מערכת אתר אשובה א דיני אבלות ברגל בראש השנה וי"ט שני של גליות. ובו י"ד סעיפים:הקובר מתו קודם הרגל בענין שחל עליו אבילות ונהג בו אפילו שעה אחת קודם הרגל הרגל מפסיק האבלות ומבטל ממנו גזרת שבעה וימי הרגל עולים לו למנין שלשים הרי שבעה לפני הרגל וימי הרגל ומשלים עליהם השלשים ודוקא שנהג אבלות באותה שעה אפילו … להמשך קריאה
א אבלות יום ראשון דאורייתא. ובו סעיף א':אבלות יום ראשון אם הוא יום מיתה וקבורה הוי דאורייתא ושאר הימים מדרבנן במה דברים אמורים בשבעה מתים המפורשים בתורה שכהן מטמא להם אבל אותם שהוסיפו עליהם כדאיתא בסימן שע"ד אפי' ביום ראשון הם מדרבנן ויש אומרים שאף אבילות יום ראשון דמיתה וקבורה הוי דרבנן בכל המתים: באר … להמשך קריאה
א דיני עדות לנהוג אבילות על פיהם. ובו ב' סעיפים:מתאבלין על פי עד אחד ועד מפי עד ועובד כוכבים מסיח לפי תומו: ב שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת אינו מתאבל: באר היטב יורה דעה שצ״ז א ועובד כוכבים. כתב רש"ל עובדת כוכבים שספרה לפי תומה לראובן שמתה אחותו פסק ראבי"ה שמתאבל על פיה … להמשך קריאה
א דין אבל שלא נהג אבלותו כל שבעה. ובו ג' סעיפים:אבל שלא נהג אבלותו תוך שבעה בין בשוגג בין במזיד משלים אותו כל שלשים חוץ מהקריעה שאם לא קרע בשעת חימום אינו קורע אלא תוך שבעה חוץ מאביו ואמו שקורע אפילו לאחר שבעה: ב במה דברים אמורים בשלא נהג אבלות כלל כל שבעה אבל אם … להמשך קריאה
א מקצת יום השבעה והשלשים ככולו. ובו ג' סעיפים:כיון שעמדו מנחמים מאצל האבל ביום שביעי מותר בכל דברים שאסור בהם תוך שבעה דמקצת היום ככולו לא שנא מקצת יום שביעי לא שנא מקצת יום שלשים כיון שהנץ החמה ביום שלשים בטלו ממנו גזרת שלשים (רא"ש ורבינו ירוחם): הגה ובמדינות אלו שאין המנחמין רגילין לבא ביום … להמשך קריאה
א שלא להתקשות על המת יותר מדאי. ובו ו' סעיפים:אין מתקשין על המת יותר מדאי וכל המתקשה עליו יותר מדאי על מת אחר הוא בוכה אלא שלשה ימים לבכי שבעה להספד שלשים לתספורת ולגיהוץ: ב במה דברים אמורים בשאר העם אבל תלמידי חכמים הכל לפי חכמתם ואין בוכים עליהם יותר מל' יום ואין מספידין עליהם … להמשך קריאה
א מתי האבל יכול לצאת מביתו. ובו ד' סעיפים:אבל ג' ימים הראשונים אינו יוצא לבית האבל ולא לבית הקברות מכאן ואילך אם מת לאחרים מת בשכונתו יוצא אחר המטה לבית הקברות ואינו יושב במקום המנחמים אלא במקום המתנחמים ואם אין שם כדי מטה וקובריה יוצא אפילו ביום ראשון ואפילו בשכונה אחרת: הגה ומקצת יום ג' … להמשך קריאה
א אבל אסור כל ל' יום לישא אשה. ובו ג' סעיפים:אסור לישא אשה כל ל' יום אפילו בלא סעודה ולאחר שלשים מותר אפי' על אביו ואמו ואפילו לעשות סעודה ומותר לקדש אשה אפילו ביום המיתה והוא שלא יעשה סעודה אלא אם כן עברו שלשים יום (וי"א דגם לארס אסור כל ל' יום) (טור והרא"ש והרמב"ן … להמשך קריאה
א אבל אסור בכל מיני שמחה. ובו ג' סעיפים:אבל אסור בשמחה לפיכך לא יקח תינוק בחיקו כל שבעה שמא יבא לידי שחוק: ב על כל המתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו לאחר י"ב חדש ואף אם השנה מעוברת מותר לאחר י"ב חדש ומיהו שמחת מריעות שהיה חייב לפרוע אותה מיד … להמשך קריאה
א דיני גלוח וסריקה באבל. ובו ז' סעיפים:אבל אסור לגלח שערו אחד שער ראשו ואחד שער זקנו ואחד כל שער שבו ואפי' של בית הסתרים כל ל' יום ושער של השפה ומהצדדים כל שמעכב את האכילה תוך ז' אסור אחר שבעה מותר: ב ישב לגלח ואמרו לו מת אביו הרי זה משלי' ראשו אחד המגלח … להמשך קריאה
א אבל אסור בכביסת כסותו ודין גיהוץ. ובו ח' סעיפים:אבל אסור לכבס כסותו כל שבעה ימים אפילו במים לבד ולאחר שבעה מותר וכשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש המכובסים קודם לכן (ואחר ז' שרי והעולם נהגו בו איסור (כדעת ריב"א וסייעתו) ונוהגין שאדם אחר לובשם תחלה ואח"כ לובשם האבל והמנהג עיקר (טור בשם סמ"ק וכ"כ … להמשך קריאה
א אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין. ובו ב' סעיפים:אבל אסור להניח תפילין ביום ראשון ואחר שהנץ החמה ביום ב' מותר להניחם: ב מבעי ליה לאבל ליתובי דעתיה לכווני לביה לתפילין שלא יסיח דעתו מהם אבל בשעת הספד ובכי לא מנח להו: באר היטב יורה דעה שפ״ח א ראשון. כתב הט"ז דגם ביום שמועה קרובה … להמשך קריאה
א דין כפיית המטה. ובו ב' סעיפים:אבל חייב בכפיית המטה ובשעת שינה ואכילה יושב על מטה כפויה אבל כל היום אינו יושב אפילו על מטה כפויה אלא על גבי קרקע וכן המנחמים אינן רשאים לישב אלא ע"ג קרקע: ב עכשיו לא נהגו בכפיית המטה מפני שיאמרו העובדי כוכבים שהוא מכשפות ועוד שאין המטות שלנו עשויות … להמשך קריאה
א עטיפת הראש באבל. ובו סעיף אחד:אבל חייב בעטיפת הראש דהיינו שיכסה ראשו בטלית או בסודר ויחזיר קצתו על פיו ועל ראש החוטם והני מילי שצריך עטיפה בכל היום אבל כשבאין מנחמים אצלו מגלה ראשו לכבודם: הגה וי"א שאין נוהגין במדינות אלו בעטיפה (הגהות מיי' פ"ה) וכן המנהג פשוט ואין להחמיר לשנות במה שלא נהגו … להמשך קריאה
א דין שאלת שלום באבל. ובו ג' סעיפים:אבל אסור בשאלת שלום כיצד שלשה ימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו לא ישיב להם אלא יודיעם שהוא אבל מג' עד שבעה אינו שואל ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו משיב להם משבעה עד ל' שואל בשלום … להמשך קריאה
א האבל אסור בתלמוד תורה. ובו ה' סעיפים:אבל כל שבעה ימים אסור לקרות בתורה נביאים וכתובים משנה גמרא הלכות ואגדות ואם רבים צריכים לו להתלמד מותר ובלבד שלא יעמיד תורגמן אלא יאמר לאחר והאחר לתורגמן והתורגמן ישמיע לרבים: הגה או ידרוש בעצמו (מרדכי הלכות אבל) ויכול לפסוק איסור והיתר ליחיד השואל אותו אם אין אחר … להמשך קריאה
א איסור תשמיש המטה לאבל. ובו ב' סעיפים:אבל אסור בתשמיש המטה אבל בשאר דבר קורבה מותר אפילו במזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו בין באבילות דידיה בין באבילות דידה (אבל חבוק ונשוק יש להחמיר) (רבינו ירוחם) ומותרת לאכול עמו בקערה ומותר' לישן עמו הוא בבגדו והיא בבגדה ומיהו משום לך לך אמרינן נזירא … להמשך קריאה
