פורים – ספר פלא יועץ

פורים הם ימים טובים נזכרים ונעשים, ימי משתה ושמחה שמחה של מצוה, כי הן הראנו ה' חבה יתרה, כי בהיותנו בסעדת אחשורוש עומדים ומכעיסים לפניו, ובאותה שעה נתחיבו על שנהנו מסעדתו של אותו רשע (מגילה יב א). באותו פרק חס רחמנא עלן והקדים רפואה למכה שנהרגה ושתי, שלבסוף רפואה פרח במשתה היין, ומתוך כך קבעו … להמשך קריאה

הַאִם הָעִלָּפוֹן שֶׁקּוֹרֶה לַחוֹלֶה הוּא עִלָּפוֹן שֶׁגּוֹרֵם לוֹ לִהְיוֹת בְּמַצָּב שֶׁאֵין לוֹ כָּל יְכֹלֶת לִשְׁלֹט בְּעַצְמוֹ, אוֹ בְּעֶצֶם הוּא נִמְצָא בְּהַכָּרָה מְלֵאָה וְאַף יָכוֹל לְהָנִיעַ אֶת גּוּפוֹ, וּכְמוֹ בַּמִּקְרֶה דְּנַן, שֶׁהָאִשָּׁה בָּדְקָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אִם רֹאשָׁהּ מְכֻסֶּה?

——– אֶפְשָׁר שֶׁהַבְּדִיקָה בָּאָה מִכֹּחַ הָרוּחַ שֶׁמַּקְפִּיד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הָאִשָּׁה בְּגִלּוּי רֹאשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאֶפְשָׁר שֶׁהַחוֹלֶה נִמְצָא בְּהַכָּרָה מְלֵאָה. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם … להמשך קריאה

יא. מבחן הקנאה

——– בני האדם החפצים לקרבת ה', ימצא אצלם בטבע קנאה בחבריהם המצליחים, אחר שכמו כן שואפים גם הם לעליה. אמנם הטעות היא שקנאתם לאחר שחבריהם במצב של תוצאות מבורכות והצלחות משגשגות בתורה ויראת שמים, אז נזכרים המה לקנאת ולהצטמק על מחדלם, אולם זמנה האמיתי של הקנאה היה צריך להיות בזמני העמל של חבריהם ויגיעתם כשהתוצאות … להמשך קריאה

מָה הָעֵצָה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה?

——– יצייר בדעתו שעומד הוא לפני ה' ללא שום מחיצות, ודיבורו עמו בנוכח כפשוטו, כאשר ידבר איש אל רעהו, ורעהו שומע ומאזין לדבריו – כלשון המסילת ישרים (פי"ט), ואותו האלוק – כל יכול בידו ליתן לו מיד את מבוקשו, וידמה לעצמו שהינו ניגש ונדחק לבקש על נפשו, והנה בשעת דוחקו להתחנן על נפשו דוחפים אותו … להמשך קריאה

מַדּוּעַ יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה וְעַכּוּ"ם לַחַמָּה?

——– מובא במכילתא: "החדש הזה לכם – לכם ולא לעכו"ם, אתם מונים ללבנה, ואילו עכו"ם מונין לחמה". ועוד איתא בב"ר החמה אינה שולטת אלא ביום, והלבנה שולטת ביום ובלילה. והנה רואים אנו בנוסח הברכה שנסחו לנו רבותינו בברכת הלבנה: "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שגם הם עתידים להתחדש כמותה". הרי לנו מנוסח זה, … להמשך קריאה

ה. עד היכן צריכה להיות הרגשת המאמין בקנייני עולם הזה

——– ונתבונן עד היכן צריכה להיות הרגשת האדם המאמין בקנייניו בעולם הזה. בפרשת "ויגש" (פמ"ז) התורה מבארת היאך שיעבד יוסף את כל המצרים לפרעה בשנות הרעב, שמתחילה קנה מהם בעבור הלחם שהביא להם – את כל מקניהם, וכנאמר (פסוק ז'): "ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה וגו"', ובשנה השנית קנה … להמשך קריאה

נביאים – מיכה – פרק ה – חק לישראל

——– (ו) וְהָיָ&#1443ה | שְׁאֵרִ&#1443ית יַעֲקֹ&#1431ב בְּקֶ&#1433רֶב&#1433 עַמִּ&#1443ים רַבִּ&#1428ים כְּטַל&#1433 מֵאֵ&#1443ת יְהוָ&#1428ה כִּרְבִיבִ&#1430ים עֲלֵי-עֵ&#1425שֶׂב אֲשֶׁ&#1444ר לֹֽא-יְקַוֶּה&#1433 לְאִ&#1428ישׁ וְלֹ&#1445א יְיַחֵ&#1430ל לִבְנֵ&#1445י אָדָֽם: (פ) וִיהֵי שְׁאָרָא דְבֵית יַעֲקֹב בְגוֹעַמְמִין סַגִיאִין כְּטַלָא מִן קֳדָםיְיָ וְכִרְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁא דִי עַלעִסְבָא דִי לָא מוֹרִיךְ לֶאֱנָשָׁאוְלָא מְכַתַּר לְבַר אֱנָשָׁא: כטל מאת ה' . שאין בא לעולם ע"י אדם ולא יבקשו פני אדם … להמשך קריאה

הנקודה המאחדת את כל הנבראים היא- לעשות נחת רוח לבורא ולגלות יחודו בעולם

——– כתוב (ישעיה מ"ג, ז'): "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". מבואר שכל תכלית הבריאה "כבוד שמים", לגלות כבודו ית' בעולם, לגלות את יחוד ה' בעולם, וזה ענין כל המעשים שנעשו ונעשים ויעשו ואין לך תכלית אחרת ביצירה אלא זו. כל זמן שבנ"א לא עמדו על נקודה זו בשכלם ובלבבם ויש להם כוונה … להמשך קריאה

פסח – ספר פלא יועץ

פסח הוא חג קדוש מאד, שאלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים, עדין אנו ובנינו משעבדים היינו גוי בקרב גוי, ולא נתנה לנו תורה ומצות ולא יזכר שם ישראל והקדוש ברוך הוא הפליא חסדיו עם ישראל הפלא ופלא וחבה יתרה הראה להם, עד מקום שאין יד שכלנו מגעת, אחת מני אלף אלפי אלפים, … להמשך קריאה

לעבור לפני המתפלל

——– אסור לעבור בתוך ארבע אמות שלפני המתפלל, מפני שמבלבל כוונתו כשעוברים לפניו. אבל מן הצדדים, מותר לעבור או לעמוד. (קב ס"ד) המסיים את תפילתו ורואה שחברו מתפלל אחריו, לא יפסע שלוש פסיעות עד שחברו יסיים את התפלה, שהרי אם יפסע, נמצא שעובר לפני המתפלל. ואפילו אם חברו התחיל להתפלל אחריו, לא יפסע. ואולם אם … להמשך קריאה

בְּלִי אִיוּמִים?! – דובב שפתי ישנים

——– ט"ז, א': וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מוֹשְׁלוֹ: מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ רוֹפֵא, אָמַר לוֹ: אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב בְּטַחַב! בָּא אַחֵר וְאָמַר לוֹ: אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב בְּטַחַב שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי! זֶה זֵרְזוֹ … להמשך קריאה

סימן שפה – דין צדוקי ועבריין בעירוב – ערוך השולחן

——– א צדוקי – הרי הוא כישראל ומבטל רשות, ואף על פי שמחלל שבת במילי דרבנן – אנוסים הם, דמנהג אבותיהם בידיהם. (מג"א סק"א) אבל עירובו – אינו מועיל, כיון שאינו מודה בעירוב, דעיקר העירוב הוא שיגמור בלבו שדירתו הוא במקום העירוב, והוא אינו מודה בזה. והכותים השמרונים – הרי הם כאינם יהודים גמורים, ואין … להמשך קריאה

קדושים יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: יט (א) וַיְדַבֵּ&#1445ר יְהוָֹ&#1430ה אֶל-מֹשֶׁ&#1445ה לֵּאמֹֽר: וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר: (ב) דַּבֵּ&#1438ר אֶל-כָּל-עֲדַ&#1447ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ&#1435ל וְאָֽמַרְתָּ&#1445 אֲלֵהֶ&#1430ם קְדשִׁ&#1443ים תִּֽהְי&#1425וּ כִּ&#1443י קָד&#1428וֹשׁ אֲנִ&#1430י יְהוָֹ&#1445ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: מַלֵל עִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵייִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן קַדִישִׁין תְּהוֹןאֲרֵי קַדִישׁ אֲנָא … להמשך קריאה

סימן רפד – דיני הפטרה וברכותיה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רפד – דיני הפטרה וברכותיה א מַפְטִירִין א בַּנָּבִיא מֵעִנְיָנָהּ שֶׁל פָּרָשָׁה. וְאֵין פּוֹחֲתִין מִכ" א פְּסוּקִים, אֶלָּא אִם כֵּן סָלִיק עִנְיָנָא בְּבָצִיר מֵהָכֵי כְּגוֹן: עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם (יִרְמְיָהוּ ז, כא). { הַגָּה: וְדַוְקָא בְּשַׁבָּת בָּעֵינָן כ"א פְּסוּקִים, ג"פ לְכָל א' מִן הַקְּרוּאִים, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֶׁקּוֹרִין ה' סַגֵּי בְּט"ו פְּסוּקִים } (מַהֲרַ"ם … להמשך קריאה

שה. שלא לאכל כרמל מתבואה חדשה עד היום ההוא. – ספר החינוך

שלא נאכל כרמל חדש קדם הזמן הנזכר, שנאמר וכרמל לא תאכלו. והכרמל נקרא תבואה קלויה בשבלים גראני"ש בלעז. וחיבין על הכרמל גם כן בכזית. ואמרו זכרונם לברכה (כריתות ה, א) אכל מן החדש לחם וקלי וכרמל חיב על כל אחת ואחת. ואמרו גם כן קלי לא היה צריך לאמרו, אבל הזכירו הכתוב, לחלק, שמתחיב על … להמשך קריאה

הַאִם בִּזְמַן הוֹצָאַת הָרוּחַ, הַחוֹלֶה שׁוֹכֵב לְלֹא תְּנוּעָה וּשְׂפָתָיו אֵינָן נָעוֹת כְּלָל, אוֹ שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ שְׁלִיטָה עַל כָּל גּוּפוֹ כּוֹלֵל שְׂפָתָיו?

——– צָרִיךְ לְבָרֵר מִמִּי שֶׁרָאָה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה בִּימֵי ר"י פְּתַיָּיא זצ"ל. . הֶעָרַת הַמַּעֲרֶכֶת: עַיֵּן בְּכִתְבֵי מוהרח"ו בְּסֵפֶר שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים, מוּבָא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הרש"ו, הָרַב שְׁמוּאֵל וִיטַאל, שֶׁהוֹצִיא דִּבּוּק, וְשָׁם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהַנַּעֲרָה נִעְנְעָה אֶת שְׂפָתֶיהָ בִּזְמַן שֶׁדִּבֵּר מִמֶּנָּה הַדִּבּוּק. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

נביאים – הושע – פרק יא – חק לישראל

——– (ז) וְעַמִּ&#1445י תְלוּאִ&#1430ים לִמְשֽׁוּבָתִ&#1425י וְאֶל-עַל&#1433 יִקְרָאֻ&#1428הוּ יַ&#1430חַד לֹ&#1445א יְרוֹמֵם: וְעַמִּי פְלִיגִין לְמִיתָב לְאוֹרַיתִי וּבִמְרוֹעָאקַשְׁיָא יִתְעַרְעוּן כַּחֲדָּא לָא יַהֲכוּןבְּקוֹמָא זְקוּפָה: ועמי תלואים למשובתי . כשהנביאים מלמדים אותם לשוב אלי תלואים הם אם לשוב אם לא לשוב בקושי ישובון אלי : ואל על יקראוהו יחד לא ירומם . ואל הדבר אשר עליו יקראוהו הנביאים יחד לא … להמשך קריאה

ח. יחסו של יוסף לבנימין היה ביחס מיוחד, וכמו כן קפחם במתנות להזכירם שכל הצער הזה נתגלגל עליהם מחמת קנאתם באחיהם להיות מקופחים ממתנת יעקב

