מערכת אתר אשובה א דבר הלמד מענינו פירוש כל דבר סתום שאינו מפורש בו במה מדבר מדה בתורה שנלמוד מן הענין המפורש הסמוך לו כדתניא במכילתא לא תגנוב הרי זו אזהרה לגונב נפשות או אינו אלא לגונב ממון אמרת צא ולמד מי"ג מדותש התורה נדרשת בהן ג' מצות אמורות בענין שתים מפורשות ואחת סתומה נלמוד סתומה ממפורשת במה … להמשך קריאה
א כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לידון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכלל בפירוש: ב פירוש דבר חדש שסותר את כולו אבל תוספות שניתוסף בו שאינו בכלל לא מיקרי דבר חדש כדתניא בפ"ק דיבמות (ז, א) דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש וכו' כיצד וחשט את הכבש … להמשך קריאה
א כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לטעון טעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר: ב פירוש להקל שמקילין בו מן הדין הראשון ומחמירין לתת עליו הדין שנתפרש בו כגון ראש וזקן דכתיב (ויקרא יג, כט) ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן והלא ראש וזקן בכלל עור ובשר היו וכשיצאו … להמשך קריאה
א כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לטעון טעון אחד שהוא כענינו יצא להקל ולא להחמיר: ב פי' טעון אחד שהוא כענינו שהוציא הכתוב מן הכלל ועשה בו פרט א' והזכיר בו מדות הענין הראשון והניח מקצתו זה שאמר טעון אחד והוא כענינו כלומר שזה הדבר היוצא עדיין הוא בענינו של כלל במקצת דבריו … להמשך קריאה
א כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא:הגה"הז"ל קרבן אהרן הראב"ד ז"ל פי' כי ב' דברים קאמר כלומר כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל בודאי ללמד יצא הואיל ולא נתחדש בו דבר ולא ללמד על עצמו יצא שהרי לא חדש בו כלום. … להמשך קריאה
א מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל: ב מדה זו ללמד שהכלל צריך לפיר' הפרט והפרט לפירוש הכלל ואל תדמה בנפשך מדה זו למדת כלל ופרט כי ההפרש ביניהם הוא בזה הענין שכלל ופרט כל אחד מפורש ממשמעותו לעצמו. ואין צריך שוב אחד לחבירו כגון ההיא דלעיל בהמה בקר וצאן הבהמה אינה צריכה … להמשך קריאה
א כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט ז"ל הליכות עולם פי' לרבות כל הדומה לפרט ולמעט כל מה שאינו דומה לו לפי שמדה זו מורכבת משתי מדות הראשונות כלל ופרט פרט וכלל ולכך משמע שתיהן ודנין בה כעין שתיהן לרבות כל הדומה והיינו כעין פרט וכלל ולמעט כל שאינו דומה והיינו כעין … להמשך קריאה
א מפרט וכלל ופרט ואחריו כלל נעשה כלל מוסף על הפרט ונתרבה הכל ואהני פרטא לאלומי כללא. שמא יש דבר שלא היה מתרבה מהכלל מכח מדה מהמדות אם לא מחמת שקדמותו פרט לעשות הכלל מוסף עליו ולרבות הכל ואין לך למעט ממנו דבר מק"ו ומג"ש או מדה אחרת. כ"כ התוספות בשם ר"י ובספר קרבן אהרן … להמשך קריאה
א מכלל ופרט כל מקום שאתה מוצא כלל ואחריו פרט אין בכלל אלא מה שבפרט כיצד אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה כלל פירוש כלל הוא לחיה שחיה בכלל במה היא. בקר וצאן פרט. אין בכלל אלא מה שבפרט בקר וצאן אין מידי אחרינא לא ונתמעט חיה מן הקרבן (זבחים לד, א). וא"ת … להמשך קריאה
א בנין אב מכתוב אחד ובנין אב משני כתובים: ב בנין אב מדה בתורה שהכתוב יגלה ויפרש במקום א' וממנו למדין בכל המקומות הדומין לו שהתורה תקצר ותרמוז במקצת על הכל ולכך נקרא בנין אב שהמלמד הוא כאב והמלמדים ממנו כיוצאי יריכו. ובענין כתוב א' משני כתובים יש מחלוקת בין המפרשים דעת הראב"ד ז"ל דבנין … להמשך קריאה
א בגזרה שוה אומר זה הלשון של גזירה ולא אמר בתיבה שוה כי באמת אין צריך להיות התיבה שוה ממש רק שיהיו מגיזרה הגה"הז"ל מהר"י קארו בכללי התלמוד שלו נראה דגזרה ר"ל תיבה לפי שהיא גזורה משאר תיבות באותן אותיות שחוברו בה שוה ר"ל שנכתבו תיבות שוות בשני מקומות עכ"ל. והרב דיבר על הרוב כי … להמשך קריאה
א כלל מדות ארוכה מארץ מדה. ואני לא באתי רק לפרש הדברייתא דרבי ישמעאל עם מעט כלים המצטרכים ואפרש מפי סופרים ומפני ספרים וכיד ה' הטובה עלי להוסיף נופך משלי. ואם מצער הוא כבר שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים: ב ר' ישמעאל אומר בי"ג מדות התורה נדרשת יש להקשות לפי מה … להמשך קריאה
א לעיל במסכת שבועות כשהגעתי לאבני שיש טהור אבנים טובות שלימות אמרי פי דברי רבותינו ז"ל בתלמוד המקודש גליתי קצת ענין דברי חכמים וחדותם וכי לא דבר רק הוא ושלא להפסיק הענין ידעתי לחבר קונטרס בפני עצמו על זה. והנה עתה באתי בסייעתא דשמיא לגלות קצת מהקצת מכללות התלמוד ודרכי התלמוד והסוגיות והלשונות מפי סופרים … להמשך קריאה
א ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד (דברים לג, ו). זה לשון רש"י, בהתאספם יחד באגודה אחת ושלום ביניהם הוא מלכם, ולא כשיש מחלוקת ביניהם, עד כאן לשונו. ראה כמה גדול מעלת השלום: ב ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל (דברים לג, כא). שמעתי פירושו, שמשבח את גד בחסידות שעשה לפנים … להמשך קריאה
א התורה מסיימת בתיבת ישראל ומתחלת בבראשית, נעוץ סופו בתחילתו ותחילתו בסופו, וכן בשמחת תורה מחברן כשמסיים התורה מתחילין בבראשיתהגה"הובמקום אחר כתבתי כי לכל האותות והמופתים אשר עשה משה וגו' מקושר עם בראשית ברא, שהיכולת מורה על חידוש העולם, והחידוש מורה על היכולת. וזהו ענין (ראש השנה כז, א) זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, כי … להמשך קריאה
א זה שמו הנאה ברכת התורה: ב הפרשה בכללה שנתעצם משה לברך את ישראל בברכה שלימה בפרטיות, וזה הדבר הוא מצוה רבה. איתא בזוהר ריש במדבר סיני (ח"ג קיז, ב), חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה, בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן ממשה, דכתיב (דברים א, י) והנכם היום כככבי השמים … להמשך קריאה
א כבר הארכתי בתוכחת מוסר היוצאים מאלה ג' פרשיות אשר סימנם נו"ה צדק, הארכתי בדרושים רבים ונכבדים, והמה בכתובים במסכת יומא שלי: ב אשרי אדם שומע לי בעזרת ה' אלהינו. נשלמו פרשיות נצבים וילך האזינו הסבר על זכויות יוצרים שני לוחות הבריתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א ישראל גוי אחד בארץ נתעטרו בענין אחד בשני פנים, דהיינו בכלל ופרט: ב א' בכלל שכולם הם כאיש אחד ונקראים נפש אחת כמו שנאמר (דברים י, כב) בשבעים נפש ירדו אבותיך וגו', והענין כי חלק ה' עמו. האומות נפרדו לשבעים לשונות, ולכל אחד נתן כוכב ומזל ידוע ושר למעלה כמו שכתוב בצבא השמים (שם … להמשך קריאה
א שמם נאה להם נו"ה צדק, כי מדברים מענין ברית ולעשות צדק ולעורר בתשובה. נו"ה ראשי תיבות *נצבים *וילך *האזינו ב תרי"ב מתרי"ג מצות, הקהל העם במוצאי שביעית בשני מחג הסוכות. ג תרי"ג, מצוה לכתוב כל אחד מישראל ספר תורה לעצמו, שנאמר (דברים לא, יא) ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל. … להמשך קריאה
א והיה כי תבא אל הארץ (דברים כו, א). במדרש הנעלם דרשו פרשה זו על ביאת העולם, ובצרור המור העתיק באורך, עיין שם: ב וענית ואמרת וגו' (דברים כו, ה). פירש רש"י, להזכיר חסדי המקום כו'. ככה מחויב אדם לעשות בינו לבין קונו יתברך, כשמשפיע לו איזה טובה או איזה הצלחה להלל ולהודות לו שהזמין … להמשך קריאה
א המצוה הכוללת כל המצות הנזכרות בפרשה זו (דברים כח, ט) והלכת בדרכיו. כי מאחר שהאדם נעשה בצלם קונו יתברך, על כן מחויב להדמות לו בכל מה דאפשר וללכת בדרכיו, וצריך להשלים איבריו הגשמיים שלכל אבר מצוה מיוחדת לו, ונפשו בטוב תלין כאשר ילך בדרכיו, מה הוא רחום אף אתה כו', זהו פירוש כל זמן … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו והלכת בדרכיו: ב מצות תר"ו מתרי"ג מצות, מצות קרייה על הבכורים. ג תר"ז מצות וידוי מעשר. ד תר"ח תר"ט תר"י שלא לאכול מעשר שני באנינות, ושלא לאוכלו בטומאה, ושלא להוציא דמיו בשאר דברים שאינם צורך אכילה. ה תרי"א מצות להדמות בדרכי השם יתברך כפי יכולתינו, שנאמר (דברים כו, יז) … להמשך קריאה
א לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר, (קדושין כא, ב). הרבה דברים הם שנעשו היתר, בשביל מוטב שיאכל נבילות שחוטות, ולא יאכל נבילות תמותות (קדושין כא, ב), אבל החכם מבין מדעתו ומקדש את עצמו במותר לו: ב זה לשון הרב ר' מנחם הבבלי, שלא לאכול אכילת זולל וסובא, שנאמר ורגמוהו. לא תאכלו אכילה המביאה לידי … להמשך קריאה
א כתבתי בכמה מקומות ענין האדם שהוא תכלית הבריאה ונעשה בצלם אלהים ובדמותו. וכמו שנברא ד"ו פרצופי"ן הוא ואשתו על שם כי שוים הם, כן גופו ונשמתו יחדיו היו תמים קדושים לאלהיהם. אח"כ נלקחה אשתו ממנו כדי שתהיה לו עזר כנגדו, ואז היו מתייחדים ממש והיו לבשר אחד, ואז נעשה האדם בשלימות דמות עליון. ובמדרשו … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו קדושת הגוף וקדושת דמים: ב מצוה תקל"ב מתרי"ג מצות, לעשות ליפת תואר כדין הנזכר בפרשה. ג תקל"ג שלא תמכר אשת יפת תואר, שנאמר (דברים כא, יד) ומכור לא תמכרנה. ד תקל"ד שלא לכבוש אשת יפת תואר ולהתעמר בה: ה תקל"ה לתלות החייב תליה, שנאמר (שם כב) ותלית אותו על … להמשך קריאה
א שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך (דברים טז, יח). בכאן יש רמז מוסר להא דתנן בספר יצירה, שבעה שערים הם בנפש, שתי עינים, שתי אזנים, והפה, ושני נקבי האף, עד כאן לשונו. והוא חושב השערים שהם בראש של אדם. אמנם יש שער לברית המעור, וגם כן פה התחתון, וצריך האדם להיות שומר השערים דהיינו … להמשך קריאה