שני לוחות הברית, תורה שבכתב, שופטים, נר מצוה

א

זה שמו אשר יקראו לו שש מעלות לכסא:

ב

מצוה תצ"א מתרי"ג מצות, מצות מינוי שופטים בכל קהל וקהל, שנאמר (דברים טז, יח) שופטים ושוטרים תתן לך וגו'.

ג

תצ"ב, שלא ליטע אילן במקדש, שנאמר (שם כא) לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח ה'.

ד

תצ"ג, שלא להקים מצבה בשום מקום, שנאמר (שם כב) ולא תקים לך מצבה.

ה

תצ"ד, שלא להקריב בעל מום עובר, שנאמר (שם יז, א) לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום.

ו

תצ"ה, לשמוע מכל בית דין שיורו דין אמת, שנאמר (שם יא) על פי התורה אשר יורוך.

ז

תצ"ו, שלא להמרות פי בית דין הגדול, שנאמר (שם) לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל:

ח

תצ"ז, למנות עלינו מלך ישראל, שנאמר (שם טו) שום תשים עליך מלך מקרב אחיך.

ט

תצ"ח, שלא למנות מלך מקהל גוים, שנאמר (שם) לא תוכל לתת עליך איש נכרי.

י

תצ"ט, שלא ירבה המלך סוסים.

יא

ת"ק, שלא ירבה לו יתר על י"ח נשים, שנאמר (שם יז) ולא ירבה לו נשים.

יב

תק"א, שלא ירבה לו אוצרות מכסף וזהב, שנאמר (שם) וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד.

יג

תק"ב, שלא לשוב לשכון בארץ מצרים, שנאמר (שם טז) ולא ישיב את העם מצרימה.

יד

תק"ג, שיכתוב המלך ספר תורה יותר על מה שיש לו:

טו

תק"ד, שלא יקח כל שבט לוי חלק בשעת כיבוש הארץ, שנאמר (שם יח, א) לא יהיה לכהנים הלוים חלק וגו'.

טז

תק"ה, שלא יקח שבט לוי חלק כשאר השבטים אלא ליתן להם עריהם, שנאמר (שם ב) ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו וגו'.

יז

תק"ו, לתת לכהן זרוע ולחיים וקיבה, שנאמר (שם ג) וזה יהיה משפט הכהנים.

יח

תק"ז, להפריש תרומה גדולה, שנאמר (שם ד) ראשית דגנך תתן לו.

יט

תק"ח, ליתן ראשית הגז לכהן, שנאמר (שם) ראשית גז צאנך.

כ

תק"ט, שיעבדו הכהנים והלויים משמרות שוות ברגלים, שנאמר (שם ח) חלק כחלק יאכלו:

כא

תק"י, שלא לקסום, שנאמר (שם י) לא ימצא בך קוסם.

כב

תקי"א, שלא לחבור חבר.

כג

תקי"ב, שלא לכשף.

כד

תקי"ג, שלא לדרוש אל המתים.

כה

תקי"ד, שלא לשאול באוב.

כו

תקט"ו, שלא לשאול בידעוני.

כז

תקט"ז, לשמוע מכל נביא אמת, שנאמר (שם יח) נביא אקים להם וגו' אליו תשמעון.

כח

תקי"ז, שלא להתנבא בשקר, שנאמר (שם כ) אך הנביא אשר יזיד לדבר וגו'.

כט

תקי"ח, שלא להתנבאות בשם עבודה זרה, שנאמר (שם) ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא.

ל

תקי"ט, שלא נמנע ולא נירא מהריגת נביא השקר, שנאמר (שם כב) לא תגור ממנו:

לא

תק"ך, מצות הכנת ערי מקלט, שנאמר (שם יט, ג) תכין לך הדרך.

לב

תקכ"א, שלא לחוס על ההורג או חובל בחבירו לשלם הקנס, שנאמר (שם יג) לא תחוס עיניך ובערת הרע מקרבך.

לג

תקכ"ב, שלא להסיג גבול, ורצה לומר שלא לגזול תחום הארץ, שנאמר (שם יד) לא תסיג גבול רעך.

לד

תקכ"ג, שלא לחתוך הדין על פי עד אחד, שנאמר (שם טו) לא יקום עד אחד באיש.

לה

תקכ"ד, לעשות לעדים כאשר זממו לעשות.

לו

תקכ"ה, למשוח כהן למלחמה שידבר אל העם ככתוב בפרשה.

לז

תקכ"ו, שלא לערוץ מפני אויב.

לח

תקכ"ז, לעשות במלחמת הרשות, והיא מלחמת שאר האומות מה שציותה התורה, שנאמר (שם כ, י) כי תקרב אל עיר והיה אם תשלים ואם לא תשלים וגו'.

לט

תקכ"ח, שלא להחיות כל נשמה מז' עממין, שנאמר (שם טז) לא תחיה כל נשמה.

מ

תקכ"ט, שלא להשחית אילן מאכל במצור, והוא הדין שלא בשעת מלחמה אסור, וכן כל השחתה בכלל.

מא

תק"ל, לערוף את העגלה בנחל איתן.

מב

תקל"א, שלא לעבוד בנחל איתן לעולם ולא יזרע: