——–
ט"ז, א': וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מוֹשְׁלוֹ: מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ רוֹפֵא, אָמַר לוֹ: אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב בְּטַחַב! בָּא אַחֵר וְאָמַר לוֹ: אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב בְּטַחַב שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי! זֶה זֵרְזוֹ יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן".
יֶשְׁנָם כָּאֵלּוּ הַטּוֹעִים לַחְשֹׁב, שֶׁכָּל הַזְכָּרַת עֹנֶשׁ שֶׁעָתִיד הָאָדָם לְקַבֵּל עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים, הִיא בְּגֶדֶר "הַפְחָדָה", אוֹ "אִיּוּמִים", וּשְׁלִילִית הִיא מִכָּל וָכֹל. אֲבָל הַמִּתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה עַצְמָהּ, מוֹצֵא שֶׁבִּמְקוֹמוֹת רַבִּים פִּרְסֵם הַכָּתוּב אֶת עֹנֶשׁ הַחוֹטֵא: *(((שמות י"ט, י"ב, ועוד מקומות רבים. ואף מיתה בידי שמיים הזכיר הכתוב, למרות שאין בה צורך הלכתי בהודעת סוג העונש.))) מוֹת יוּמָת, *(((במדבר ט', י"ג. ועוד מקומות רבים.))) וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא *(((ובנביא הוזכרו גם כן לשונות חריפים עד מאוד. כגון: "לחרפות לדראון עולם" (דניאל י"ב, ב'), "תולעתם לא תמות, ואשם לא תכבה" (ישעיה ס"ו, כ"ד), ועוד. ))) וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְכִי עַל הַתּוֹרָה גַּם יֹאמְרוּ שֶׁהִיא "מַפְחִידָה"? וְעַל הָאָב הָאוֹמֵר לִבְנוֹ "אַל תִּגַּע בַּמֵּחַם, אַתָּה עָלוּל לְהִכָּווֹת" גַּם יִטְעֲנוּ שֶׁהוּא "מְאַיֵּם"? וַדַּאי שֶׁלֹּא! שֶׁאֵין מַטְּרַת הוֹדָעַת הָעֹנֶשׁ אֶלָּא כְּדֵי לְזָרֵז אֶת הָאָדָם, *(((אמנם גם זה צריך להיות בגבול הטעם הטוב, שלא יהא הסר'ח העודף ויקדיח תבשילו, שאין המטרה להכניס את האדם לפחדים, ואדרבה – העובד מיראה אין עבודתו שלימה, אלא כתבלין בתבשיל שמיעוטו יפה וריבויו מגונה. ))) וּלְעוֹרְרוֹ לְקִיּוּם הַדְּבָרִים. וְהַמֵּסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ זֹאת כָּמוֹהוּ כְּמוֹ הַבַּת יַעֲנָה, שֶׁבִּרְאוֹתָהּ טוֹרֵף אָץ לְעֶבְרָהּ לְטָרְפָהּ, בִּמְקוֹם לְהִתְעוֹרֵר וְלִבְרֹחַ, טוֹמֶנֶת הִיא אֶת רֹאשָׁהּ בַּקַּרְקַע בְּחָשְׁבָהּ שֶׁבְּכָךְ תִּנָּצֵל מִמֶּנּוּ…
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5