א
מתי האבל יכול לצאת מביתו. ובו ד' סעיפים:
אבל ג' ימים הראשונים אינו יוצא לבית האבל ולא לבית הקברות מכאן ואילך אם מת לאחרים מת בשכונתו יוצא אחר המטה לבית הקברות ואינו יושב במקום המנחמים אלא במקום המתנחמים ואם אין שם כדי מטה וקובריה יוצא אפילו ביום ראשון ואפילו בשכונה אחרת: הגה ומקצת יום ג' הרי הוא ככולו (הגהות מיימוני פ"ז) ולא ראיתי נוהגין כן עכשיו כי אין אבל הולך לבית הקברות ולא לבית האבל כל שבעה ואפשר שלאו חיוב הוא אלא רשות ומאחר שעכשיו אין מתנחמים כמו בימיהם שב ואל תעשה עדיף:
ב
אבל שבוע הראשון אינו יוצא מפתח ביתו אפילו לשמוע ברכות חופה או ברכות המילה: הגה מיהו המיקל לצאת בלילה מפני הצורך לא הפסיד (ת"ה סימן ר"צ) והא דאסור לצאת חוץ לביתו היינו דוקא לטייל או למשא ומתן וכדומה אבל אם שלח מושל אחריו (מרדכי ה"א) או שצריך לילך בדרך או לשאר דברים הצריכים לו הרבה כגון דבר האבד מותר לו לצאת (תוס' סוף מ"ק) וכן נוהגין ודין נעילת סנדליו ע"ל סימן שפ"ב : שניה יוצא ואינו יושב במקומו ואינו מדבר שלישי' יושב במקומו ואינו מדבר: הגה ואם רוצה שלא לישב במקומו בשבוע שלישית ולדבר הרשות בידו (הגמ"יי) ועכשיו נוהגין שאין יושבין במקומם כל שלשים ועל אביו ואמו כל י"ב חדש ואין למנהג זה עיקר מכל מקום אין לשנות מן המנהג כי כל מקום לפי מנהגו : רביעית הרי הוא כשאר כל אדם אפילו לא שלמו שלשה שבועות כגון שמת באמצע שבוע מיד כשכלה אותו שבוע ושנים שאחריו חשיב שבוע הבא רביעי:
ג
האבל אינו יוצא בחול לבית הכנסת אבל בשבת יוצא (וכן לבית המדרש) (ב"י) ואנו נוהגים שבכל יום קריאת התורה יוצא לב"ה: הגה ובמדינות אלו נוהגין שאין יוצא אלא בשבת ואם האבל מוהל או בעל ברית לאחר שלשה מתפלל בביתו. וכשמביאין התינוק למול הולך האבל לבית הכנסת (הגהות אשיר"י) אבל תוך שלשה לא יצא אא"כ אין מוהל אחר בעיר (א"ז) ויש מקילין אפי' תוך ג' אפי' אם יש מוהל אחר בעיר (ב"י) ומותר לו לתקן הצפרנים ולגלח לצורך המילה אבל אם יש מוהל אחר אסור (סברת הרב דלא כא"ז דמתיר סתם) וכן כל דבר מצוה שא"א לעשות בלא האבל מותר לו לצאת לקיים את המצוה (סברת הרב וב"י):
ד
הנוהגים כשהם אבלים שלא לשנות מקומם בבית הכנסת בשבת יפה הם עושים: הגה ויש אומרים שגם בשבת ישנה מקומו (נ"י ס"פ המוכר פירות) וכן המנהג פשוט ואין לשנות המנהג:
