שנח. שלא ימכר קרקע שהחרימו אותה בעלים אלא תנתן לכהנים. – ספר החינוך

שלא ימכר שדה החרם. וכן כל שאר קרקעות, והוא הדין למטלטלין שהחרימו אותן בעליהם, אלא ינתנו לכהנים שעאותו משמר, כמו שנכתב בסדר זה (מצוה שנז) במצות מעשר בהמה. ואפילו לגזבר ההקדש אסור לבעלים למכרו, אלא זוכה בו בלא כלום, כי השם זכה החרמים לכהנים, וזה יהיה בסתם חרמים כמו שאמרנו למעלה, דקימא לן כמאן דאמר, … להמשך קריאה

שליח ציבור שטעה בתפילת הלחש

——– ש"צ שטעה בתפילת הלחש וסיים תפלתו באופן שצריך לחזור [כגון שלא שאל טל ומטר], לא יחזור להתפלל שנית בלחש מפני טורח ציבור, ויסמוך על החזרה. (קכו ס"ד. ה"ב ו סי' ז) אם טעה השליח ציבור בלחש באופן שצריך לחזור ועדיין לא סיים תפלתו [כגון שלא אמר יעלה ויבוא ונזכר בשים שלום], יחזור לרצה כדין … להמשך קריאה

משנה כלאים פרק ז – חק לישראל

——– א. הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ, אִם אֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ שְׁלשָׁה טְפָחִים, לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ, אֲפִלּוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן. הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ אֶלָּא שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, מֻתָּר לְהָבִיא זְרַע עָלֶיהָ. הָאַרְכֻּבָּה שֶׁבַּגֶּפֶן, אֵין מוֹדְדִין לָהּ אֶלָּא מִן הָעִקָּר הַשֵּׁנִי: (א) המבריך את הגפן בארץ. ועוברת ההברכה חוץ … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף י"ב ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רַבָּה בַר חִינְנָא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב כָּל מִי שֶׁלֹּא אָמַר אֱמֶת וְיַצִיב שַׁחֲרִית וֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה עַרְבִית לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ"ב) לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת וְאָמַר רַבָּה בַר חִינְנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הַמִּתְפַּלֵּל כְּשֶׁהוּא כּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ וּכְשֶׁהוּא זוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם אָמַר שְׁמוּאֵל מָאי טַעְמָא דְרַב דִּכְתִיב (שם קמ"ו) ה' זוֹקֵף … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-ל

——– [שמואל א פרק-ב-ד]&nbsp קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל: [ירמיה פרק-יז-יא]&nbsp קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי (ימו) יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל: [ירמיה פרק-מח-ג]&nbsp קוֹל צְעָקָה מֵחֹרוֹנָיִם שֹׁד וָשֶׁבֶר גָּדוֹל: [ירמיה פרק-נ-כב]&nbsp קוֹל מִלְחָמָה בָּאָרֶץ וְשֶׁבֶר גָּדוֹל: [ירמיה פרק-נ-מב]&nbsp קֶשֶׁת וְכִידֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל … להמשך קריאה

כל מעשה משפיע – אפיקי אליהו על התורה

——– א. צדק צדק תרדוף למען תחיה (טז.כ) יש לבאר כוונת הפסוק! דמהו "למען תחיה" דייתר קרא? ב. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל (יז.יא) ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל (יז.כ) יש לידע, מה העניין שלא יסור "ימין ושמאל" מדברי החכמים ומדברי התורה? ג. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו … להמשך קריאה

סימן תלד – דינים הנוהגים אחר הבדיקה – ערוך השולחן

——– א ואחר הבדיקה יהא נזהר בחמץ שמשייר לאכול בלילה, ולמחר בשחרית; להצניע כדי שלא יצטרך בדיקה אחרת, כגון אם יטלנו עכבר בפניו. וכגון אם יחסר לחמו, שיניח עשר וימצא תשע. אבל כשיצניע – לא תבוא לידי קלקול. ולאו דווקא בדיקה אחרת יצטרך, דגם ביטול אחר יצטרך כשיחסר. שהרי כשביטל אחר הבדיקה – לא היתה … להמשך קריאה

