גמרא ברכות דף ל"א ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכ"ז) אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. אֵימָתַי בִּזְמָן שֶׁיֹּאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁמִּיָּמָיו לֹא מִלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכִּי שָׁמְעָהּ מֵרִבִּי יוֹחָנָן רַבֵּיהּ. תָּנוּ רַבָּנָן אֵין עוֹמְדִין … להמשך קריאה

סימן שלח – דברים האסורים בשבת משום השמעת קול – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שלח – דברים האסורים בשבת משום השמעת קול א הַשְׁמָעַת קוֹל בִּכְלֵי א שִׁיר, אָסוּר, אֲבָל לְהַקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּשֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ שִׁיר, מֻתָּר. { הַגָּה: וְכֵן אִם לֹא עָבִיד מַעֲשֶׂה, שָׁרֵי. וְלָכֵן אֵלּוּ שֶׁקּוֹרִין לְחַבְרֵיהֶם וּמְצַפְצְפִים בְּפִיהֶם כְּמוֹ צִפּוֹר, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת } (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי). { וְאָסוּר לְהַכּוֹת בְּשַׁבָּת עַל הַדֶּלֶת בְּטַבַּעַת … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-מ

——– [במדבר פרק-ח-ו]&nbsp קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם: [במדבר פרק-כ-ח]&nbsp קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם: [יהושע פרק-ז-יג]&nbsp קֻם קַדֵּשׁ אֶת הָעָם וְאָמַרְתָּ הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל חֵרֶם בְּקִרְבְּךָ … להמשך קריאה

זוהר וישלח דף קס"ה ע"ב – חק לישראל

——– וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים וְגוֹ', רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תהלים צ"א) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ חֲבְרַיָּא, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נַשׁ אָתֵי לְעָלְמָא מִיָּד אִזְדַּמַּן בַּהֲדֵיהּ יֵצֶר הָרַע דְּאִיהוּ מְקַטְּרֵג לֵיהּ לְבַר נַשׁ תָּדִיר כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (בראשית ד') לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ, מַאי חַטָּאת רוֹבֵץ, דָּא יֵצֶר הָרַע, וְדָוִד הָכִי נַמֵּי … להמשך קריאה

עג – מי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים. כִּי תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה. כִּי יֵשׁ מְנִיעוֹת רַבּוֹת מְאֹד מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ הִתְעוֹרְרוּת כְּלָל לִתְשׁוּבָה וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה יֵשׁ כַּמָּה מְנִיעוֹת לָזֶה. כִּי יֵשׁ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁשַּׁעַר הַתְּשׁוּבָה סָגוּר בִּפְנֵיהֶם, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַגִּיעַ אֶל הַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לוֹ שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם דַּיְקָא … להמשך קריאה

זוהר תצוה דף קע"ט ע"ב – חק לישראל

——– וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹמֵר. וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךְ וְגוֹמֵר. אָמַר רִבִּי חִיָּיא מָאי שְׁנָא הָכָא וּבְכָל אֲתַר דִּכְתִיב וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ. וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב. וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ל') וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר. אֶלָּא כֹלָּא בְרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ לְאַכְלָלָא שְׁכִינְתָּא בַהֲדֵיהּ. אָמַר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק י"א א. כֵּיצַד הָעָם יוֹשְׁבִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַזְּקֵנִים יוֹשְׁבִין וּפְנֵיהֶן כְּלַפֵּי הָעָם וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי הַהֵיכָל. וְכָל הָעָם יוֹשְׁבִין שׁוּרָה לִפְנֵי שׁוּרָה וּפְנֵי הַשּׁוּרָה לַאֲחוֹרֵי הַשּׁוּרָה שֶׁלְּפָנֶיהָ עַד שֶׁיִּהְיוּ פְנֵי כָל הָעָם כְּלַפֵּי הַקֹּדֶשׁ וּכְלַפֵּי הַזְּקֵנִים וּכְלַפֵּי הַתֵּיבָה. וּבְעֵת שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר עוֹמֵד לִתְפִלָּה עוֹמֵד בָאָרֶץ לִפְנֵי הַתֵּיבָה וּפָנָיו לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ כִּשְׁאַר … להמשך קריאה

מַדּוּעַ בִּצְעִירוּתִי – בְּרַוָּקוּתִי הָיִיתִי חַם לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, לִבִּי הָיָה בּוֹעֵר לַקֹּדֶשׁ, לִשְׁמִירַת הָעֵינַיִם, לְשִׁבּוּר הַתַּאֲווֹת וְתִקּוּן הַמִּדּוֹת, וְהִנֵּה לְאַחַר נִשּׂוּאַי נִשְׁכְּחוּ כָּל יְמֵי הַשֹּׂבַע וּבָאוּ יָמִים שֶׁל רָעָב, אֲדִישׁוּת וּקְרִירוּת בְּכָל עִנְיְנֵי הַקֹּדֶשׁ, וַהֲלֹא הַנִּשּׂוּאִין אֲמוּרִים לְקַדֵּשׁ אֶת הָאָדָם?

