א
דין ברכת המזון בבית האבל. ובו ה' סעיפים:
כשמברכין ברכת המזון בבית האבל אומר ברכה רביעית בנוסח זו בא"י אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק וכו': הגה לוקח נפשות במשפט שליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו במשפט ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו גודר פרצות ישראל הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה לחיים ולשלום (טור):
ב
יש מוסיפים בברכה שלישית נחם ה' אלהינו את אבלי ירושלים ואת האבלים המתאבלים באבל הזה נחמם מאבלם ושמחם מיגונם כאמור כאיש אשר אמו תנחמנו וגו' בא"י מנחם ציון בבנין ירושלים:
ג
יש אומרים בברכת זימון נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו:
ד
בשבת אם בירך ביחיד או בג' אבלים מברך כדרך שמברך בחול דצינעא הוא ואם אכלו אחרים עמו וברכו אין מזכירין מעין המאורע דכיון דאיכא אחרים לאו צינעה הוא:
ה
אבל מצטרף לתפלה ולזימון בין לג' בין לעשרה:
באר היטב יורה דעה
שע״ט
א
יעקב. רוענו רעה ישראל המלך הטוב והמטיב לכל אל שבכל יום ויום הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו המלך החי הטוב והמטיב וכו' דודאי צריך לומר הברכה מתחלה כתיקון חכמים עד כאן לשון הש"ך:
ב
ולשלום. הרחמן הוא וכו':
ג
מצטרף. ומדברי המרדכי נראה דסעודה ראשונה שמברין את האבל שאסור לאכלה משלו אין האבל מצטרף בברכת המזון. וכ"כ הרוקח דכן משמע בפ"א דכתובות דף ח' ע"ב ע"ש עכ"ל הש"ך:
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
שע״ט
א
מימרא דמר זוטרא ברכות דף מ"ו ע"ב:
ב
טור בשם אביו הרא"ש וכ"כ התוס' שם ושכן עמא דבר דלא כמ"ש בשם בה"ג:
ג
כל בו:
ד
טור בשם רב עמרם ושכן הסכים הרמב"ן בסת"ה:
ה
שם בשם הרמב"ן:
ו
המרדכי סוף פ"ק:
(°) מה שלא ראיתי נוהגין להוסיף ברכת אבלים בברכה רביעית נלע"ד שסמכו אדברי התוספות כתובות דף ה' ריש ע"ב שהוכיחו שם דברכת אבלים אינה אלא בעשרה וכ"כ תשובת מהר"מ סימן תרע"ו וכ"כ הב"י בשם הרמב"ן ובשם הר"מ:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
שע״ט
א
בשבת כו'. עתוס' כ' ב' סד"ה קורע כו':
ב
אבל מצטרף כו' פ"ק דכתובות ח' ב' וערש"י ותוס' שם:
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
שע״ט
א
בהמ"ז. עי' בשאילת יעב"ץ ח"א סי' ע"ד שכתב דמה שנהגו לתת כוס של בהמ"ז לאבל לא נזכר בשום פוסק והמנהג בא ממה שאמרו חז"ל שאבל מסב בראש וכיון שנעשה שר לסרוחים יש לו דין גדול באותה סעודה שמסב בה וקי"ל גדול מברך אפילו אתא לבסוף מיהו זה דוקא בשבעת ימי אבלו משא"כ בשאר הימים של יב"ח אין לו דין קדימה לענין זה ע"ש עוד ועמש"ל סי' שע"ה סק"ג:
ב
מצטרף. עבה"ט ועי' בדגמ"ר דדוקא לעשרה אין מצטרפין אותו אבל לזימון של ג' מצטרף ע"ש:
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
שע״ט:א׳
א
קדושנו קדוש יעקב. רוענו רועה ישראל המלך הטוב והמטיב לכל אל שבכל יום ויום הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת כו'. דודאי צריך לומר הברכה מתחלה כתיקון חכמים:
שע״ט:ב׳
א
ומעל אבל זה לחיים ולשלום. הוא גמלנו וכו' וכל טוב וכו' אל יחסרנו הרחמן הוא כו':
שע״ט:ג׳
א
כאיש אשר אמו תנחמנו. כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו בא"י כו':
שע״ט:ד׳
א
מנחם ציון בבנין ירושלים. אבל אין לומר מנחם אבלים ובונה ירושלים דאין חותמים בשתים. ומשמע לכאורה דה"ה דאין לומר מנחם ציון ובונה ירושלים דה"ל חותמים בשתים והכי אמרי' בש"ס פרק שלשה שאכלו (ברכות דף מ"ט ע"א) דמושיע ישראל ובונה ירושלים הוה ליה חתימה בשתים דאסור אבל בנחם שאומרים בתשעה באב איתא בכל הסידורים בא"י מנחם ציון ובונה ירושלים וצ"ל דמנחם ציון ובונה ירושלים כולו חדא מילתא היא:
שע״ט:ה׳
א
לאו צינעא הוא. ואין אבילות דבפרהסיא נוהג בשבת כדלקמן סי' ת':
שע״ט:ו׳
א
אבל מצטרף כו'. ומדברי המרדכי נראה דסעודה ראשונה שמברין את האבל שאסור לאכלה משלו) אין האבל מצטרף בברכת המזון וכן כתב הרוקח סי' שי"ג דכשמברכין ברכת המזון בשעת הבראתו אין האבלים מן המנין כדאמרינן בפ"א דכתובות ור"ל דאמרינן התס (דף ח' ע"ב) דבברכת רחבה אין אבלים מן המנין ופי' רש"י שם דהיינו כשמברין את האבל סעודה ראשונה משל אחרים כדאמרינן במ"ק היו מברין אותו ברחבה כו' משמע להו דהוא הדין האידנא דליכא רחבה מ"מ בסעודת הבראה תליא מילתא ואע"פ שהתוס' כתבו במגילה (דף כ"ג ע"ב) דבברכת המזון האבל מצטרף אפשר דמודה בסעודה ראשונה דהבראה ולא מיירי אלא בשאר אבילות:
יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה
שע״ט
א
(סימן שע"ט שו"ע סעיף ה') ולזימון בין לג' בין לעשרה. עי' בבאר הגולה שכתב מה שלא ראיתי נוהגין להוסיף ברכת אבלים בברכה רביעית הוא משום שסמכו אדה"ת כתובות (ה' רע"ב) דברכת אבלים אינה אלא בי'. וכ"מ סימן שס"א:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5