——– ובזה תובן עוד תמיהה גדולה, היאך לאחר שהביאו את בנימין אליו ושלחם יוסף עם מתנות חזרה לאביהם, נאמר: "וישא משאות מאת פניו, ותרב משאת בנימין ממשאת כולם חמש ידות", והוא פלא, היאך לא חש יוסף לעורר קנאה בין האחים והלא על כתונת פסים שעשה לו אביו נאמר: "ויקנאו בו אחיו". אמנם נכון שאין דומה … להמשך קריאה

ב. ישנם סוגי "צדיקים" שאין הקב"ה חפץ בהם

——– הנצי"ב מוולוז'ין בהקדמת ספרו "העמק דבר", מסביר את חטאי דור חורבן בית שני: בזמן החורבן היו עם ישראל דור עיקש ופתלתול, ואף שהיו צדיקים וחסידים עמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולם, על כן מפני שנאת חינם שבלבם, זה את זה חשדו את מי שראו נוהג שלא כדעתם ביראת ה' – שהוא צדוקי … להמשך קריאה

תרומה יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: כה (א) וַיְדַבֵּ&#1445ר יְהוָֹ&#1430ה אֶל-מֹשֶׁ&#1445ה לֵּאמֹֽר: וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:(ב) דַּבֵּר&#1433 אֶל-בְּנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1428ל וְיִקְחוּ-לִ&#1430י תְּרוּמָ&#1425ה מֵאֵ&#1444ת כָּל-אִישׁ&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר יִדְּבֶ&#1443נּוּ לִבּ&#1428וֹ תִּקְח&#1430וּ אֶת-תְּרֽוּמָתִֽי: מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיַפְרְשׁוּןקֳדָמַי אַפְרָשׁוּתָא מִן כָּל גְבַרדִי יִתִּרְעֵי לִבֵּהּ תִּסְבוּן … להמשך קריאה

"רצה והחליצנו"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם שכח לומר "רצה והחליצנו" בברכת המזון, דינו כמי ששכח בסעודת הלילה, כמבואר לעיל. [אולם אם קידש על היין בבוקר ואכל כזית עוגה, ואת הסעודה בפת אכל לאחר חצות היום, דינו כמי ששכח בסעודה שלישית, כמבואר להלן.] (שבת ב שמו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים … להמשך קריאה

צביעות – פיו וליבו שווים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי (כב.ב) יש להבין, במה זכה בלק שנקראה פרשה על שמו? ב. ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא (כב.ד) פירש רש"י – לא היה ראוי למלכות ומנסיכי מדין היה, וכיון שמת סיחון מנוהו עליהם לצורך שעה. ויש להבין, הרי אם "לא היה בלק … להמשך קריאה

טז – מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַיֵּן פְּנִים תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשׁוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהִקְשׁוּ, לָמָּה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה אֵין נוֹתְנִים לוֹ תֵּכֶף פַּרְנָסָתוֹ מְזֻמָּן רַק עַל-יְדֵי סִבּוֹת לְכָל אֶחָד לְפִי סִבָּתוֹ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ס

——– [ישעיה פרק-יג-ז]&nbsp עַל כֵּן כָּל יָדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל לְבַב אֱנוֹשׁ יִמָּס: [יחזקאל פרק-ז-כג]&nbsp עֲשֵׂה הָרַתּוֹק כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

סעי' ג' – אסור להתעסק בצרכיו או לילך לדרך קודם שיתפלל תפלת שמונה עשרה – ספר מנחת שי

——– בגמרא ברכות יד. אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. וכתב הב"י בשם תרומת הדשן שצריך להתפלל שמונה עשרה קודם, ולא כרבים מן המדקדקים שהיו קוראים כמה מזמורים ויוצאים לעשות חפציהם. כתב הטור שלא ילך לדרך עד שיתפלל. וכתב הב"י שסובר שהוא בכלל עושה חפציו קודם שיתפלל … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רכד] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כַּמָּה הוּא חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבַר הַמִּשְׁפָּט, עַל כֵּן קָרָא שֵׁם כִּסְאוֹ "מִשְׁפָּט", שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ" (תהלים פט, טו). רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר עַל הַמִּשְׁפָּט וְסָמַךְ לוֹ אֶת הַחֶסֶד מִכָּאן וְאֶת הַצְּדָקָה מִכָּאן. בַּתּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן