ערך – ספר פלא יועץ

הנה כל עניני עבודת השם יתברך שמו בעו הערכה, איזו היא דרך ישרה שלא יצא שכרו בהפסדו. כגון העומדים בבית ה' בלילות יראו אם יכולים לעמד שלא תחטפם שנה בקריאת שמע ובתפלה, ואם לא יישן ביום יבוא לישן בערבית וברכת המזון, שאז נמצא שההפסד יתר מאד על השבח, וכן אם יהיה לומד מתנמנם, נים ולא … להמשך קריאה

מִי יָכוֹל לְהוֹצִיא רוּחַ?

——– הוֹצָאַת רוּחַ נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי גְּזֵרוֹת חֲרָמוֹת וְנִדּוּיִים, וְרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ צִוָּה לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל (שער רוח הקדש עמוד פח) "וְגַם צָרִיךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה הַדָּבָר בְּטָהֳרָה וּטְבִילָה וּבִקְדֻשָּׁה וּבְכַוָּנָה יְתֵרָה" – וּמֵבִיא שָׁם סֵדֶר הַכַּוָּנוֹת וְהַיִּחוּדִים בְּעִנְיָן זֶה. הַמְקֻבָּל רַבִּי נַפְתָּלִי הִירְשׁ לֵוִי שְׁפִּיץ בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר "מָלֵא רָצוֹן" שֶׁהִצְטָרֵף לְהוֹצָאַת הַדִּבּוּק בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג הֵבִיא בְּהַקְדָּמַת … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [ריח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַמְנַחֲמִין יֵשְׁבוּ עִם הָאָבֵל בַּקַּרְקַע, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כח, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה אֵין מְנַחֲמִין רַשָּׁאִין לֵישֵׁב אֶלָּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע, דִּכְתִיב: "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ" (איוב ב, יג). וַאֲמַר רַב יְהוּדָה: אֵין הַמְנַחֲמִין רַשָּׁאִין לִפְתֹּחַ וּלְדַבֵּר דָּבָר עַד שֶׁיִּפְתַּח הָאָבֵל תְּחִלָּה, דִּכְתִיב: "וְאֵין־דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר" (שם), וּכְתִיב: "אַחֲרֵי־כֵן פָּתַח אִיּוֹב … להמשך קריאה

חֶבְרַת חַשְׁמַ"ל – דובב שפתי ישנים

——– י"ג, מ"ו: כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֹּגֵעַ בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לֹא יִהְיוּ שְׁאָר טְמֵאִים יוֹשְׁבִים עִמּוֹ. *(((סנהדרין ע"א ע"ב.))) כִּנּוּס לָרְשָׁעִים – רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם, וּפִזּוּרָם – יָפֶה לָהֶם וְיָפֶה לָעוֹלָם. שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁמִּתְכַּנְּסִים בּוֹ הָרְשָׁעִים – מוֹשַׁב לֵצִים יִקָּרֵא, וְהַמֵּסֵב עִמָּהֶם נַעֲשֶׂה חָבֵר ב"חֶבְרַת … להמשך קריאה

ב. הגם שהקירבה לה' בעין אחת בלבד, יש להעריך קירבה זו

——– ויש לבאר כל הצריך ביאור על פי המדרש (שהש"ר) "לבבתיני אחותי כלה לבבתיני באחת מעיניך", אמר הקדוש ברוך הוא יודע אני שבשעה שאמרתם לפני נעשה ונשמע – בעין אחת הבטתם בי ובעין שניה הבטתם בעגל, ועם כל זה "לבבתיני אחותי כלה לבבתיני באחת מעיניך". והוא נורא למתבונן! מי יסכים לשאת כלה שבעין אחת מסתכלת … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ו

——– [בראשית פרק-ח-כב]&nbsp עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ: [שמות פרק-טו-ב]&nbsp עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ: [שמות פרק-כב-ח]&nbsp עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים … להמשך קריאה

סימן ערה – דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן ערה – דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת א אֵין פּוֹלִין (פי' לְבַעֵר אֶת הַכֵּנִים מֵהַבְּגָדִים, תַּרְגּוּם בִּעַרְתִּי הַקֹדֶשׁ (דְּבָרִים כו, יג) פַּלֵתִי), א וְאֵין קוֹרִין בְּסֵפֶר לְאוֹר הַנֵּר וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ מוֹצִיא בְּפִיו, שֶׁמָּא יַטֶּה. וְאֲפִלּוּ הוּא גָּבוֹהַּ עֶשֶׂר קוֹמוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִגֹּעַ אֵלָיו, שֶׁלֹּא חִלְּקוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר. וּמִטַּעַם זֶה יֵשׁ לֶאֱסֹר אֲפִלּוּ הוּא … להמשך קריאה

תולדות יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (ב) וַיּ&#1429ֹאמֶר הִנֵּה-נָ&#1430א זָקַ&#1425נְתִּי לֹ&#1445א יָדַ&#1430עְתִּי י&#1445וֹם מוֹתִֽי: וַאֲמַר הָא כְעַן סֵיבִית לֵיתאֲנָא יְדַע יוֹמָא דְאֵימוּת: לא ידעתי יום מותי. אמר רבי יהושע בן קרחה, אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן … להמשך קריאה

משפטים ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כז) וְאִם-שֵׁ&#1445ן עַבְדּ&#1435וֹ אוֹ-שֵׁ&#1445ן אֲמָת&#1430וֹ יַפִּ&#1425יל לַֽחָפְשִׁ&#1445י יְשַׁלְּחֶ&#1430נּוּ תַּ&#1445חַת שִׁנּֽוֹ: (ס) וְאִם שִׁנָא דְעַבְדֵהּ אוֹ שִּׁנָאדְאַמְתֵהּ יַפֵּל לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִנֵהּחֳלָף שִׁנֵהּ:(כח) וְכִֽי-יִגַּ&#1448ח שׁ&#1445וֹר אֶת-אִ&#1435ישׁ א&#1445וֹ אֶת-אִשָּׁ&#1430ה וָמֵ&#1425ת סָק&#1448וֹל יִסָּקֵ&#1436ל הַשּׁ&#1431וֹר וְלֹ&#1444א יֵֽאָכֵל&#1433 אֶת-בְּשָׂר&#1428וֹ וּבַ&#1445עַל הַשּׁ&#1430וֹר נָקִֽי: וַאֲרֵי יַגַח תּוֹרָא יָת גַבְרָאאוֹ יָת אִתְּתָא וִימוּת אִתְרְגְמָאיִתְרְגֵם תּוֹרָא וְלָא יִתְאָכֵל יָתבִּסְרֵהּ וּמָרֵהּ דְתוֹרָא יְהֵי … להמשך קריאה

תורה טהורה ללא עירוב גשמיות טמאה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה וכו' (יט.ב) יש לדקדק, מדוע נקט קרא "זאת חוקת התורה" ולא "חוקת הפרה" העוסק בעניינה? ב. ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עליה עול (יט.ב) פירש רש"י – "אדומה תמימה"- שתהא תמימה באדמימות … להמשך קריאה

ו. מצות "הביטחון" על אמיתותו

——– ויובנו הדברים היטב על פי דברי החזון איש בספרו אמונה וביטחון (פרק ב'): "טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג "הביטחון", והיא שחושבים הם לבטוח בה' כי בטח יהיה הטוב שיחפצו, ונדמה להם שאם מסתפקים המה וחוששים שמא לא יהיה כאשר יחפצו הרי שהם חסרי ביטחון, אולם אין זו ההוראה הנכונה במידת הביטחון, כי כל … להמשך קריאה

חוקת יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (ב) וַיִּדַּ&#1448ר יִשְׂרָאֵ&#1445ל נֶ&#1435דֶר לַֽיהֹוָ&#1430ה וַיֹּאמַ&#1425ר אִם-נָת&#1448ֹן תִּתֵּ&#1436ן אֶת-הָעָ&#1444ם הַזֶּה&#1433 בְּיָדִ&#1428י וְהַֽחֲרַמְתִּ&#1430י אֶת-עָֽרֵיהֶֽם: וְקַיֵים יִשְׂרָאֵל קְיָים קֳדָם יְיָוַאֲמַר אִם מִמְסַר תִּמְסַר יָתעַמָא הָדֵין בִּידִי וַאֲגַמַר יָתקִרְוֵיהוֹן: והחרמתי. אקדיש שללם לגבוה: (ג) וַיִּשְׁמַ&#1448ע יְהֹוָ&#1436ה בְּק&#1443וֹל יִשְׂרָאֵ&#1431ל וַיִּתֵּן&#1433 אֶת-הַֽכְּנַעֲנִ&#1428י וַיַּֽחֲרֵ&#1445ם אֶתְהֶ&#1430ם וְאֶת-עָֽרֵיהֶ&#1425ם … להמשך קריאה

שיחות הר״ן שא – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: שֶׁעִקָּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בַּחֹרֶף, לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה. וּבַקַּיִץ בְּעֵת שֶׁהַלַּיְלָה קָצָר מְאֹד (שֶׁאָז אֵין עוֹמְדִין בַּחֲצוֹת (בְּחוּץ לָאָרֶץ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר) אָז יִזָּהֵר לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר. לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל … להמשך קריאה

הַאִם יֵשׁ סִימָן לָדַעַת כְּשֶׁתְּפִלָּתוֹ מְקֻבֶּלֶת אוֹ לֹא?

——– כן, כאשר מרגיש נועם ה' בתפילה ותפילתו שגורה בפיו ובלבו, ומתלווה אליו שמחה עצומה מתוך צלילות הדעת שהינו עומד לפני האלקים שאין כיוצא בו, מבושר הוא שתפילתו פעלה את פעולתה בהצלחה. וכמו כן אם תפילתו יוצא מן הלב – לב נשבר – ומרגיש הוא שמתחטא הוא לפני אביו שבשמים כבן המתחטא לפני אביו, ובפרט … להמשך קריאה

מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– מַתְחִילִים לוֹמַר 'מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' מִתְּפִלַּת מוּסָף. וְאִם טָעָה וְאָמַר 'מוֹרִיד הַטַּל' – אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁאָמַר 'בָּרוּךְ אַתָּה ה", טוֹב שֶׁיַּחֲזֹר לְ'אַתָּה גִּבּוֹר' וְיֹאמַר 'מַשִּׁיב הָרוּחַ', אֲבָל אִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁאָמַר 'בָּרוּךְ אַתָּה ה", אֵינוֹ חוֹזֵר. (ילקו"י ח"א רמב. תפה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים … להמשך קריאה

יא. סגולת והבטחת הביטחון בה' שהוא ההתחזקות בסוד קיומינו – נס פך השמן – במיוחד בדורנו – דור "עקבות משיחא"

——– השקפות של רבים מאתנו נפגעות מהעדר הידיעה הברורה בסוד קיומינו – נס פך השמן. אברך המקבל עליו עול תורה, ולומד כל היום תורה, זוכה לסייעתא דשמיא ולנס פך השמן, וכי לא רואים אנו זאת במו עינינו, היאך אברך המשתכר במשכורת של אלפיים ש"ח בחודש די לו והותר לא פחות מהמשתכר פי שמונה – ששה … להמשך קריאה

נקיון ידיו

——– צריך לרחוץ ידיו קודם התפילה. ואם רחץ ידיו לצורך שהוא, ולא שמרם שלא יתלכלכלו, ירחצם שוב קודם התפילה. ואם אין לו מים מזומנים, ישפשף ידיו בבגד וכיוצא. והוא הדין אם נגע במקומות המכוסים או חיכך בראשו בתוך התפילה, שדי שישפשף ידיו בבגד וכיוצא. (סימן צב סעי' א, ה. ה של, שלב) ——– לעילוי נשמת … להמשך קריאה

פרי המחלקת – תפארת ישראל

——– בספר "חפץ חיים", בחלק שמירת הלשון (שער הזכירה פרק ט"ו) כתב בשם צואת הרמב"ם, וזה לשונו: נביאים נבאו וחכמים חכמו ויוסיפו לספר רעת המחלקת ולא הגיעו לתכליתה. וכתב שם ה"חפץ חיים": מלבד עוון העצמי [של מחלקת] שהוא עוון פלילי, עוד הוא סבה עצומה לבא על ידי זה לכמה עונות חמורין, דהינו, לשנאת חנם ולשון … להמשך קריאה

כי תצא יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (י) כִּֽי-תֵצֵ&#1445א מַֽחֲנֶ&#1430ה עַל-אֹֽיְבֶ&#1425יךָ וְנִ&#1448שְׁמַרְתָּ&#1428 מִכּ&#1430ֹל דָּבָ&#1445ר רָֽע: אֲרֵי תִפּוֹק מַשְׁרִיתָא עַל בַּעֲלֵידְבָבָךְ וְתִסְתַּמַר מִכֹּל מִדַעַם בִּישׁ: כי תצא וגו' ונשמרת. שהשטן מקטרג בשעת הסכנה: (יא) כִּי-יִֽהְיֶ&#1444ה בְךָ&#1433 אִ&#1428ישׁ אֲשֶׁ&#1435ר לֹא-יִֽהְיֶ&#1445ה טָה&#1430וֹר מִקְּרֵה-לָ&#1425יְלָה וְיָצָא&#1433 אֶל-מִח&#1443וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ&#1428ה לֹ&#1445א יָב&#1430ֹא אֶל-תּ&#1445וֹךְ הַֽמַּֽחֲנֶֽה: … להמשך קריאה

