מערכת אתר אשובה

א לעולם אין חרטה בשתיקה, ובדבור תהי תמיד חרטה,והלא טוב לך אשר תדום ותחשה מאד משתהי דובר ותחטא. ב אם לא תהי דובר תהי מושל עלי כל מאמריך ומפעליך,כי אם תדבר, הרשות מידך יצא והמה ימשלו עליך. ג מה לך לדבר דברה, אם נודעה תביא לך נזק וגם היא תכשילך,ואם תתחרטה על השתיקה באחת, על … להמשך קריאה

א או לאשר אבד עושרו / ותענוגיויחד, ונשארו / חוקיו ומנהגיו. ב תן לאנוש, תהיה / מנזר וטפסר לו,התייאשה מאיש / תהיה כמשקלו. ג בכבדך אנוש תיקר בעיניו, / ואם תצטרך לו תקל לפניו. ד זה רש וחרם הוא לך שטוח, מרש בעוד אין לבך בטוח. ה אם תמצאה את שאלתך אל תהי חושב בלבך … להמשך קריאה

א בוחר מעון בעל כרחן יכנעו נגדו בני אדם,מגן יהי לו מפני תולדות ימים ופגעיהם ומאידם. ב חובות שכניך שתים הם, שומרם וחקם על לבבך,הט לו חסדיך ומהרע השמרה לו פן יריבך. ג חובות קרוב / שתים הם,אותם תמיד / שים חקיךתן לו העת / מנע ממך,קרבהו עת / ירחיקך. ד ראה כי כל מזוניך … להמשך קריאה

א אמראשר יסתפק במעט / אנוש עשיר כמו מלך,ומלך רב ואין די לו / במלכותו כמו הלך. ב אשר די לו במתת אל / אנוס עשיר כמו אוצר,ואיש עשיר ולו אוצר / ואין די לו מאד יצר. ג הסתפק באשר לך חלק האל, ואל תבט לזולתך,התענגה עליו, ועת תשאל, / יפיק ויתן את שאלתך. ד … להמשך קריאה

א המתון כי עת מתון הווה, ארבעה מאות זוזים שוה. ב המתן והנצל / כצבי ועוף מפח,מחר ואז תביא / אל נפשך מפח. ג מתון אשר אחריתה טובה, / ממהר חפצים,אך המהירות ואחריתה רע, / בלב איש כחצים. ד דרך רחוקה בחר לך, / חלקה לנוה עדנים,ומאס בדרך קצרה, / סופה למכאוב ואונים. ה כל … להמשך קריאה

א בטח באל עלי כל מעשיך ותניח בידו פעלך,והתרצה בכל דבר יהי בא ועת יסור וישלה אלך. ב אם נועדו ימים לתועלתך, אמנם יבואון ואם תרחק,או אם לנזקך, אין בידיך לדחות ולו ישאך עדי שחק. ג אל ידאגה גבר לכל דבר לא בא אלי ידו והגיע, ישמח בחלק שחננו אל, ישקוט וינוח וירגיע. ד בטח … להמשך קריאה

א אמר אלהים לאדמה לאזין קולו והוא יהיה במסעדיה,לעבוד ישרים ואמונים עובדים אל נעלה ולהעביד עובדיה. ב מי הוא אנוש משכיל / הולל לפי שכלו,זהו דבר פשע / יכיר ויבדילו. ג לא ישקטה איש תבונה / שואל אמונה ודורש,עד שולחו תאותו / כלה גרש יגרש. ד איש בין בעצמך אל / תהי בטוח,עד ימשלה / … להמשך קריאה

א תמים ובוש פנים / נודע בטוב טעמו,זהו אשר יבוש / בינו לבין עצמו. ב חוס עלי יקר שכלך ותורתך, פן יעלה יצרך ויעציבך,תקן אסמיך והון אוצרך / נדבתך לתת וחיובך. ג צניעות האנוש זהו / בענותו וח(ו)כמתו,ולשמור דת וחק מוסר / והסדר במחייתו,וכל פגע וכל מקרה / בעת בואו סבול אותו. ד צניעות איש … להמשך קריאה

א אמר אין האנוש מכעיס אלהיו כי אם בחשק עולם ומה שבו,אם תזבחה אותו תהי קרב לכבוד אלהיך ואל טובו. ב מה הוא אשר אדם דורש בעולמו כי אם כבוד עושר ומנוחה.כי כל מאהב עולמו מאד נפרד מהם וידבק אל יגון ואנחה. ג לא יפחד אדם עלי עושר הלך לפניו וצידתו,שיגזלו אותו בני אדם אם … להמשך קריאה

א קרן למשכיל ענות רוחו, / אכן לכסיל עזות מצחו. ב אם תשמעה דובר חרפות בך אל תתנה לו לב ואל תבט,פן תשמעה חירוף מאד קשה מהם ותכשל ותלבט. ג אל תשב על חרוף נבל, כי כל חרוף טוב ממנו,ושתיקה ממנו מענה, כי בשתיקה תשכחנו. ד שלשה תהיה בוחר לנפשך, ובם תמצא רצון יוצר יצורות,ענוה … להמשך קריאה

א חכמה תחיה את בעליה / לשלם גמול אל ועבודתו,בה יהיה קונה ימי חייו / שם טוב וכבוד אחרי מותו. ב מטר שחק יחיה הזרעים / בעת ירד ואם ירבה ימיתם,והחכמה תחיה לב חכמים, / ואם תרבה לחיי עד תשיתם. ג אל תדאגה אם עשרך אבד, אם שכלך נשאר והודך,כי איך תהי דואג עלי תער … להמשך קריאה

א תנה אל לב משכיל / בכל עת ובכל יום,ובחול המועד / ושבת וחדש,וכל מדות טובות / חמודות מזהבומפז תמצאם / בשקל הקדש. ב זה ספר להבין משל ומליצה, דעת ומועצה, דברי חכמים וחידותם, מוסרי חכמים נבונים וסודותם, ג אני יוסף בר׳ יצחק המכונה קמחי שקלתיהו בשקל לשון הקדש בחרוזים, מצאתים בתחלה מפורדים, מהם בלשון … להמשך קריאה

א כדרך שיש לגוף חולי ומדוה כן יש לנפש. ומדוה הנפש וחוליה מדותיה הרעות וחטאיה. ובשוב רשע מדרכו הרעה ירפא הש"י חולי הנפש החוטאת. כמו שנאמר (תהילים מ״א:ה׳) ה' חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך, ונאמר (ישעיהו ו׳:י׳) ושב ורפא לו. ועל דרך שימצא פעמים בתחלואי הגוף שהקל החלי מעליו ועלתה ארוכת רוב המדוה. ועוד … להמשך קריאה

א מפני שהוזהר בעל התשובה לחפש דרכיו. וכמה לו עונות וחטאות ואחרי אשר תם חפש מחופש הוזהר לחקור גודל כל חטא מחטאיו כמו שנאמר (איכה ג׳:מ׳) נחפשה דרכינו ונחקורה. להודע אליו כל חטאתו אשר חטא. כמה הגדיל לאשמה בה. כי יש אשמה עד לשמים גדולה. ויש רעה כנגד כמה חטאים גדולים שקולה. והתשובה הגדולה כפי … להמשך קריאה

א דע כי דרכי הסיבות שיתעורר האדם בהם לשוב מדרכיו הרעים ששה. ובכל אחד מהם למדנו דעת את האדם איך יתחלק בחקר תבונתו. ויאזין עד תכונתו. ונעיר להם אוזן לשמוע. השכל וידוע. עיקרים יקרים. לכל חפציהם דרושים נחקרים. ויותר מהמה בני הזהר. לשוב בכל יום ונפשך לטהר. בלעדי תחזה סבה מעוררת וילדי יום יקושון מחשבותיך. … להמשך קריאה

א מן הטובות אשר היטיב הש"י עם ברואיו כי הכין להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם. ולנוס מפח פשעיהם. לחשוך נפשם מני שחת ולהשיב מעליהם אפו. ולמדם והזהירם לשוב אליו כי יחטאו לו לרוב טובו וישרו כי הוא ידע יצרם שנאמר – (תהילים כ״ה:ח׳) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. ואם הרבו לפשוע … להמשך קריאה

א תנו רבנן (ראש השנה טז ב') שלשה ספרים נפתחים בראש השנה אחד שלצדיקים גמורים ואחד שלרשעים גמורים ואחד שלבינונים צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה בינונים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים זכו נכתבין לחיים לא זכו למיתה זה שאמרו חכמים בצדיקים שנכתבים לחיים ורשעים למיתה לא … להמשך קריאה

א להורות לעם ה׳ את דרך ה׳. ואת המעשה אשר יעשון כל ימיהם. בשבתם ובקומם. בלכתם ובבואם. למען ייטב להם ולבניהם. בזה ובבא. טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו (איכה ג). כי טוב לאדם לשאת ולסבול עולו של הקב"ה ולתת מוסרות ומוטות על צוארו להכנס לעבודת בורא העולם. ב ויזכור את בוראו בימי (כחו) [בחורותיו] … להמשך קריאה

א השער השמונה עשר – בהפרש אשר בין צדיק ורשע. ב דע כי הרשע לא יווסר עד ייסרוהו, ולא ייזהר בהיותו בטובה עד אשר תבואהו שואה, ואז ייקץ משנתו. ג אך הצדיק בהיותו בשלוה, אז ייזהר ויפחד פן תבוא עליו הרעה, כמו שאמר (קהלת ז) ״ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה״. ד והרשע, אם … להמשך קריאה

א השער השבעה עשר – בזכרון האדם יום המות. ב ראוי לכל הירא דבר ה׳ להשיב אל לבו יום המות ושואתו וחרדתו, ויהיה לו למזכרת, ויאמר ללבו, לבי, לבי, הלא ידעת, כי לא נבראת כי אם לשוב לעפר, מיום היותך מדוע לא זכרת אחריתך, הלא תדע כי כל הימים אשר אתה חי על האדמה כצל … להמשך קריאה

א השער השישה עשר – אזכור בו קצת חמודות העולם הבא, וכנגדם אזכיר פגעי העולם הזה ומכשלותיו ורעותיו. ב דע, כי תלאות העולם הזה ורעותיו וכל מום אשר בו לא יכירם הכסיל, כי אם המשכיל. בעבור כי תלאות העולם ורעותיו מכוסות בשכיותיו ותענוגיו, ועל כן לא יכירן הכסיל. כמו אשה רעה, אשר יחשוק אדם אותה, … להמשך קריאה

א השער החמישה עשר – בפירוש העת הראויה לעבודת האל יתברך. ב כשיחקור המשכיל על טובות העולם הזה, יכיר כי כל טובה אשר נחלקה לו לא יוליכנה במותו, ולא ירד אחריו כבודו, אך יניח הכל וילך נעור וריק, לבד מטובה אחת אם נחלקה לו, היא עבודת האל, זו לבדה תלך לפניו, כמו שנאמר (ישעיה נח) … להמשך קריאה

א השער הארבעה עשר – בחשבון האדם עם נפשו. ב יש לו לאדם לזכור בכל עת החסדים והנסים אשר עשה הקדוש ברוך הוא עם חסידיו, כגון נוראות הים ומצרים, ובהיות עמו בין מות לחיים, חשף זרוע קדשו ונלחם עם אויביהם באף ובחמה ובקצף גדול והורידם לבאר שחת, וכאשר עשה למלכים האדירים, אשר הכניע גאונם מפני … להמשך קריאה

א השער השלושה עשר – בכל עניני העבודה. ב כל הבא לעבוד עבודת האל ולקבל עליו עול יראתו באמת, צריך תחילה שיהיה לו ספר כולל זכרון נפלאות הבורא יתברך, יראתו ותעצומו, ולכלול בו כל העסקים אשר בם זכרון עונש הבורא יתברך, לרשעים, ונסיו לצדיקים, וסיפור גבורותיו ונוראותיו, כגון (איוב ל״ח:ג׳) ״אזר נא כגבר חלציך ואשאלך … להמשך קריאה

א השער השנים עשר – בסודות העולם הבא. ב העולם הבא הוא חוצה מהגלגלים המסובבים עלינו, והעולם הבא הוא רחב בלי קצוות, בלי אופל, רק באורה גדולה אשר לא תדמה לאור העולם הזה, ואין שם מעלה ומטה. והגלגלים האלה הם מחיצה בין העולם הזה והעולם הבא. והעולם הזה דומה למערה במדבר תחת הארץ, וזאת המערה … להמשך קריאה

א השער האחד עשר – במעלות הצדיקים. ב ידענו, כי הבורא אחד והנבראים רבים, וכל אשר ירחקו הנבראים מן הבורא ירבו, וכל אשר יקרבו ימעטו, כאשר הענפים רבים והעיקר אחד, וכל אשר ירחקו הענפים מן העיקר ירבו וישתרגו, וכל אשר יקרבו ימעטו. ג ודע כי הברואים רבים, ולמעלה מכולם הנפש והשכל והמדע, והם שלושה, ולמעלה … להמשך קריאה