באר היטב יורה דעה
שצ״ג
א
הקברות. אם מת לאחרים מת. כ"כ הש"ך (אבל אם מת לו מת יוצא אפילו ביום כנ"ל:
ב
ברית. פי' סנדק ולכן תוך שלשה ימים לא יוצא אבל אבי הבן פשיטא דאפי' תוך ג' ימים יוצא לכ"ע. ש"ך:
ג
בעיר. ואז מותר אפילו ביום ראשון. ש"ך:
ד
מקילין. כתב הש"ך וקשה דהב"י כ"כ לפי מנהגו שהאבל יוצא לבהכ"נ להתפלל בכל יום קריאת התורה כ"ש שיוצא כדי למול אפילו תוך ג' ימים ראשונים ואפילו יש מוהל אחר בעיר וא"כ מאחר שכתב הרב דאנו נוהגים שאינו יוצא אלא בשבת למה כתב סברת היש מקילין כאן עכ"ל:
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
שצ״ג
א
ברייתא מ"ק דף כ"א ע"ב:
ב
רמב"ן בסת"ה בשם ברייתא באבל רבתי:
ג
שם בברייתא במ"ק:
ד
ברייתא באבל רבתי פ"ו וכתב הב"י ופשוט הוא שהרי הוא חייב בכל המצות:
ה
ברייתא מ"ק דף כ"ג ע"א:
ו
תשובת הרא"ש כלל כ"ז וכתב הא דאבל חייב בכל המצות היינו במצות עשה שבגופו כגון ציצית ותפילין או למול את בנו אבל לילך לחופה ולמילה לשמוע ברכה בשביל גמילות חסד אין לו לצאת מפתח ביתו וכ"כ הטור ורבינו ירוחם בשם המפרשים:
(°) וכתב מהרש"ל בסוף מ"ק שנוהגים ליקח עפר במנעלים כשהולך:
ז
שם בברייתא:
ח
שם בברייתא:
ט
טור ובסי' שצ"ט כתבו בשם ה"ר שמעון:
י
שם ובשם אביו הרא"ש:
(°) והמנהג שנכנס האבל לבית הכנסת קודם תפלת ערבית והזקנים עומדים עליו בפתח ב"ה והאולם בשתי שורות לנחמו ע"פ אגדה דפרקי ר"א בפרק ט"ז והביאו הטור וראיתי פה לק"ק ספרדיים מנהגים אחרים בענין התפלה וההשכבה ומנהג המנחמים ואומרים שם בערב (לפני תפלת ערבית) ובבוקר אחר התפלה מזמור מ"ט בתהלים וצדוק הדין (אחר כל תפלה ותפלה) גם המה מנהגים עתיקין וותיקין):
(°) בד"מ השמיט תיבת ולגלח והוא הנכון לפענ"ד דמה צורך מילה שייך לגלוח ומ"מ לא רציתי למחקו דאולי אצפרני' קאי אלא שהלשון אינו מדויק ועוד דא"כ צ"ל ולגלחם ודוק:
יא
בית יוסף וכדעתו:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
שצ״ג
א
(ליקוט) ואם אין שם כו'. א"ר פ"ו בד"א כו' (ע"כ):
ב
ומקצת כו'. עתוס' שם ד"ה מכאן כו' וה"נ תניא כו' מיום ג' ואילך כו' ושם א' ד"ה בשלישי כו':
(ליקוט) ומקצת כו'. שם (בא"ר פ"ו) מת באותה כו' בשלישי יוצא כו' וכן אמרו שם לענין שאילת שלום שאלו בשלומו כו' בשלישי כו' (ועיין לעיל סי' ש"פ ס"ק ו' בשם הרמב"ן) (ע"כ).
ג
והא דאסור כו'. עתוס' ך"ז א' סד"ה אם כו':
ד
שניה כו' ואינו מדבר. טור דכ"ש הוא:
ה
ואם רוצה כו' ועכשיו כו' כל שלשים. עתוס' שם ד"ה ר' יהודה כו' (והמנהג הוא ע"פ הירושלמי דהלכה כר"י שבשבוע ד' יושב במקומו ואינו מדבר. לכן נהגו שלא לישב במקומו כדי שיוכל לדבר ועיין דרכי משה):
ו
האבל כו' וכן לבה"מ כו'. במ"ש והביאו הרא"ש שם אלא דאוסר בבה"כ אף בשבת רק בבה"מ ור"ה גאון כתב דהכל לפי המנהג ע"ש ברא"ש:
ז
ואם האבל כו'. כמו לבה"ק דס"א וכ"כ נ"י מכאן ואילך הולך כו' וכן בכל דבר מצוה כו':
ח
אא"כ אין כו' וכן כ"ד כו'. כנ"ל ס"א ואם אין שם כדי כו':
ט
ויש מקילין כו'. כ"כ ב"י לפי מנהגם שיוצא בכל קריאת התורה לבה"כ כנ"ל:
י
הנוהגים כו'. משום שהוא דבר שבפרהסיא:
יא
וי"א כו'. והביא ראיה ממ"ש בב"ב ק' א' א"ל א"כ אף בשבת כו' וב"י דחה דבריו ואין דבריו מוכרחין ועוד נ"ל ראיה מפרקי ר"א והביא הרא"ש בסי' צ"ג והיו ישראל הולכין בשבת כו' הנכנס כו' וע"ל ר"ס ת' ומש"ש (בס"ק ג'):
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
שצ״ג
א
ולא לבית הקברות. [עבה"ט מ"ש אבל אם מת לו כו' וכן פסק בתשו' ח"ס סי' שכ"ה דבמתו מחויב לעסוק בלויתו וכן מפורש במרדכי מ"ק סי' תתקכ"א ע"ש]:
ב
לבהכ"נ. בס' חכמת אדם בקונטרס מצבת משה סי' ח' כתב דזה עפמ"ש בסימן שע"ו שמצוה להתפלל בבית האבל וא"כ יש שם עשרה אבל במקום דאי אפשר לכנוף עשרה ויתבטל ע"ז מקדיש וקדושה וברכו מותר לילך אך במג"א סי' תרצ"ו סק"ח וי' משמע דמתפלל ביחידי כו' ולכן אם יש מנין נגד ביתו באותו חצר לכ"ע מותר עכ"ד ע"ש:
ג
בעל ברית. עי' בתשובת שמש צדקה חי"ד סי' ח' וסי' ט' מ"ש בזה:
ד
ולגלח לצורך המילה. עי' באר הגולה ועי' בתשו' אא"ז פנים מאירות ח"ג סי' נ"ז שכתב ג"כ דהרמ"א קאי על צפרניו וביאר דר"ל שמותר ליטלם אפילו במספרים דכתבו הפוסקים בגנוסטרא אסור פי' במספרים קמ"ל דלצורך מצוה שרי אפילו במספרים וע"ש עוד:
ה
יפה הם עושים. עי' בזה בתשובת הרדב"ז ח"ב סי' תרס"ב:
ו
בשבת. עי' בתשובת נחלת שבעה ח"ב סי' י"ז מ"ש לענין יולדת. ולפי מ"ש הש"ך כאן דאבילות הנוהג כל ל' נוהג אפילו בשבת דינו אינו אמת. שוב ראיתי בתשו' אא"ז פמ"א ח"ב סי' קכ"ג שפסק ג"כ הכי דאינה צריכה לשנות מקומה וכתב דאף לפי מ"ש הש"ך מטעם כל האבילות הנוהג כל ל' נוהג אף בשבת א"כ אין לחלק אך כיון דשינוי מקום גופה בשבת יש בו מחלוקת והדעת מכרעת ע"פ הדין שלא ישנה מקומו בשבת במילי דרבנן אזלינן לקולא עכ"ד:
ז
