מערכת אתר אשובה א מצות הנזכרות בפרשה זו הם על ששה עמודי כסף, דהיינו ששה עמודים דתנן (אבות א-ב, יז) שעליהם העולם עומד, דהיינו תורה עבודה וגמילות חסדים, ודין אמת שלום: ב עמוד הדין היא פרשה ראשונה, מינוי שופטים וסנהדרין, ולשמוע על פי התורה שיורו, ודין זקן ממרא, ושימת מלך כדי שיכוף את העם להדריכם בדרך התורה, וכל … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו שש מעלות לכסא: ב מצוה תצ"א מתרי"ג מצות, מצות מינוי שופטים בכל קהל וקהל, שנאמר (דברים טז, יח) שופטים ושוטרים תתן לך וגו'. ג תצ"ב, שלא ליטע אילן במקדש, שנאמר (שם כא) לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח ה'. ד תצ"ג, שלא להקים מצבה בשום מקום, שנאמר … להמשך קריאה
א אלהיהם על ההרים (דברים יב, ב). קשה לימא סתמא אבד תאבדון את כל אלהיהם. אלא נסמך פסוק זה למה שהוזכר למעלה מענין הר גריזים, ובא הרמז למה שאמרו רז"ל בענין הכותים (חולין ו, א) לא זזו משם עד שעשאום לגוים גמורים, כי מצאו להם דמות יונה שעבדו על הר גריזים, וזהו אלהיהם על ההרים. … להמשך קריאה
א אלו מצות המוזכרות בפרשה זו הם נחלקים לג' חלקים, שהם שלשה עמודים שהעולם עומד עליהם. תורה, עבודה, גמילות חסדים. תורה הוא הציוויין של לא תוסיף ולא תגרע המורה על שלימות התורה, והיא כמו שאמרו חכמי הפילוספים דבר שהוא שלם בתכלית השלימות אין שייך בו לא חסר ולא יתיר. כי אלו היה חסר, אינו שלם. … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו שכיר יום: ב מצוה תל"ו מתרי"ג מצות, לאבד עבודה זרה ומשמשיה, שנאמר (דברים יב, ב) אבד תאבדון את כל המקומות וגו'. ג תל"ז שלא למחוק ספרי הקודש והשמות של הש"י הכתובים שם, וכן בתי עבודת הקודש, שנאמר (שם יב, ד) לא תעשון כן לה' אלהיכם: ד תל"ח מצוה להקריב … להמשך קריאה
א כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה וגו' לא תירא מהם וגו' (דברים ז, יח). כתבתי פירוש זה הפסוק במקום אחר, באופן כי ישאר תיבת כי כפשוטו, ולא כמו שנדחק רש"י לומר שעל כרחך הוא לשון דילמא. אלא הכי פירושו, אם תאמר בלבבך ותודה על האמת שמצד הטבע לא תוכל לכבוש אותם כי רבים הגוים … להמשך קריאה
א סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' (קהלת יב, יג). הנה מצוה זו של יראת השם כמו שנאמר (דברים י, כ) את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע, היא מצוה כללית כולל הרבה עניינים, על כן התחיל בה (עי' שם יב) ועתה מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו עקב ענוה: ב המצוה תכ"ח מתרי"ג מצות, שלא להנות מציפוי נעבד ולא מאחד מתכשיטי עבודה זרה, שנאמר (דברים ז, כה) לא תחמוד כסף וזהב עליהם. ג תכ"ט שלא ליהנות משום דבר מתקרובת עבודה זרה ומכל משמשיה, שנאמר (שם ז, כו) ולא תביא תועבה אל ביתך וגו'. ד ת"ל לברך אחר … להמשך קריאה
א מה לנו לחפש אחר תוכחת מוסר, הלא הפרשה כולה וכן כל הפרשיות משנה תורה כולם מלאים מתוכחת מוסר, הן מקיום החקים והמשפטים והמצות, ושלא לסור ימין ושמאל, וליראה את ה' אלהינו ולאהבה אותו. והן מלימוד התורה, כמו שכתוב (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם. ושמרתם זו משנה, ועשיתם מעשה, דהיינו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. וציוה … להמשך קריאה
א אלו המצות המוזכרות בפרשה זו עם ענין הפרשה, עניינם הוא ג' מתנות טובות שנתן הש"י לישראל, והם תורה ארץ ישראל עולם הבא (ברכות ה, א). מצות תלמוד תורה הוא תורה, ובארתי סוד תלמוד תורה במסכת שבועות שלי: ב מצות הריגת ז' עממין, זה תלוי בקדושת ארץ ישראל שהיא חלק ה', ובחר בישראל כי חלק … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו. שלשה מתנות טובות: ב מצות תי"ו מתרי"ג, מצות שלא להתאות ממון חבירו. לפי שקביעות המחשבה בתאוה על אותו הדבר יהיה סיבה לעשות תחבולה לקחת אותו ממנו, ואף על פי שאין רצונו למכרו או על ידי מקח או בחליפין או בחזקה אם לא יוכל בענין אחר. ועל זה נאמר (דברים … להמשך קריאה
א מטות ב לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה (במדבר ל, ג). לכאורה ככל היוצא מפיו יעשה הוא מיותר. אלא הוא תוכחת מוסר שהאדם יהיה נאמן בדיבורו וישמור מוצא שפתיו, אף שלא היה בדרך נדר ולא היה מחויב בדברים, כענין שאמר משה רבינו ע"ה לבני גד וראובן (במדבר לב, כד), והיוצא מפיכם תעשו. פירש … להמשך קריאה
א מטות ב אלו המצות נחלקות לג' חלקים הכוללות, שהם שלימות הנפש ושלימות הגוף ושלימות הממון, שעליהם נאמר (דברים ו, ה) ואהבת וגו' בכל לבבך. לבבך שהוא חיות הגוף. ובכל נפשך ובכל מאודך, והארכתי בהם במקומות אחרים: ג בפרשת מטות מדבר מהנשמה. הנה הנדרים שבא בהם אזהרה ככל היוצא מפיו יעשה, הוא ענין הנפש שהוא … להמשך קריאה
א תורה שבכתב מלחמות י"י ב פרשיות שלשה אלה, מטות ומסעי ודברים הם תמיד בשבתות שבין המצרים, על כן בדבור אחד יהיו נאמרים, ובשם מלחמות י"י יהיו נזכרים. כי החורבן מלחמות יי עם ישראל, כמו שנאמר (איכה א, יג) ממרום שלח אש. והגאולה, יי איש מלחמה (שמות טו, ג), נגד האומות ויצא יי ונלחם: ג … להמשך קריאה
א בקנאו את קנאתי בתוכם (במדבר כה, יא). מזה ילמוד האדם שיקנא קנאת ה' צבאות כשרואה איזה חילול השם או חילול התורה. ראה איך החזיק לו השם יתברך טובה וחנות וברית שלום: ב לאזני משפחת האזני (במדבר כו, טז). פירש רש"י, אזני הוא אצבון. ורבים תמהו מה שייכות יש לאלו השמות להדדי. ושמעתי רמז מוסר, … להמשך קריאה
א ברוך אשר יצר את האדם בחכמה, רצוני לומר שיהיה האדם חכם ומשכיל בגוף זך ונשמת שדי, שניהם יחד שוים לטובה יהיו דביקים בה' וחי לעולם כי לתכלית זה נברא. אמנם האדם קלקל ונעשה הגוף חומר עכור חרס מחרסי האדמה, ואין לו תקנה אלא בשבירה וזוהי המיתה, ולא יתוקן עד לעתיד כשיבא משיח אז ישמח … להמשך קריאה
א תורת שבכתב זה שמו נאה לו פנחס הוא אליהו: ב ת' מתרי"ג מצות דיני נחלות. ג ת"א מצות תמידין בכל יום. ד ת"ב מצות קרבן מוסף של שבת. ה ת"ג מצות קרבן מוסף בכל חודש וחודש. ו ת"ד מצות קרבן מוסף ביום חג השבועות. ז ת"ה מצות שופר בראש השנה. ח ויש עוד מצות … להמשך קריאה
א ועתה לך נא ארה לי (במדבר כב, ו). יזהר האדם במאוד שלא יפתח פיו לשטן, כי אפילו אם מדבר שלא בכוונה ממשיך הדבר על עצמו. וכן בלק אמר ארה לי, פיו הכשילו שלבסוף קילל אותו: ב תנן במסכת אבות (ה, יט), עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח … להמשך קריאה
א דע כי אין רע יורד מלמעלה לאומה ישראלית כי בנים הם לה', ואף שחרה אף ה' בהם בחורבנות המקדשות וחורבן ישראל וגלותם בין האומות, הכל הוא לטובתם, וכאשר ייסר איש את בנו ה' מייסרנו והכל לטובתינו להזדכך בכור האומות להתם חטאת ופשע להיות זך בלי שמרים בלי סיג רק אור בהיר לעתיד, כי היסורין … להמשך קריאה
א זה שמו נאה לו לברכה ולא לקללה: ב אין בפרשה זו מצוה ממצות תרי"ג, מכל מקום כתיב בה (במדבר כד, ה) מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, ואמרו רז"ל (הובא ברש"י במדבר כד, ה) מה טובו אהליך בישובן, משכנותיך ישראל אפילו בחורבנן. ותנן במסכת מגילה פרק בני העיר (כח, א) שנוהגין בהן כבוד בחורבנן … להמשך קריאה
א כבר אמרתי בסוד פרה אדומה בעומק אי אפשר לעמוד, מכל מקום מה שיכול האדם למצוא טעמים נכונים ימציא כי הכל אמת, אף שבעומק יש ויש סודות נפלאות: ב והנה התמיהא הגדולה היא מה שמטהרת הטמאים ומטמאה את הטהורים. אמנם לענין דרך חיים תוכחת מוסר יוצא מזה הן לענין מעשה, הן לענין תלמוד. לענין תלמוד, … להמשך קריאה
א יען כי סוד פרה אדומה נעלם במאוד, ואף הראשונים שהיה להם ידיעה בקצת מעשה הפרה אפילו זה המקצת סתום וחתום אינו מבואר ככל הצורך, אך שלא לצאת חלק לגמרי ארשום דרוש פרשת פרה שחברתי בילדותי וממנו תצא תורה לאלה המצות על דרך השכל קרוב לפשט. וזה נוסחו: ב זאת חוקת התורה וגו'. קשה זאת … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו פרשת פרה: ב המצוה שצ"ז מתרי"ג מצות, שריפת פרה אדומה. ג שצ"ח דין טומאת המת, שנאמר (במדבר יט, יד) זאת התורה אדם כי ימות באהל כו'. ד שצ"ט דין הזיה במי נדה שנאמר (שם יט) והזה הטהור על הטמא: הסבר על זכויות יוצרים שני לוחות הבריתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א ממחלוקת של קרח יש ליקח מוסר עד היכן גדול עונש של מחלוקת. ראה מה עלתה לקרח עונש הנמרץ, ולא הועיל שלשלת יוחסין שיצאו ממנו, וגם הוא בעצמו היה שר וגדול בישראל לולי חטא המחלוקת, והיה מנושאי הארון. גם דתן ואבירם וטפם כולם נאבדו. ואע"פ שאין בית דין של מעלה דן עד שיהיה בן כ', … להמשך קריאה
א התורה נקראת אור כי היא מאירה, וכן נקראת אש (דברים לג, ב). וכמו האש שהוא מאיר וכן נהנין ממנו להתחמם בהתרחק ממנו, ובתקרב אליו ישרף. כן בסודות התורה, הנכנס חוץ למקומו לפני ולפנים יותר ממדריגתו אזי מציץ ונפגע, או מציץ ומת, וכמו שבארתי במקום אחר (תו"א מתורת כהנים ד"ה אדם) בענין מיתת נדב ואביהוא … להמשך קריאה
א שמו נאה לו במקום גדולים אל תעמוד: ב המצוה שפ"ח מתרי"ג מצות, שנצטוו הכהנים והלוים לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד בכל לילה ולילה כל הלילה, ושמירה זו היא כדי לכבדו ולרוממו ולפארו, לא מהיות שם פחד מאויב חלילה, שנאמר (במדבר יח, ד) ושמרו את משמרת אוהל מועד. ולשון ספרי (קרח א ד"ה ואתה ובניך) … להמשך קריאה