שקל הקדש, שער הכסילות והגאווה והאיוולת

א

חמשה תמצאה בכסיל / ולא תמצאו בזולתו.
ללא דבר יהי כועס, / ולריק רוב יגיעתו,
ויתן כאשר יתן / ללא הגון במתתו,
ולא יכיר מקום מחנה / לאהבתו ושנאתו,
וסוד לא יחשוף ריע, / בעתו יחשוף אותו.

ב

אנוש בין לא ידובר / בין כסילים
לעולם ואנוש / ישר ונבר,
כמרגלית יקרה / במחירים,
מחירה לא יהי / נודע במדבר.

ג

שלשה הם מאד ירך עליהם לבב, משכיל ויכפיל כאבו,
אנוש דעת ומנהיגו משוגע, ואיש צדיק ורשע ישלטה בו.

ד

וששה הדאגה בם / לעולמים מצומדת,
אנוש עשיר כבר ירד / ועשיר יפחד רדת,
ונוטר ואשר נפשו לעולמים / מחמדת,
ודורש מעלה אינה / ראויה לו ונכבדת.

ה

אם תשקלה שנאת חכמים בפלס ואהבת הכסיל, תמצא
יתרון בשנאת החכמים, גם אל כל אנוש נבון מאד נרצה.

ו

רועה כסיל יסכל, והולך את חכם לב כל אנוש זכרו כמור ידיח,
רוח בעברו על בשמים יהיה נודף, וטוב ריחו אל אף יריח,
אכן בעברו על נבלות יעלה באשו וצחנתו מאד תצריח.

ז

שוים בשקל חד בעיני שוטה אוהב ושונא לו, וטוב וחוטא.
אשר נגדו בני אדם בשוה, לאולתו רפואה לא תקוה.

ח

ומי הוא זה אשר קלון / בכל עת יעלה אתו,
אשר נכנס במקום / אין כראוי לו לאולתו,
ואומרים לו שבה בכאן, / והוא בוחר מקום שבתו,
והמאריך מאד דבר / לספר מבלי עתו.

ט

כסיל עת תם תשובותיו / יהי מוחל גדפותיו.

י

אנוש לא יהיה גאה בנפשו, בכל פעם ופעם יעזרנה,
וישפל האנוש גאה ונשא עדי עפר, וכל איש ירמסנה.

יא

אדם בבינתו נשען ובעצתו,
תעה ונכשל בטח בחכמתו.

יב

אתמה על כל אדם משכיל איכה אין אל לבו נותן,
איך יתגאה אדם עבר זה פעמים מעבר שתן.

יג

איש גאוה לובש / בשכלו יחזה
גדול בנשמתו / ורב ממנה,
ישמח ללא דבר / ויתגאה, ועת
יחשוב לעלותה / וישפילנה.

יד

עם הכסיל אל תדרכה תוך גל,
ועת תאבה לספור מספר חרוזיה תמצא במניין ג ל.