שקל הקדש, שער החסד והצדק

א

בוחר מעון בעל כרחן יכנעו נגדו בני אדם,
מגן יהי לו מפני תולדות ימים ופגעיהם ומאידם.

ב

חובות שכניך שתים הם, שומרם וחקם על לבבך,
הט לו חסדיך ומהרע השמרה לו פן יריבך.

ג

חובות קרוב / שתים הם,
אותם תמיד / שים חקיך
תן לו העת / מנע ממך,
קרבהו עת / ירחיקך.

ד

ראה כי כל מזוניך / במתת אל וצדקותיו,
ואיש מחסור ואין לו כל, / בידך שים מזונותיו.

ה

אשר נמנע לרחם את קרוביו ונותן הון לכל איש זר ומוסר,
כמו אשה אשר תניק בן חברתה ושלה מת ברעב כל וחוסר.

ו

איש יאסוף חיל וכל עושר והון בלא צדק ומישרים,
דומה לאיש חושב להעמיד אהל בלא יתד ומתרים.

ז

איש יקפצה ידו / מתת כפי אונו,
מלכי אדמה ישליט / אל עלי הונו.

ח

להעלות למדרגה גדולה / מאד קשה וקלה הירידה,
רמו אבן גדולה היא נקלה / ירידתה והעלותה כבדה.

ט

כסוס דוהר ואם רזה, מרוצה מיושרת ולא יכשל בדרכו,
והנדיב במתת יד רחבה, ואם אין לו מזון נפשו וצורכו.

י

אנוש נדיב יהי חס על יקרו ועל זכרו, ולא יחוש לעושרו,
ואיש כילי יחלל כל הדרו ויחוס על יקר אוצר אצרו.

יא

אם פי זמנך ישחקה עליך, לא תדעה אם יחזור עליך.

יב

אנוש נדיב אשר / ידור נדרים
הכי יתן בטרם / השאלה,
ואיש כילי יאחר / את נדריו
ליום מ חר עדי / ימצא עלילה.

יג

בעת ישאל אנוש / ממך נדרים,
ותתיירא ותפחד / חרטה
השיבהו בלא, פן / תענה הן,
ולא תתן, ותכשל / ותחטא.

יד

עת הן תהי אומר / עלי דבר,
תסבל ותקים / מאמריך,
כי אין לך קלון באמרך הן / לנזר ותחל את דבריך.

טו

עשה חסד בעוד נשמתך בך
בטרם נודך עד כה ועד כה,
והצדק לפניך יהלך,
והתבונן חרוזיו תמצאם כ ה.