מערכת אתר אשובה

א הצילני נא מיד אחי מיד עשו (בראשית לב, יב). כתב הזוהר (ח"א קסט, א), מכאן מאן דצלי צלותא דבעי לפרשא מלוי כדקא יאות, על כן היה פירש מיד אחי מיד עשו, ולא יחשוב הלא הקב"ה בוחן לבות והיא יתברך מבין כוונתו, אלא צריך לפרוש. והטעם נראה לי, כי התיבות של התפלה המתהוות מאותיות קדושות … להמשך קריאה

א הא לך סוד איסור גיד הנשה כפי המבואר בזוהר ובספרי המקובלים. דע כי אברי האדם הם ענפים מן המרכבה העליונה מרמ"ח האברים שיש באדם העליון נגלים רמ"ח מצות עשה. ורמ"ח מלאכים הנקראים לבעלי הקבלה מלבוש השכינה ששמם כשם רבם. וכמו כן שס"ה ענפים של דין יש באילן העליון נגד שס"ה ימים ושס"ה גידין, וכל … להמשך קריאה

א זה שמו אשר יקראו לו עמוד הגולה כי יסופר ממעמד הגולה עד הגאולה: ב מצוה שלישית מתרי"ג מצות, שלא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה: הסבר על זכויות יוצרים שני לוחות הבריתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה

א ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה (בראשית כח, יז). ראוי לאדם שיעמוד במקומות הנכבדים באימה וביראה ובתוספות קדושה, ויהיה מורא שמים עליו בדבור ובמחשבה ובמעשה. על כן המספר שיחת חולין בבית המדרש או בבית הכנסת אף שלא בשעת לימוד ושלא בשעת תפלה מסלק מורא שמים מעליו, והוא איסור מוסיף על איסור של שיחת חולין: … להמשך קריאה

א אם שכיר יום המשועבד לחבירו אדם כמוה כך, ק"ו בעבודתינו להש"י שהוא נאמן ליתן שכר שצריכין אנחנו לשמור עבודתינו ביום ובלילה, כי שכיר יום ושכיר לילה אנחנו. ויש סוד גדול בדבר שלא יאבד זמן מן הזמנים לישב בטל, כי כל זמן וזמן הוא ענין בפני עצמו בסוד התפשטות ענף מענפי שם ידו"ד, ועל זה … להמשך קריאה

א שמו של הדרוש נאה לו שער השמים: ב הן עוד היום גדול וגו' (בראשית כט, ז). פירש רש"י, אמר להם, אם שכירים אתם לא השלמתם פעולת היום וכו'. כי השכיר שאינו משלים חוקו עושה רעה גדולה, עושק את הבעל בית, וגם גונב דעתו כי בעל בית עליה דידיה קא סמיך שיעשה עבודתו באמונה, ויעקב … להמשך קריאה

א ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה (בראשית כה, כ). כתב רש"י שהרי כשבא אברהם מהר המוריה כו'. מקשין על רש"י ומאי נפקא מינה רוצה למצוא חשבון שהיה בן ארבעים, הלא בהדיא כתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה: ב ומתרצים רש"י רוצה לתרץ למה עבר יצחק על הא דאמרו רז"ל (קדושין כט, ב) … להמשך קריאה

א דע כי סוד המעשרות וסוד הברכות הכל הולך אל מקום אחד, על כן נאמר ברכה במעשר. וסוד הענין וימצא מאה שערים. גם לענין ברכות אמרו רז"ל (מנחות מג, ב) חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. ענין מאה שערים כתב הרקנאטי וזה לשונו, דע כי חכמי הקבלה אמרו כי הארץ העליונה מאה שערים, לכל … להמשך קריאה

א זה שמו אשר יקראו לו מקור הברכות: ב ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' (בראשית כו, יב). אמרו בב"ר (סד, ו) והביא רש"י בפירושו, מאה שערים, שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה. ורבותינו ז"ל אמרו, אומד זה למעשרות היה: ג הנה האבות קיימו כל התורה, והתורה … להמשך קריאה

א במדרש הנעלם מהזוהר (ח"א קכב, ב) רמזו בזאת הפרשה ענין הגוף והנשמה וענין שוכני עפר וזמן התחיה, וכמה תוכחת מוסר יוצא מזה: ב תוספתא מהזוהר (ח"א קכב, ב) זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא, כמה איהו רב ועילאה בההיא עלמא, והכי פתח רב מתיבתא מאן דאיהו זעיר איהו רב, מאן דאיהו רב איהו … להמשך קריאה

א ענין הקבורה הוא בסוד (בראשית ג, יט) כי עפר אתה ואל עפר תשוב, תחילת הוויית אדם הראשון היה עפר מן האדמה שאמרו רז"ל (ירושלמי נזיר ז, ב) נטל עפרו ממקום שנאמר (שמות כ, כא) מזבח אדמה תעשה לי: ב עוד אמרו (סנהדרין לח, ב), צבר עפרו מכל האדמה מארבע רוחות שכל מקום שימות שם … להמשך קריאה

א זה שם הדרוש אשר יקראו לו אם כל חי: ב מצוה גדולה להתעסק בקבורת המת ולהספיד ולהרבות בהספד תלמיד חכם ולבכות, ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה (בראשית כג, ב). ואע"פ שאינה מצוה פרטיות ממצות עשה, מכל מקום היא נכללת בכלל עשה (דברים כח, ט) דוהלכת בדרכיו, מה הוא קובר מתים שנאמר (שם י, ו) … להמשך קריאה

א וירא אליו ה' באלוני ממרא (בראשית יח, א). (פירש רש"י) לפי שנתן לו עצה על המילה, לפיכך נגלה עליו בחלקו. והרבה שואלים איך אברהם אבינו שאל עצה אם לקיים ציווי המקום, וכל התירוצים שראיתי בזה אין בהם קורת רוח. ונראה בעיני ח"ו שהיה שואל עצה אם יקיים מאמר האל, אך שאל עצה איך יאחז … להמשך קריאה

א בסוד הכנסת אורחים האלו של אברהם אבינו יש שלשה עניינים גדולים, ובסעודה הזו נתבשרו אברהם אבינו ושרה אמנו על יצחק אבינו הנעקד בהר המוריה. ונגד ג' העניינים ההם יש ג' טעמים למה נקרא המוריה, וכמו שכתב רש"י ז"ל (בראשית כב, ב) הגה"הכך הוא הנוסחא ברש"י בספר ישן, וכן הוא בבראשית רבה: המוריה ירושלים, וכן … להמשך קריאה

א זה שמו של הדרוש אשר יקראו לו הר המוריה: ב וירא אליו ה' וכו' עד גמר הענין הכנסת אורחים המוזכר בפרשה זו בפירוש הוא מצוה, אע"פ שאינה מצוה פרטית מתרי"ג מצות, מכל מקום היא בכלל מצות עשה דוהלכת בדרכיו (דברים כח, ט): ג וזה לשון סמ"ג בחלק עשין במצוה ז', ללכת בדרכיו הטובים והישרים … להמשך קריאה

א בזוהר בפרשה זו בסתרי תורה (ח"א עט, ב) מפרש כל הפרשה הזו על ענין הנפש והגוף. ואברהם סוד הנשמה, ושרה סוד הגוף נקי, ולוט הוא היצה"ר, האריך מאוד בהנהגתם עיין שם. גם בעל העקידה בענין נצחון המלחמה, הוציא איזה רשומות למוסר. וזה לשונו, ומכא"ן אסמכת"א גדול"ה לדרוש רשומו"ת על תחיל"ת דינ"ו של אד"ם, ומה … להמשך קריאה

א סוד המצוה הזאת בארתיה במקום אחר בארוכה (עי' מסכת חולין פ' נר מצוה ותו"א), מכל מקום לא תיפטר בלא לינה של תורה בעומק ההלכה הזאת, גם במקום הזה לכתוב מענין סודה. ואגב אבאר מה שיעדה התורה בברית מילה את ברית הארץ, כמו שאמר (בראשית יז, ח) ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את … להמשך קריאה

א שמו של הדרוש הזה הוא קדושת הארץ: ב מצות עשה דמילה, שנאמר (בראשית יז, י) זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר. ונכפלה מצוה זאת בפרשת תזריע דכתיב (ויקרא יב, ג) ביום השמיני ימול בשר ערלתו. והרבה מצות כמו כן שנכפלו במקומות הרבה, וכולן לצורך כמו שפירשו חז"ל: … להמשך קריאה

א זהירות גדול ושמירה יתירה במאוד מאוד בברית המעור, ראה מה עלתה לדור המבול. ולקדש עצמו בשעת תשמיש מאוד, ולזווג להגונה. ובעת הזיווג קדושים יהיו, דאם לא כן, עליו נאמר (דברים כז, כא) ארור שוכב עם בהמה, כמו שאמרו ז"ל: ב וזהו רמז בפרשה זו (בראשית ז, ב-ג) מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה … להמשך קריאה

א צריך ליתן טעם למה באה ברכה וציווי דפריה ורביה כפל דהיינו לאדם ונח, והנני מבאר כיד ה' הטובה עלי, ואגב יתבארו איזה סודות במבול ובאות קשת ובהפלגה. וגם יהיה מתורץ בענין היקישא דפריה ורביה שהעתקתיו לעיל בפרשת בראשית, שאמרו (יבמות סג, ב) מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו ממעט את הדמות, ומייתי לה מדסמיך … להמשך קריאה

א שמו של זה הדרוש מגדול עוז: ב ואתם פרו ורבו (בראשית ט, ז). זה המקרא למצוה נכתב, ונכפלה מצוה זאת כי באתה ג"כ בפרשת בראשית בפסוק (שם א, כח) ויאמר [להם] אלהים פרו ורבו. והנה המצות עשה דפרו ורבו הכתובה בפרשת בראשית שנינו משנה שלימה במסכת יבמות פרק הבא על יבמתו (סה, ב), האיש … להמשך קריאה

א התועליות למעלת המדות היוצאות מפרשה זו, וכן מכל פרשיות התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. ואני ארשום קצת מן הקצת כטיפה מן הים הגדול בכל פרשה ופרשה, וישמע חכם ויוסיף לקח: ב סור מרע ועשה טוב סור מרע (תהלים לד, טו). תנן (אבות ד, כא) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם, … להמשך קריאה

א טעם מצוה זו כדי שיהיה העולם מיושב, שהש"י חפץ בישובו כדכתיב (ישעיה מה, יח) לא לתהו בראה אלא לשבת יצרה, והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימת כל המצות בעולם, כי התורה נתנה לבני אדם ולא למלאכי השרת, על כן צריך להשאיר אחריו מי שיקיים תורה והמצות ויכיר שיש בורא משגיח ויכול, ולא ימחה מישראל דבר … להמשך קריאה

א כלל הדרוש הזה יהיה ממעלת האדם, ואדם ביקר בל ילין, ונסתלק ממנו לבוש אור, ונתלבש בכתנות עור ובשר, ולעתיד אור הגנוז יתחדש, וזהו כוונת הבריאה, ואז [יהיה שם] אור, על כן זה שם הדרוש אשר יקראו לו אור חדש: ב וזה החלי בעזרת י"י צורי וגואלי: ג בראשית יש בה מצות עשה אחת והיא … להמשך קריאה

א קונטרס זה הנני מחבר בעזרת הש"י מוצא שפתי אשמור שני הבטחות שהבטחתי לחבר. אחד במסכת שבת בענין גודל המצוה שציוו רז"ל (ברכות ח, ב) להשלים פרשיותיו שנים מקרא ואחד תרגום, ובודאי הכוונה היא ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, על כן צריך האדם לידע ולהתבונן בכל פרשה ופרשה ולהבין ענין המצות הכתובים בזאת הפרשה, הן … להמשך קריאה

א בפורים יקיים המצוה בשמחה וטוב לבב דהיינו מקרא מגילה ומשלוח מנות ומתנות וכשיהיה טוב לב במשתה אז יתעורר לשמחת דביקות הש"י ועל זה אמרו רז"ל (ערובין סה, א) כל המתפתה ביינו יש בו דעת קונו ויחשוב כי זה היום של פורים הוא גמר קבלת התורה וכמ"ש רז"ל במסכת שבת פר"ע דף פ"ה ויתייצבו בתחתית … להמשך קריאה