ז – ויהי מקץ – כי מרחמם ינהגם – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת הוּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ נוֹפְלִין חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲווֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי זֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת. כִּי כָּל הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל כְּנֶגֶד הַמַּשְׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם. כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, לְפִי גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם מִשָּׁרְשָׁם וְגֹדֶל רוּחָנִיּוּתָם וְדַקּוּתָם אֵינָם … להמשך קריאה

יב. נסיונות האמונה יהיו קשים, ורק המחזיק בכל כוחו ישרד

——– הדבר השני: המשיל משל, שבדורו של משיח ימתח הקב"ה כביכול חבל ארוך מסוף העולם ועד סופו, וכל בני ישראל כביכול יאחזו בחבל זה, ואז יאחז כביכול בקצהו, וינער ויטלטל את החבל עד שיטולטלו כולם באויר, ולא כולם יוכלו להחזיק מעמד בטילטול כזה, ורבים יפלו ארצה, והשוטים עוד יתחזקו לומר, אם הקב"ה מנער אותנו, בודאי … להמשך קריאה

יג. המסננת תרקד לנפות ולסנן את הנאמנים לדבר ה', וככל שיתקרב הקץ החורים שבנפה יוקטנו ויהא קשה יותר המעבר בהם

——– הדבר השלישי: שבדורו של משיח תהיה בורות נוראה ובלבול בין טוב לרע, והבירור יהיה באופן הדומה לניפוי הקמח בנפה וכברה, כי כאשר שמים את הקמח בנפה – מטלטלין אותה הנה והנה, וכל חלקי הקמח, הן הנקי והן הפסולת, כולם נחבטים בדפנות הנפה, ואחר כך כל הקמח הנקי העובר בנקבי הנפה, נופל לכלי שתחתיה ונחבט … להמשך קריאה

סְעוּדָה לְגָמְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– מִנְהַג יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁמַּבִּיעִים אָנוּ בָּזֶה אֶת שִׂמְחָתֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בָּנִים שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְכָתַב הָאוֹר זָרוּעַ (סוכה סימן שכ): וְעוֹשִׂים חַתְנֵי הַתּוֹרָה סְעוּדָה לִכְבוֹד גְּמַר הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ שֶׁעוֹשִׂים סְעוּדָה גְּמוּרָה בְּמַאֲכָלִים טוֹבִים, … להמשך קריאה

עניות – ספר פלא יועץ

עניות הוא נסיון גדול לאדם כי רבה רעת העני כמאמר רבותיני זכרונם לברכה (קהלת רבה ספ"ז) חסרון כיס קשה מכלם. כי נודד הוא ללחם איה, עולם חשך בעדו, ועוללים שאלו לחם פורש אין להם (איכה ד ד), ובביתו אין לחם ואין שמלה ואין פרוטה בכיס, ריקם ריקם לגזרה שוה, והנושים נוגשים ובעל הבית דוחק על … להמשך קריאה

סימן רעו – דיני נר שהדליק עכו"ם בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רעו – דיני נר שהדליק עכו"ם בשבת א עַכּוּ"ם שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר לַכֹּל, אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁלֹּא הֻדְלַק א בִּשְׁבִילוֹ. { הַגָּה: וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין קָצַב לוֹ שָׂכָר אוֹ לֹא קָצַב, אוֹ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּקַבְּלָנוּת אוֹ בִּשְׂכִירוּת, דְּהוֹאִיל וְהַיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנֶה מִמְּלָאכָה עַצְמָהּ בְּשַׁבָּת, אָסוּר בְּכָל עִנְיָן } (הג"א פ"ק דְּשַׁבָּת וּבֵית יוֹסֵף … להמשך קריאה

הַאִם יֵשׁ עִנְיָן בִּקְרִיאַת תְּהִלִּים בְּכַמּוּת וְלֹא בְּאֵיכוּת?

——– בדרך כלל יש לנו את הכלל – טוב מעט בכוונה מהרבה בלא כוונה, אלא כשלעיתים מצטרפים רבים וביחד עושים "תענית דיבור" שהיא קריאת תהלים ג' פעמים ברצף, בודאי שיש לזה מעלה כשלעצמו וסגולות מיוחדות לפעולה כזו, אמנם יעשה זאת רק לעיתים כמו פעם בשנה, אבל בדרך כלל כנ"ל – טוב מעט בכוונה ובתחנונים ובבכיה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן