——–
אסור לעבור בתוך ארבע אמות שלפני המתפלל, מפני שמבלבל כוונתו כשעוברים לפניו. אבל מן הצדדים, מותר לעבור או לעמוד. (קב ס"ד)
המסיים את תפילתו ורואה שחברו מתפלל אחריו, לא יפסע שלוש פסיעות עד שחברו יסיים את התפלה, שהרי אם יפסע, נמצא שעובר לפני המתפלל. ואפילו אם חברו התחיל להתפלל אחריו, לא יפסע. ואולם אם חברו מן הצדדים, רשאי לפסוע. (קב סעיף ה. ה תמה, תנח)
בתלמוד ירושלמי (ראש השנה פ"ב ה"ה) מסופר על רבי חייא בר אבא שהיה מתפלל, ובא רב כהנא שהיה בחור צעיר ועמד להתפלל אחוריו והאריך בתפילתו. כשסיים רבי חייא, המתין ולא פסע, כדי שלא לעבור לפני המתפלל. לאחר שסיים רב כהנא, אמר לו רבי חייא, כך נוהגים אצלכם לצער את הגדולים שבכם? אמר לו, רבי, אני מזרע בית עלי שהתנבא עליהם אלקנה (שמואל א ב לג): "וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים", שחס ושלום ימותו בהיותם בחורים קודם שיגיעו לגיל עשרים שנה, אך גם התנבא שמואל הנביא (שמואל א ג יד) ואמר: "וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם", ודרשו חז"ל בזבח ובמנחה אין מתכפר, אבל בתפילה מתכפר, לכן אני מאריך בתפילה, כדי שאזכה להאריך ימים ושנים. ריחם עליו רבי חייא והתפלל עליו שיאריך ימים, וזכה לאריכות ימים רבה, עד שנעשו צפרניו אדומות כתינוק שנולד. (בית יוסף סימן קב)
קיר ניצב למולי
מסופר על הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, בהולכו פעם לועידה רבנית בארצות הברית, פילס דרכו עם כמה רבנים עד שלפתע נעצר, לפניו עמד אדם שקוע בתפלתו. לא היתה כל דרך אחרת להגיע אל הפתח, אלא רק דרך זו העוברת לפניו. עברה שעה קלה, והאיש עודנו בתפלתו. מלווהו של הרב לחש לו שהשעה כבר מאוחרת, ענה לו הרב, ומה אעשה, הרי קיר ניצב למולי. (ה תנז)
במקום צורך, מותר לעבור לפני המתפלל לאחר שסיים את התפילה [דהיינו אחר שהגיע ל"אלוקי נצור"], ומוסיף מעצמו בקשות ותחנונים. (ה תנט)
רשות אחרת – גם אם המתפלל עומד בסמוך לפתח החדר, אין לעבור בתוך ארבע אמותיו. כי הגם שעובר ברשות אחרת, עדיין מבלבל את כוונתו. (יבי"א ח"ט קח נד)
מחיצה – אם ישנה מחיצה מפסקת לפני המתפלל, באופן שאין מתבלבלת כוונתו כשעוברים לפניו, מותר לעבור לפניו. ועל כן, מחיצת זכוכית אינה מועילה להפסיק, כיון שעדיין רואה את העוברים לפניו ויכול להתבלבל. (יבי"א ח"ט סימן קח אות נד)
מתפלל שעוצם עיניו – גם אם המתפלל עוצם את עיניו, ישתדל שלא לעבור נגדו. שעדיין יש חשש שתתבלבל כוונתו. אולם בשעת הדחק שממהר מאוד, יש להקל. (ה תנ)
חכם שממתינים לו – וסיים תפלתו, אך כשהגיע לעושה שלום, ראה שעומד אחריו משהו, ירמוז לשליח ציבור להתחיל את החזרה, וימתין לו עד שיסיים. (ה"ע א קנ)
שליח ציבור – שסיים תפלתו ואדם אחר מתפלל אחריו, יתחיל את החזרה, ובסיומה יפסע ג' פסיעות ויאמר עושה שלום. והוא הדין אם לא התפלל תפלת לחש, והחזרה היא תפלתו, יפסע בסיום החזרה (ו קמג. ה"ב ה תו). ויש סומכים על הפסיעות שיעשה לאחר מכן בקדיש תתקבל. (ה"ע א קמט)
לישא ידיו – כהן שרוצה ליטול ידיו לברכת כהנים, ובדרכו עומד אדם ומתפלל, אם ידיו נקיות, יסמוך על הנטילה שנטל ידיו בבוקר בקומו משנתו ולא יעבור לפני המתפלל. אולם אם ידיו לא נקיות, כגון שחיכך בראשו, ילך ליטול ידיו. (ה תנא)
לשיעור תורה – חכם ההולך למסור שיעור תורה לרבים, ובדרכו עומד אדם ומתפלל, יעבור לפניו, כי מצוה של הרבים, דוחה איסור זה. (ה תנב)
לבית הכסא – הנצרך לצאת לבית הכסא וחברו עומד ומתפלל, רשאי לעבור. (ה תנד)
למקום קבוע – אין לעבור לפני המתפלל, כדי להגיע למקומו הקבוע בתפילה. (ה תנד)
לפני קטן – מן הדין מותר לעבור כנגד קטן המתפלל. (ה תנד)
מעבר הרבים – הנצרך לעבור במעבר שבבית הכנסת, ועמד שם אדם להתפלל, מן הדין יש להקל לעבור שם. והמחמיר, תבוא עליו ברכה. (ה תנה)
כתב בשו"ת שמע שלמה להזהיר על כך שאנשים עומדים להתפלל בחופזה מבלי שימת לב היכן הם עומדים, ופעמים עומדים על אם הדרך, ושתיים רעות גורמים בזה, שרבים אינם מתאפקים ונכשלים ועוברים לפני המתפלל. ואלו המדקדקים בהלכה, מצטמקים וממתינים על כרחם, וכן לא יעשה לזלזל בעבדי ה' ברוך הוא. ויש אחרים שיודעים שמאריכים הם בתפלה, וטוב להם שיעמדו במקום שלא גורמים צער ועיכוב לאחרים, וצריך כל אחד להשתדל שלא לצער את חברו. (ה תנז)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5