מערכת אתר אשובה א המצוה המ"ב מתרי"ג מצות, לדון בדין עבד עברי, שנאמר (שמות כא, ב) כי תקנה עבד עברי. ב מ"ג מצות יעוד אמה העבריה. ג מ"ד לפדות אמה העבריה, שנאמר (שם ח) והפדה. ד מ"ה שלא למכור אמה העבריה. ה מ"ו שלא למנוע מאמה העבריה והוא הדין משאר בנות ישראל שאר כסות ועונה. ו מ"ז מ"ח … להמשך קריאה
א מדוע אתה יושב לבדך (שמות יח, יד). פירש רש"י יושב כמלך, והוקשה הדבר ליתרו שהיה מזלזל בכבודן של ישראל כו'. וקשה שאחר כך אמר יתרו טענה אחרת שלא טוב הדבר משום כי נבול תבול וגומר: ב הענין הוא, המלוכה והשררות שנתן הקב"ה לישראל אינה כמלוכה ושררה של אומות העולם שהם מולכין ומשתררין מפני כבוד … להמשך קריאה
א הנה עשרת הדברות שבלוחות היו כתובות חמש כנגד חמש. וזה לשון הרמב"ן (כ, יג), והנה עשרת הדברות חמשה בכבוד הבורא, וחמשה לטובת האדם. כי כבד את אביך כבוד האל, כי לכבוד הבורא ציוה לכבד האב המשתתף ביצירה, ונשארו חמשה לאדם בצרכו וטובתו. והנראה מכתב הלוחות שהיו הה' ראשונות בלוח אחד שהם כבוד הבורא, והחמשה … להמשך קריאה
א המצוה הכ"ה מתרי"ג מצות (שמות כ, ב) אנכי ה' אלהיך. ב הכ"ו (שם ג) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. ג הכ"ז (שם ד) לא תעשה לך פסל וגומר. ד הכ"ח (שם ה) לא תשתחוה להם. ה הכ"ט (שם) לא תעבדם. ו הל' (שם ז) לא תשא. ז הל"א (שם ח) זכור את … להמשך קריאה
א כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה (שמות יג, יז). ראה והביטה כמה צריך האדם להתבונן לעשות גדרים וסייגות והרחקות שלא יבא לידי עבירה. הנה הקב"ה בעצמו ובכבודו עשה הרחקה פן ינחם העם וגו', ושלום שלום לרחוק, המרחק עצמו מחשש עבירה ואז הוא קרוב להקב"ה: ב ויקח משה את עצמות יוסף … להמשך קריאה
א בענין סוד הדבר שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, כתבתי במסכת שבת שלי. ובענין תחומין, מצאתי בקונטריס האר"י ז"ל וזה לשונו, ועתה אמרתי להודיעך סוד תחום שבת, מן התורה הוא י"ב מיל, ואמרו חז"ל אלפים אמה. כבר ידעת כי נצח הוד יסוד של עשיה, מתעלות בחסד גבורה תפארת, ונשאר שם חלל. וחל"ל עולה חיי"ם, … להמשך קריאה
א המצוה הכ"ד מתרי"ג מצות, היא (שמות טז, כט) אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. והרמב"ם ז"ל בספר המצות פירש זו המצוה על תחומין, דאיסור תחומין דאורייתא ביתר מאלפים אמות. ובחבורו הגדול חזר מזה, וכתב שהשיעור של התורה הוא ג' פרסאות. והרמב"ן ז"ל כתב, כי הכל טעות, שאין לנו איסור תחומין מדאורייתא כלל, לפי המתבאר … להמשך קריאה
א ושמרתם את המצות וגומר (שמות יב, יז). כתב רש"י ושמרתם את המצות, שלא יבאו לידי חמוץ, מכאן אמרו תפח תלטוש בצונן. ר' יאשיה אומר, אל תהא קורא את המצות, אלא את המצוות, כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך אין מחמיצין את המצות, אלא אם בא לידך מצוה אל תחמיצנה עשה אותה מיד, עד כאן: … להמשך קריאה
א כבר הקדמתי בהקדמת חלק זה הנקרא לוחות הברית מי שעוסק בתורה לשמה כדי לקיים כל מה שאפשר לו לקיים, ואף המצא ימצא מצות שאי אפשר לו לקיים כגון חלק עבודת בית המקדש בקרבנות המוזכר בפרשה זו שבעונותינו הרבים אי אפשר לקיימם עתה, מכל מקום ראוי לעסוק בדיניהם ולידע סודם איש איש לפי מדרגתו, ואז … להמשך קריאה
א יש בה תשע מצות עשה מתרי"ג מצות, וי"א מצות לא תעשה מתרי"ג מצות: ב המצוה הראשונה בפרשה והיא הרביעית למנין, היא לקדש חדשים ולעבר שנים (שמות יב, ב). ג המצוה הה' לשחוט את הפסח בי"ד בניסן בין הערבים (שם ו). ד המצוה הו' לאכול בשר הפסח בליל ט"ו בניסן, שנאמר (שם ח) ואכלו את … להמשך קריאה
א וידבר אלהים אל משה (שמות ו, ב). דבר אתו קשות על שהקשה לדבר (שם ה, כב) למה הרעות, שהרהר אחר מדותיו של הקב"ה. ואמר לו הקב"ה, חבל על דאבדין ולא משתכחין כמו שהאריך רש"י. על כן צריך האדם להיות נזהר במאוד שלא יהרהר אחר הקב"ה במה שמשפיע עליו אם טוב אם רע, כי ה' … להמשך קריאה
א וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ידו"ד וגו', עד ושמי ידו"ד לא נודעתי להם (שמות ו, ג). כבר הארכתי בדרושים של פסח ובהגדה כי לכל האותות והמופתים בשידוד המערכת ובשינוי טבע במצרים היה בשמו הגדול שמו המיוחד שהוא ידו"ד שהוא היה הוה יהיה, והוא היות כל הנמצאים מאפס ומאין המוחלט, וחדשם איש על … להמשך קריאה
א למען תדע כי אין כידו"ד אלקינו (שמות ח, ו), למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ (שם יח), בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ (שם ט, יד). ג' תדע אלה הם מציאות הש"י והשגחתו ויכולתו ב אין כיהו"ה אלקינו, כי הוא מחויב המציאות והוא הממציא את הכל כל העולמות העליונים והתחתונים. ג כי … להמשך קריאה
א ויוסף היה במצרים (שמות א, ה). פירש רש"י להודיעך צדקתו של יוסף הוא יוסף הרועה את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועמד בצדקתו. מכאן ילמוד האדם לדבק בקונו בכל לבו הן בדלותו וענייתו ושפלותו לא יבעט, והן בגדולתו שלא ירים ויתנשא ואדרבא יהיה נכנע ושפל וירבה במצות: ב וימררו את חייהם … להמשך קריאה
א בפרקי דרבי אליעזר (ג), קודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד. והמאמר הזה עמוק במאוד מבואר בהקדמת תולדו"ת אד"ם (קטע מציאות השם ד"ה והנה אלו ואלו) ואין כאן מקומו. רק צריך שתדע, אלו היה העולם בכוונת הבריאה דהיינו שלא הביא אדם החטא לעולם ולא היתה הקליפה רק הכל קודש, אז היה שם ידו"ד שהוא … להמשך קריאה
א זה שמי לעלם וזה זכרי לדור ודור (שמות ג, טו). בסוף פרק אלו עוברין (נ, א), ושמו אחד, מאי אחד, אטו האידנא לאו אחד הוא. אמר רב נחמן בר יצחק, לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה נכתב ביו"ד ה"א, ונקרא באל"ף דלי"ת. אבל לעולם הבא כולו אחד, נקרא ביו"ד ה"א ונכתב ביו"ד ה"א. … להמשך קריאה
א שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים תרומה תצוה ב הנני כולל כל הפרשיות אלו בסוג אחד, יען כי מישך שייכי להדדי בשנת העיבור שדרך ישראל להתעורר בהם בדרכי תשובה ביתר שאת, כמוזכר בדברי הקדמונים והאחרונים. והנה רובם הזכירו פרשיות שובבים לבד, והבאים אחריהם הוסיפו עוד ביתר שאת עוד ג"כ פרשיות ת"ת, והמוסיף בתשובה יוסיפו … להמשך קריאה
א ועשית עמדי חסד ואמת (בראשית מז, כט). עיקר החסד הוא כשעושה על מנת שלא לקבל פרס, ואז נקרא עושה חסד, ונקרא נדיב. אבל העושה על מנת לקבל גם ממנו הנאה, נקרא סוחר ולא נדיב, ואין לך מדה גדולה ממדת החסד. על כן ירגיל אדם את עצמו בחסד של אמת. לא מבעיא לעשות עם מתים, … להמשך קריאה
א בענין מה שאמר יעקב ליוסף ועשית עמדי חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול. מקשים העולם הלא יעקב נתן ליוסף גמולו במילואו וטובו, שעשה בניו לשני שבטים ובירך אותם, ונתן לו שכם אחד על אחיו. ובמדרש רבה (ב"ר צז, ט) אומר שזה היה בגדי אדם הראשון שלקח אותם יעקב מעשו ונתנם ליוסף, וא"כ איך … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו בית יעקב. בית ישראל. בית יוסף: ב גמילות חסדים , בפרט חסד שעושים עם המתים, כמו שאמר יעקב (בראשית מז, כט) ועשית עמדי חסד ואמת. וכן העוסק בצרכי קבורה והאבילות כנזכר בסוף הפרשה, והכל נכלל בכלל מצות עשה (דברים כח, ט) דוהלכת בדרכיו, ונכלל שם מה הוא קובר מתים … להמשך קריאה
א ולא יכלו אחיו לענות אותו (בראשית מה, ג). בב"ר (צב, י) אבא כהן ברדלא אומר, אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולין לעמוד בתוכחתו, הדא הוא דכתיב ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. כשיבא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא, שנאמר … להמשך קריאה
א את חטאי אני מזכיר היום (בראשית מא, ט). הנה שר המשקים היה גוי טמא, והערה נפשו למות להודות את חטאיו בשביל תועלת פרעה. ומדת בשר ודם כשמודה על חטאיו אזי אוי לו, על כל זאת הערה נפשו למות והודה. ומה יעשה בשר ודם אשרי איש מודה על חטאיו ירוחם כמו שכתוב (משלי כח, יג) … להמשך קריאה
א וישב (בראשית לז, א), ביקש יעקב לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים כו' (עי' ב"ר פד, א). ואם כך ליעקב אבינו, ומה יחשוב הדיוט כמוני מלא עבירות כשמשפיע לו הש"י טובות עולם הזה, יירא ויפחד אולי הוא שמור לרעתו למעטו מטובת עולם הבא. על כן ירבה בצדקה ובגמילות חסד וימעט מתאותיו ויהיה נכנע … להמשך קריאה
א דע כי כל ישראל הם נקראים נפש אחת, וכולם בכלל נקראים אדם כמו שכתוב (יחזקאל לד, יג) אדם אתם, וכן כתיב (בראשית מו, כו) כל הנפש הבאה ליעקב וגו', קראם נפש אחת. וכמו שרמ"ח איברי הגוף הם אדם אחד, כן ישראל כל אחד מהם אבר אחד ונקראים בזוהר (ח"א קג, ב) שייפא דגופא. ויש … להמשך קריאה
א זהירות גדול ועצום נפלא צריך להיות בענין החרם ואפילו כשנעשה החרם בעבירה, כל שכן וק"ו החרם הנעשה על איזה תיקון וקיום. צא ולמד האיך היה זהירות גדול בחרם שעשו השבטים שלא לגלות ענין יוסף ולא נודע הדבר, ואף הקב"ה לא גילה ליעקב כי שתפו השכינה עמהם, רק סמוך למיתתו של יעקב כשהוכיח בניו ובירכם … להמשך קריאה
א שם הדרוש נאה להם צאן יוסף: ב שלשה פרשיות אלו עולות בקנה אחד מדברות מענין עסק יוסף עם אחיו, שהלך לראות שלום אחיו ושלום הצאן וקרהו כל הסיפור, על כן כללתינהו ובחדא מחתא מחתינהו יחד בחוט המשולש. ויען כי באלו פרשיות חלו ימי חנוכה או לפניהן או לאחריהן ולכל זמן ועת לכל חפץ, כי … להמשך קריאה