עב – לראות את עצמו עם הצדיק האמת – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל-יְדֵי-זֶה מְקַבְּלִין גְּדֻלָּה וּשְׂרָרָה וְעִקַּר הַגְּדֻלָּה הוּא שִׁפְלוּת. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ 'כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁם אָנוּ מוֹצְאִין עַנְוְתָנוּתוֹ'. וְעִקַּר הַתְּחִיָּה לֶעָתִיד שֶׁיָּקוּמוּ בִּתְחִיָּה וְיִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. הַיְנוּ שֶׁרַק הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה … להמשך קריאה

מֵאֵיזֶה סִבָּה יֵשׁ לְהַעֲדִיף אֶת מַסְקְנוֹתֵיהֶם שֶׁל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל עַל פְּנֵי חַכְמֵי הַמַּדָּע וְהַפִילוֹסוֹפְיָה?

——– "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ עַל הָאֱמֶת עַל חֶשְׁבּוֹן כָּל רְצוֹנוֹתֵיהֶם וְתַאֲווֹתֵיהֶם, עַל חֶשְׁבּוֹן מָמוֹנָם וּכְבוֹדָם עַל חֶשְׁבּוֹן חַיֵּי הָאִישׁוּת הַפְּרָטִיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁלָּהֶם, וּכְשֶׁהָלְכוּ לַחְקֹר אֶת הָאֱמֶת בִּקְּשׁוּ אֶת הָאֱמֶת עַל אַף שֶׁיָּדְעוּ שֶׁיַּעֲלֶה לָהֶם זֹאת בְּהַרְבֵּה הַקְרָבָה, אוּלָם חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם בַּחֲקִירָתָם אֶת הָאֱמֶת שָׂמוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם … להמשך קריאה

סימן שלז – דין כבוד הבית ודבר שאינו מתכון – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שלז – דין כבוד הבית ודבר שאינו מתכון א דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן, מֻתָּר, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא פָּסִיק רֵישֵׁיהּ. הִלְכָּךְ גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה, כִּסֵא וְסַפְסָל, בֵּין א גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת חָרִיץ. וּמֻתָּר לְרַבֵּץ הַבַּיִת, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְהַשְׁווֹת גּוּמוֹת אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲלֶה הָאָבָק. ב אָסוּר לְכַבֵּד הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן הַקַּרְקַע … להמשך קריאה

עיקר השגת הפרנסה, ע"י בטחון או השתדלות?

——– נעתיק כאן את דברי המס"י (פרק כא): "אמנם מה שיוכל לשמור את האדם ולהצילו מן המפסידים האלה – הוא הבטחון, והוא שישליך יהבו על ה' לגמרי, באשר ידע כי ודאי אי אפשר שיחסר לאדם מה שנקצב לו, וכמו שאמרו חז"ל במאמריהם (ביצה טז, א) 'כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום … להמשך קריאה

ד. העצה בב' האופנים הנ"ל – מושכהו לבית המדרש בעל כרחו

——– וזהו מה שאמרו רז"ל: "אם פגע בך מנוול זה מושכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ". רצה לומר, אם פגע בך מנוול זה באחד מב' האופנים האמורים לעיל: או בכך שהדיחך מהתורה ושבר לך את חשקך בתורה אולם אתה עדיין קודם החטא, "ופגע בך" היינו פגשך יצרך, כמ"ש: "ויפגעו בו … להמשך קריאה

ההפסד העצום מהכעס

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כתב בספר כל בו: נהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבתות, כמבואר במדרש אגדה, שבארה של מרים שנמצא בים הכנרת, מחזר על כל הבארות והמעיינות בכל מוצאי שבת, וכל מי שהוא חולה ויזדמנו לו המים וישתה, אפילו כל גופו מוכה שחין, מיד מתרפא מכל תחלואיו. ומעשה באדם אחד שהיה … להמשך קריאה

שיחה – ספר פלא יועץ

כבר כתבתי לעיל בערך פה רעת הפה שאינו נזהר ונשמר מדבורים אסורים. ולהיות שהפה קל המרוץ ובאסורה דשו בו רבים ונעשה כהתר, על כן אשנה פרק זה בסיעתא דשמיא ואעתיק בקצור דברי קדוש, הרב החסיד בספר ראשית חכמה פרק י' משער הקדשה בתוספת קצת נפך למען יהיה לזכרון בין עינינו אולי נוכל נכה בהיצר הרע … להמשך קריאה

מֶלַח מָמוֹן – חָסֵר! – דובב שפתי ישנים

——– ה', י': וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש, הובא בתוספות במסכת תענית (ט' ע"א).))) מִי שֶׁמְּעַכֵּב מַעַשְׂרוֹתָיו וְאֵינוֹ נוֹתְנָן – לוֹ יִהְיוּ הַמָּעוֹת, סוֹף שֶׁאֵין שָׂדֵהוּ עוֹשָׂה אֶלָּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁהָיְתָה לְמוּדָה לַעֲשׂוֹת. טוֹעִים אָנוּ לְעִתִּים לַחְשֹׁב, שֶׁאִם נַחְסֹךְ וּנְקַמֵּץ בִּנְתִינַת הַצְּדָקָה וְהַמַּעֲשֵׂר – יִגְדַּל … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רסב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַחֲרֵי שֶׁיְּהֵא מֻרְגָּל הָאָדָם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, בִּהְיוֹת חֲקוּקָה בְּלִבּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְאַהֲבָתוֹ וּבְיוֹצְאוֹ מֵרְתִיחַת יְמֵי נַעֲרוּתוֹ, מַגִּיעַ הַזְּמַן לִכָּנֵס בְּפִלְפּוּל הַחָכְמָה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה. שֶׁהַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה בְּעִנְיָן זֶה הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים נִבְדָּלִים: הָאֶחָד, הַמִּצְווֹת וְהַדִּינִים; וְהַשֵּׁנִי, הַחָכְמוֹת הָעִיּוּנִיּוֹת. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַקְדִּים זֶה לָזֶה בַּזְּמָן. וביצאו מרתיחת ימי נערותו. כשהגיע לימי זקנה אז אין … להמשך קריאה

הַאִם לִנְקֹט בְּקַנָּאוּת זוֹ מִדַּת חֲסִידוּת אוֹ שֶׁהִיא חוֹבָה?

——– לנהוג בקנאות על מנת להציל את עצמו מאיסור, וכדוגמת הבעלי תשובה שנוקטים בקנאות על מנת שהם עצמם ינצלו ויוכלו לקיים תורה ומצוות כראוי, וכאמור למסור עבור כך את הפרנסה המעמד והבית, בודאי שזו חובה ואינה ממידת חסידות בלבד, וגם אם יש לו פניות, צריך להשתדל להסירם ולהציל עצמו מהחטא, וגם אם לא יוכל – … להמשך קריאה

זוהר פנחס דף רי"ג ע"א – חק לישראל

——– וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְגוֹמֵר. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר (משלי א') שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ דָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ דָא כְנֵסֶת יִשְׂרָאֵל. מָאי מוּסַר אָבִיךָ מוּסַר דְאוֹרַיְיתָא דְאִית בָּה כַּמָּה תוֹכְחִין כַּמָּה עוֹנָשִׁין כְּמָּה דְאַתְּ אָמַר (שם ג') … להמשך קריאה

זוהר בא דף לב ע"ב – חק לישראל

——– רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (איוב א') וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵב עַל יְיָ וַיָּבֹא גַּם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם. וַיְהִי הַיּוֹם דָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים לְמֵידָן עָלְמָא. כְּגַוְנָא דָּא וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא שָׁמָּה הַהוּא יוֹמָא יוֹם טוֹב דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוָה. וַיָּבֹאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אִנּוּן רַבְרְבִין מְמַנָּן שְׁלִיחָן בְּעָלְמָא לַאֲשְׁגָּחָא בְּעוֹבָדִין דִּבְנֵי נְשָׁא. לְהִתְיַצֵב … להמשך קריאה

קדשה אינה סובלת טמאה! – תפארת ישראל

——– רבי ירוחם זצ"ל, המשגיח במיר, ספר לבני ישיבתו: כשבקר בעיר הגדולה וילנא, נתארח אצל אדם חשוב, והציץ פעם דרך החלון לראות את העיר וילנא. והנה רואה שמעבר לרחוב יש בית ספר – גמינסיא, שלמדו שם בתערבת בנים ובנות, בני שש עשרה, שבע עשרה, שמונה עשרה, גויים וחילונים. הוא רואה אותם באים בבקר ללמודים, תוך … להמשך קריאה

שקר – ספר פלא יועץ

כתיב (תהלים קא ז) דבר שקרים לא יכון לנגד עיני. והוא מארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה (טוטה מב א). ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין צב א): כל המשקר כאלו עובד עבודה זרה. דכתיב (בראשית כז יב) והייתי בעיניו כמתעתע. ונאמר בעבודה זרה (ירמיה י טו) הבל המה מעשה תעתעים. וזה אחד מסימני ישראל דכתיב … להמשך קריאה

שנט. שלא יגאל שדה החרם. – ספר החינוך

שלא יגאל שדה החרם, והוא הדין לכל שאר קרקעות ומטלטלין המחרמין שאין להם פדיון, אלא נתנין לכהנים והם עושין בהם כל חפצם, ועל זה נאמר, כל חרם ולא יגאל. ואמרו בספרא (יב ד), לא ימכר לאחר, ולא יגאל לבעלים. משרשי המצוה. כתוב למעלה (מצוה שנז). מדיני המצוה. מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ערכין פ"ו ה"ד), … להמשך קריאה

מַה הֵם הַגּוֹרְמִים הַשְּׁלִילִים שֶׁיִּתָּכְנוּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי קַנָּאוּת, שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר מֵהֶם?

——– במידת הקנאות מצינו כמה סיבות המטעות הדוחפות לכך: א. מסיבה שפלוני אינו דוגל בשיטה שלי ראוי הוא לעונש. ב. בכך שאאבד אוייבי ה', יתעלה שמי ויתקלס כבודי בעיני ה'. ג. יוגדל שכרי בעולם הזה ובעולם הבא. ד. אינו יכול לראות מעשי רשע ושחיתות, וזאת מחוסר הנוחיות שהוא שרוי בה – ומאהבתו את עצמו – … להמשך קריאה

לא יראה את מלאך המות בשעת מותו – תפארת ישראל

——– בשעת המיתה יתראה מלאך המות לאדם כשכלו מלא עינים (עבודה זרה כ), לרמז לאדם שרב עוונותיו תלויים בעין, והנזהר בעין כראוי, ודאי הוא שלא יתראה [אליו] מלאך המות מלא עינים. ולכן, אחי, הזהר הרבה בזה, והעמד עצמך מלראות ("קרנות צדיק", מרבי אליהו מאני זצ"ל אב"ד חברון, פרק ב' אות ב'). ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ה א. אֵין מְזַמְּנִין אֶלָא עַל מִי שֶׁיֹּאכַל כַּזַּיִת פַּת וּלְמַעְלָה. שִׁבְעָה שֶׁאָכְלוּ פַּת וּשְׁלֹשָה אָכְלוּ עִמָּהֶן יָרָק אוֹ צִיר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִצְטָרְפִין לְזַמֵּן בְּשֵׁם וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַמְבָרֵךְ מֵאוֹכְלֵי הַפַּת אַבָל שִׁשָּׁה שֶׁאָכְלוּ פַּת אַרְבָּעָה יֶרֶק אֵין מִצְטָרְפִין עַד שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלֵי הַפַּת רֹב הַנִּכָּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אְמוּרִים. עְשָׂרָה אַבָל בִּשְׁלֹשָה … להמשך קריאה

אם אדם באמת מאמין בדברי חז"ל עליו לדעת שתוספת השתדלות לא מועילה כלום

——– נתבונן נא ונראה אם אנו באמת מאמינים בדברי חז"ל "כל מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה עד יוה"כ". אם באמת אנו מאמינים בזה, מדוע אנו מרבים להשתדל בחריצות יום יום, והרי מקרא מלא הוא לגבי המן, "ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט, וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן