שני לוחות הברית, תורה שבכתב, ראה, דרך חיים

א

אלהיהם על ההרים (דברים יב, ב). קשה לימא סתמא אבד תאבדון את כל אלהיהם. אלא נסמך פסוק זה למה שהוזכר למעלה מענין הר גריזים, ובא הרמז למה שאמרו רז"ל בענין הכותים (חולין ו, א) לא זזו משם עד שעשאום לגוים גמורים, כי מצאו להם דמות יונה שעבדו על הר גריזים, וזהו אלהיהם על ההרים. וזה מורה אף ששמרו מתחילה היה מחמת יראת האריות והיו גירי אריות ולא גירי צדק, כי זו היראה היא יראה חיצונה לא תצלח. והיראה שהקדוש ברוך הוא שואל מאתנו היא יראה פנימית כמבואר:

ב

כתיב ואכלתם לפני ה' אלהיכם (דברים יב, ז). וכתיב (שם יב) ושמחתם לפני ה' אלהיכם. וביאר בזוהר, בתחלה כשהמקדש היה קיים היו מתראים לפני הקב"ה, אבל עתה היאך אנו יכולים לקיים לאכול ולשמוח לפני ה'. אלא בתחלה כשאדם יושב עצמו לאכול על שלחנו מברך על הלחם המוציא כו'. וכיון שמברך, באה השכינה לפניו, וצריך אז להתחיל לדבר בדברי תורה על השלחן להיות מקוים בו הפסוק (יחזקאל מא, כב) זה השלחן אשר לפני ה':

ג

ונאמר ואכלתם שם לפני ה' אלהיכם, הואיל ועומד אדם לפני אדונו, צריך לחון את העניים ליתן להם מה שהוא עצמו אוכל, ולא להיות בלען על שלחנו בדרך הלעטה ובלענות כמו עשו שנאמר בו (בראשית כה, ל) הלעיטני וגו', ובטן רשעים תחסר (משלי יג, כה). ולכן ואכלת לפני ה' אלהיך כתיב, ולא לפני כוחות החיצונים. ולא יעסוק בדברים בטלים כי אם בדברי תורה ובצרכי סעודה:

ד

ואח"כ ושמחת לפני ה' אלהיך בכוס של ברכה, שצריך לשמוח ולהראות שמחה כשמברך ולא עצבות כלל, ואז השכינה שורה למעלה על ראשו, והיינו לפני ה' אלהיך, עד כאן. ורמז של שמחה נמצא בכוס של ברכה, שאמרו רז"ל (ברכות נא, א) י' דברים נאמרו בכוס של ברכה כו', ואנו אין לנו אלא ארבעה וסימנם חמש"ה. הנני אומר שסימנם גם כן שמח"ה:

ה

איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך (דברים טז, יז). ישוב אלו הכפי"ן הוא כך. אל יחשוב האדם כשהוא מפזר ונותן מתנת ידו ממש, כי משל הקב"ה הוא שהזמין לו, וכמו שאמר דוד המלך ע"ה (דה"א כט, יד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. וזהו כמתנת ידו, ולא מתנת ידו ממש:

ו

ואמר כברכת ה' אלהיך, בא לומר ולהזהיר ג"כ להיפך, שאל תחשוב שברכת ה' אלהיך היא כפשוטה נותן ומשפיע, וזה אינו, כי אין הקב"ה נותן ברכה אלא מי שמתעורר מלמטה, וברכת ה' אלהיך בא מברכת האדם, וכמו שכתוב (דברים טו, ח) פתוח תפתח, אם אתה למטה תפתח ידך לעניים, אז הקב"ה פתוח גם כן. וכן נתן תתן. וזהו כברכת ה', ולא ברכת ה', כי ברכת ה' באה מברכתך. ודברים אלו ישים האדם אל לבו כשמפזר ונותן, שאינו נותן את שלו, רק הופקד בידו מהקדוש ברוך הוא. ויחשוב ג"כ שלא יושפע מלמעלה עד שיתעורר מלמטה, על כן צריך להתעורר במצוה זו וכן בכל המצות כמבואר הענין הזה בארוכה במקומו:

ז

בעזרת ה' כי גאה גאה. סיימתי פרשת ראה