שמירת הלשון, חלק ראשון, שער התורה ו׳
א גַּם זֶה מֵעִנְיַן גֹּדֶל הַחִיּוּב לְהַחֲזִיק הַתּוֹרָה. ב וְכָל זֶה דִּבַּרְנוּ בְּעִנְיַן הַסְפָּקַת צָרְכֵי אֲנָשִׁים בְּנֵי תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַיְכֹלֶת בְּיָדָם לַעֲסֹק בְּתוֹרַת ה'. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמִּצְוָה רַבָּה הִיא בְּכָל עִיר וְעִיר, לְמִי שֶׁהַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ, לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲמִיד יְשִׁיבוֹת שֶׁל תּוֹרָה לִנְעָרִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִכְלַל לוֹמְדִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמּוֹט הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאִם אֵין … להמשך קריאה