——–
בספר "חפץ חיים", בחלק שמירת הלשון (שער הזכירה פרק ט"ו) כתב בשם צואת הרמב"ם, וזה לשונו: נביאים נבאו וחכמים חכמו ויוסיפו לספר רעת המחלקת ולא הגיעו לתכליתה.
וכתב שם ה"חפץ חיים": מלבד עוון העצמי [של מחלקת] שהוא עוון פלילי, עוד הוא סבה עצומה לבא על ידי זה לכמה עונות חמורין, דהינו, לשנאת חנם ולשון הרע, ורכילות, וכעס, ואונאת דברים, והלבנת פנים, ונקימה ונטירה, וקללות חנם, ולקפח פרנסת חברו, ופעמים גם לחלול השם, חס וחלילה, שעונו גדול עד למאד, וגם מצוי לבא על ידי זה לאסור חנפה, שבזה מושך אליו אנשים למחלוקתו, וגם לידי ליצנות, להתלוצץ על הצד שכנגדו, ולמשך בזה אנשים לעצתו. ואפלו אם מתחלה לא נתכון כל כך לרעה, אף על פי כן, לבסוף לא ינקה מעונות הנזכרים לעיל, כאשר בדוק ומנסה לכל היודע בטיב העולם.
ותחבולה אחת יש בזה ליצר הרע, אשר בזה ינצח אף את האדם השלם, כי יכניסו רק למדת הכעס והנצחון, ואז כל המעקשים יהיו לפניו למישור, כי היצר הרע יראה לו אחר כך התרים רבים. ומלבד שירשהו לדבר לשון הרע ורכילות, וגם אונאת דברים, והלבנת פנים וכדו', עוד יזרזו היצר, שעל אנשים כאלו אסור לרחם, ומצוה לרדפם בכל מיני רדיפות. שנו רבותינו: ארבעה נקראו רשעים – הפושט יד על חברו להכותו, אף על פי שלא הכהו, והלוה ואינו משלם, ומי שיש בו עזות פנים ואינו מתביש לפני מי שהוא גדול ממנו, ומי שהוא בעל מחלקת. וזהו כונת חכמינו זכרונם לברכה באבות: ואל תהי רשע בפני עצמך. עד כאן לשונו.
וכתב רש"י בפרשת כי תצא (כ"ה, י"א) על הפסוק "כי ינצו אנשים יחדו": סופך לבא לידי מכות, כמו שנאמר: "מיד מכהו", אין שלום יוצא מתוך מצותא [מריבה].
בגמרא חלין (דף ט':) איתא: אמר רבי אילעא, אין העולם מתקים אלא על מי שבולם פיו בשעת מריבה.
וכתב בספר "ארך אפים" (סימן א', אות כ"ד) ועצם רעת עוון זה אין לשער, וכדאיתא בילקוט שמעוני (פרשת קרח). בעלי מחלקת אין מתקבלין בתשובה. ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (ד"א זוטא פ"ט) בית שיש בו מחלקת – סופו לחרב, בעיר – שפיכות דמים בעיר, בבית הכנסת – סופו לחרב, ויש אומרים סופו להתפזר. שני תלמידי חכמים הדרים בעיר אחת, או שני בתי דינין וביניהם מחלקת – סופן למות, ועל ידי מחלקת נאבדין אפלו יונקי שדים, מה שאין כן בשאר עונות.
וכן כתב רש"י בפרשת קרח (ט"ז, כ"ז). בא וראה כמה קשה המחלקת, שהרי בית דין של מטה אין עונשין אלא עד שיביא ב' שערות, ובית דין של מעלה עד כ' שנה, וכאן אבדו אף יונקי שדים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5