נקיון הגוף

——– על כל אדם לשים לב קודם כל תפלה שיהיה גופו נקי, ואחר כך יתפלל. וכן פסק מרן (סימן צב ס"א): "לכתחילה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחילה יפה". ובגמרא ברכות (יד ע"ב) אמרו: הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה, יפנה לבית הכסא ויטול ידיו, ויניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל. ומעלה עליו הכתוב … להמשך קריאה

הַדִּבּוּק – אִם מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד?

——– בְּמַעֲשֵׂה הַדִּבּוּקִים לֹא אַחַת רָאִינוּ שֶׁלֹּא רָצָה לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֶלָּא עִם אַנְשֵׁי מַעֲלָה, גַּם בִּזְמַן הַדִּבּוּק שֶׁל מַעֲשֵׂה הֶחָפֵץ חַיִּים, נִסָּה אֶחָד לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת מֵהַדִּבּוּק וְצָוַח עָלָיו הַדִּבּוּק מִי אַתָּה שֶׁאֶעֱנֶה לְךָ, וְלִכְשֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ לָמָּה מְדַבֵּר עִם הָאֲחֵרִים, אָמַר מִכֵּיוָן שֶׁהֵם שְׁלוּחִים שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁהוּא תַּנָּא קָטָן. ——– לעילוי נשמת … להמשך קריאה

ערב – ספר פלא יועץ

כתיב (משלי יא טו) רע ירוע כי ערב זר. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות קט) רעה אחר רעה תבוא לערבי של ציון דעבדי שלוף דוץ. דהינו שתובעים את הערב תחלה. והן עתה לפי מנהג העולם ותקנת השוק כל הערבות הוא כמעט כהאי גונא, שמי שנוטל ערב אינו רוצה לילך בדינא ודינא עם הלוה ולירד לנכסיו, … להמשך קריאה

תולדות ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (יא) וַיְצַ&#1443ו אֲבִימֶ&#1428לֶךְ אֶת-כָּל-הָעָ&#1430ם לֵאמ&#1425ֹר הַנֹּגֵ&#1436עַ בָּאִ&#1445ישׁ הַזֶּ&#1435ה וּבְאִשְׁתּ&#1430וֹ מ&#1445וֹת יוּמָֽת: וּפַקִּיד אֲבִימֶלֶךְ יָת כָּל עַמָּאלְמֵימָר דְּיַנְזֵק לְגַבְרָא הָדֵין וּבְאִתְּתֵהּאִתְקְטָלָא יִתְקְטֵּל:(יב) וַיִּזְרַ&#1444ע יִצְחָק&#1433 בָּאָ&#1443רֶץ הַהִ&#1428וא וַיִּמְצָ&#1435א בַּשָּׁנָ&#1445ה הַהִ&#1430וא מֵאָ&#1443ה שְׁעָרִ&#1425ים וַֽיְבָֽרְכֵ&#1430הוּ יְהֹוָֽה: וּזְרַע יִצְחָק בְּאַרְעָא הַהִיא וְאַשְׁכַּחבְּשַׁתָּא הַהִיא עַל חַד מְאָהבִדְשַׁעֲרוֹהִי וּבָרְכֵיהּ יְיָ: בארץ ההיא. אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל … להמשך קריאה

רצה. שלא לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדם. – ספר החינוך

שנמנענו מחלול השם יתברך והוא הפך קדוש השם שנצטוינו בו כמו שכתוב במצוה שאחר זה כמו שנאמר (ויקרא כב לב) ולא תחללו את שם קדשי. וכתב המעתיק בשם הרמב"ם זכדונו לברכה (בסהמ"צ ל"ת סג) והעון הזה יחלק לשלשה חלקים השנים על הכלל, והאחד על הפרט. והחלק האחד הכללי שכל מי שיבקש ממנו לעבר על מצוה … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [ריז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַבָּא בְּבֵית הָאָבֵל לְנַחֵם הָאֲבֵלִים יֹאמַר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁל טַעַם, כְּדֵי שֶׁיַּצְדִּיקוּ דִּין יוֹצְרָם וִיקַבְּלוּ תַּנְחוּמִין וְלֹא יִבְכּוּ וְיֵאָנְחוּ עָלָיו יוֹתֵר מִדַּאי, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָרִים (לח, א): רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה שְׁכִיבָא לֵיהּ בְּרַתָּא. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְעוּלָא: קוּם נֵיזֵיל וּנְנַחֲמֵיהּ. אֲמַר: מַאי אִית לֵיהּ לְגַבֵּי נְחֶמְתָּא דְּבַבְלָאֵי, דְּגִדּוּפָא … להמשך קריאה

הַמַּלְאָךְ הַגֹּואֵל

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– נוֹהֲגִים לְהַזְמִין יְלָדִים רַבִּים לַעֲלִיַּת סֵפֶר תּוֹרָה בְּבַת אַחַת, וּפוֹרְסִים טַלִּית מֵעַל רֹאשָׁם, וְהַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם מְבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה וְקוֹרֵא בְּעַד כֻּלָּם, וּלְאַחַר מִכֵּן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְבָרֵךְ אֶת כֻּלָּם בְּפָסוּק "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי" וְכוּ', וּבְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, וּשְׁאָר פְּסוּקֵי תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה בְּרָכוֹת, כְּמוֹ: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים" וְכוּ', "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ … להמשך קריאה

דעתו למוכרם – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– פירות שנגמרה מלאכתם, ובדעתו למכרם בשוק – הרי מיד כשנגמרה מלאכתם, חייבים הם בתרומות ומעשרות, ואסור לאכול מהם אפילו עראי מבלי לעשר. [והטעם בזה שכיון שדעתו למכרם, מקפיד הוא שלא לאכול מהם, ולכן אם בכל זאת לקח לאכול מהם, נקרא אכילה חשובה וכאכילת קבע שחייב במעשר. והחיוב לעשר הוא אפילו קודם שהגיעו הפירות לשוק, … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ה

——– [בראשית פרק-לא-נב]&nbsp עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: [בראשית פרק-לב-לג]&nbsp עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה: [ויקרא פרק-ו-יד]&nbsp … להמשך קריאה

סימן רעד – דיני בציעת הפת בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רעד – דיני בציעת הפת בשבת א בּוֹצֵעַ עַל שְׁתֵּי א כִּכָּרוֹת { שְׁלֵמוֹת, } שֶׁאוֹחֵז שְׁתֵּיהֶן בְּיָדוֹ וּבוֹצֵעַ ב הַתַּחְתּוֹנָה. { הַגָּה: וְדַוְקָא בְּלֵילֵי שַׁבָּת } (דִּבְרֵי עַצְמוֹ), { אֲבָל בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אוֹ בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב בּוֹצֵעַ עַל הַעֶלְיוֹנָה } (כָּל בּוֹ וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ח מֵהִלְכוֹת חָמֵץ וּמַצָה), { וְהַטַּעַם הוּא עַל דֶּרֶךְ … להמשך קריאה

בירור עומק גדרי חטאי ראשונים

——– "וירא העם כי בשש מה לרדת מן ההר". ופרשו חז"ל (שבת פט ע"א): "בשעה שעלה משה למרום א"ל לישראל לסוף מ' יום בתחילת שש אני בא, סוף מ' יום בא שטן ועירבב את העולם, א"ל משה רבכם היכן הוא, א"ל עלה למרום, א"ל באו שש ולא השגיחו עליו, מת ולא השגיחו עליו, הראה להן … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מלוקט מספרי מוסר תַּקָּנַת הַשְּׁבִים לִהְיוֹת עֲנָוִים וְנִשְׁבְּרֵי לֵב בֶּאֱמֶת וּגְדוֹלָה עֲנָוָה כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְהוּא מֶרְכָּבָה לִשְׁכִינָה וְאֵין תְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי עַל יְדֵי הָעֲנָוָה אִם נִגְזַר עָלָיו מִיתָה מִתְבַּטֶּלֶת הַגְּזֵרָה. וְכֵן אִם נִגְזַר עָלָיו מִיתַת בָּנִים מִתְבַּטֶּלֶת הַגְּזֵרָה וְנִמְחָלִים עֲוֹנוֹתָיו וּמִמֵּילָא רַוָוחָא שֶׁיִּתְכַּפֵּר לוֹ אֲשֶׁר חָטָא בִּפְגַם הַבְּרִית. וְתַחַת … להמשך קריאה

