מערכת אתר אשובה

א ענין ד' פרשיות. לעולם קורין פרשת שקלים או לפני ר"ח אדר או ביום ראש חודש והטעם לפי שבאחד באדר משמיעים על השקלים (שקלים א, א) שהתורה אמרה (במדבר כח, י) זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה ומפי השמועה למדו שמר"ח ר"ל ואמר בחדשו כלומר חדש והבא לי קרבן מתרומה חדשה פי' מתרומת שקלים חדשים … להמשך קריאה

א עמוד הצדקה ב נסמוך עמוד הצדקה לפורים כי בו נצטוו ביתר שאת על מתנות לאביונים ג ענין ד' פרשיות ופורים ד בד' פרשיות צריך להיות אזני כל העם אל הש"ץ בקרות הפרשה מספר תורה שישמעו מפיו ויש מהם שהוא מדאורייתא כמ"ש התוס' בפ"ב דמגילה (יז, ב), וכן בסמ"ק חשיב עשה לזכור מעשה עמלק והיא … להמשך קריאה

א תוכחת מוסר לחנוכה יחשוב שעיקרו נתקן להלל ולהודות להש"י על כי היוונים חשבו לבטל תורה ומצות. א"כ הימים הקדושים האלה ראוים ביותר להתמדת תורה מבשארי הימים כי תלמוד תורה כנגד כולם ובעונותינו הרבים רוב העולם נוהגים בהם בטול תורה והולכים אחר ההבל. ומה שרבותינו הקדמונים פסקו ישיבה בימים ההם, עשו בשביל הנערים שיחזרו ויחזרו … להמשך קריאה

א קבעו חנוכה להלל ולהודות בברכת הודאה, ולהדליק נרות שמונה ימים. חנוכה שמונה ימים, וכן 'הוד' ספירה שמינית. וזה לשון שערי אורה בספירת הוד הסוד שנקראה הוד בהיותו מתלבש במדת הגבורה והכח להשפיל האויבים ולנצח מלחמות ולהציל אוהבי ה', והסוד ו'הודי' נהפך עלי למשחית ולא עצרתי 'כח'. ולפי שזה הוא מקום נצוח המלחמות ועשיות הניסים … להמשך קריאה

א עמוד התפילה ב (כבר כתבתי בהקדמה כי חנוכה נתקן להלל ולהודות, על כן נסמך עמוד התפילה לחנוכה, והתפילות במקום תמידין נתקנו. גם בנרות כתיב (שמות כז, כ) להעלות נר תמיד, וכתב הרמב"ן ריש בהעלותך, כי המדרש של בהעלות את הנרות רומז על נרות חנוכה עיין שם באורך): ג ענין חנוכה ד מצוה מן המובחר … להמשך קריאה

א בספר מנורת המאור נר ג' חלק רביעי פרק א', כתב דברים המלמדים מוסר לבני אדם בענין רמז הסוכה. וזה לשונו, באמרם בפ"ק דסוכה (דף ב' (א)) צא מדירת קבע ושב בדירת עראי, היתה כוונתם שבאה מצות סוכה זאת ללמדינו שלא ישים אדם בטחונו בגובה ביתו וחזוקו ותקונו הטוב, ואף כי יהיה מלא מכל טוב. … להמשך קריאה

א ענין ד' ימים שבין יום כפור לסוכות אשר כתבתי בפרק ראשון שמכח עסק שעוסק במצות סוכה ולולב יהיה לו לזכרון להתקדש בהם ולא יזוז מלבו הרהורי התשובה, ואח"כ ימי החג הם בעצמם קדושים שבהם מקיימין המצוה של סוכה ולולב, ובאלו הד' ימים מכינים המצות. ודע כי הכל נרמז בסוד י' סוד עשרת ימי תשובה, … להמשך קריאה

א עמוד השלום ב וסימנך פורס סוכת שלום ג ארבע ימים שבין יום כפורים לסוכות בהן עוסקין בני ישראל במצות סוכה וד' מינים, ומעשים האלה מביאים את האדם לידי זכירה שיזכור בדביקותו בהש"י ולדבקה בו, על כן אלו הימים הם כמו יום טוב מאחר שהעסקים הקדושים מביאים לידי זכירה הנ"ל לשמוח בשמחה הרוחניים לעבוד את … להמשך קריאה

א בזה הפרק יהיו נזכרים הרבה ענייני התעוררות שלא יבא לידי חטא. ואם חטא איך יתעורר לתשובה. גם איך יתעורר למעשים טובים וכיוצא בזה הרבה דברים: ב תנן (אבות ג, א) הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מה למעלה ממך, עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבין. עצה היעוצה לגבור על … להמשך קריאה

א בענין כפרות מצאתי בקונטרס דתלמידי האר"י ז"ל, מנהג מורי ז"ל ה"ה לשחוט תרנגול לבן בערב יום כפור באשמורת אחר הסליחות. ויהיו כפי חשבון בני אדם שבבית, זכר לזכר ונקיבה לנקיבה. ואפילו לאשה מעוברת שוחט עליה ג', אחד עבורה, ושנים עבור הולד, אחד זכר ואחת נקיבה מספק אם הוא זכר אם היא נקיבה, והוא סוד … להמשך קריאה

א זמן האמיתי של התשובה ב היא ברגע הזאת רגע כמימריה בל יאחר, ויתעורר מיד וישוב אל ה'. ואם יתמהמה אז היה דוחה זמן האמת. ומכל מקום היא תשובה, כמו מילה שלא בזמנה שקיים מצות מילה אבל בזמנה עדיף טפי, כן מילת ערלת הלב מצוה בשעתה חביבה וזריזין מקדימין למצוה: ג והנה יש ד' כתות … להמשך קריאה

א איכות התשובה ב איכות התשובה שעושה, יהיה עניינו בתשובה שעושה בעצם למען שמו באהבה. כלומר, לא יעשה התשובה מיראה דהיינו מיראת עונש, שאז עושה תשובה לשם עצמו. רק יעשה תשובה מאהבת הבורא, וזהו למען שמו, כי החוטא פוגם בשמו ויהיה כוונתו בתשובה לסלק הפגם והחשד. וזהו התשובה שאמרו רבתינו זכרונם לברכה (יומא פו, א) … להמשך קריאה

א הלכות תשובה ב מעלה הנפלאה של התשובה מבוארת בתורה ובנביאים ובכתובים בתלמוד ובמדרשים ובזוהר ובתיקונים והרבה ספרי קודש המחוברים בענייני תשובה, גם מהמפורסמות לכל היא מעלת התשובה: ג אמנם שלשה טעויות טועים המון העם. א במהות התשובה. ב באיכות התשובה. ג בזמן התשובה. והחוט המשולש הזה יתבאר, וסימנו (תהלים צג, ב) נכון כסאך מא"ז. … להמשך קריאה

א עמוד התשובה ב תנן במסכת נדרים (כג, ב), הרוצה שלא יתקיימו נדריו של כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר כל הנדרים שאני עתיד לידור בזו השנה יהיו בטלים. וכתב הטור אורח חיים סימן תרי"ט, שמזה נתפשט המנהג לומר כל נדרי בערב יום כפור, כי יום כפור מקרי נמי ראש השנה. אבל זריזין מקדימין למצוה, … להמשך קריאה

א בראש השנה אף על פי שנאמר עליו (נחמיה ח, י) כי קדוש היום לאדונינו אל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם, מכל מקום יראת ה' תהיה על פניך תמיד ויהי' ירא וחרד מאימת הדין. וכך כתוב באגודה וזה לשונו, אמנם האוכלים בראש השנה לא יאכלו כל שבעם, למען לא יקילו ראשם ותהי יראת ה' … להמשך קריאה

א תניא בפרקי ר' אליעזר (מה), בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה (שמות כד, יב) עלה אלי ההרה, שאז עלה לקבל לוחות אחרונות, והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר עבודה זרה. והקב"ה נתעלה באותו השופר, שנאמר (תהלים מז, ו) עלה אלהים בתרועה וגו'. לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעין בראש חודש אלול … להמשך קריאה

א עמוד הדין פרק נר מצוה ב הקדמונים נתנו סימן ארי"ה שאג מי לא ירא. ארי"ה ראשי תיבות אלול ראש השנה יום כפור הושענה רבא. נהגו ישראל להתענות מראש חודש אלול עד יום הכפורים, שהם ימים שאומרים בהם סליחות ותחנונים. וסמכו על זה (שה"ש ו, ג) אני לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול, וסופי תיבות … להמשך קריאה

א תוכחת מוסר על אלה (ואלה) אני בוכיה עיני עיני יורדה מים (איכה א, טז). יבכה אדם תמיד על עונותיו, ויבכה תמיד על חורבן הבית, כי זה גורם זה, כי אלו היה המקדש היתה הקדושה מתפשטת וצדק ילין בה, לא לן אדם בירושלים וחטא בידו (ב"ר כא, כא), והיתה רוח הקדושה והנבואה שורה. ועתה בעוונותינו … להמשך קריאה

א ענין אור תורה מענין סוד התענית ב כתיב (בראשית ב, טז) מכל עץ הגן אכול תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. ויש להקשות, למאי נפקא מינה אמר ליה הקב"ה מכל עץ הגן אכול תאכל, וכי לא סגי דלאו הכי, לא היה לו רק להזהיר שלא יאכל מעץ הדעת: ג הענין, אלו לא … להמשך קריאה

א דרוש להספד מיתת הצדיקים ולחורבן בית המקדש ב משנכנס א"ב ממעטין בשמחה א"ב ראשי תיבות אדום בבל הם שני חורבנות ג ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה, ח), הם הצדיקים שהם הבתי מקדשות, על כן לא אמר בתוכו רק בתוכם. ואמרו רז"ל (ר"ה יח, ב), כה אמר ה' צום הרביעי כו', עד צום … להמשך קריאה

א דרוש מטות ומסעי ב ולא נפקד ממנו איש (במדבר לא, מט). נחנו נעבור חלוצים (שם לב, לב). אלה מסעי בני ישראל (שם לג, א). ענין המסעות קשה למאי נפקא מינה הוזכרו. ועל דרוש ר"מ דרשן קשה, מה טלטול היה בנסעם, אני קורא אליהם ויסע"ו ויחנ"ו, הלא ענני כבוד. ואלה מסעיהם למוצאיהם קשה הכפל, וגם … להמשך קריאה

א דרוש לפרשת מטות ב וידבר משה וגו' איש כי ידור נדר וגו' (במדבר ל, ב-ג). איכה רבתי (ב, יד) א"ר אלעזר, אל תהי פרשת נדרים קלה בעיניך, שעל ידי פרשת נדרים נהרגו סנהדרי גדולה של צדקיה. לפי כשגלו יכניה מינהו המלך נבוכדנצר לצדקיה על ה' מלכים, הדא הוא דכתיב (ירמיה כז, ג) ושלחתם אל … להמשך קריאה

א ענין ט' באב ב כתיב (ישעיה סו, י) שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה, וכתיב (זכריה ח, יט) כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה. מדברי נביאים וכתובים, ומדברי רבותינו ז"ל בתלמוד ובמדרשים ובזוהר, נתבאר גודל החיוב המוטל להתאבל על חורבן בית המקדש ועל הגלות. … להמשך קריאה

א עמוד העבודה ב כבר רמזתי לעיל כי התענית במקום קרבן, על כן מישך שייכי להדדי ג הלכות תשעה באב והלכות תענית וענין עבודה ד מצוה גדולה להתאבל בט' באב, וקינה מבעי ליה. ועיקר הקינה היא מגלת קינות, דהיינו מגלת איכה הנאמרה ברוח הקודש על פי נבואת ירמיה, על כן נראה לי מנהג טוב כל … להמשך קריאה

א יחשוב במעמד הר סיני, כי אנחנו כולנו היינו שם וקבלנו התורה, וברוך שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. ויחשוב כי פנים בפנים דיבר ה' אתנו, ויחשוב בשבועה שנשבענו כי כולנו מושבעים ועומדים מהר סיני (יומא עג, ב). והרבה דברים כאלה יחשוב, וימלא רתת ויעשה לעצמו לב טהור. ויעשה מוסכם … להמשך קריאה

א מעלת עושיה ומקיימה ב מצות ה' ברה מאירת עינים (תהלים יט, ט). זה הפסוק ידבר ממעלת המעשה. ובפסוק שלפניו דיבר ממעלת לומדיה. וכן הסכמת רז"ל (קידושין מ, ב), תלמוד גדול שמביא לידי מעשה. וכבר כתבתי למעלה שהמעשה הוא העיקר כי הוא התכלית. ומה שאמרו תלמוד גדול, הכל פירשתי למעלה בפרק ראשון לשיטת רש"י ור"ת … להמשך קריאה