——– ידוע, שכל דבר האמור לקדש לרומם ולנשא, כנגדו עומד כח המנגד בתוקף למנוע ולחסום את אפשרות ההצלחה. אכן הנישואין אמורים לקדש ולרומם, אולם כנגד זה רבים הם דרכי היצר להפיל את האדם מהקדושה דוקא כתוצאה מנישואיו, בהיותו מופקר בהנהגותיו, ללא בושה וללא צניעות, ומעשיו לשם מילוי תאותו, הנו מעתה בעל בעמיו, בעל הבית על … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רסג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִלְמֹד מוֹרָא שָׁמַיִם בְּקַל וָחֹמֶר מִמּוֹרָא בָּשָׂר וָדָם וְלוֹמַר בְּלִבּוֹ: הַשְׁתָּא וּמַה בְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲבֹר עַל אַזְהָרָתוֹ, אוּלַי יוּכַל לְהַעֲלִים הַדָּבָר מִמֶּנּוּ, וַאֲפִילוּ שֶׁיִּתְגַלֶּה הַדָּבָר, אוּלַי לֹא יוּכַל לְהַעֲנִישׁוֹ עָלָיו אוֹ יַרְחִיק הַזְּמַן וִישַׁכְּחֶנּוּ מִלִּבּוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן אָדָם מִתְיָרֵא וּמְפַחֵד תָּמִיד – מַה יֵּשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת … להמשך קריאה

השפעת המנהיג על העם – אפיקי אליהו על התורה

——– א. שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך (טז.יח) יש לדקדק, דתיבת "לך" מיותרת היא! ב. כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים (טז.יט) יש להבין, מדוע אין הדיין יכול לקבל מתנה מאת אחד מבעלי הדין, במיוחד כאשר כבר הכריע בעצמו לפסוק את הדין? ג. מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך … להמשך קריאה

נוֹשֵׂא הָאֱמוּנָה שֶׁעָמְדוּ עָלָיו לְבָרְרוֹ וּלְלַבְּנוֹ חוֹקְרִים וּפִילוֹסוֹפִים כֵּיצַד נִתְבָּעִים עָלָיו פְּשׁוּטֵי עַם וּקְטַנִּים?

——– קֻשְׁיָא זוֹ הִקְשָׁה הַגָּאוֹן ר' אֶלְחָנָן וַסֶּרְמַן, וְזֶה תֹּכֶן תְּשׁוּבָתוֹ: הָאֱמוּנָה בְּעֶצֶם הִיא פְּשׁוּטָה מְאֹד וּכְשֵׁם שׁהַבֶּגֶד מֵעִיד עַל אוֹרְגוֹ וְהַשֻּׁלְחָן עַל נַגָּרוֹ כֵּן הָעוֹלָם מֵעִיד עַל עוֹשֵׂהוּ. וּבִפְרָט שֶׁסִּימָנֵי חָכְמָה עֲמֻקִּים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית טְמוּנִים – אִם זֶה בַּבְּרִיאָה עַצְמָהּ, וְאִם זֶה בְּגוּף הָאָדָם, וְכָל מִי שֶׁרַק יָצָא מִגֶּדֶר שׁוֹטֶה, הָאֱמוּנָה אֶצְלוֹ צְרִיכָה … להמשך קריאה

סימן תלה – דין מי שלא בדק בליל ארבעה עשר, מה יעשה – ערוך השולחן

——– א אם לא בדק בליל ארבעה עשר – יבדוק ביום מתי שיזכור.ואם יזכור קודם שעה ששית – יבדוק ויבטל. ובשעה ששית יבדוק וישרוף. ולא יבטל, שהרי אינו ברשותו עוד, שאסור בהנאה. וצריך לבדוק לאור הנר כמו בלילה. ואם לא בדק ביום ארבעה עשר – יבדוק כל ימי הפסח, ואפילו ביום טוב עצמו, ואפילו ביטל … להמשך קריאה

בֶּטוֹב אוֹ בֶּרַע – דובב שפתי ישנים

——– ה', י"ב: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ברכות ס"ג ע"א.))) מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן – וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, אִם אַתָּה מְעַכֵּב מַתְּנוֹת הַכֹּהֵן, חַיֶּיךָ שֶׁתִּצְטָרֵךְ לָבוֹא אֶצְלוֹ לְהָבִיא לוֹ אֶת הַסּוֹטָה. הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא כָּל יָכוֹל, וְ*(((קהלת ח', ג'.))) … להמשך קריאה

ה. ביאור מאמר רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע

——– ובזה יובנו דברי הגמרא בברכות (ה' ע"א): אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע, שנאמר: "רגזו ואל תחטאו" (תהלים ד'). אם נצחו מוטב, ואם לאו יעסוק בתורה, שנאמר: "אמרו בלבבכם", אם נצחו מוטב, ואם לאו יקרא קריאת שמע, שנא': "על משכבכם", אם נצחו … להמשך קריאה

סעי' א' – ישהה שעה אחת קודם שיקום להתפלל, ושעה אחת אחר התפלה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ובבואו להתפלל ישהה מעט קודם שיקום להתפלל דתנן בברכות ל: ולב: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפלה כדי שיכוונו לבם למקום ושעה אחת לאחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשוי שממהר לצאת ממנה: וכ"פ מרן ישהה שעה אחת קודם שיקום להתפלל, כדי שיכוין לבו למקום; ושעה אחת אחר התפלה, שלא … להמשך קריאה

מַדּוּעַ מַתְחִיל אֲנִי בַּעֲבוֹדַת ה' פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמֶרֶץ וּבְהִתְלַהֲבוּת, וְאֵין בְּרָכָה שֶׁל קִיּוּם בְּמֶרֶץ זֶה, כִּי נוֹפֵל אֲנִי מִכָּךְ וְחוֹזֵר לִקְרִירוּת?

——– כמה סיבות לכך, והנראה שהעיקרית לכך היא, במה שאין האדם מתקדש במותר לו, ונבאר. "קדש עצמך במותר לך" אינו חסידות, לדעת הרמב"ן זהו פשט התורה "קדושים תהיו", מצוה מן התורה, ולכו"ע מחויבת הנהגה זו, ובפרט בענין האכילה, אכילה בגשמיות בתאוה ובגרגרנות מסלקת את חום ההתלהבות מעבודת ה', להיות שמרבה היא את העביות והחומר שבגוף. … להמשך קריאה

סימן שלט – כמה דינים פרטיים הנוהגין בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שלט – כמה דינים פרטיים הנוהגין בשבת א אֵין רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה. { וְעַיִּןִ לְעֵיל סי' ש"ה } (סי"ח) { מִדִּין הֲלִיכַת קָרוֹן. } ב אֵין שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אֲפִלּוּ א בִּבְרֵכָה שֶׁבֶּחָצֵר, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁהַמַּיִם נֶעֱקָרִים וְיוֹצְאִים חוּץ לַבְּרֵכָה דָּמִי לְנָהָר. וְאִם יֵשׁ לָהּ שָׂפָה סָבִיב, מֻתָּר, דְּכֵיוָן דַּאֲפִלּוּ נֶעֶקְרוּ הַמַּיִם הַשָּׂפָה … להמשך קריאה

ו. חיזוק לימי השובבי"ם

——– בימים אלו מתחילים שבועות השובבי"ם, ימים שנועדו לחיזוק בענייני קדושה, להרבות בגדרים וסייגים כדי להנצל מהרע הנורא של פגמים בענייני קדושה. מקור ימים אלו הוא בדברי האר"י הק', השל"ה הק', רבי צדוק הכהן, ועוד מדברי המגיד למרן הבית יוסף, כפי המובא בספר "מגיד מישרים" שעשה הבית יוסף תיקון מסויים לאיזה עוון – לפי מדריגתו … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-נ

——– [יהושע פרק-טו-ס]&nbsp קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָרַבָּה עָרִים שְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן: [ישעיה פרק-נא-ה]&nbsp קָרוֹב צִדְקִי יָצָא יִשְׁעִי וּזְרֹעַי עַמִּים יִשְׁפֹּטוּ אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ וְאֶל זְרֹעִי יְיַחֵלוּן: [ישעיה פרק-נב-ח]&nbsp קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן: [ירמיה פרק-ו-כג]&nbsp קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל … להמשך קריאה

הַאִם מֻתָּר לִשְׁמֹעַ רַדְיוֹ?

——– אָסוּר לִשְׁכֹּחַ שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא דָּבָר עָדִין (כלשון החזו"א), וְרַק נֶפֶשׁ עֲדִינָה מִכָּל רַע חִיצוֹנִי יְכוֹלָה לְיַשׁב עַל לִבָּהּ אֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ. הַפּוֹלִיטִיקָאִים וְהַפַּרְשָׁנִים שֶׁמְּדַבְּרִים בָּרַדְיוֹ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיהֶם הוּא כְּפִירָה גְּמוּרָה, מִכֵּיוָן שֶׁמְּקַשְּׁרִים עָבָר הֹוֶה וְעָתִיד רַק לְפִי הַשֵּׂכֶל וְהַטֶּבַע, וְשֵׁם אֱלֹקִים לֹא יַזְכִּירוּ וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיהֶם. וְכָאן הַפִּתָּיוֹן הוּא נוֹרָא, … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הל' ק"ש פרק ג' א. צוֹאַת הָאָדָם וְצוֹאַת כְּלָבִים וַחֲזִירִים בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן עוֹרוֹת וְכָל צוֹאָה שֶׁרֵיחָהּ רַע כְּגוֹן אֵלּוּ אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדָּן. וְכֵן כְּנֶגֶד מֵי רַגְלַיִם שֶׁל אָדָם אֲבָל מֵי רַגְלַיִם שֶׁל בְּהֵמָה קוֹרִין כְּנֶגְדָּן. קָטָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל כַּזַּיִת דָּגָן בִּכְדֵי שֶׁיֹּאכַל הַגָּדוֹל כִּשְׁלשָׁה בֵּיצֵי דָגָן אֵין מַרְחִיקִין לֹא … להמשך קריאה

שתיה – ספר פלא יועץ

שתיה רעתה וגנותה מפרש בדברי רבותינו זכרונם לברכה הקדושים, והיא גלויה ומפרסמת לכל ולמפרסמות אינן צריכות ראיה, וכבר דברנו מזה לעיל בערך אכילה ושתיה. וחבל על דמשתכחין כמה וכמה, רבים שתו וישכרו, ובפרט בעניים וזקנים מצויה מדה רעה זו, ובאים לידי בזיון וגנאי גדול מלבד שעוברים כמה עברות, מבטלים תפלות וברכות ופוגמים באסור נדה כמאמר … להמשך קריאה

עד – אחר פורים קורין פרשת פרה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

פּוּרִים הוּא הֲכָנָה לְפֶסַח. עַל-יְדֵי מִצְווֹת שֶׁל פּוּרִים שֶׁמְּקַיְּמִים, זוֹכִים לִהְיוֹת נִשְׁמָרִים מֵחָמֵץ בְּפֶסַח: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

שני כוחות מניעים את האדם – מח ולב.

——– באדם יש שני כוחות עיקריים ששולטים על האיברים: א. מח. ב. לב. על האדם לבדוק כל מעשה ומעשה מהיכן נובע, האם מן המח או מן הלב. אם נבדוק את מעשינו נמצא, שהמעשים המוגדרים כרוחניות בדרך כלל נובעים מן המח. לעומתם המעשים המוגדרים כגשמיים, בדרך כלל נובעים מן הלב, וכאן שורש הבעיה. כבר כתב הרמח"ל … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"ד א. אֵין מְלַמְּדִין תּוֹרָה אֶלָּא לְתַלְמִיד הָגוּן נָאֶה בְמַעֲשָׂיו אוֹ לְתָם אֲבָל אִם הָיָה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לְמוּטָב וּמַנְהִיגִין אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַשׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִילּוּ זָרַק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ו) … להמשך קריאה

חֵפֶץ חָשׁוּד – דובב שפתי ישנים

——– ה', י"ב: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : כִּי תִּשְׂטֶה – תֵּט מִדַּרְכֵי צְנִיעוּת וְתֵחָשֵׁד בְּעֵינָיו. יָפְיָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, נִכָּר בִּצְנִיעוּתָהּ הַמְּאִירָה אֶת נִשְׁמָתָהּ, וּמַעֲנִיקָה לָהּ חֵן יְהוּדִי טָהוֹר, וּמְסַגֶּלֶת לָהּ אֹשֶׁר וְכָבוֹד וְיֹפִי אֲמִתִּי. וּבְרֶגַע שֶׁנּוֹטָה וְסוֹטָה הִיא מִיָּפְיָהּ וַהֲדָרָהּ הַזֶּה, מִיָּד … להמשך קריאה

דילוג לתוכן