יא. בדור האחרון יהא כח בנשמות של אותו דור לשאת סבל השיפלות ורמיסות מבחוץ ומבפנים מה שלא יכלו לסבול בדורות קודמים לרוב עדינותם

——– הדבר האחד שאמר הרבי רבי אלימלך זי"ע: שבדור לפני הגאולה ירמסו את החרדים לדבר ה' בצורה כזו, שאילו היו עושים כן בדור הבעל שם טוב זי"ע, לא היו בני אותו הדור מסוגלים לשאת זאת מחמת עדינות הרגש שהיתה להם, אך בדור שלפני הגאולה ירדו לעולם נשמות שיש להם טמטום המוח והלב וחסרי הרגש, שלא … להמשך קריאה

אחרי מות ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כז) וְאֵת&#1449 פַּ&#1448ר הַֽחַטָּ&#1436את וְאֵ&#1443ת | שְׂעִ&#1443יר הַֽחַטָּ&#1431את אֲשֶׁ&#1448ר הוּבָ&#1444א אֶת-דָּמָם&#1433 לְכַפֵּ&#1443ר בַּקּ&#1428ֹדֶשׁ יוֹצִ&#1430יא אֶל-מִח&#1443וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ&#1425ה וְשָֽׂרְפ&#1443וּ בָאֵ&#1428שׁ אֶת-עֹֽרֹתָ&#1445ם וְאֶת-בְּשָׂרָ&#1430ם וְאֶת-פִּרְשָֽׁם: וְיָת תּוֹרָא דְחַטָאתָא וְיָת צְפִירָאדְחַטָאתָא דִי אִתָּעַל מִדִמְהוֹן לְכַפָּרָאבְקוּדְשָׁא יִתַּפְּקוּן לְמִבָּרָא לְמַשְּׁרִיתָא וְיוֹקְדוּןבְּנוּרָא יָת מַשְׁכֵּיהוֹן וְיָת בִּסְרְהוֹןוְיָת אָכְלֵיהוֹן: אשר הובא את דמם. להיכל ולפני ולפנים: (כח) וְהַשּׂרֵ&#1443ף אֹתָ&#1428ם יְכַבֵּ&#1443ס בְּגָדָ&#1428יו וְרָחַ&#1445ץ … להמשך קריאה

טָמֵא – טָמֵא יִקְרָא – דובב שפתי ישנים

——– י"ג, מ"ה: וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מועד קטן ה' ע"א.))) מַשְׁמִיעַ שֶׁהוּא טָמֵא וְיִפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ. כֹּחוֹת נֶפֶשׁ עֲצוּמִים צָרִיךְ אָדָם, בִּכְדֵי לְקַיֵּם דְּבָרִים אֵלּוּ. בִּהְיוֹתוֹ לֹא עָלֵינוּ כּוֹאֵב עַל גֹּדֶל סִבְלוֹ, וְדוֹאֵב עַל מַר גּוֹרָלוֹ, בְּשָׂרוֹ נָגוּעַ, וּבִגְדוֹ קָרוּעַ, … להמשך קריאה

"לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה", וַהֲלֹא צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה?

