שני לוחות הברית, תורה שבכתב, נח, דרך חיים

א

זהירות גדול ושמירה יתירה במאוד מאוד בברית המעור, ראה מה עלתה לדור המבול. ולקדש עצמו בשעת תשמיש מאוד, ולזווג להגונה. ובעת הזיווג קדושים יהיו, דאם לא כן, עליו נאמר (דברים כז, כא) ארור שוכב עם בהמה, כמו שאמרו ז"ל:

ב

וזהו רמז בפרשה זו (בראשית ז, ב-ג) מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים איש ואשתו. גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקיבה. וקשה למה שינה הלשון, אצל בהמה אמר איש ואשתו. עוד קשה, איך שייך לומר אישות בבהמה:

ג

אלא הרמז שדור המבול נתקיים בהם ארור שוכב עם בהמה, והם כבהמה והבהמה כמותם. ועל דרך הסוד, אפשר קצת מהם נתגלגלו בבהמות, ואז שפיר איש ואשתו, ולא זכו להתגלגל בעופות, וברוך היודע. וכבר הארכתי בעניינים האלו בשער האותיות באות ק' קדושה עיין שם:

ד

הזוהר כותב כמה פעמים בפרשה זו והזהיר, בעת הדבר בר מינן וכיוצא בזה כשיש השחתה יכנס אדם רגליו ויסתר במסתרים ולא יצא מפתח ביתו, שלא יביט בו המשחית. כי כל זמן שאין המשחית רואה פניו, אינו יכול לשלוט עליו. והנה במבול היה המשחית, על כן כתוב (בראשית ו, יז) מבול מים, כי אף שהיו מים, היה בהם משחית ושמו מבול. וצוה הקב"ה לנוח שיסתיר עצמו ממנו, דהיינו בתיבה כדי שלא יקטרג. על כן שומר נפשו ירחיק מכל השחתה, ויסתיר עצמו עד כי יעבור זעם:

ה

ויאמר ה' לנח בא אתה וכו' (בראשית ז, א). מכאן למדנו שאין רשות לאורח לכנוס בבית להתאכסן בו, כי אם ברצון וברשות בעל הבית. שכן נח לא רצה לכנוס בתיבה, עד שהקדוש ברוך הוא בעל התיבה ציווהו שיכנוס בה, ואז (שם ז) ויבא נח וגו':

ו

כי אותך ראיתי צדיק וגו' (בראשית ז, א). מכאן למדנו שלא יקבל אורח בביתו, אלא אם כן שאינו נחשד בעיני בעל הבית. ולמדנו מכאן, שאם בעל הבית נותן לו רשות לכנוס להתארח בביתו, אין רשות לאורח ההוא להכניס עמו אורחים אחרים אם לא ברצון בעל הבית, שנאמר (שם) בא אתה וכל ביתך וגו', וכל זה כתב הזוהר (ח"א סז, א):

ז

להתרחק מאוד מן השכרות. צא ולמד מה אירע לנח מהשכרות. וי"ג פעמים ו"י נרמז בפרשה זו של שכרות, וכבר הארכתי בזה (בשער האותיות) באות ק' קדושה, עיין שם:

ח

נשלם פרשת נח, בעזה"י אשר לו הכח