ישנה מקומו. עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל שכתב בשם תשו' מהר"ם לובלין סי' ק"ז דאם מת לו מת ברגל אינו משנה מקומו ע"ש וכ"כ בתשובת אא"ז פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ג. וכתב עוד הבה"ט שם בשם שבו"י ח"ב סי' צ"ט באחד שמתה לו אחותו ונהג שבעה ובתוך שבעה בא אביו מן הדרך שלא ידע עדיין ממיתת בתו מותר לבנו לצאת לקראתו תוך שבעה כדי שלא ירגיש אביו במיתת בתו עכ"ד ועי' בשבו"י שם דמשמע מדבריו דדוקא אם בא אביו רשאי משום כבוד אביו אבל אם בא אחיו אסור. וכתב עוד שם דפשוט שהאבל רשאי לילך תוך שבעה אל השררה בשביל הצלת ממון ע"ש. וכתב בס' חמודי דניאל כ"י נראה כשאבל משנה מקומו צריך להרחיק ד' אמות שבלא זה כחד מקום חשיב ע"כ וכ"כ המג"א בסי' צ' ס"ק ל"ד לענין קובע מקום לתפלתו דבתוך ד' אמות חשיב מקום א' ע"ש:
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה
שצ״ג
א
(סי' שצ"ג ס"א בהג"ה) ומקצת יום ג'. ע' בס' ח"א בקו' מצבת משה (אות ד'):
ב
(שם) לצאת בלילה. לאחר שכלה רגל מן השוק:
ג
(ש"ע סעיף ג') אינו יוצא בחול. ואם הוא אבל על אב ואם וא"א לאסוף מנין צ"ע אם מותר לילך לבהכ"נ ולומר קדיש. א"ר (סי' קל"ב סק"ד):
ד
(שם בהגה"ה) הולך האבל לבהכ"נ. וכדין מוהל כן הדין בכהן אבל שרוצה לפדות בן בכור תוך ג' לא יצא כיון דיש כהנים אחרים בעיר ואחר ג' יצא כנה"ג בספרו בעי חיי (חיו"ד סי' רמ"א):
ה
(שם) ולגלח לצורך המילה. קאי ג"כ אצפרנים אבל גילוח אסור גם מ"ש הרמ"א ואם יש מוהל אסור היינו כל ל' וכ"כ הא"ר א"ה (סי' תקנ"א סקכ"ח):
ו
(ש"ך סק"ד) יצא לכ"ע. דוקא לילך לבהכ"נ לעמוד על מילת בנו אבל מ"מ כל דברי אבילות נוהג א"ר (סימן קל"ב סק"ד). יולדת תוך ז' ביום השבת שהולכת לבהכ"נ לובשת בגדי שבת ונשים מוליכות אותה לבהכ"נ ויושבת על מקומה וחוזרות ומוליכות אותה לביתה ואין עושין הולקרייש. א"ר שם:
ז
(סעיף ד' בהג"ה) וי"אשגם בשבת. עי' ט"ז א"ח (רס"י תקכ"ו) דאם בא לבהכ"נ אחר ברכו לא ישנה מקומו:
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
שצ״ג:א׳
א
ולא לבה"ק. אם מת לאחרים מת:
שצ״ג:ב׳
א
יוצא אפי' ביום ראשון. כצ"ל:
שצ״ג:ג׳
א
אפילו לשמוע כו'. אף על גב דאבל חייב בכל המצות היינו במצות עשה שבגופו כגון ציצית ותפילין או למול את בנו אבל לילך לחופה או למילה לשמוע הברכות בשביל גמילות חסד אין לו לצאת מפתח ביתו. תשובת הרא"ש:
שצ״ג:ד׳
א
או בעל ברית. פי' סנדק ולכן תוך שלשה לא יצא אבל אבי הבן פשיטא דאפילו תוך שלשה ימים יצא לכולי עלמא:
שצ״ג:ה׳
א
אא"כ אין מוהל אחר בעיר. ואז מותר אפילו ביום ראשון:
שצ״ג:ו׳
א
ויש מקילין כו'. הוא הב"י וק"ק דהרי הבית יוסף כ' דלפי מנהגו שהאבל יוצא לב"ה להתפלל בכל יום קריאת התורה כ"ש שיצא כדי למול אפילו תוך שלשה ימים ראשונים ואפילו יש מוהל אחר בעיר עכ"ל וא"כ מאחר שכ' הרב דאנו נוהגין שאינו יוצא אלא בשבת למה כ' סברת היש מקילין כאן:
שצ״ג:ז׳
א
וי"א שגם בשבת כו'. דס"ל שאין זה דבר של פרהסיא שאין אבילות ניכר בזה כל כך שהרבה פעמים אדם מחליף מקומו אפילו אינו אבל עכ"ל עט"ז מהנ"י ולמ"ש לקמן ר"ס ת' דאבלות הנוהג כל שלשים נוהג אפילו בשבת בלאו הכי ניחא:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5