——– יש הבדל בין לב נשבר לבין עצבות, אמנם ההבדל הוא דק, אולם סימן יש לאדם לידע אם התפלל מתוך לב נשבר או מתוך עצבות ומרה שחורה, והוא, אם לאחר ששפך תפילתו לפני בוראו מרגיש שמחה גדולה, זהו סימן שמתחילה היתה תפילתו מתוך לב נשבר, כי אם תפילתו היתה בעצבות ומרה שחורה, ישאר כך גם … להמשך קריאה

ה. סיפור יציאת רשב"י מהמערה

——– ובהיות שדיברנו בביטחון, נדבר עוד מענין הביטחון לגבי רבי שמעון בר יוחאי ע"ה. איתא בירושלמי שביעית פ"ט הלכה א', ומובא גם בבראשית רבה וישלח פרשה ע"ט אות ו': רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו היו מתחבאין במערה י"ג שנה בימי השמד, והיו אוכלין חרובין עד שהעלה גופן חלודה, לסוף שלוש עשרה שנה יצא … להמשך קריאה

חוקת ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (ה) וְלָמָ&#1444ה הֶֽעֱלִיתֻ&#1448נוּ&#1433 מִמִּצְרַ&#1428יִם לְהָבִ&#1443יא אֹתָ&#1428נוּ אֶל-הַמָּק&#1445וֹם הָרָ&#1430ע הַזֶּ&#1425ה לֹ&#1443א | מְק&#1443וֹם זֶ&#1431רַע וּתְאֵנָ&#1444ה וְגֶ&#1448פֶן&#1433 וְרִמּ&#1428וֹן וּמַ&#1445יִם אַ&#1430יִן לִשְׁתּֽוֹת: וּלְמָא אַסֶקְתּוּנָא מִמִצְרַיִם לְאַיְתָאָה יָתָנָאלְאַתְּרָא בִישָׁא הָדֵין לָא אֲתַרכְּשַׁר לְבֵית זְרַע וְאַף לָאתְּאֵנִין וְגוּפְנִין וְרִמוֹנִין וּמַיָא לֵיתלְמִשְׁתֵּי:(ו) וַיָּבֹא&#1449 מֹשֶׁ&#1448ה וְאַֽהֲר&#1436ֹן מִפְּנֵ&#1443י הַקָּהָ&#1431ל אֶל-פֶּ&#1448תַח&#1433 א&#1443ֹהֶל מוֹעֵ&#1428ד וַֽיִּפְּל&#1430וּ עַל-פְּנֵיהֶ&#1425ם וַיֵּרָ&#1445א כְבוֹד-יְהֹוָ&#1430ה אֲלֵיהֶֽם: (פ) וְעַאל משֶׁה … להמשך קריאה

בעלי מחלקת – הקשים שבחמשה מיני ערב רב – תפארת ישראל

——– באבן שלמה (פרק י"א, אות ח') כתב: חמשה מיני ערב רב יש בישראל: א. בעלי מחלקת ולשון הרע. ב. בעלי תאוה. ג. הצבועים שאין תוכם כברם. ד. הרודפים אחר הכבוד לעשות להם שם. ה. הרודפים אחר הממון, ובעלי מחלקת הם גרועים מכלם והם נקראים עמלקים, ואין בן דוד בא עד שימחו מן העולם, וכל … להמשך קריאה

סימן שעו – דין בור ובאר שבין שתי חצרות – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר בסימן שנ"ה, דהקילו חכמים במחיצות על המים, שתהא מחיצה תלויה מתרת בהם, ורואין את המחיצה (כאילו) [כאלו] יורדת עד התהום. ולא חיישינן מה שהמים מתערבים תחת המחיצה, ולא בעינן רק היכר מחיצה. לפיכך, בור ובאר שבין שתי חצרות, ואין ביניהן פתח או חלון שיוכלו לערב ביניהם, או שיש להם ולא עירבו … להמשך קריאה

סעי' א' – גרף ועביט של חרס או עץ אסורים כצואה, ואם מצופים בפנים מתכת או זכוכית ורחוצים יפה מותר. – ספר מנחת שי

——– בברכות כה: ת"ר גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקרות ק"ש כנגדן ואע"פ שאין בהם כלום ומי רגלים עצמן עד שיטיל לתוכן מים. וכתב הב"י ומדקתני גבי מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים משמע דבגרף ועביט לא מהני נתינת מים, וכן כתבו ה"ר יונה (יז. ד"ה גרף) והרשב"א (חי' שם ד"ה כמה) … להמשך קריאה

אחרי מות יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (ג) כְּמַֽעֲשֵׂ&#1447ה אֶרֶץ-מִצְרַ&#1435יִם אֲשֶׁ&#1445ר יְשַׁבְתֶּם-בָּ&#1430הּ לֹ&#1443א תַֽעֲשׂ&#1425וּ וּכְמַֽעֲשֵׂ&#1443ה אֶֽרֶץ-כְּנַ&#1441עַן אֲשֶׁ&#1443ר אֲנִי&#1449 מֵבִ&#1448יא אֶתְכֶ&#1445ם שָׁ&#1448מָּ&#1448ה לֹ&#1443א תַֽעֲשׂ&#1428וּ וּבְחֻקֹּֽתֵיהֶ&#1430ם לֹ&#1445א תֵלֵֽכוּ: כְּעוֹבָדֵי עַמָא דְאַרְעָא דְמִצְרַיִם דִייְתֶבְתּוּן בַּהּ לָא תַעְבְּדוּן וּכְעוֹבָדֵיעַמָא דְאַרְעָא דִכְנַעַן דִי אֲנָאמָעֵל יָתְכוֹן תַּמָן לָא תַעְבְּדוּןוּבְנִימוֹסֵיהוֹן לָא תְהָכוּן: כמעשה ארץ … להמשך קריאה

רצו. מצות קדוש השם. – ספר החינוך

שנצטוינו לקדש את השם. שנאמר (ויקרא כב לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל. כלומר שנמסר נפשנו למות על קיום מצות הדת. וכבר בארו זכרונם לברכה מפי הקבלה ומן הכתובים באי זה ענין ובאיזו מצוה נצטוינו בזה, ואף על פי שכתוב בתורה וחי בהם, דמשמע ולא שימות בהם כבר קבלו הם, שלא נאמר מקרא זה בכל ענין … להמשך קריאה

קביעת מעשר על ידי אחר – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– הגומר מלאכה לפירותיו של חברו שלא מדעתו, וכן הקובע פירותיו של חברו באחד מששה דברים הקובעים למעשר, הפירות מתחייבים במעשר. (מעשר פ"ג הלכה ז. שלא סעיף פג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

מַהִי הַהַנְהָגָה הָרְצוּיָה לִנְהֹג בָּהּ בְּשַׁבָּת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְבִרְכָּתָהּ וּלְעֹצֶם סְגֻלָּתָהּ?

——– ראשית היא ההכנה לשבת, שלא להכנס במרוצה ובחיפזון ליום השבת. יש לראות שההכנה לשבת תסתיים זמן מה קודם השבת, ואז ישב האדם ללמוד תורה, או פרקי שיר השירים ותהלים וכיוצא כל אחד כפי כוחו, כדי להכנס לשבת מתוך דברי תורה, ומובא בספה"ק שיש לעשות תשובה קודם יום השבת, וכאמור לעיל (בתשובה ב') שבאמצעות התשובה … להמשך קריאה

ללימוד חטאי ראשונים נצרכת זהירות יתירה

——– נלבן את הדברים. רצוי ומוכרח מאוד לדעת את הדרך כיצד ללמוד ולהסתכל על חטאי קדמונים כדוגמת האבות הק', משה רע"ה, או נידון דנן דור דעה. מבט שאינו נכון בחטאי הקדמונים, יש בו סכנה גדולה מאוד, משום שע"י פירוש שאינו נכון, פוגע בכבודם ומזלזל בקדושי עליון. ועוד, הלומד עצמו יוצא נחסר מן התועלת שיכול היה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן