוּר לַעֲשׂוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁקְּדוּשַׁת בֵּית הַמִּדְרָשׁ יְתֵירָה עַל קְדוּשַׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּמַעֲלִין בַּקדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. בְּנֵי עִיר שֶׁמָּכְרוּ בֵית הַכְּנֶסֶת יֵשׁ לָהֶן לִיקַח בְּדָמָיו תֵּיבָה. מָכְרוּ תֵיבָה יֵשׁ לָהֶן לִיקַח בְּדָמֶיהָ מִטְפָּחוֹת אוֹ תִיק לְסֵפֶר תּוֹרָה מָכְרוּ מִטְפָּחוֹת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן