מערכת אתר אשובה

א פרשת שלח לך נדרשה יפה בזוהר (ח"ג קנט, ב) ממעלת התורה, שממנה משיגים מעלת עולם הבא. עלו בנגב, הרוצה להחכים ידרים כו' (ב"ב כה, ב). וראיתם את הארץ, היא הארץ העליונה. החזק הוא, איזה גבור הכובש כו' (אבות ד, א). המעט הוא אם רב, אם סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני כו'. השמנה היא אם רזה, … להמשך קריאה

א אלו המצות הם הזדככות טהרת הנפש והגוף. חלה כתיב (דברים ח, ג) כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. והארכתי במקום אחר (עי' שער האותיות אות ק' ריש הל' מאכ"א – קדושת האכילה ד"ה ודבר זה מצאתי) בשם האר"י ז"ל שהפסוק זה מבאר חקירת החוקרים מה … להמשך קריאה

א זה שמו אשר יקראו לו זכירה כי ה' הוא הנותן כח לחיל: ב מצוה שפ"ה להפריש חלה. ג שפ"ו ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם. ד שפ"ז שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים, שנאמר (במדבר טו, לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. וענין לאו זה שנמנענו שלא לייחד … להמשך קריאה

א אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (במדבר ח, ב). כתיב (משלי כ, כז) נר אלהים נשמת אדם, צריך לראות תמיד שתהא מאירה נשמתו מתורה וממצות. וגוף האדם הוא כצורת מנורה, כי במנורה היו ג' בליטות של קנים יוצאות ושל מעלה קטנה משל תחתיה. כן האדם בליטת הרגלים ובליטת הידים ובליטת האזנים והגוף שבו … להמשך קריאה

א וישלחו מן המחנה וגו' (במדבר ה, ב). רצה לומר ג' מחנות הם כו'. הנה כתיב (דברים כג, טו) והיה מחניך קדוש, ופירש הזוהר (ח"א עו, א) דקאי ארמ"ח איברים דאדם בנין גופו שיהיו קדושים, כן הרמז בשלוח טמאים. ויש ג' מחנות, המחנה האחת, הראש של האדם שבו המוח, שהוא שורש המחשבה, ומשלח מן שם … להמשך קריאה

א שאו את ראש כל עדת בני ישראל כו' (במדבר א, ב). המנין היה כדי להשרות עליהם שכינה. כל אדם יעשה כן יחשוב את עצמו לדבר שבמנין, וכאלו הכל תלוי בו. גם יחשוב הכל תלוי בפעולתו, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין מ, ב) לעולם יחשוב האדם כאלו העולם חצי חייב וחצי זכאי, (וכן) [ואם] הוא … להמשך קריאה

א פרשת בהעלותך היא נגד מחנה ישראל. כי רמז הכתוב (במדבר ח, ו) קח את הלוים מתוך בני ישראל, כי הלוים נתנו כפרה תחתיהם, על כן סמכו ישראל את ידיהם על הלוים. והם היו מכפרים על עון העגל שעשו ישראל, כמו שהביא רש"י בשם רבי משה הדרשן. נמצא קדושת הלוים היא גורמת להיות ישראל קדושים. … להמשך קריאה

א נשא את ראש בני גרשון וגו'. פרשה זו נגד מחנה לויה, כי אף שחושב פקודת קהת בפרשת במדבר, מאחר שהקהתים הם נושאי הארון, שהוא ג"כ משא הכהנים, על כן יחשבו הם בכלל שכינה ששם הכהנים, אבל בפרשת נשא הכל ממחנה לוים. ומתחיל בגרשון שהוא הבכור, ומצדו זכו כל הלוים להיות במקום בכורים: ב במדרש … להמשך קריאה

א יש להקשות באלו השלשה פרשיות קושיא כללית. התחיל בענין המשכן באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם להשרות בהם השכינה, ומנה את הלוים, וסידר את הדגלים, וחזר אח"כ למנין הלוים, והזכיר שנתנו תחת הבכורים. אחר כך ענין פקודת קהת גרשון ומררי, ואח"כ בפרשת נשא שלוח הטמאים מחוץ למחנות, כל זה הוא בסדר נכון. אמנם … להמשך קריאה

א ש"פ לעשות פסח שני מי שהיה טמא או היה בדרך רחוקה, שנאמר (במדבר ט, י) איש כי יהיה טמא לנפש וגו'. ב שפ"א לאכול בשר פסח שני בליל ט"ו באייר, שנאמר (שם יא) על מצות ומרורים יאכלוהו. ג שפ"ב שלא להשאיר מבשר פסח שני, שנאמר (שם יב) לא ישאירו ממנו. ד שפ"ג שלא לשבור … להמשך קריאה

א בפרשת נשא מצוה שס"ב מתרי"ג מצות, לשלח טמאים מחוץ למחנה, שנאמר (במדבר ה, ב) וישלחו מן המחנה וגו'. ב שס"ג שלא יכנס טמא לעזרה, שנאמר (שם ג) לא יטמאו את מחניהם, רצה לומר מחנה שכינה. ג שס"ד להתודות לפני ה' מכל חטא אשר יעשה האדם, ובכלל זה לשוב החוטא מחטאו בתשובה שלימה, שנאמר (שם … להמשך קריאה

א במדבר נשא בהעלותך ב אלו שלשה פרשיות מדברים מענין אחד, דהיינו מהמשכן ומהחונים סביביו שהם ביחד ג' מחנות, דהיינו מחנה שכינה, ומחנה לויה סביב יחנו, ומחנה ישראל ארבע דגלים, על כן כללתינהו ביחד. ושם זה הדרוש נאה לו לקרוא בשם שלשה מחנות: ג בפרשת במדבר לא הוזכר מצוה מתרי"ג מצות, [רק] מענין קדושת הלוים: … להמשך קריאה

א אם בחקותי תלכו ועשיתם אותם (ויקרא כו, ג). אתם כתיב, האריכו בזוהר (ח"ג קיג, א) אמר הקב"ה כביכול כאלו אתם עשיתם אותי, דהיינו תיקון שם המיוחד, והארכתי בזה בכמה מקומות בארוכה. ראה מה מצות עושה, אשרי הזוכה: ב ואם תלכו עמי קרי (ויקרא כו, כא). צריך לקבוע מקום לתורתו ולתפילתו כמו שאמרו רז"ל (ברכות … להמשך קריאה

א כי ימוך אחיך וגו' (ויקרא כה, כה). סמיכות הפרשיות עיין ברש"י. ומזה יש ללמוד מוסר: ב לעולם בהם תעבודו ובאחיך וגו' (ויקרא כה, מו). הסוד כי ארור כנען אשר גילה ערות אביו, והוא מארור הנחש שבא על חוה והטיל זוהמא. אמנם אחיך הוא ישראל והם נקראים [אחיך] שנעשה בצלם אלהים, אך אחיך שאינו עושה … להמשך קריאה

א ומן המקדש לא יצא (ויקרא כא, יב). כל אדם יעשה את עצמו עבד לה', לקדש עצמו בכל הקדושות להיות כמו כהן גדול לעבוד עבודה הפנימיית, ויתבודד במקום התבודדות וכל אדם לא יהיה באהל הזה, וידבק את עצמו בהש"י ומן המקדש לא יצא. ויראה שלא יהיה בו שום מום עבירה, כי אדם כי יקריב מכם … להמשך קריאה

א כל הפרשה כולה קדושה ומדברת ממצות המעשיות וממדת תרומיות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. והנה לחיבת הפרשה ומצותיה ללמד חכמה ומוסר, אעתיק עם הגהו"ת טעם המצות מהרב ר' מנחם הבבלי כמו שכתב במצות עשה של פרשה זו, ובמצות לא תעשה שבפרשה זו: ב במצות עשה כתב סי' צ"ג וזה לשונו, לשרוף הנותר שנאמר … להמשך קריאה

א כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא יז, ל). כתבתי על זה שבעין אנפין דינין ומוסר והוא קונטרס בפני עצמו: ב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה' (שם יח, ה). רומז על כל מה שיעשה האדם יעשה בזריזות נפלא, זהו וחי בהם כלומר בחיות נמרץ, על דרך שפירש רש"י (ברכות נ, א) על … להמשך קריאה

א ושלשים יום ושלשת ימים תשב (ויקרא יב, ד). מבואר בזוהר (ח"ג מג, ב) הנשמה היורדת מלמעלה אינו מתיישבת בגוף כי אם אחר ל"ג ימים. וטמאה שבעת ימים שכל ז' ימים הולך רוח הנשמה בגוף הולד לתור לו מקום בגופו, ואז נאמר (ויקרא יב, ג) והיה שבעת ימים תחת אמו וביום השמיני ימול. ומה שצריכין … להמשך קריאה

א וידום אהרן (ויקרא י, ג). קיבל שכר על השתיקה כו' (זבחים קטו, ב). ומזה ילמוד כל אדם לבל ימאוס במוסר ה' ויקבל באהבה: ב ובגדיכם לא תפרומו (ויקרא י, ו). טעם מצוה זו, דרך כבוד ואזכרה, אם ללבוש הגוף כך, כל שכן ללבוש הנפש הנעשה ע"י המצוה שצריך שיהיה שלם בלי קרעים, כי עלבון … להמשך קריאה

א היא העולה על מוקדה (ויקרא ו, ב). אמרו רז"ל (ויק"ר ז, ו) כל המתגאה נידון באש. זה הרמז העולה בגאות נידון על מוקדה: ב להרים הדשן מעל המזבח (ויקרא ו, ב). זה לשון הר"ם הבבלי בעשיין סימן נ"ט, טעם מצוה זו להודיעך שאחרי שקבל החוטא ענשו והבשר אדום כלה ונעשה דשן, צריך להסיר ולהשכיח … להמשך קריאה

א פרק דרך חיים תוכחת מוסר מכל ספר תורת כהנים: ב אדם כי יקריב מכם (ויקרא א, ב). כבר כתבתי התעוררות אדם בקרבנו יהיה כמקריב את עצמו, ויחשוב זאת תורת העולה, זאת תורת החטאת, זאת תורת האשם. כלומר זאת שעושה בבהמה, הוא התורה שהיה ראוי להיות נעשית בהעולה על רוחו בהרהור חטא. וכן בהחטאת, וכן … להמשך קריאה

א אחר זה פרשת קדושים שיקדש אדם את עצמו במותר לו נוסף על מה שיהיה סור מרע ועשה טוב, והרבה עניינים בפרשה זו הנוגעים לענין שכתבתי. על כן בניי יצ"ו אעתיק לכם הדרוש שדרשתי בילדותי: ב קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם (ויקרא יט, ב). תני רבי חייא, פרשה זו נאמרה בהקהל לפי שגופי … להמשך קריאה

א שם רמוז קדושת המקום קודש קדשים לפני ולפנים, ודוקא ביום כפור בקרבתם לפני ה', וכן בני אהרן בקרבתם לפני ה' כמו שכתבתי למעלה, ומיתתם היא חייהם, כי נכנסו לפני ולפנים. וענין קדושת המקום רמזתי בענין עש"ן *עולם *שנה *נפש, וסוד שחוטי חוץ ועזאזל הכל ענין אחד. גם בעריות כולם בחוץ מושבם. וביום הזה יום … להמשך קריאה

א אדם כי יהיה בעור בשרו (ויקרא יג, ב), רמזתי למעלה. וכתבתי למעלה כי בגדי כהונה נעשים לכבוד ולתפארת והם כדמות כתנות אור במקום כתנות עור. ויש להקשות לפי התרגום שתירגם על פסוק (בראשית ג, כא) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור, לבושין דיקר כו', נמצא הוא משוה כתנות אור לבגדי כהונה שהם לכבוד … להמשך קריאה

א כבר רמזתי למעלה. ועוד אעתיק לכם בני יצ"ו דרוש אחר שדרשתי בילדותי הנוגע ומכוון למה שכתבתי: ב ויהי ביום השמיני קרא משה וגו' (ויקרא ט, א). רז"ל אמרו (מגילה י, ב) כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צער, ופירשו מהו הצער שבכאן, וקשה למה יתחיל הכתוב בלשון מגונה הלא אמרו רז"ל (פסחים ג, א) … להמשך קריאה

א לפרשת צו יש דרושים נפלאים תמצאם במסכת פסחים שלי (דרוש חמישי ודרוש ששי) עיין שם: הסבר על זכויות יוצרים שני לוחות הבריתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה