שקל הקדש, שער הספוק

א

אמר
אשר יסתפק במעט / אנוש עשיר כמו מלך,
ומלך רב ואין די לו / במלכותו כמו הלך.

ב

אשר די לו במתת אל / אנוס עשיר כמו אוצר,
ואיש עשיר ולו אוצר / ואין די לו מאד יצר.

ג

הסתפק באשר לך חלק האל, ואל תבט לזולתך,
התענגה עליו, ועת תשאל, / יפיק ויתן את שאלתך.

ד

מעט מזון מספיק / ויאכיל גם יותיר,
אשרי עינו טובה / ושואל פת חוקו,
ואדם צר עין / ונפש מתאוה,
בעולמו אין די / למלאות את ספקו.

ה

מעט חק טרפך אם לא תהי / בא, קבל המעט ממעשיך,
ולא תבוש ותכנע פני איש, / ויהיה באלהים מחסיך.

ו

קח מזמנך מעבירים / ממך
צורך ונזק, ומאס / פת מלך,
כי כל יקר נעלם / כחציר יחלוף,
פתע מהרה בא / ומהר הולך.

ז

מעט ימנעך מבוז וקלון, מאד ייטיב בכל דבר ויערב
לך מיקר ומממון ועושר, לבזיון יביאוך והון רב.

ח

אל יהי יקר בעיניך / רב הון ועושר לחבריך,
גם אל יהי נבזה לפניך / ממון מעט ישב חדריך.

ט

סדר מזוניך, / יהיה לך מספיק
המחצית מכל דבר / אשר תוציא,
מזון בלי סדר, / כרם בלי גדר,
חציו לכל אדם, / ולך יהי חצי.

י

אנוש בין אל תבזה בפרוטות, ומידך ללא עז אל תשלם,
הלא הדר כחול הרים גבוהים, קטן (קט?) שרביט עדי יכלם.

יא

ספוק וחמוד אויבים לעד ולא יתחבקו יחד ויתחברו,
חד תבחרה מהם אשר בו ישליו כל מפעלותיך ויתגברו.

יב

חקור ודרוש והתבונן / אחי, בין
בכל חכמות / ישנות וחדשות,
היש שמחה / כשמחת הלבבות
ואם עושר / כעושר הנפשות.

יג

אם לרצונך / אין זמניך,
לבך יהי סמוך / ובטוח,
יזכור מצוק צרות / וצוק עתים
עברו עלי נפשך / ותנוח.

יד

את נפשך מנהיג / יום יום כדי ספקה,
אם לא תבקש לך / יותר עלי חוקה.

טו

התיאשה מהון לזולתך, / יהיה לך כבוד וגם תפארת,
יאוש לבד חפשי ותקנה האמת לכל ומכל טוב והלא מסחרת.

טז

אין רשע כמו בצע, / וכן התאזרת,
נפשך חסום אתה / פן תהיה חומדת,
אם לא תהי נושא / במיתת האנוש,
ממך אמונתך / תהי אובדת.

יז

בחלקך שמח תמיד / חרד והדבק ביראת אל,
והסתפק בפת לחם,/חרוזיה במניין א ל.