שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י״ד

א בּוֹ יְבֹאַר הַרְחָקַת אָדָם מִשְּׁמִיעִת דִּבּוּרִים אֲסוּרִים. ב מְאֹד מְאֹד יַרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת זָהִיר בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ בִּכְתֻבּוֹת (דף ה') תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם אַל יַשְׁמִיעַ אָדָם לְאָזְנָיו דְּבָרִים בְּטֵלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִכְוִין תְּחִלָּה לָאֵיבָרִים [וּבֵאוּר הַדָּבָר, דִּכְמוֹ דְּלֵקַת אֵשׁ הַגַּשְׁמִי, אִם נִכְנָס בְּאֵיזֶה בַּיִת, הַמָּקוֹם שֶׁפּוֹגַעַת תְּחִלָּה דֶּרֶךְ הִלּוּכָה, נִכְוֶה תְּחִלָּה, כֵּן הָעִנְיָן … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י״ג

א יְבֹאַר שֶׁבְּעָוֹן זֶה הוּא חוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת חֲבֵרוֹ. ב כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר תָּמִיד מֵעָוֹן הַמַּר הַזֶּה, כִּי יָדוּעַ הוּא שֶׁעָוֹן זֶה נַעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים בִּשְׁנַיִם, וְאִם כֵּן הוּא חוֹטֵא וּמַחֲטִיא בָּזֶה אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁעַל יָדוֹ בָּא חֲבֵרוֹ גַּם כֵּן לְאִסּוּר שֶׁל שְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרָע וְקַבָּלָתוֹ וְעוֹד שְׁאָר אִסּוּרִים הַמְבֹאָרִים בִּפְתִיחַת … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י״ב

א יְבֹאַר בּוֹ עֵנְיַן הַזְּהִירוּת מֵעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת. ב וְדַע עוֹד, דְּמִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת בְְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ גַּם כֵּן מֵעִנְיַן קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, דְּמִלְּבַד עֶצֶם הָעֹנֶשׁ שֶׁיֵּשׁ עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (פסחים קי"ח.): כָּל הַמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע – רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י״א

א יְבֹאַר בּוֹ גֹּדֶל שְׂכַר שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְגַּם יְבֹאַר בּוֹ מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם. ב עוֹד יֵשׁ בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן כַּמָּה מַעֲלוֹת קְדוֹשׁוֹת: א. נִצּוֹל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁבָּאִים עֲבוּר זֶה הַחֵטְא, כַּנַּ"ל. ב. הוּא בָּטוּחַ עַל יְדֵי זֶה בְּמַה שֶּׁיִּשְׂתַּכֵּר מֵהַתַּכְלִית הַנִּרְצָה שֶׁלֹּא יְאַבְּדֶנּוּ מֵעַתָּה, דְּאִי לָאו הָכִי עָלוּל שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י׳

א יְבֹאַר בּוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן שֶׁעֵל יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ. ב עַתָּה נְבָאֵר אֶת עֹצֶם הַזְּכוּת, לְמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים. תְּחִלַּת כָּל הַמַּעֲלוֹת, הוּא מְתַקֵן וּמְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה אֶת כְּלִי הָאֻמָּנוּת הַמְיֻחָד לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁיְּדַבֵּר אַחַר כָּךְ בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה, יַעֲלֶה לִמְקוֹר … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ט׳

א יְבֹאַר בּוֹ רֹעַ עֵנְיָנוֹ עַל יְדֵי זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא. ב הִנֵּה בַּפְּרָקְים שֶׁעָבְרוּ נִתְבָּאֵר עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַתָּה נְבָאֵר גֹּדֶל עָנְשׁוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא. ג הִנֵּה חֲזַ"ל בֵּאֲרוּ לָנוּ, שֶׁבַּעַל לָשׁוֹן הָרָע הוּא אֶחָד מֵאַרְבַּע כִּתּוֹת, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין פְּנֵי שְׁכִינָה כִּדְאִיתָא (סוטה מ"ב:) אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אַרְבַּע כִּתּוֹת אֵין … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ח׳

א יְבֹאַר בּוֹ גֹּדֶל עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. ב גַּם נִגְרָע עַל יְדֵי זֶה מִמַּדְרֵגַת מִין אֱנוֹשִׁי שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁהוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִכֶּלֶב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים (דף קי"ח.) כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע וְכוּ' רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וּקְרִי בֵּהּ: לֹא תַשִּׂיא, וְסָמִיךְ לֵהּ (שמות כ"ב ל'): "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ". … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ז׳

א יְבֹאַר אֵיךְ שֶׁמְּקַלְקֵל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה לְעִנְיַן כַּמָּה דְּבָרִים. ב בֹּא וּרְאֵה עוֹד כַּמָּה גָּדוֹל עֹנֶשׁ הֶעָוֹן הַמַּר הַזֶּה, שֶׁבְּדִבְרֵי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת שֶׁהוּא מְדַבֵּר הוּא מְאַבֵּד אֶת מְעַט תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ. שֶׁזֶּה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ שׁוֹחֵר טוֹב בְּמִזְמוֹר מ"ב (קהלת ה' ה'): "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ", מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע וְכוּ', "לָמָּה … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ו׳

א גַּם כֵּן מֵעֵנְיָן זֶה ב וְאַל יִפָּלֵא בְּעֵינֶיךָ עַל זֶה, שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִין, כַּמָּה אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע וְאֵין לָהֶם שׁוּם נֶגַע. מָצִינוּ לָהֶם תֵּרוּץ מִמִּדְרַשׁ חֲזַ"ל, שֶׁאָמְרוּ עַל הַפָּסוּק (משלי כ"א כ"ג): "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", שׁוֹמֵר מִצָּרַעַת נַפְשׁוֹ. ג וּבֵאוּר הָעִנְיָן רָאִיתִי מִקְצָתוֹ בְּסֵפֶר "נַחַל קדוּמִים". דְּיָדוּעַ דְּכָל מַה שֶׁהַקָדוֹשׁ … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ה׳

א בּוֹ יְבֹאַר עָנְשָׁן שֶׁל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע. ב כַּמָּה גָּדוֹל עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁמֵּבִיא עַל עַצְמוֹ נְגָעִים עַל יְדֵי דִּבּוּרוֹ וְנַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה מְצֹרָע מֻחְלָט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּעֲרָכִין (ט"ו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים בָּאִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"א ה'): "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית" וְכוּ' [פֵּרוּשׁ: אַצְמִית הוּא מִלְּשׁוֹן הַחְלָטַת … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ד׳

א בּוֹ יְבֹאַר כֹּחָהּ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע. ב כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד ג' עֲוֹנוֹת הַחֲמוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּעֲרָכִין (דף ט"ו:). וּבְמִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב: תָּנָא דְּבֵי ר' יִשְׁמָעֵאל: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת כְּנֶגֶד ג' עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים, דִּכְתִיב הָכָא (תהילים י"ב ד'): "לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת", … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ג׳

א בּוֹ יְבֹאַר, שֶׁבִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן תָּלוּי חַיֵּי הַנֶּצַח וְטוֹבַת הָעוֹלָם הַזֶּה. ב עוֹד נוּכַל לוֹמַר, מַה שֶׁתָּלָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עֶצֶם חַיִּים הַנִּצְחִיִּים וְטוֹבַת עוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. כִּי יָדוּעַ הוּא, שֶׁעַל כֵּן נִקְרֵאת נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּשֵׁם נִשְׁמַת חַיִּים, עֲבוּר שֶׁבָּהּ יִחְיֶה הָאָדָם חַיֵּי הַנֶּצַח, וּבַעַל לָשׁוֹן הָרָע נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ עֲבוּר … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה ב׳

א עוֹד בְּעִנְיָן זֶה. ב וְעוֹד יֵשׁ טַעַם אַחֵר בָּזֶה, כִּי יָדוּעַ הוּא, כִּי לְפִי מַה שֶּׁהָאָדָם מַנְהִיג אֶת עַצְמוֹ בְּמִדּוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כָּל מִדָּה לְפִי עִנְיָנָהּ. אִם דַּרְכּוֹ לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּמִתְנַהֵג עִם אֲנָשִׁים בְּמִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, הוּא מְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים, וּמְרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה א׳

א בְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר טַעַם עֵל מַה הֶחְמִיר הַכָּתוּב בְּעָוֹן זֶה כָּל כָּךְ. ב כְּתִיב (תהילים ל"ד י"ג): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע". וּפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים דְּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב "הֶחָפֵץ חַיִּים", הַיְנוּ חַיִּים הַנִּצְחִיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא, וְ"אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" הַיְנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא רַק בְּחִינַת יָמִים לְגַבֵּי חַיֵּי הַנֶּצַח. … להמשך קריאה

שמירת הלשון, חלק ראשון, הקדמה

א כְּתִיב (משלי כ"א, כ"ג): "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". וּלְהָבִין הָעִנְיָן מַה שֶּׁפֵּרֵט הַכָּתוּב שְׁמִירַת הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן לִמְנִיעַת צָרָה מֵהַנֶּפֶשׁ, יוֹתֵר מִכָּל הָעִנְיָנִים, אֲשֶׁר צָרִיךְ הָאָדָם הַשָּׁלֵם לִשְׁמֹר בִּימֵי חַיָּיו, עַיֵּן בִּמְפָרְשֵׁי הַפְּשָׁט. וְגַם אֲנִי אֶעֱנֶה אֶת חֶלְקִי אֲשֶׁר חַנַּנִי ה', וּבָזֶה נָבִין גַּם כֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב (תהילים ל"ד י"ג): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ … להמשך קריאה

שקל הקדש, שער אחרון מהספר והוא חבור המוסרים

א אל תהיה בוכה / פני שוחק ושר,כי לך יהיה לועג / וגם יבזך.ולאיש בלי יגון / יגונך אל תגל,כי לא לך מביט / ולא יחזך. ב עצה שאל מכל / זקן וכל נער,יש עת אשר תמצא / עצה בלב נער. ג מקום גרו אבותיך היה גר, ושימה את מלונך בנינו,ותן מקום עלי יושביו לעולם, … להמשך קריאה

שקל הקדש, שער בקור האוהבים והחולים והכבדים בביקור

א איש מניח בקור אוהב דבק אליו וחומס נפשו,אך איש בקר אדם כבד ימצא קלון שיבאישו. ב בקר לעתים רחוקות / תוסיף בלבות אהבות,אך אם לעתים קרובות, / תוסיף שנאות ואיבות. ג מיל תטרחה עת תבקר / אנשי חלאים ואונים,וטרח שנים להכניס / שלום ולשבית מדנים. ד חדל מבקרה כל / עת חברים,והוקר רגלך / … להמשך קריאה

שקל הקדש, שער החנף ולשון הרע ושכן רע

א אשר יתקשטה / מאין נכונה,אמת יתגל / בעדי הבחינה.ומתקשט באין טבע / בעל כרחו יגלהו,וצובע שער ראשו, / חלישותו תעידהו. ב חבר ולבו רע דומה לקדחת, יתפשטה בגו לחלוש בריאותו,כי הוא יחפש על מומי חבירו, גם יעלים ויסתור את טובו וצדקתו. ג בעת תשמעה אדם ידבר באוהביך דבר מום וכל דופי, והוא לא ידבר … להמשך קריאה

שקל הקדש, שער הקנאה

א קנאה מאד רעה ומכה נחלה לגוף, ועצמותיו תהי שוברת,שנאה תהי מעלים לעולמים, והקנאה לעולם בך תהי נכרת. ב כל האנוש תוכל לרצות חוץ מאיש עלי עושרך מקנא בך,כי לא מרוצה יהיה לבו עד יאבדה עושרך וכל טובך. ג לא תמצאה חוטא איש קינא על איש אשר ידו יקר מצא, כי הוא כנגד בוראו קוצף … להמשך קריאה

שקל הקדש, שער הכסילות והגאווה והאיוולת

א חמשה תמצאה בכסיל / ולא תמצאו בזולתו.ללא דבר יהי כועס, / ולריק רוב יגיעתו,ויתן כאשר יתן / ללא הגון במתתו,ולא יכיר מקום מחנה / לאהבתו ושנאתו,וסוד לא יחשוף ריע, / בעתו יחשוף אותו. ב אנוש בין לא ידובר / בין כסיליםלעולם ואנוש / ישר ונבר,כמרגלית יקרה / במחירים,מחירה לא יהי / נודע במדבר. ג … להמשך קריאה

שקל הקדש, שער המלך

א אנוש מלך יהי תובעו ושונאו מאד יצר וארצו חיש תקיאו,ירא האל כאשר יאות לגודלו, ובמלך דבק ושמע בקולו. ב דעה כי דת ומלך לאחדים, שני אחים בכל משמר ומחזה, ואין כח בזה לעמוד בלא זה, ולא לזה להתקיים בלא זה. ג דורה בעיר מלך / נורא, ובה שופטצדק, ובה נהר / לא יכזבו מימיו.גם … להמשך קריאה

שקל הקדש, שער בהסתר הסוד

א אל תגלה אוזן אוהבך, על סוד תסתיר מאויבך,בעת יגלה לך סודו אהובך, שכח אותו ויסור מלבבך. ב בעת כל בני אדם לך סוסו יגיד, כחד ההגדה ותסתיר המגיד. ג ואם סודו באגרת כתבו, והפקידו בידך אהובך,קרע אותו כאלו לא ראיתו, וישכח ויסור מלבבך. ד בעת אדם לך יגלה צפון סודו ומדברו,גנוז אותו כמו מטמון, … להמשך קריאה

שקל הקדש, שער ההכרה וההנהגה

א לא יקרא אדם חכם / נזהר מדבר בו נחשל,אך יקרא אדם חכם / נזהר טרם יהיה נכשל. ב אנוש משכיל ולבו אל ימינו, אשר יכיר לבין הוות ונמנע,ומתנחם במה אין בו יכולת, בכל עניין יהי שוקט ולא נע. ג אין איש שלם באמונתו / עד תשתלם הכרתו,ובעת יפתח פיו על דבר / יכיר לבא … להמשך קריאה

שקל הקדש, שער בחינת האוהבים והתנצלותם ומחילתם

א זה יקרא אוהב נאמן / המתנדב לקראתך,עם הונו עת חסרונך, / ובנפשו יום צרתך. ב אכן בזאת תבחן אנוש / חברתך,אם תחלוק עמו / ותכעיסהו,ובעת גדול כעסו / יהודה האמת,שימו עלי לבך / והקריבהו. ג אל תבטחה על איש / יהודך בעתצורכו, ויש לו / ממך תוחלת,אך כאשר יודה / ויפארךעת תמנעה לו תת … להמשך קריאה

שקל הקדש, שער החברים והחברה

א לכל דע לך חבר ונאמן, סלח חובו ותמחול לעונו,וחבר רע יבקש תאנות ממך תדחה עדי יפגע במינו. ב דברים שבעולמך מעט או רב דברים הם,לבד מאהבת שוטים, לזאת התרחקה מהם. ג חבר יעצך בצדק, מסכים לשכלך קנהו,אך אם יעצך ומסכים עם תאותך דחהו. ד בחר חבר אשר הוא לך וברשותך והוא לך כמו ידך,והוא … להמשך קריאה

שקל הקדש, שער האמת

א אמרמנוחת החכמים יום אמת מצאו וכל יושר,מנוחת הכסילים יום מצוא שקר וכל קשר. ב השיב במדבריו צעיר ימים לאיש זקןנגדו וכנגדו, (והוא זקן או' להכזיבנו)ויאמרו לו, בוש שתוק, איך תעמודנגדו וכנגדו והוא זקן מאד להכחישנו.ענה ועוד אם לא תדע כי האמת(כי) הוא גדול וזקן עוד מאד ממנו. ג ענה חכם בלבב בר, בחלקו על … להמשך קריאה

דילוג לתוכן