——–
א. שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך (טז.יח)
יש לדקדק, דתיבת "לך" מיותרת היא!
ב. כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים (טז.יט)
יש להבין, מדוע אין הדיין יכול לקבל מתנה מאת אחד מבעלי הדין, במיוחד כאשר כבר הכריע בעצמו לפסוק את הדין?
ג. מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נוכרי אשר לא אחיך הוא (יז.טו)
יש להבין, מדוע אין יכולים להמליך על עם ישראל איש נוכרי אף אם יהיה הוא מנהיג דגול אשר ראוי להנהיג ואשר יוכל לסייע רבות לעם ישראל?
ד. וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר (יז.יח)
פירש רש"י – שתי ספרי תורות. אחת שהיא מונחת בבית גנזיו, ואחת שנכנסת ויוצאת עמו.
ואיתא בסנהדרין (כב.) אותה שיוצאת ונכנסת עמו, עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו.
ויש להבין, מדוע צריך המלך ב' ספרי תורות, ולא מספיק אותו ספר תורה המונח בבית גנזיו?
ה. עוד יל"ע, מה העניין שהתורה השנייה מוכרחה להיות תלויה בזרועו כקמיע, מדוע אין מניחים את התורה בתוך תיבה אשר תלך עימו תמיד לכל מקום?
ו. נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך (יח.יח)
יש להבין, מהו "כמוך" דנקט קרא, הלא "לא קם בישראל כמשה עוד" (רמב"ם מהל' יסודי התורה ה"ו)?
ז. הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי (יט.ה)
איתא בגמ' במכות (י.) תנא, תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו, שנאמר: "וחי" וכו'.
ויש להבין, מה אשם הרב אשר חטא תלמידו ורצח בשגגה, שמוכרח הוא לגלות יחד עם תלמידו לעיר המקלט?
ח. ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל הערים וכו' (כא.ב)
צ"ב, מדוע הזקנים והשופטים צריכים לצאת בעצמם למדוד ולהביא את עגלת הבקר וכו', מדוע אין ממנים נציג לעשות את כל העניין כשליח העיר כולה?
ט. ויקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול (כא.ג)
יש להבין, מה העניין שצריכים זקני העיר להביא עגלת בקר "שלא עובד בה ולא משכה בעול וכו'" דווקא?
י. וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו (כא.ז)
יש להבין, הרי ודאי אף אחד לא חשד באותם זקנים צדיקים ברציחת אותו המת, א"כ מדוע צריכים הם לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה וכו'"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הסבא מנובהרדוק זצ"ל בספרו מדרגת האדם (חלק א' עמ' נח) בעניין סגולת המנהיג. וז"ל – "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו". כלומר, יש בו את הרוח להיות מנהיג על עצמו, אדם כזה ראוי גם להיות מנהיג של הציבור.
בהיות רוחו חזקה עד שיכול למשול על טבעו ועל מידותיו, וכמו כן לפתור לעצמו את כל שאלותיו ותביעותיו על פי ההשקפה האמיתית, ללא פחד מכל הרוחות שבעולם, יכול הוא גם להנהיג את הציבור, ולהעניק להם חינוך איש איש לפי מדרגתו ומהותו.
כאן גילה הקב"ה את הסוד, שהכל תלוי ביכולת למשול על עצמו וכו'. עכ"ל.
כ"כ, יש להוסיף את דברי הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר מא) בעניין רב ותלמיד. וז"ל – התלמיד מקבל מן הרב חוש זה של "ריח האמת" בהבנת התורה ודברי חז"ל. ומשום כן, אף אם אין התלמיד יכול להשיג את תורת רבו, משום המרחק העצום שביניהם, מ"מ הוא חש בנפשו מה היה רבו אומר [לפי השגת התלמיד] על כך, וזוכה לקבל את דרך הלימוד של רבו כפי דרגתו והבנתו. ואדרבה כך נראה תלמיד אמיתי, שיודע לכוין מה היה רבו אומר אף בדבר שלא שמע ממנו, שכן אם אינו אומר אלא מה שאמר רבו כלשונו, אין זה תלמיד אלא מתורגמן.
וזו היתה דרכו של רבינו זצ"ל (ר' ירוחם), ללמדנו את ההשקפה האמיתית בדברי חז"ל, ולמרות שהתלמיד לומד ומפרש את הדברים מעצמו ועל פי דרכו, מ"מ אינו זז מנקודת מבטו של הרב, ולבו יודע כי כך היה הרב אומר ומכריע, ולזה יקרא תלמיד, והדבר הזה שייך גם אם המרחק שביניהם הוא רב. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי ישנו קשר ישיר בין הרב לתלמיד, ובין מנהיג הדור לעם אשר מונהג אחר מוצא פיהו, בהיותם כראש וגוף המחוברים יחד, וממילא מכח קשר נשמתי זה, בודאי כל פגם אשר ימצא ב"ראש" ישפיע הוא ממילא בעיוות כלשהו בגוף אשר תלוי וקשור לראש.
לכן, כאשר ישנו מנהיג צדיק וראוי, ממילא גם העם-הגוף הולך בדרך ה' בדביקות. אך כאשר המנהיג-הראש פגום אף העם-הגוף יושפע מכוחו במידותיו המושחתות.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי שופטים ושוטרים תתן "לך"- בשבילך ולטובתך. היות וכשיש מנהיג צדיק וראוי, ממילא גם העם-הגוף הקשור לראש הולך בדרך ה' בדביקות.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – בעיית קבלת השוחד איננה רק שמא יטעה בדין וכדו' אלא טמונה בזה בעיה נוספת של "מושחתות המנהיג". כי ברגע שמסוגל המנהיג לקבל שוחד וטובות הנאה, ברודפו אחר ממון ותאוות, הוי חב לאחריני ופוגם לא רק בעצמו אלא אף בכל העם המונהג על ידיו, ואת מידותיו המושחתות עתיד עוד להשריש בתלמידיו.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – "מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נוכרי"- כי מנהיג, אין מספיק שיהיה מנהיג דגול אשר יסייע לעם מבחינה גשמית וכדו', אלא מנהיג חייב להיות אדם צדיק וישר, אשר יוכל להעניק לעם חינוך איש איש לפי מדרגתו ומהותו וישריש את מידותיו הטובות בעם כולו, [הן מבחינה מציאותית, והן מבחינה רוחנית,] שהרי המנהיג והעם הם כראש וגוף וכו'.
לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – ציוותה התורה על המלך שיהיו עימו תמיד שתי תורות אחת בבית גנזיו, ואחת הנכנסת ויוצאת עמו כקמיע התלויה על זרועו. כדי שבכל עת יזכור הוא את ה' וילך תמיד בדביקות, בדרך ה' הישרה והטובה. ועל ידי שהמנהיג יהיה נקי וישר, ממילא גם העם ילכו בדרך הישר ע"י שילמדו ממידותיו ודרכיו הישרים. דווקא המנהיג חייב להיזהר ולהישמר בכל דרכיו מפני שחב הוא לאחריני.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – אמר ה' למשה: נביא אקים להם וכו' "כמוך"- לרמז לדורות, כי צריך הנביא-המנהיג להיות "כמוך"- כמשה רבנו, עם מידות טובות, צדיק וישר ההולך בדרך ה', כי כשהמנהיג נקי ממילא אף העם נקי.
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – אותו רב אשר חטא תלמידו ורצח בשגגה, מוכרח אף הוא להיענש יחד עם תלמידו, היות וכשיש בעיה בתלמיד, ודאי שהבעיה התחילה בראש-ברב המנהיג, אם מצד שהיה פגום במידותיו-במידת הזהירות, הדקדוק וכדו' והשריש בתלמידיו מידה זו. ואם מצד רשלנותו שלא חינך את תלמידיו כראוי למידות נכונות וישרות.
מכח הרב חטא תלמידו ורצח בשגגה, לכן חייב הרב ג"כ להיענש ולגלות עימו לעיר המקלט.
ולפ"ז גם הקושיות ח', ט' וי' מתורצות – ציוותה התורה שדווקא זקני העיר, שופטיה ומנהיגיה, יצאו למדוד ולהתוודות על הפר, היות וכאשר אחד מבני העיר המונהגים על ידם היה מסוגל לרצוח אדם חסר ישע, צריכים המנהיגים לחשוש ולעשות בדק בית בעצמם אם ישנן במידותיהם מידות מושחתות אשר למדו אחרים ממעשיהם, או שמא לא הדריכו וחינכו כראוי את העם.
לכן ציוותה התורה שדווקא הזקנים והשופטים אשר בהם תלוי העוון, ימדדו ויתוודו בכל עניין העגלה הערופה.
אף צריכים הם לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה" כי באמת הקלקול התחיל על ידם, ולכן הם אשר צריכים להתוודות ולומר ידינו וכו'.
אף לכן, צריכים הם להביא דווקא עגלה "אשר לא עובד בה" "ואשר לא משכה בעול" כביכול לרמז, כי נקיים הם מכל עוון זה, ואין הקלקלה תלויה בהם. בהיות אותו החוטא כלל לא קשור אליהם – בהיותו כעגלה "אשר לא עובד בה"- איננו עובד ה', "ואשר לא משך בעול" התורה – מן זקני העיר ללמוד מדרכיהם הישרות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5