זוהר אמור דף פ"ח ע"א – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי בְשַׁעְתָּא דְבַר נָשׁ קָאִים לְמֵיהַךְ לְהַהוּא עַלְמָא וְהוּא בְּבֵי מַרְעֵיהּ אַתְיָין עָלֵיהּ תְּלַת שְׁלוּחִין וְחָמֵי תַּמָּן מָה דְלָא יְכִיל בַּר נָשׁ לְמֶחֱמֵי כַד אִיהוּ בְהָאי עַלְמָא. וְהַהוּא יוֹמָא יוֹמָא דְדִינָא עִלָּאָה. הוּא דְמַלְכָּא בָעֵי פִקְדוֹנָא דִילֵיהּ. זַכָּאָה הַהוּא בַר נָשׁ דְּפִקְדוֹנֵיהּ אָתִיב לְמַלְכָּא כְמָה דְאִתְיְהִיב לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ. אִי הַהוּא פִקְדוֹנָא אִתְטְנַף בְּטִנּוּפֵי … להמשך קריאה

איך יבקש "ותחזינה עינינו בשובך לציון" או "האר עינינו בתורתך", ואינו שומר עיניו?! – תפארת ישראל

——– אם רוצה האדם ומבקש לזכות בשוב שכינתו יתברך לציון, וכי יאורו עיניו בתורת ה', צריך הוא שישמר את עיניו מלספג את אוירת העולם הזה, ומכל שכן שלא יתורו עיניו אחר דברים האסורים המטמטמים את ראיתו של האדם ואת שכלו ומגרים את תאות לבו, ועל ידי פרישתו מאלה ושליטתו על עיניו, שהן תרי סרסורי דעברה, … להמשך קריאה

סעי' ב' – יעמוד להתפלל באימה והכנעה, לא מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים ולא מתוך כעס, אלא מתוך שמחה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ובעמדו להתפלל לא יעמוד אלא מתוך כובד ראש פירוש באימה והכנעה דתנן בברכות ל: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש כדי שיכנע לבו למקום ותניא שם לא. אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ודברים בטלים ולא מתוך כעס אלא מתוך שמחה. ופירש רש"י מתוך שמחה כגון דברי … להמשך קריאה

שס. מצות מעשר בהמה טהורה בכל שנה. – ספר החינוך

לעשר כל הבהמות טהורות שהן בקר וצאן ועזים (בכורות נג א) הנולדים בעדרינו בכל שנה ושנה, ולהביא המעשר לירושלים ולאכלו שם, אחר שיהיה קרב החלב והדם במזבח (זבחים נו ב). שנאמר (ויקרא כז לב) וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש לה'. ואמרו זכרונם לברכה בבכורות (נח, ב) כיצד מעשרין? … להמשך קריאה

לשון ארמית

——– הקדיש נתקן בלשון ארמית ולא בלשון הקודש, לפי שהיו רגילים לאומרו לאחר דרשת החכם שבענייני אגדה, והיו באים רבים מעמי הארץ שאינם מבינים לשון הקודש, לכך תקנוהו בלשון ארמית שהכל מבינים אותה. (טור סימן נו, ועיין שם ובבית יוסף טעמים נוספים על פי הזוהר הקדוש.) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף כט עא הַקּוֹבֵע עַצְמוֹ תָּמִיד לְשִׂיחָה בְּטֵלָה וּדְבָרִים בְּטֵלִים כְּדֶרֶךְ יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת שְׁתַּיִם רָעוֹת יֵשׁ בַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה. הָאֶחָד כִּי כָּל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים מֵבִיא חֵטְא. וְהַשֵּׁנִי כִּי הוּא בָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. וְיֵשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה דַּרְכֵי מָוֶת, כִּי אֵיךְ לֹא זָכַר וְלֹא שָׂם עַל לִבּוֹ כִּי בָּעִתִּים הָהֵם אְשֶׁר הוּא מַשְׁחִיתָם יוּכַל … להמשך קריאה

מַהוּ הַמִּבְחָן הַאִם הָאָדָם מְקַנֵּא בֶּאֱמֶת לְלֹא פְּנִיּוֹת?

——– אפשר לבחון זאת בדרך שיעיד המקנא על עצמו שמעשה קנאות זו שעושה הוא בחבירו היה עושה גם באוהבו כבנו או בתו, והאהבה הטבעית והעמוקה כלפיהם לא היתה מונעתו מעשות מעשה קנאותו. וכמו כן שידע בעצמו שהיה עושה זאת גם לאחד שפרנסתו ממנו וכגון מעבידו וכיוצא, כך שיעיד על עצמו שלא היה מונעו ממעשה הקנאות … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רסד] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל מִי שֶׁחֲקוּקָה בְלִבּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם שְׂכָרוֹ גָּדוֹל. וּבְמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה מִתְיָרְאִין מִמֶּנּוּ בְּנֵי אָדָם וְנִשְׁמָעִין דְּבָרָיו וְעוֹלֶה לִגְדוּלָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ו, ב): אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם סוֹף דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת־מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם" (קהלת יב, יג). מַאי … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' קכ"ו קכ"ז אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה הֲרֵי שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה טוֹבַעַת בַּנָהָר וּבְיָדְךָ לְהַצִיל אַל תֹּאמַר אֲנִי מַנִיחָהּ לִטְבוֹעַ כִּי אֵיךְ אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אֶת עֶרְוָתָהּ לָמָּה תְשׁוֹמֵם וְיֵחָשֵׁב לָךְ עֲוֹן וְתֵעָנֵשׁ. צֵא וּלְמַד מִשָּׁאוּל שֶׁחָמַל עַל אֲגַג וְעָשָׂה קַל וָחוֹמֶר שֶׁל שְׁטוּת וְעַל דָּבָר זֶה נִטְרַד וְכֵן אִישׁ אֶחָד מִבְנֵי הַנְּבִיאִים אָמַר … להמשך קריאה

כלי שיר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לנגן בכלי שיר בשבת, שמא יתקלקל הכלי ויבוא לתקנו. למשל: המנגן בכינור ומתח את המיתר, כדי שישמע הצליל חד יותר, עבר על מלאכת "מכה בפטיש", כדלהלן בדיני ט"ל מלאכות. (המאירי, צרור החיים, מהר"ם שיק ועוד רבים. שבת ה רלה, רסח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

סימן תלו – דין המפרש בים, והיוצא בשיירא – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם סוף פרק שני: המפרש בים והיוצא בשיירא, תוך שלושים יום – זקוק לבדוק. קודם שלושים יום – אינו צריך לבדוק. ואם דעתו לחזור קודם הפסח – צריך לבדוק, ואחר כך יצא, שמא יחזור ערב פסח בין השמשות, ולא יהיה לו פנאי לבער. ואם אין דעתו לחזור – אינו צריך לבדוק. עד … להמשך קריאה

סימן תלז – המשכיר בית לחבירו, על מי חל חובת הבדיקה – ערוך השולחן

——– א המשכיר בית לחבירו לצורך ארבעה עשר ומשם ואילך, כלומר: שהשכיר לו קודם ארבעה עשר, וכבר קנה השוכר באחד מדרכי ההקנאה ששכירות קרקע נקנה בהם: בכסף, או שטר, או חזקה, או קנין סודר, וכבר יצא המשכיר מן הבית, אך המפתחות של הבית בידו עדיין, והשוכר לא נכנס לתוך הבית עד אחר תחילת ליל ארבעה … להמשך קריאה

עיקר עבודת האדם להפנים את האמונה בלבו

——– נחזור לבאר את מקור הסתירות. מקור הדבר הוא שהמח שלנו רוצה דבר אחד (רוחניות) אולם הלב שלנו רוצה דבר אחר – גשמיות. כשאנו באים לדון כמה להשתדל בפרנסה מיד הלב פועל, וכיון שהלב רצונו גשמיות מיד הוא מכריע שיש להשתדל בה במדה מרובה. ראשית עלינו לקבוע כל דבר לפי המח, לבדוק בשכלנו מה רצונו … להמשך קריאה

קול נגינה בפה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כתב הרמ"א (סימן שלח ס"א): "אלו הקוראים לחבריהם ומצפצפים בפיהם כציפור, מותר לעשות כן בשבת". ואפילו אם מנעים בקולו כעין שיר, מותר, שלא אסרו כשעושה בפיו. וכתב מרן החיד"א: על זה סמכו בארצות אשכנז ופולין, אותם המצפצפים והמהגים בגרונם כשמשוררים, אף על פי שנראים ונשמעים כמנגן בכלי שיר … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מס' תפארת הקדש די"ב א' מר"ח בקיצור אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַדְמָתוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' נ"ח) וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ וְכָל הָעוֹשֶׂה עֲבֵירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה מְלַפְפָתוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לְיוֹם הַדִּין שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו') יִלָּפְתוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּם יַעֲלוּ בַתֹּהוּ וְיֹאבֵדוּ רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר … להמשך קריאה

מַה הֵן הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת לִקְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה?

——– יג. כמה עצות מעשיות והנהגות טובות לקדושת האכילה ונבאר כאן בקיצור כמה עצות להתקדשות במותר בענייני אכילה המובאות בספרים, והחכם יבין מזה לשאר עניינים. א. לאכול במתינות – זהו יסוד גדול לשבירת התאווה, כי האכילה במהירות ובהלעטה היא יסוד ההתגשמות שבאכילה, וכידוע דרכו של החפץ חיים כשהיה נוטל דבר מאכל או משקה, היה אוחזו … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בָּאַהֲבָה – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ג א. תְּפִלַת הַשַּׁחַר מִצְוָתָהּ שֶׁיַּתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל עִם הָנֵץ הַחַמָּה וּזְמַנָּהּ עַד סוֹף שָׁעָה רְבִיעִית שֶׁהִיא שְׁלִישִׁית הַיּוֹם. וְאִם עָבַר אוֹ טָעָה וְהִתְפַּלֵּל אַחַר אַרְבַּע שָׁעוֹת עַד חֲצוֹת הַיּוֹם יָצָא יְדֵי חוֹבַת תְּפִלָּה. אֲבָל לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַתְּפִלָּה מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה כַּךְ מִצְוָה מִדִּבְרֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בִּזְמַנָהּ … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-ע

——– [ירמיה פרק-יג-ד]&nbsp קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע: [תהילים פרק-לד-יט]&nbsp קָרוֹב יְהוָה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ: [איוב פרק-ל-כח]&nbsp קֹדֵר הִלַּכְתִּי בְּלֹא חַמָּה קַמְתִּי בַקָּהָל אֲשַׁוֵּעַ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

פינחס יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (טז) וַיְדַבֵּ&#1445ר יְהֹוָ&#1430ה אֶל-מֹשֶׁ&#1445ה לֵּאמֹֽר: וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:(יז) צָר&#1430וֹר אֶת-הַמִּדְיָנִ&#1425ים וְהִכִּיתֶ&#1430ם אוֹתָֽם: אָעֵק יַת מִדְיָנָאֵי וְתִקְטְלוּן יָתְהוֹן: צרור. כמו זכור, שמור, לשון הוה. עליכם לאייב אותם: (יח) כִּ&#1443י צֹֽרְרִ&#1445ים הֵם&#1433 לָכֶ&#1428ם בְּנִכְלֵיהֶ&#1435ם אֲשֶׁר-נִכְּל&#1445וּ … להמשך קריאה

'יהא שמיה רבא מברך'

——– "אמר רבי יהושע בן לוי: כל העונה 'אמן, יהא שמיה רבא מברך' בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה". (שבת קיט ע"ב, תקוני הזוהר ד ע"ב) "ובכל כוחו", היינו שיכוון בו היטב, ויענה בקול רם, ועל ידי זה תתעורר כוונתו. ומכל מקום לא יגביה קולו יותר מהשליח ציבור, אך אם כוונתו לעורר … להמשך קריאה

שפלות – ספר פלא יועץ

תנינא (אבות ד ד) רבי לויטס איש יבנה אומר, מאד מאד הוי שפל רוח בפני כל אדם. צא ולמד גדל חובת השפלות, שלא דיו באמירת פעם אחת, מאד, אלא אמר, מאד מאד, וכבר דברנו מזה בערך גאוה ובערך ענוה. אבל נראה שענין השפלות הינו במעשה, על דרך שאמרו בש"ס (סנהדרין פח ב) שלחו מתם, איזהו … להמשך קריאה

שסא. שלא למכר מעשר בהמה אלא יאכל בירושלים. – ספר החינוך

שלא למכר מעשר בהמה בשום צד, אלא יאכלוהו בעליו או מי שירצו הם בירושלים, ועל זה נאמר כאן במעשר בהמה (ויקרא כז לג) לא יגאל. ואמרו בספרא (יג ד), במעשר הוא אומר לא יגאל, אינו נמכר לא חי ולא שחוט ולא תמים ולא בעל מום. ולשון גאלה ישמש כאן בלשון מכירה, לפי שהגאלה מעין מכירה … להמשך קריאה

הָרַמְבַּ"ם כָּתַב בְּאִגֶּרֶת תֵּימָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנַס בְּעַרְבוּת וְהִבְטִיחַ שֶׁכָּל מִי שֶׁעָמַד עַל הַר סִינַי יְהֵא מַאֲמִין הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם, וְאֵיךְ אִם כֵּן רוֹאִים אָנוּ יְהוּדִים מִתְכַּחֲשִׁים לֶאֱמוּנָתָם?

——– דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם שֶׁזֶּרַע יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בְּמֹשֶׁה וּבְתוֹרָתוֹ, כָּל זֶה אָמוּר כְּשֶׁאֵין סִבּוֹת אֲחֵרוֹת לְהִתְבַּלְבֵּל בָּאֱמוּנָה, כְּלוֹמַר אָדָם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל הֻבְטַח שֶׁלֹּא יְהֵא כְּפִילוֹסוֹף שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַאֲמִין בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֻרְגָּשׁ אֶצְלוֹ בְּאַחַד הַחוּשִׁים מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רוֹאֶה זֹאת בְּעֵינָיו, זֶה לֹא יִמָּצֵא בְּזֶרַע יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי שֶׁיְּבַקְּשׁוּ הוֹכָחוֹת לָאֱמוּנָה, אֲבָל אִם יִשְׁתַּקַּע … להמשך קריאה

חזרה בתשובה בשלבים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. כי תצא למלחמה וכו'. וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה וכו'. והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה. והסירה את שמלת שביה וכו' (כא.י-יג) יש להבין, מדוע מתירה התורה לאותו לוחם להכניס את אותה אישה נכריה לביתו, רק לאחר כל התהליך הארוך הנ"ל דווקא? ב. והסירה את שמלת שביה … להמשך קריאה

השומר עיניו זוכה לזכר תלמודו – תפארת ישראל

——– מכמה גדולים בישראל שאמרו, שהסגלה לזכות לזכירת הלמוד תלויה ועומדת במדה בה האדם שומר את עיניו בקדשה. ומקרא מלא דבר הכתוב: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם… למען תזכרו"… הגאון רבי דוד ליפשיץ זצ"ל היה אומר משמיה דמרן הגאון רבנו שמעון שקאפ זצוק"ל, שהסגלה לזכות לזכירת הלמוד תלויה ועומדת במדה בה האדם הלומד שומר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן