שני לוחות הברית

א וכדי לסיים בששה עמודים האלה שדברנו עד כה אמרנו וענינו לפרש פ' שירת הים כאשר שמה נרמזים מענין העמודים האלה כדאיתא בספרי והובא בילקוט פרשת בשלח (רמז רנא) תמן תנינן שמעון הצדיק היה משירי אנשי כנסת הגדולה הוא היה אומר על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. ר' הונא … להמשך קריאה

א ביאור מ"ר פרשת נשא (יא, ז) וישם לך שלום גדול השלום שניתן לאוהבי תורה שנאמר (תהלים קיט, קסה) שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול גדול השלום שניתן ללומדי תורה שנאמר (ישעיה נד, יג) וכל בניך למודי י"י ורב שלום בניך רבים מתחבטים במדרש זה מה חלוק יש בין אוהבי תורה ובין לומדי תורה … להמשך קריאה

א עמוד השלום ב אמר ישעיה הנביא ע"ה בסימן נ"ז (יט) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר י"י ורפאתיו והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט וראוי ליתן טוב טעם ודעת מה ענין תואר של בורא ניב שפתים לאמירת שלום שלום לרחוק ולקרוב ועוד ראוי ליתן טעם ודעת בענין … להמשך קריאה

א גרסינן בפרק חלק (סנהדרין צ, ב)*מה נחמד מאמר רבותינו ז"ל פ' חלק ששאלו צדוקים את ר"ג מניין לתחיית המתים מן התורה וכו'. שאלו צדוקין את ר"ג מניין שהקב"ה מחייה המתים אמר להם מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים ולא קבלו ממנו. מן התורה דכתיב (דברים לא, טז) ויאמר י"י אל משה הנך שוכב עם … להמשך קריאה

א בזה הפרק נדבר מענייני שמחות השייכים לעמוד האמת כמ"ש רז"ל קורין את זה חסד של אמת*טעם ברש"י על הפסוק ושכבתי עם אבותי וגומר בכמה דקדוקים שקשה בענין זה. כפירש"י פרשת ויחי גבי יעקב אמר ליוסף (בראשית מז, כט) ועשית עמדי חסד ואמת חסד של אמת שעושים עם המתים שאין מצפה לתשלום גמול ולענין זה … להמשך קריאה

א עמוד האמת ב אמר זכריה הנביא ע"ה קפיטל ח' (פסוק ג)*ענין יקר למה קרא הנביא ירושלים עיר האמת., כה אמר י"י שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים ונקראתי ירושלים עיר האמת. וקשה לי מה ענין השם הזה שקראה עיר האמת ולא עיר הצדק או עיר המשפט וכיוצא. הגם לכאורה בדרך הלצה יש ליישב כמו … להמשך קריאה

א נדבר מתיקון של יום הגדול והנורא אשר כל באי עולם עוברים לפני כבני מרון וכולם נסקרין בסקירה אחת ואשרי כל חוסי בו ויירא ויפחד מאימת יה"ד. והש"י ברוב גדלו ואמתו נתן לנו תשובה למחילת עון ולכפרת פשע וגדולה תשובה שזדונות נעשות לזכיות*ביאור יפה על הפסוק תמות' רשע רעה וגו' והוא ע"ד המדרש שאלו לחכמה … להמשך קריאה

א במסכת ר"ה*דבר טוב ויפה על הגמרא ג' ספרים נפתחים בר"ה וכו'. (טז, ב) אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן ג' ספרים נפתחים בר"ה א' של צדיקים גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של בינונים. של צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים. ושל רשעים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. בינונים תלוים ועומדים עד יו"כ זכו נכתבים … להמשך קריאה

א מה שכבר אמרנו*ענין נחמד על סמיכות פרשת שופטים לפרשת לא תזבח לי"י אלהיך וגו' והוא ע"ד ב' מדרשים רבה. בענין מקרא לא תזבח לי"י אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום מה שייכות לו לענין משפטים זה יתבאר ע"ד מ"ר פרשת שופטים (ה, ו), אמר ר' אחא שש מעלות היו לכסא של שלמה. מניין … להמשך קריאה

א ביאור אחר על וי"ו של ואלה המשפטים*ביאור נחמד על הפסוק כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים וכמה דקדוקים יתורצו. ויתבאר ע"ד פסוק פרשת יתרו (שמות יח, יג) בענין וישב משה לשפוט את העם וגו' כתיב ויאמר משה לחותנו כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין … להמשך קריאה

א הפסוק (שמות כא, א)*ענין נחמד למה נסמך פרשת דינים למזבח בכמה טעמים לשבח. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם הואיל ואתה לידן אימא ביה מילתא רש"י פירש למה נסמכה פרשת דינים למזבח לומר שתשים סנהדרין אצל מקדש. וראוי ליתן טעם למה באמת נסמך פרשת דינים למזבח. ועוד קשה מלת לפניהם למה לי. ועוד קשה רש"י … להמשך קריאה

א עמוד הדין ב אמר ישעיה הנביא ע"ה סימן נ"ו (א) כה אמר י"י שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידי מעשות כל רע. וקשה מה ענין אזשהרת שמירת חילול שבת למשפט דלעיל. ועוד קשה למה הזכיר מלת אשרי … להמשך קריאה

א תניא*ענין נחמד בגמרא א' להן ר"י בן זכאי לתלמידיו ופלוגתא דאמוראי. (ב"ב י, ב) אמר להן רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו מה שאמר הכתוב (משלי יד, לד) צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת צדקה תרומם גוי אלו ישראל דכתיב (דה"א יז, כא) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד … להמשך קריאה

א ולענין שנותן צדקה מעלתו כמשה רבינו ע"ה אבאר הפסוק בפרשת*ענין נחמד על כל ענייני פרטי מעשה צדקה הנזכרים בפרשת ראה. צדקה פרשת ראה בפסוק (דברים טו, יא) על כן אנכי מצוך וגו' ויובן כל הפרשה. כתיב בפרשת ראה (שם יז) כי יהיה בך אביון מאחד אחיך וגו' וקשה מלת מאחד למה לי מה חסרון … להמשך קריאה

א גרסינן*פלפולא חריפתא על הלכה דאלו טריפות אי ציר אית בה משום גילוי וחולק על הגאון רב יואל ז"ל במה שהוא קורא תגר על הבית יוסף ונותן אותו כאלו לא הבין סוגיא דשמעתתא כאשר יתבאר בגמרא (חולין) פרק אלו טריפות (חולין דף מ"ט) (ע" ) מנימין כנדוקא אוגליה ליה ביסתקא דדובשא אתא לקמיה דרבא אמר … להמשך קריאה

א נדבר ממעלות הצדקה שהוא מעין גמילות חסדים.*ענין נחמד על הפסוק בישעיה ל"ב והיה מעשה הצדקה שלום וגו'. כתב בנבואת ישעיה סימן ל"ב (יז) והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם. וקשה לי מה מורה הכפולים והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח. בעל אילה שלוחה כתב שהוא כפל במלות שונות. … להמשך קריאה

א עמוד גמילות חסדים ב אמר מיכה הנביא ע"ה (מיכה ו, ח)*כוונה רצויה ומקובלת על הפסוק הגיד לך אדם מה טוב וגו'. הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש מעמך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת אם אלהיך ופי' הפסוק הגיד לך הקב"ה אתה אדם מה טוב לך וקשה מה ענין קריאת … להמשך קריאה

א ביאור*עניין נחמד להשכיל על המדרש רב' פרשת נצבים כל מי שמתפלל ומכוון לבו סימן טוב לו כו'. מדרש רבה פרשת נצבים (ח, א) כל מי שמתפלל ומכוון את לבו לתפלה סימן טוב הוא לו שתפלת תקבלה כו'. גדולה היא תפלה לפני הקב"ה אמר רבי אלעזר רצונך לידע כחה של תפלה אם אינה עושה כולה … להמשך קריאה

א נדבר מעיון תפלה כמש"ה (דברים יא, יג) ולעבדו בכל לבבכם איזה עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה (תענית ב.). ובגין דא צריך לאודועיה מה שייכת תפלה לעבודה.*ענין מופלא על ירוש' דתענית נשא לבבינו אל כפים וגו' על ב' אופנים אחד בשם אביו ז"ל ואחד בחכמתו. בירושלמי דתענית פרק ב' (הלכה א') דרש רבי … להמשך קריאה

א כתיב בנבואת חגי*ענין נחמד על נבואת חגי. (חגי ב, יא) כה אמר ה' צבאות שאל נא את הכהנים תורה לאמר הן ישא איש בשר קודש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל השמן ואל כל מאכל היקדש ויאמרו לא ויאמר תני אם יגע טמא נפ' בכל אלה היטמא ויאמר יטמא … להמשך קריאה

א אמרנו לעיל בקצרה הכל מה שפסל בבהמה כו' נייחד פרק בפני עצמו.*מדרש רבה מה שפסל בבהמה הכשיר באדם ומסכים שם מהרש"ל שש"ץ בעל מום כשר להתפלל ומוכיח זה מתוך הגמרא ופוסקים. במדרש רבה פרשת צו (ויק"ר ז, ב), אמר רבי אבא אמר רבי יודן כל מה שפסל הקב"ה בבהמה הכשיר באדם. פסל בבהמה עוורת … להמשך קריאה

א עמוד העבודה ב אמר דוד המלך ע"ה (תהלים נא, יט)*פירוש נחמד על הפסוק זבחי אלהים רוח וגו'. זבחי אלהים רוח נשברה וגו' וקשה למה שינה דוד המלך ע"ה בלישניה. הלא בכל פרשת קרבנות לא הזכיר לא אל ולא אלהים אלא לה'. ודוד הזכיר שם אלהים. כדי ליישב זה הענין ראיתי ליישב ביאור פסוק (ויקרא … להמשך קריאה

א ובפרק קמא דאבות (מט"ז) רבן גמליאל אומר*ביאור משנה פ"ק דאבות עשה לך רב וכו'. עשה לך רב והסתלק עצמך מן הספק כו' שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים כו' ולא המדרש עיקר אלא המעשה. רבן שמעון בן גמליאל אומר על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום. שנאמר (זכריה … להמשך קריאה

א כתב *טור מצוה על כל אחד מישראל ללמד בנו תורה וכל הענין והשגת כמהר' יואל וכו' הטור י"ד סי' רמ"ה מצות עשה על כל אחד מישראל שילמד לבנו תורה שנאמר (דברים יא, יט) ולמדתם את בניכם וכל המלמד לבנו תורה כאלו קבלה מהר סיני. וכתב הגאון המופלג מהר"ר יואל בביאורו וז"ל, ומ"ש וכל המלמד … להמשך קריאה

א נדבר מאזהרות על לימוד התורה. כתיב בפרשת ואתחנן*ביאור הפ' בפרשת ואתחנן. (דברים ד, א-ט) ועתה ישראל שמע אל החקים והמשפטים וגו') ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים וגו' עד פן תשחיתון וגו' וקשה מלת ועתה צריך ביאור עוד קשה באמרו ראה למדתי אתכם איך יפול פה לשון ראה לשון שמיעה יצדק יותר שמע … להמשך קריאה

א מענין שהקדמתי מעשר יועיל לתלמוד תורה נייחד לזה פרק בפני עצמו כתיב בפרשת ראה (יד, כב)*פסוק עשר תעשר וגומר והמדרש אם לא זכיתם היוצא השדה מתגרה בכם. עשר תעשר כל תבואת זרעיך היוצא השדה שנה שנה גו' וקשה כל לאתויי מאי ועוד קשה ענין היוצא השדה מה קמשמע לן שהזרעים יוצאין מן השדה. והמדרש … להמשך קריאה