א איסור נעילת הסנדל לאבל. ובו ה' סעיפים:(אבל) אסור בנעילת הסנדל דוקא של עור אבל באנפליא של בגד או של גמי או של שער או של עץ מותר שאין מנעל אלא של עור ואם הוא של עץ ומחופה עור אסור: ב חיה מותרת לנעול כל ל' יום מפני שהצנה קשה לה: ג כל אדם מותר … להמשך קריאה
א איסור רחיצה וסיכה לאבל. ובו ו' סעיפים:רחיצה כיצד אסור לרחוץ כל גופו אפילו בצונן אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר ואם היה מלוכלך בטיט וצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש: הגה וכל זה מדינא אינו אסור רק שבעה אבל אח"כ מותר ברחיצה אלא שנהגו האידנא לאסור כל רחיצה כל ל' יום (מהר"ם הלכות … להמשך קריאה
א דברים שהאבל אסור בהם. ובו כ"ה סעיפים:אלו דברים שהאבל אסור בהם במלאכה ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ואסור לקרות בתורה ואסור בשאלת שלום ובכביסה וחייב בעטיפת הראש ובכפיית המטה כל שבעה ואסור להניח תפילין ביום הראשון ואסור בגיהוץ ובתספורת ושמחה ואיחוי קרע כל ל' יום (וכל דברי אבלות נוהגין בין ביום בין בלילה) … להמשך קריאה
א דין ברכת המזון בבית האבל. ובו ה' סעיפים:כשמברכין ברכת המזון בבית האבל אומר ברכה רביעית בנוסח זו בא"י אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק וכו': הגה לוקח נפשות במשפט שליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו במשפט ואנחנו … להמשך קריאה
א דיני סעודת הבראה לאיש ולאשה. ובו י"ג סעיפים:אבל אסור לאכול משלו בסעודה ראשונה אבל בשניה מותר אפילו ביום ראשון ומצוה על שכניו שיאכילוהו משלהם כדי שלא יאכל משלו ויכול אחד להאכיל את חברו בימי אבלו והוא יחזור גם כן ויאכילנו בימי אבלו ובלבד שלא יתנו בתחילה: ב אשה שאירעה אבל אין לאנשים להברותה אבל … להמשך קריאה
א דין עבדים ושפחות ומנודה שיש להם אבילות. ובו ג' סעיפים:העבדים והשפחות אין עומדים עליהם בשורה ואין אומרים עליהם תנחומי אבלים אלא אומרים לו המקום ימלא חסרונך כשם שאומרים לאדם על שורו וחמורו: ב אבל מנודה אין מברין אותו ואין אומרים לו תנחומי אבלים: ג מנודה שמת מנחמים אבליו: באר היטב יורה דעה שע״ז א … להמשך קריאה
א מנהג המנחמים ודין מת שאין לו מנחמים. ובו ד' סעיפים:אין המנחמים רשאים לפתוח עד שיפתח האבל תחלה והאבל מיסב בראש וכיון שנענע האבל בראשו בענין שנראה שפוטר את המנחמים אינם רשאים לישב אצלו: (אין אבל או חולה חייבים לעמוד אפילו מפני נשיא): (פ' א"מ): ב הבא לכבד את חבירו ולקום מפניו אומר לו שב … להמשך קריאה
א אימתי מתחיל האבילות ולמי שמפנין מקבר לקבר. ובו י"א סעיפים:מאימתי חל האבילות משנקבר ונגמר סתימת הקבר בעפר מיד מתחיל האבלות ומעטף ראשו אבל אינו חולץ מנעליו עד שיגיע לביתו (רמב"ן) ועכשיו נוהגים לחלוץ מנעל אחר סתימת הגולל מיד כדאיתא בסימן שע"ו: הגה (וע"ל סימן שע"ב) היה סבור שנסתם הקבר והתחיל להתאבל ואחר כך נודע … להמשך קריאה
א טומאת כהן למת מצוה לנשיא ולרבו ועל איזה מת מתאבלין. ובו י"א סעיפים:מצוה להטמאות למת מצוה אפילו הוא כהן גדול ונזיר והולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ומצא מת מצוה הרי זה מיטמא לו: ב אינו נקרא מת מצוה לענין זה אלא אם כן מצא ראשו ורובו ואם מצא ראשו ורובו חוץ מאבר … להמשך קריאה